ספר הברית והר סיני

"בהר סיני"

ישנו משפט הידוע לכולנו משחר ילדותנו: "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה"   (ספרא קדושים ב).

הפסוק המצוטט הוא מפרשת קדושים, שקראנו בשבוע שעבר, ומיד נתחבר לפרשתנו. טרם זאת, יש מקום לשאול: מניין לו לרבי עקיבא? היכן מצינו שהתורה נותנת מקום מיוחד וחשוב למצווה זו של אהבת הרע?

יש המקשרים אמירה זו למרד אדריאנוס, ולמות תלמידי רבי עקיבא, על רקע ימי ספירת העומר שבהם אנו נמצאים. אנו ננסה לתת לאמירה ביסוס רעיוני מן התורה, ולא הסבר היסטורי בלבד.

פרשתנו מתחילה בדברי ה' אל משה בהר סיני: "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמר" (ויקרא כ"ה, א).
פסוק זה הביא את חז"ל לשאול את שאלתם המפורסמת, המובאת על ידי רש"י על אתר: "בהר סיני – מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני?".

רש"י עונה לשאלה זו תשובה הלכתית, העוסקת בפרטי המצוות. תשובה זו מסבירה את אזכורו של הר סיני בפסוק הפותח את הפרשה, אך איננה מסבירה את קיומו של הר סיני פעמיים נוספות בהמשך – בפרשת בחוקותי, החותמת את צמד הפרשות בהר-בחוקותי: "אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה" (ויקרא כ"ו, מו).
"אלה המצות אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני" (ויקרא כ"ז, לד).
מדוע מקבל הר סיני חשיבות כה גדולה? ומה הקשר שלו לפרשות בהר-בחוקותי, אשר תחומות משני צדיהן באותו הר?

ספר הברית

כדי לענות על תשובה זו, עלינו לחזור לסופה של פרשת משפטים. לאחר המצוות הרבות בפרשה, נאמר: "ויכתב משה את כל דברי ה' וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל: וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים: ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח: ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כ"ד, ד-ז).

בפסוקים אלו מתוארת כתיבתו של ספר הברית, וקריאתו באזני העם. הפרט החסר בפסוקים אלו הוא תוכנו של ספר הברית. מה כתב משה רבנו באותו ספר מפורסם?

ננסה לרדת לאשורה של הברית, ולתוכנה. לשם מודל ניקח כדוגמה את ברית הנישואין. כאשר החתן והכלה עומדים מתחת לחופה, מגיע רב ומברך את הזוג, ומתאר את יופייה ונפלאותיה של ברית הנישואין. לאחר דברי הברכה, מגיע חלק קריאת הכתובה.

הכתובה היא מסמך, המתאר 'מה יקרה אם'. יש בו פירוט של חובות הבעל לאישה – במהלך הנישואין, ובמקרה שאלו יתפרקו. במקרה שהצדדים לא ימלאו את המוטל עליהם. זהו אופייה של ברית.

הברית – הברכות והקללות

נראה אם כן שספר הברית מפרשת משפטים הוא למעשה ספר הברכה והקללה שבפרשת בחוקותי. ישנם פסוקים נוספים בסוף פרשיית הקללה המחזקים כיוון זה: "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני ה' א-לוהיכם: לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני ה' א-להיכם: את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני ה'" (ויקרא כ"ה, נה – כ"ו, ב).

בפסוקים אלו מופיעות מספר בהחלט מורגש של מצוות מעשרת הדברות: הדיבר הראשון – "אנכי ה'", הדיבר השני – "לא יהיה לך". גם השבת מופיעה – "את שבתותי תשמרו".

אכן, מלבד שלוש דיברות אלו נתקשה למצוא מצוות נוספות מעשרת הדברות. במקום אלו, אנו מוצאים התעסקות בפרטיהן של שתי מצוות אחרות – השמיטה, והיובל. מדוע נבחרו שתי מצוות אלו? ומה מקומן באותו "ספר הברית"?

שמיטה ויובל

עלינו לזהות את המיוחד והייחודי בשתי מצוות אלו. מצוות השמיטה והיובל תלויות בארץ. אולם, בניגוד למצוות אחרות התלויות בארץ, מצוות אלו תלויות לא רק בקיומו של עם ישראל על אדמתו, אלא גם בכך שידו תהיה תקיפה בארצו. למעשה, זו הסיבה שאיננו מקיימים היום את היובל, וגם קיום השמיטה שלנו מוגבל ביותר.

שתי מצוות אלו תלויות בארץ ישראל. ובשתי מצוות אלו, בא לידי ביטוי משמעותו של האח. אם נבחן מספר פסוקים מפרשיות השמיטה והיובל, נתקשה להתעלם מן המושג, החוזר שוב ושוב: "כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו… וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך: אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מא-להיך וחי אחיך עמך… וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד" (ויקרא כ"ה, כה-לט).

הפסוקים מדברים על אחים, לא אחים במובן של הלכות ירושה, היינו אחים מאותם הורים – אלא אחים, בנים לאותו עם. לא מדובר כאן על רע, שבו האדם בוחר כפי רצונו. מדובר על אחים, על שותפות גורל וייעוד.

"לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך"

וכאן, נדבר בקצרה באיסור הריבית. לאורך השנים נטען רבות על כך שהתורה אוסרת ריבית דווקא ליהודים, אך מאפשרת גביית ריבית מן הגויים. כיצד זה מאפשרת התורה לגבות ריבית מגויים דווקא? מה פשרה של אפליה זו?

נראה שעצם השאלה – בטעות יסודה. התורה איננה מתירה לקחת ריבית מן הגוי, כי אם לתת ריבית לגוי. עיקר ההיתר הוא בנתינת הריבית לגוי, ובשם ההדדיות – בא גם היתר לגבות ריבית מן הגוי. חשוב מאוד להיות מודע: מהו עיקר הדין, מהו השורש – ומהו הענף. עיקר ההיתר הוא כאמור נתינת ריבית לגוי. זהו גם לשון התורה, באמרה – "לנכרי תשיך".

"תשיך" – פירושו לאפשר לנשוך. "להשיך נחש" פירושו לאפשר לנחש לנשוך אדם אחר. בדומה, "לנכרי תשיך", פירושו לאפשר לנכרי לישוך בנו, בישראל. אולם, אסור להשיך יהודי. אסור לאפשר ליהודי לגבות ריבית.

באופן בסיסי ופשוט, ריבית היא דבר הגיוני ביותר. בדיוק כפי שניתן לגבות כסף עבור שימוש בבהמה או בבית, כך ניתן לגבות כסף עבור השימוש בכסף עצמו. זאת, כיוון שניתן ליצור רווחים מעצם החזקת הכסף, כפי שמאוד ברור בעולם המודרני. דבר זה נכון היה גם בעולמה של התורה.

כל ישראל אחים

ההיגיון הבסיסי מאפשר גביית ונתינת ריבית. התורה מחדשת דין, וקובעת שאין לתת או לקחת ריבית מישראל, בכדי לאפשר לאח העני להשתקם. יקשה עליו מאוד להתבסס אם יהיה עליו להחזיר כל סכום בריבית. חידוש זה אכן נאמר ליהודים בלבד, ולא לגויים.

סביב רגישות זו, סביב אחדות זו בעם ישראל, נכתב אותו ספר ברית. ספר זה הוא אשר נקרא במעמד הר סיני, ועל דברים אלו אמרו בני ישראל "נעשה ונשמע". ספר הברית מכיל אמנם מצוות שבין אדם למקום, אך רובו מאריך ומפרט בדינים שבין אדם לחברו, העוסקים ברגישות בנושאים אלה.

זהו עיקרו של ספר הברית: האחדות והרגישות שבין אדם לחברו בעם ישראל. על ברית זו נכרתה הברכה והקללה המתוארת בפרשת בחוקותי. גם בפשטי המקראות, אפשר לראות שיש פסוקים מפרשת הברכה אשר דומים מאוד לפסוקים שבפרשת בהר, המתארת את קיום השמיטה.

כך למשל, כותבת התורה "ואכלתם מן התבואה ישן", בדומה מאוד לפסוק מן הברכה, "ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו". פסוק זה, ועוד רבים אחרים, מבטאים את תוכנו של ספק הברית.

ברית זו נכרתה עם בני ישראל כעם. ממילא, אם זהו תכנה העיקרי של הברית, קל להבין מהיכן שאב ר' עקיבא, את דבריו, באמרו שהפסוק "ואהבת לרעך כמוך" הוא כלל גדול בתורה.

(הרב יעקב מדן. השיחה הועברה בערב שבת פרשת בהר-בחוקותי ה'תשע"ב, סוכמה על ידי עמנואל מאייר ונערכה על ידי בנימין פרנקל. סיכום השיחה לא עבר את ביקורת הרב. נשלח ע"י ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • על המשפט
  • הרצון לקשר עם הקב"ה
  • ההשתדלות כמפתח לקבלה
  • פרשת בהר - "מה עניין שמיטה אצל הר סיני?"
  • ספר המצוות וספר הברית
  • מהות החירות בקיום המצוות
  • מצוות השמיטה = וודאות אלוקית מוחלטת
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.