אותות ומופתים

בשו”ת הרשב”א מובא ששאל אותו כומר אחד: הרי כתוב בנביא על בית שני “גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון”. מזה שקוראים לבית שני “אחרון”, והוא נחרב, הלא לא יתכן שיהיה אחריו עוד בית. אז מדוע עם ישראל מחכה לבית שלישי?

והשיב לו הרשב”א שהמילה “אחרון” איננה במשמעות של אחרון ממש דוקא, אלא מאוחר מהקודם.וזה כמו שכתוב בתורה: “והיה אם לא יאמינו לקול האות הראשון ויאמינו לקול האות האחרון והיה אם לא יאמינו לשתי האותות האלה ולקחת מימי היאור וגו’ ונהפך לדם וגו’”. כלומר שהאות השני קרוי “אחרון” למרות שהוא איננו אחרון ממש.

הגר”א הוסיף על זה בשם החתם סופר, שיש לזה עוד רמז מכך שכתוב “והיה הדם לכם לאותו על הבתים” – כלומר, מכת הדם (האות השלישי, שמראה ש”אחרון” לא משמעותו ממש “אחרון”) הוא יהיה הוכחה ניצחת על הבתים, על בית ראשון ובית שני, שגם שם אין משמעות המילה “אחרון” כפשוטה, ויש לפנינו עוד את הבית השלישי, במהרה בימינו אמן.

(מתוך הגדת “אלפי ישראל” בהוצאת “ספרייתי”)