ישנן במקרא יחידות ספרותיות בעלות ייחוד סגנוני מובהק: מופיעה בהן מילה מסוימת (כמו "מקלט") בצפיפות רבה, בעוד שמילה זו אינה נמצאת כלל, או שהיא נדירה ביותר, במקומות אחרים במקרא. הופעת המילה הזו באותה יחידה ספרותית – בדרך כלל כשהיא משמשת בה מילה מנחה – "צובעת" את היחידה בגוון לשוני מיוחד, ומעניקה לאותה מילה חשיבות יתֵרה, ולעתים חשיבות קריטית, להבנת היחידה הספרותית השלמה. דע עקא: מפני נדירותה של המילה, לא תמיד משמעותה ברורה. לעתים יש קושי לפרשה מתוך היחידה הספרותית עצמה, ללא הסיוע של הופעותיה בהקשרים מגוונים נוספים. אז מה משמעותה של המילה "מקלט"?
ספר "מסעי בני ישראל" הוא שירה. השירה הזאת, הכוללת ארבעים ושנים מסעות, מלאה בשמות מקומות במדבר, שרובם אינם ידועים. מאחוריהם, מסתתרים סיפורים שלמים שלא סופרו על דור המדבר.
מה הקשר בין רוצח שוגג למות הכהן הגדול? למה יש קשר ביניהם עד כדי כך שהאמא של הכהן הגדול הייתה הולכת לערי המקלט ונותנת אוכל ודואגת לגולים שם בשביל שלא יתפללו על הכהן הגדול- בנה -שימות? כי מכוון שמת הכהן הגדול יכולים הם לחזור בחזרה למקומם… לו יצוייר שהרוצח בשוגג גלה לעיר מקלט ולאחר חודש ימים נפטר הכהן הגדול…לפי ההלכה על פי התורה הוא יכול לחזור למקומו! איזה תיקון נעשה פה? האם רוצח בשוגג קיבל את עונשו? האם באמת היה לו זמן לחשוב על מה שעשה? לתקן את מעשיו, ולחזור בתשובה? האם גואל הדם "נרגע" ולא ירצה לרצוח אתו?
מצד אחד, העם עדיין מחוץ לגבולות ארץ כנען המובטחת, ולכן עליו עדיין לעסוק בהכנות אחרונות לסיום המסע. מאידך, כיוון שבסופו של דבר העם התנחל בחבלי ארץ אלו, נהפכו גם הם לאחוזתם.
כאשר ישנו חוסר רגישות לחיי אדם, הדבר בא לידי ביטוי הן ברוצחים בשוגג הן ברוצחים במזיד. אם ישנם רוצחי מזיד רבים, ישנה אווירה כוללת של חוסר רגישות לחיי אדם. למחרת, חוטב העצים אינו בודק את גרזנו שבע פעמים, אלא פעם אחת בלבד. המרחק מכאן ועד לחברה שיש בה זלזול כללי בערכם של חיי אדם קצר הוא.