הבטחה/אבטחה אלוקית – שמירת רכוש העולים לרגל

הדפסה הדפסה

"לא תמיד אתה יכול להבין,
לא תמיד אתה יכול להכיל,
בשביל זה יש   א מ ו נ ה.
דווקא בשיא הקושי תאמר לעצמך:
כל מאורעותיי הם לטובתי."

"שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה, כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ. וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה."

כותב התורה מצווה את כל הזכרים בעם ישראל: שלוש פעמים בשנה עליכם להניח את עסקיכם, את שדותיכם, כרמיכם, חנויותיכם, בתיכם וכו', בכל רחבי הארץ, ולהתייצב בבית המקדש אשר בירושלים בחג הפסח, בחג השבועות, ובחג הסוכות.

אילו מלך בשר ודם היה מצווה את כל נתיניו הזכרים במצוה זו: לעזוב הכל ולהתייצב בעיר הבירה שלוש פעמים בשנה, כאשר הדרך אורכת מספר ימים והשהיה שבוע. ואפילו רק פעם אחת בשנה, היה לבטח מעורר נגדו, ובצדק, התמרמרות רבה ואף טענות כי חסר אחריות הוא בהפקירו את בתיהם, מחסניהם, מפעליהם, חנויותיהם, ושדותיהם, של כלל תושבי המדינה. שהרי אפילו מעט שוטרים או/ו חיילים אינו מניח ברחבי המדינה לשמירה מפושעים וגנבים. ואם היה מצווה גם על הצבא לעזוב את הגבולות ולהתייצב ללא יוצא מן הכלל בעיר הבירה??

כותב התורה אינו נרתע מכל זה. והוא מצווה: שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל!"

הוא אף מכריז על פתרון ניסי לכל הבעיות הנ"ל. "וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ  אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה." הנך יכול להניח את עסקיך, ביתך, שדותיך, חנותך וכו', ללא כל חשש. איש לא יחמוד ואיש לא יזיק.

רק שליט על – טבעי  יכול לצוות ציווי כזה, ולהבטיח הבטחה כזו. הבטחה האמורה לעמוד למבחן במשך מאות רבות של שנות עליה לרגל.

היש אדם שיעז להתחייב התחייבות אשר תופרך עם הפריצה הראשונה לבית אחד העולים, ובמקרה הגרוע עם הפלישה הראשונה של צבאות האויב בזמן העליה לרגל?! ומה גם שבציווי "מוזר" זה הוא מסבך את עמו במלחמה ודאית עד כדי סכנת השמדה. שהרי עם ידיעת האויב כי עם ישראל נוטש את כל הגבולות ואת כל ערי הארץ למשך שבוע ומעלה, וחוגג בירושלים, ללא צל צילו של ספק יהיה זה עיתוי מושלם מבחינתם לפלוש ולכבוש ללא התנגדות.

ובכלל, אין חולק על העובדה ההיסטורית כי עם ישראל שמר את מצוות התורה בתקופת שלטון רבים ממלכי ישראל עת היות בית המקדש קיים. אם אומנם הבטחה זו לא נתקיימה, כיצד לא קמה זעקה?! האם היו כל כך תמימים?

ריחוף מהיר על פני הסטוריית מרדנותם של עם ישראל במדבר ולאחר ההתישבות ילמדנו כי הם לא היו כאלה כלל וכלל.

ואם לא די בכך, הרי אדרבה, נשתמרו בידינו מספר עדויות מעניינות על אשר התרחש באותה תקופה. וכך מסופר בתלמוד ירושלמי(מסכת פאה פרק ג') וכן במדרש רבה על שיר השירים(פרשה ז', א'):
"מעשה באחד ששכח לנעול דלת ביתו ועלה לפעמי רגלים. וכשבא, מצא נחש קשור בטבעות דלתותיו."

"שוב מעשה באחד ששכח ולא הכניס כרי של חיטים(לאחר הקציר צוברים את כל החיטים לערימת ענק ונקרא כרי של חיטים) לתוך ביתו ועלה לרגל. וכשבא מצא אריות מקיפין לחיטים."

"אמר רבי פנחס. מעשה בשני אחים עשירים שהיו באשקלון, והיו להם שכנים רעים מאומות העולם. והיו אומרים אימתי אלה היהודים יעלו לירושלים ואנו נוטלים כל מה שיש להם. הגיע הזמן ועלו. זימן להם הקב"ה מלכים כדמותן והיו נכנסין ויוצאין בתוך בתיהם. כאשר שבו מירושלים חילקו דורונות ממה שהביאו עמהם לכל מכריהם. אמרו להם היכן הייתם? אמרו להם בירושלים. אימתי עליתם? ביום פלוני. ואימתי חזרתם? ביום פלוני. אמרו ברוך אלוקי היהודים שלא עזבם ולא יעזבם."

אגב, עובדות אלו מובאות במדרש רבה על הפסוק בשיר השירים, [הנאמר ע"י רעותיה של השולמית לשולמית – במשל, וע"י אומות העולם לישראל – בנמשל]: "מה יפו פעמייך בנעלים בת נדיב" אומות העולם מביעים את התפעלותם מפעמי (פסיעות) ישראל בעלותם לרגל, כאשר הם עולים בביטחה שלוים ורגועים, ביודעם כי כל אשר הניחו מאחריהם, שמור ומוגן לחלוטין.

(נערך ומובא ע"י דניאל באבאייב מדברי הרב זמיר כהן שליט"א. ב"ה מוקדש לעלייה לרגל של כל עם ישראל לבית המקדש השלישי בגאולה השלימה במהירה בימינו אמן! )

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • אלו חגי ישראל (אח"י)
  • מהו הערך העליון בענני הכבוד שחג הסוכות נקבע לזכרם בשונה משאר הניסים?
  • סוכה גזולה
  • הישיבה בסוכה והשיבה אל ה'
  • "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת"
  • על פסגתו של חודש תשרי
  • להיות שיכור ולא מיין בשמחת בית השואבה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.