הדלקה והטבה
בפתיחה להלכות חנוכה, מסביר הרמב"ם מהו הנס שעליו חוגגים: "וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום – בחמישה ועשרים בחדש כסלו היה. ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד. והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור".
הגרי"ד הקשה על הלכה זו, משום שאם החשמונאים נכנסו להיכל בכ"ה בכסלו, אזי הלילה הראשון של הדלקת המנורה היה דווקא ליל כ"ו, ומדוע חנוכה נחגג בכ"ה בחודש? הגרי"ד מתרץ, שלמרות שהדליקו את הנרות בליל כ"ו, היטיבו את הנרות בכ"ה בבוקר, וגם מעשה זה אנו מציינים בחנוכה. משמע, שחג החנוכה לא נקבע רק על הדלקת הנרות, אלא גם על הטבתם.
אולם מהי המשמעות של הטבת הנרות, שעליה ראוי לחגוג?
במבט ראשון, נדמה שיש מספר הבדלים משמעותיים מאד בין הדלקת המנורה והטבתה. ייחודה של ההדלקה הוא בטוהר שהיא מבטאת: מדליקים את הנרות בשמן זית זך, במנורת זהב טהור, בבגדי עבודה נקיים, ובסופו של דבר נוצר אור השלהבת העולה למעלה. לעומת זאת, ההטבה היא עבודה כמעט הפוכה: הכהן צריך קודם לכן לנקות את המנורה משאריות היום הקודם, במהלך העבודה הוא מתלכלך ובגדיו מוכתמים, ובסופו של דבר אין תוצאה ברורה לעין שאותה הוא יכול לבחון, משום שיעבור עוד זמן רב עד שיגיע הערב, ידליקו את הנרות, והכהן המטיב יוכל לחזות בתוצאות מעשיו.
הבדל נוסף בין העבודות השונות הוא, שעבודת ההדלקה הינה עבודה פשוטה, שאינה דורשת מאמץ, ומסתכמת בעלייה לראש הקנים ובהדלקת השמן. לעומת זאת, ההטבה הינה עבודה קשה ומאומצת, הלוקחת זמן ארוך ומתיש.
לפי הסבר הגרי"ד, ניתן לומר שהמסר שמבטא חנוכה הוא החשיבות שבהטבה ובמה שכרוך בה. ההטבה מלמדת את האדם שיש עניין גם בעבודה קשה ומאומצת, הדורשת מהאדם להיכנס לעומק העניין, גם אם ההנאה מאותה עבודה תגיע רק לאחר זמן רב.
נדמה, שמסר זה חשוב במיוחד לבני תורה. לימוד עיוני הינו לימוד קשה, הדורש מהאדם תעצומות נפש, ובאופן גלוי, לא תמיד שכרו בצידו. למרות זאת, אנו נדרשים לשאוף ללמוד תורה הדומה למעשה הטבת הנרות. אמנם, ח"ו אין זה אומר שאנו לומדים תורה כאותו כורה פחם, שעובד בתוך המכרה בלי לראות אור יום, ועולה פעם בכמה שנים לנשום אוויר; אין זו הכוונה כלל! הכוונה היא, שאם אדם יבין את החשיבות ואת הערך שבלימוד התורה המתיש, וישקיע בו את כל מרצו – ההטבה של הנרות תהפוך אצלו להדלקה; הדרך תיהפך אצלו למטרה בפני עצמה, מספקת ונעימה.
חנוכה מלמד אותנו שלמרות השוני שבין שתי הפעולות הנדרשות לשם הדלקת הנרות, ההטבה וההדלקה, אנו צריכים לשאוף להגיע למצב שבו 'הטבה והדלקה – חד הם', ויש לחגוג את שניהם באותה מידה.
(הרב אהרן ליכטנשטיין. נשלח ע"י ישיבת הר עציון במסגרת "יום יום". סיכם: ר' שאול ברט. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב).