"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' א'להיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק"
מי הם השוטרים?
גם בפרשת החוזרים מעורכי המלחמה (דברים כ' ה') מוזכרים השוטרים, רק ששם תפקידם הוא לידע את העם ולהכין את העם למלחמה. ואילו כאן תפקידם קצת שונה או מורחב יותר שכן התרגום קורא להם "פורענין" ויונתן ב"ע "סרכין אלימין" דהיינו ממונים על אכיפת החוקים או הציות לדין לאלו שלא ישמעו לשופטים. וכך אומר רש"י " הרודין את העם אחר מצותן ,שמכין וכופתין במקל וברצועה עד שיקבל עליו את דין השופט".
האמנם יש צורך באכיפה קשה ?
וספר החינוך מקבע את הדברים במסמרות (מצוה תצ"א): "למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה בעל כרחם… שורש המצוה נגלה הוא, שעם הדבר הזה נעמיד דתנו. בהיות אימת אלופינו ושופטינו על פני ההמון, ומתוך הרגלם בטוב וביושר מחמת יראה, ילמדו העם טבעם לעשות משפט וצדק מאהבה, בהכרתם דרך האמת. וכעניין שיאמרו החכמים שרוב ההרגל, הוא מה שאחר הטבע. כלומר: כי כמו שהטבע יכריח האדם למה שהוא מבקש, כן ההרגל הגדול חוזר בו כעין טבע קיים, ויכריחו ללכת בדרך ההרגל לעולם. ובלכת העם בדרכי היושר האמונה, ובוחרים בטוב, תדבק בהם הטוב. וישמח ה' במעשיו".
אומר ספר החינוך, כמו שראינו במפרשים המתרגמים ורש"י, אכן אותם שוטרים תפקידם הוא אכיפה שאינה משתמעת לשתי פנים והכלי שבידם הוא היכולת להכריח וגם דרך אלימות הענשה וכח.רק שהחינוך גם מוסיף שמתוך עשיה מיראה יבואו לעשיה מתוך רצון.משל ידוע, הרוח והשמש התחרו ביניהם מי יסיר את מעילו של ההלך. הרוח נשבה בעוז העיפה את כובעו מראשו ניערה את שולי מעילו, הוא רדף אחר כובעו הרימו והדק את מעילו לגופו וככל שגברה נשיבתה כך החיש צעדיו והדק את מעילו. לעומת זאת , השמש שלחה קרנים חמימות ומלטפות ההלך המשיך בצעד קל אחז קלות כובעו בידו ולאחר כמה דקות אף הסיר מעליו את מעילו ותלאו ברישול על כתפו.הנמשל ברור, תוכחה זועפת וקשה לא תשיג את המטרה.[ועל פי רוב ההיפך.] כמו מילים רכות המוצאות מקומן בלב השומע ופועלות כך את פעולתן.
ונשאלת השאלה האם ההלכה אינה חוששת שעשיה מיראה תביא לפעולת נגד? מה הבטיח לספר החינוך שמתוך עשיה מיראה יבואו לעשיה מרצון?
בדברי הרמב"ם (הל' גירושין פ' ב' כ'-כ"א):"מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש, בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר רוצה אני, ויכתוב הגט והוא גט כשר. וכן אם היכוהו גוים ואמרו לו עשה מה שישראל אומרים לך, ולחצו אותו ישראל ביד הגויים עד שגירש, הרי זה גט כשר. ואם הגוים מעצמן אנסוהו עד שכתב, הואיל והדין נותן שיכתוב [ולא שיכפוהו] הרי זה גט פסול. ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד גוים בין ביד ישראל, שאין אומרים אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו חייב מן התורה לעשותו, כגון מי שהוכה עד שמכר או עד שנתן. אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עברה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו,או עד שנתרחק מדבר שאסור לעשותו,אין זה אנוס ממנו [אנו האונסים אותו] אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל ורוצה הוא לעשות את כל המצות ולהתרחק מן העבירות ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני, כבר גירש לרצונו.
מדברי הרמב"ם הנפלאים, למדים אנו,שכל אדם מישראל בעומק רצונו, כאשר תצליח להסיר ממנו את המונעים ממנו לעשות – או לפרוש מהרע, תגלה כי רוצה הוא לעשות רק טוב.אם כן מדוע צריכים שופטים ושוטרים, בכל שעריך? אם הישראלי הוא כל כך טוב ורוצה בטוב מיסודו? מדוע לא נסתפק בבית דין אחד גדול, לכל המקרים של כאלה אשר יצרם גבר עליהם?
לזה בא המדרש רבה, ומסביר את הצורך בשופטים ושוטרים, על פי דברי שלמה המלך.וזו לשון המדרש: "זהו שאמר הכתוב "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם: אשר אין לה קצין שוטר ומושל: תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה:" (משלי ו' ו'ז'ח') [ונשאלת השאלה] מה ראה שלמה ללמד לעצל מן הנמלה, "רבנן אמרי הנמלה הזו ג' בתים יש לה ואינה כונסת בעליון מפני הדלף ולא בתחתון מפני הטינה אלא באמצע, ואינה חיה אלא ו' חודשים למה? שמי שאין לו גידים ועצמות אינו חי אלא ו' חודשים, וכל מאכלה אינה אלא חיטה ומחצה והיא הולכת ומכנסת בקיץ כל מה שהיא מוצאת חיטין ושעורים ועדשים. א"ר תנחומא וכל חייה אינה אלא חיטה ומחצה והיא כונסת את כל אלו, ולמה היא עושה כן? שאמרה שמא יגזור עלי הקב"ה חיים ויהא לי מוכן לאכול, אמר רשב"י מעשה היה ומצאו בבור שלה שלש מאות כור מה שמכנסת מן הקיץ לחורף, לפיכך אמר שלמה לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם, אף אתם התקינו לכם מצוות מן העולם הזה לעולם הבא.
ומהו ראה דרכיה וחכם ? רבנן אמרי ראה דרך ארץ שיש בה שבורחת מן הגזל, אמר ר"ש בן חלפתא מעשה בנמלה אחת שהפילה חיטה אחת והיו כולם באות ומריחות בה ולא היתה אחת מהן נוטלת אותה באה אותה שהיתה שלה ונטלה אותה. ראה חכמה שיש בה. וכל השבח הזה שיש בה שלא למדה מבריה ולא שופט ולא שוטר יש לה שנאמר:" אשר אין קצין שוטר ומושל" אתם שמיניתי לכם שופטים ושוטרים על אחת כמה וכמה שתשמעו להם הוי "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים רבה ה' ב').
כמה ששיבח שלמה המלך את הנמלה, באותם מילים הוא מביע את שיפלותה [והיא לא אשמה בכ"ז בעל חי ללא גידים ועצמות] ראה דרכיה וחכם אין זו דרך אותה קיבלה היא על עצמה, אלא הטבע שטבע בה הבורא. אשר אין לה קצין שוטר ומושל וכאן, מתגלה היא כגרועה יותר מבעלי חיים אחרים, שיש ביניהם שלטון יחיד של מי מהקבוצה, שכולם נשמעים לו. אצל עם הנמלים יש חוקים ברורים, שטבע בן הבורא, וגם המלכה נשמעת להם. ואין לה יכולת להנהיג.
דהיינו, הנמלה כמשל מלמדת הרבה את האדם, וכנראה לכך היא נבראה. אבל לא הכל נוכל להעתיק ממנה, כי אוי לעם, ממלכה, או כל קבוצה אנושית שתהיה, שיהיו ללא מנהיג .ואפילו בעם ישראל שיש לו את ספר הספרים, וחיי את חייו על פיו, אפילו הכי צריכים אנו למנות שופטים. ולא רק שופטים, גם מערכת אכיפה חזקה, אלה השוטרים. ולא זו בלבד, אלא בכל שעריך, בכל עיר, ובכל שבט, צריכים למנות שופטים ושוטרים.
(מאת חגי ימיני. מוקדש לע"נ ר' יהודה בן חיים ז"ל למשפחת ימיני. נשלח ע"י יואב מיליס לע"נ הוריו זהרה ושמעון מיליס ז"ל)