מהיכן האומץ להתלונן?
"וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'" ( יז, ו ).
עם ישראל מתלונן, כועס ודורש דרישות. פסוק זה מעלה תמיהה גדולה כיצד יתכן שעם ישראל לא לקחו מוסר, ולא למדו לקח ממה שקרה לקרח וכל עדתו. מהיכן הם אוזרים את האומץ ומתרעמים שוב על משה. יתרה מזאת, שהרי רק אתמול האדמה פצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו את משפחתם ורכושם, ואש יצאה מן השמים ושרפה את מאתיים וחמישים איש מקטירי הקטורת.
כדי להבין את עומק הענין נעיין בפרש"י (פסוק כב) על הדו שיח שבן הקב"ה למשה ואהרון:
"הִבָּדְלוּ, מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת; וַאֲכַלֶּה אֹתָם, כְּרָגַע. וַיִּפְּלוּ עַל-פְּנֵיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, אֵל, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר: הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא, וְעַל כָּל-הָעֵדָה תִּקְצֹף".
ומפרש רש"י: "אל אלהי הרוחות – יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא, לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא… אמר הקב"ה יפה אמרת, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא".
הט"ז (על התורה) מסביר את משמעות דברי רש"י, דהאמת היו מבני ישראל שנטיית לבם נטתה אחר עדת קרח אך בפועל לא הצטרפו למעשיו ובכל זאת בשל חומרת החטא, היה ראוי להענישם על נטיית לבם זו, שהרי "החולק על רבו כחולק על השכינה".
משה ואהרון חששו מחילול השם שכאשר הקב"ה יעניש את החוטאים בסתר, הרואים לא יבינו על מה הרעה הזאת. לכן פנו להקב"ה "יודע מחשבות": "אין מדתך כמדת בשר ודם… לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא…". אולם כאן, בעוה"ז, אנחנו רואים את הנענשים ולא יודעים שחטאו במחשבה ויכולים לטעות ולחשוב שהנענשים נענשו על לא עוול בכפיהם, וע"י כך יווצר ח"ו חילול השם.
וזוהי פניית משה ואהרון לה', כשאמרו לו: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" כלומר שאיש אחד יחטא בסתר, ועל כל העדה תקצוף, שהרי ייענש לעיני כל העדה והרואים לא יבינו על מה נענש ויטעו בזה שיהרהרו אחר דרכי ה' וימשך עליהם קצף ויהיה ח"ו חילול השם. השיבם ה' יתברך: "יפה אמרתם, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא", אני יודע מי חטא בסתר ומודיע לאחרים זאת, כדי שלא יהיה ח"ו חילול ה' דהיינו אני אזמין להם עבירה שניה אחרת שיכשלו בה בגלוי ואז יפרע מהם על החטא שנעשה לעיני כל. ועל זה נאמר: וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמָּחֳרָת עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן לֵאמֹר אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'", אמר הקב"ה: "ואכלה אותם כרגע…" כי כבר נתגלה עוונם.
ובזה מיושבת השאלה כיצד יתכן שעם ישראל לא לקחו מוסר ולא למדו לקח ממה שקרה לקרח ועדתו ומתרעמים על משה "אַתֶּם הֲמִתֶּם אֶת עַם ה'", אלא שהקב"ה זימן להם חטא שני ולא סייע להם להתגבר על יצרם הרע כמאמר חז"ל: "אמר רבי שמעון בן לוי יצרו של אדם … אלמלא הקב"ה עוזרו, אין יכול לו, שנאמר ה' לא יעזבנו בידו וגו' " (קידושין ל, ב).
וכשאין סיוע אלוקי עמ"י 'נעזבים ביד יצרם' ונופלים שוב בחטא המחלוקת אע"פ שראו מול עיניהם את גורלם המר של החולקים על רבם.
שנזכה שהקב"ה יסייענו לעובדו בלבב שלם.
(נשלח ע"י אורן אקוע)