תמימות ושלמות

הדפסה הדפסה

"כי אתה בא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם; לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף; וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים; כי תועבת ה' כל עשה אלה… תמים תהיה עם ה' אלהיך" (דברים י"ח, ט'-י"ג)

בפסוקים אלו, מצווה אותנו התורה על התמימות. אולם, מה פירוש להיות 'תמים'? בפסוקים עצמם מתואר, שהאוחז בתמימות הוא זה המתרחק מתועבות הקסמים והכשפים בהן נגועים הגויים. אולם, עדיין לא ברור מהי משמעותה החיובית של התמימות?

כאשר אברהם עומד בפני כריתת הברית עם הקב"ה, ברית המילה, מתגלה אליו הקב"ה ואומר: "התהלך לפני והיה תמים" (בראשית י"ז, א')
אף כאן נשאלת השאלה, מה בדיוק דורש הקב"ה מאברהם בצוותו עליו להיות תמים? האבן-עזרא על אתר משיב בקצרה: "והיה תמים – שלא תשאל למה המילה"
לפי פירוש זה, משמעותה של התמימות היא הציות המוחלט. התמימות באה לידי ביטוי בגישה הפשוטה, הלא שכלתנית ואפילו הנאיבית, כלפי ה' ומצוותיו. תמימות זו דומה לתמימות הבן התם מההגדה.

לעומת זאת, הרמב"ם מציע הבנה תובענית הרבה יותר של מושג התמימות. אמנם אין הוא מונה את הציווי להיות תמים בתרי"ג המצוות (ועל כך משיג עליו הרמב"ן), אך אין ללמוד מכך על אי-הערכתו את התמימות. בהלכות עבודה זרה מגנה הרמב"ם את הכישוף במילים שאינן משתמעות לשני פנים: "ודברים האלו כולם דברי שקר וכזב הם… ואין ראוי לישראל  שהם חכמים מחוכמים להימשך בהבלים אלו, ולא להעלות על לב שיש תועלת בהם… אבל בעלי החכמה ותמימי הדעת ידעו בראיות ברורות שכל אלו הדברים שאסרה התורה אינם דברי חכמה אלא תוהו והבל שנמשכו בהם חסרי הדעת ונטשו כל דרכי האמת בגללם. ומפני זה אמרה תורה כשהזהירה על כל אלו ההבלים 'תמים תהיה עם ה' א-להיך'" (י"א,ט"ז)

הרמב"ם אינו מגדיר את התמימות כפשטות נאיבית, אלא כעיסוק שכלתני פילוסופי שמטרתו לשכנע את האדם בכזב ובחוסר התועלת שבמעשי הכישוף.

דרך שלישית עולה בדברי הרמב"ן, המציע הגדרה כוללת יותר למושג התמימות. לדבריו, הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלהיך" מלמדנו: "שנייחד לבבנו אליו לבדו ונאמין שהוא לבדו עושה כול והוא היודע אמתת כל עתיד וממנו לבדו נדרוש העתידות… ולא נדרוש מהוברי שמים ולא מזולתם ולא נבטח שיבואו דבריהם על כל פנים אבל אם נשמע דבר מהם נאמר הכל בידי שמים"

הרמב"ן מבין את התמימות כמערכת יחסים עם הקב"ה החובקת הן את המישור השכלי והן את המישור הרגשי. יחסים אלה תובעניים הרבה יותר מדרישת האבן-עזרא "שלא תשאל למה המילה", או מדרישת הרמב"ם להבין את כזב הכישוף. התמים, לדעת הרמב"ן, בונה מערכת יחסים מלאה ושלמה עם הקב"ה. אין לו די בשכנוע שכלי בייחוד ה', אלא הוא יוצר עם הקב"ה קרבה כזו בה הוא אינו מרגיש כל צורך במתווכים חיצוניים.

יישום שלוש ההבנות השונות של התמימות בעבודת ה' של כל אחד מאתנו, כלל אינו דבר פשוט. אולם, דבר אחד ברור: לכל ההבנות חשיבות שווה. אל לנו לרפות את ידי אלו הנראים בעינינו נאיביים יותר מאתנו מבחינה רוחנית, ואף לא את ידי אלו שעבודת ה' שלהם בעלת תחכום רב יותר!

הרמב"ן מציין משמעות נוספת של התמימות – שלמות, כדוגמת "שה תמים" שמשמעותו שה שלם ללא פגם. אין ספק שהיחסים האידיאליים בינינו לבין הקב"ה, יהיו מורכבים באופן הרמוני מפשטות ילדותית ומאינטלקטואליות מבקרת. למרות זאת, אם עלינו לבחור בין להיות נאיביים ושלמים ובין להרחיב את אופקי יחסינו עם הקב"ה תוך כדי ויתור על התמימות – ברור שעלינו לבחור באפשרות הראשונה.

(הרב אהרן ליכטנשטיין. נשלח ע"י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון. עורך: שאול ברט. כל הזכויות שמורות לישיבה http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • הצדקה והמשפט - גדולים מהזבח
  • תמימות ופשיטות?! חכמה גדולה!
  • תמים תהיה - תוכו כברו
  • אל ירך לבבכם
  • הכהנים הלויים
  • מצות תלמוד תורה במלך ישראל
  • עגלה ערופה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.