"המצוה הזאת" – מצוות התשובה

הדפסה הדפסה

פרשת "נצבים" היא פרשת התשובה כמו שאומר הרמב"ן על (דברים ל' י"א):  "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום", אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת, כי "והשבת אל לבבך",(בפסוק א') "ושבת עד ה' אלהיך" (בפסוק ב') מצוה שיצוה אותנו לעשות כן. ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן: והטעם, לאמר כי אם יהיה נדחך בקצה השמים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל ה' ולעשות ככל אשר אנכי מצוך היום, כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך, אבל קרוב אליך מאד לעשותו בכל עת ובכל מקום. וזה טעם בפיך ובלבבך לעשותו, שיתודו את עונם ואת עון אבותם בפיהם, וישובו בלבם אל ה', ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות כאשר הזכיר (לעיל פסוק ב): "אתה ובניך בכל לבבך".

רמז לכך ניתן למצוא מגימטריה – מילוי האותיות של "תשב אנוש עד דכא" שווה 1818. מילוי האותיות של "ותאמר שובו בני אדם" שווה 2020. ההפרש הוא 192. ואכן – "נצבים" שווה 192.

(נשלח ע"י רפאל מגיד לע"נ אביו מורו חיים אורי בן לוי יצחק, חותנו אברהם בן ישראל  וחמותו לאה אדל בת חיים)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • "והנגלת לנו ולבנינו" – על ערבות הדדית
  • דבר תורה לפרשת "ניצבים"
  • ברית מואב, עם ישראל ופרשת התשובה
  • ארבע דרגות לאדם - לפרשת ניצבים
  • ברית ערבות מואב
  • "בפיך ובלבבך לעשותו"
  • "כי בשרירות לבי אלך" - על חשיבה אינדיוודואליסטית מוטעית
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.