התפילה במוצאי שבת
בתפילה המודפסת בסידורים למוצאי שבת מופיע: "ופתח לנו ה' אלוקינו… שערי אורה, שערי אורך ימים ושנים…" (ועוד כשישים שערים).
מה עניינה של תפילה זו? ומדוע דוקא במוצ"ש?
מובא בגמרא (שבת קד) בא ליטמא פותחין לו, בא ליטהר מסייעין אותו.
אם כן מי שרוצה להיטהר, גם פותחים לו את השער וגם מסייעין אותו, מזמינים אותו ונותנים לו כח להיכנס פנימה. על שני הדברים הללו אנו מתפללים בתפילה הזו, פתיחת השער והסיוע להכנס בו. כיצד?
פותחים בתפילה שנזכה לסיוע שה' נותן למי שבא ליטהר, שנהיה "מנוקים מכל עוון ואשמה ורשע ומדובקים בת"ת ובמעשים טובים, וחוננו דעה בינה והשכל מאיתך…".
ושנית, על פתיחת השער, פתיחת האפשרויות וההזדמנויות, אנו מבקשים "ופתח לנו ה' אלוקינו שערי… שערי…".
יש לציין שהסדר בתפילה הוא הפוך. תחילה מבקשים על התכלית שהיא הסיוע, הכח לנוע אל המטרה. ואח"כ מבקשים שבכל ימי השבוע נכיר בכך שהשערים פתוחים לפנינו.
וזהו עיקר גדול, שאף שה' חפץ בהתקרבותנו אליו, הוא לא עושה בשבילנו את העבודה. הוא אמנם פותח לנו שערים ואף מזמין אותנו ונותן לנו סיוע ויכולות, אך את העבודה עושה האדם. מ"מ, כשהאדם מודע לכך שיש לו 'הכנה' רבה אל הטהרה וקדושה, ששערי העולם פתוחים לקראתו ומחכים להתקדמותו, זה בעצמו נותן כח ובטחון להתקרב לה' יתברך.
מדוע דוקא בצאת השבת?
קדושת השבת נותנת לאדם לשוב אל עצמו (כנסת ישראל יהיה בן זוגך) ואל רצונותיו הקדושים. האדם מתמלא עו ותעצומות לקראת השבוע החדש וכל כך חפץ הוא להמשיך את הקדושה של השבת. על כן במוצאי שבת כל אחד הוא בבחינת 'הבא להיטהר'. אף שמובטח לנו שהבא ליטהר מסייעין אותו, צריכים להתפלל על כך. זאת משום שמלבד מה שהתפילה מחברת אותנו לרבונו של עולם, היא גם מדייקת את הרצון הגולמי של האדם. על כן אנו מבקשים בזמן הקדוש של מוצ"ש, ומדייקים בכך את הרצון שהתעורר בנו בשבת, שיתן לנו ה' את ה'מסייעין אותו' בתחום הרוחני "ומדובקים בת"ת ומע"ט" (וגם בצד הגשמי "שים ברכה רווחה והצלחה בכל מעשה ידינו", בהמשך התפילה הנ"ל). וגם מבקשים על ה'פותחין לו', כשעיקר התפילה היא שאנחנו נכיר בכך ששערי הטהרה כבר פתוחים לרווחה לפנינו.
מוצאי שבת הוא בעצמו שער אל השבוע החדש. זמן של הזדמנויות חדשות. התפילה הזאת מחברת אותנו אל ה', שנכיר בכך שאנו זקוקים לעזרתו ולסייעתא דשמיא. אך בעיקר התפילה הזו מאפשרת לנו לשוב אל הכוחות שכבר יש בנו ואל השערים שכבר נפתחים בפנינו.
(אריאל פנדל)