היום השמיני למילואים

הדפסה הדפסה

לאחר שבעת ימי המילואים, ביום השמיני שרתה השכינה על אוהל מועד כולו. בדרך כלל, השכינה שורה רק בתוך קודש הקדשים, המקום אליו נכנס הכהן הגדול פעם אחת בשנה – ביום הכיפורים. ביום השמיני למילואים, באופן מיוחד במינו, שימש כל האוהל כמקום משכנו של המלך ה' א-לוהי ישראל ביום הופעתו לעם, וביטא בכך במשכן כולו את השראת השכינה המיוחדת בדרך כלל לקודש הקדשים.

מסיבה זו, ביום זה נאסר על הכוהנים להיכנס לכל אוהל מועד, כשם שהם נאסרו בכניסה לקודש הקדשים בכל יום אחר. מכאן מובנים דיניו המיוחדים של העגל שהוקרב ביום השמיני. עגל זה היה צריך להיקרב בתוך המשכן, אך כיוון שנאסר על הכוהנים להיכנס למשכן – הוא הוקרב בחוץ. לכן, לאחר הקרבתו, העגל נשרף כמו חטאת פנימית, למרות שהוא הוקרב מחוץ למשכן.

שיאה של השראת השכינה ביום השמיני היה באש שירדה מן השמיים על המזבח החיצון: "ותצא אש מלפני ה' ותאכל על המזבח את העולה ואת החלבים". ביום קדוש שכזה, אי-אפשר שתבוא האש מן ההדיוט. אפילו במזבח החיצון שימשה אש שיצאה מלפני ה', וקל-וחומר שבתוך הקודש פנימה אין להכניס אש אנושית. כך יובן לנו חטאם של נדב ואביהו: הם נכנסו אל תוך האש העליונה עם מחתת קטורת ואש שהדליקו בעצמם. למעשה, כניסתם אל הקודש מהווה ניסיון לערבב את התחומים, לטשטש את מלוא משמעותה של ההתגלות האלוהית, שאין אדם יכול להיות שותף לה. כל שאר החטאים שמצאו להם הפרשנים (שנכנסו שתויי יין למקדש, שהורו הלכה בפני רבם וכו') – את כולם יש להבין כתולדה של טשטוש התחומים ושל ערבוב העולמות בין האנושי לבין הא-לוהי.

על כן יצאה האש מלפני ה' ואכלה את מקריבי האש הזרה הבאים אל הקודש. למען הודיע, שכל תופעה אנושית-עולמית בטילה בפני ההופעה האלוהית. למען הדגיש, שכל הכוחות העולמיים מקבלים את עוצמתם וקיומם רק מכוחה של ההופעה האלוהית בבריאה, בעולם, באדם ובישראל. הוא שאמר הכתוב: "בקרוביי אקדש ועל פני כל העם אכבד".

האסון הנורא של היום השמיני, והבכי שבכתה כל העדה את השרפה אשר שרף ה', הותירו שאלה גדולה וקשה: האמנם ניתן להתקרב לפני ה' בלי למות? הרי דווקא עכשיו, לאחר החטא ולאחר התגלות מידת הדין בבני אהרן, מתחדד הצורך באפשרות לבוא לפני המלך ולבקש ממנו מחילה ורחמים!

שאלה נוקבת זו, כיצד לבוא אל הקודש בלי למות, נענית בפרשת אחרי-מות, בציווי על יום הכיפורים: "בזאת יבוא אהרן אל הקודש". יש אפשרות לכפר ולטהר. אמנם, שונה הוא היום השמיני ביסודו מיום הכיפורים: ביום השמיני – השכינה נגלית לעיני כל העדה בחוץ, ואילו ביום הכיפורים – השכינה נותרת נסתרת, ומפנה מקום לאדם שייכנס לפני ולפנים. אך מכל מקום, בא יום הכיפורים ומגלה: יש אפשרות להיכנס, לא רק אל הקודש אלא גם אל קודש הקדשים!

(הרב יואל בן-נון. מתוך סדרת התקליטורים "שירת התורה". להזמנות: מכללת הרצוג להכשרת מורים, טל' 02-9937333. נשלח ע"י ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • מבושה-לכבוד
  • כי מפריס פרסה הוא... והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם (יא,ז)
  • תאריך חנוכת המשכן
  • ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון (שמיני ט,א)
  • סימני טהרה - חוק טבע אלוקי
  • ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' (ט,ה)
  • "ולהבדיל בין הקדש לחול, ובין הטמא ובין הטהור, ולהורות את בני ישראל" (י, יא)
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.