"מצא אישה מצא טוב" או "מוצא אני מר ממות את האישה"
וסתירה היא בפסוקים .. הרעיון הוא כזה והוא עצום מאוד והוא משליך על הרבה פנים ופסוקים בתורה ..
אדם שחוזר מיום עבודה קשה לבית וחושב שבא לבית מסודר מצוחצח והאוכל המבושל מחכה לו והוא חוכך בדעתו על ההנאה שיש לו מביתו כלומר מאישתו וכל הברכה שיש לו בבית .. פותח את הדלת וכאשר עומד בפתח הבית חשכו עיניו .. הוא רואה בית הפוך ילדים בוכים מתרוצצים מלוכלכים ומוזנחים מה , האישה יושבת רגל אחת בכורסא והרגל השניה על חברתה ומסריחה את הבית מעשן הסגריה והוא מתחיל לתהות איך להגיב וכאן יש לו שני אפשרויות ..
הוא יכול להכנס לבית בנחת ולומר שלום לאישה ולילדים לשבת לידה להעביר שיחה ולדבר ולאט לאט ולהבין תוך כדי דיבור על המציאות מה עבר עליה ואיך עבר היום שלה וכאשר הוא מבין את האישה ובא לקראת אזי "מצא אישה"
מאידך גיסא הוא יכול להכנס לבית להתפרץ ולומר איזו אישה עצלנית "אני" עובד קשה לפרנס את הבית "אני" לא נח בעבודה ועוד ש"אני" אין לי סיפוק אבל "אני" מביא פרנסה לבית ו"אני" מצפה שהבית יהיה מסודר ו"אני" מצפה שהילדים יהיו מסודרים נקיים ורגועים ואני ואני ואני … וזה עניין שכש"האני" שלי קודם לכול אזי גם האישה הכי טובה תהיה מר ממות .
וזה עניין שאסתר לא נקראה אל המלך שלושים יום מפני ש"אני" הייתי קודמת ממלא "ואני" לא נקראתי אל המלך שלושים יום .
וזה העניין שאבותינו מצאו את נשותיהם על הבאר כי מי שרוצה לשתות מים מהבאר צריך להתכופף בכדי לדלות ולשתות ..
(נשלח ע"י מיכאל יצחק)