העם והשכינה במדבר

הדפסה הדפסה

שמו של כל חומש הוא כשם הפרשה הראשונה בחומש. שם הפרשה נקבע על פי אחת המילים הראשונות בפרשה. לכאורה, השם הוא אקראי וחסר משמעות. האם שמו של ספר במדבר מעיד על תוכנו?
גם בלי לעיין לעומק בספר במדבר, ברור שהספר עוסק "במדבר" – בתקופת שהותם של בני ישראל במדבר. מה בא ספר במדבר ללמדנו על תקופת המדבר?

מבנה הספר

מבנה הספר יכול ללמד רעיון המובע בו (עיינו במקביל בטבלה המופיעה בסוף המאמר, בשלושת הטורים הימניים).

אפשר לחלק את הספר לשני חלקים, על פי המיקום הגיאוגרפי של האירועים המתוארים בו: פרקים א'-י' מתרחשים במדבר סיני, ואילו פרקים י"א-ל"ו מתארים את המסעות במדבר.

חלוקה כזו נראית לכאורה טכנית וחסרת משמעות, אך אם נעיין היטב נראה את המשמעות שלה. החלק הראשון עוסק בהכנות לקראת המסע: מפקד העם, סידור המחנות, תפקידי הלויים בנשיאת המשכן, החצוצרות והנסיעה על פי הענן. החלק השני עוסק כבר במסע עצמו.

חלוקה זו מבהירה שעיקר תוכנו של ספר במדבר הוא תיאור הנסיעה במדבר, אולם היא גם מעוררת שאלה: באמצע החלק הראשון מופעים פרקים ז'-ט', שלכאורה אינם שייכים אליו. פרקים אלו עוסקים בחנוכת המזבח, בהעלאת הנרות במנורה ובפסח. אם ספר במדבר בא לתאר את המסע במדבר, מדוע דברים אלו הוזכרו בו?

המקום המתבקש לאזכור חנוכת המזבח והעלאת הנרות הוא, לכאורה, בספר שמות או ויקרא. חנוכת המשכן מתוארת גם בסוף ספר שמות (פרק מ'), וגם בספר ויקרא (פרקים ח'-ט'). מדוע משאירה התורה את סיפור חנוכת המזבח דווקא לספר במדבר?

שאלה זו מחריפה כאשר שמים לב לתאריכים של האירועים המתוארים בספר במדבר: הספר פותח בתיאור של מפקד שנערך "באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים", כלומר: ב-א' באייר בשנה השנייה. לאחר המפקד, פתאום חוזרים אחורה, לחודש ניסן, ומתארים את חנוכת המזבח, העלאת הנרות, הקדשת הלויים והפסח. פרק י' שוב חוזר אל חודש אייר:

"ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה הענן מעל משכן העדות ויסעו בני ישראל למסעיהם…".

פרק י', אם כן, הוא המשכם של פרקים א'-ו', גם מבחינה כרונולוגית וגם מבחינה תוכנית. מדוע הוכנסו לפניו פרקים ז'-ט', שלכאורה אינם מתאימים לתוכנו של ספר במדבר ואף מבחינה כרונולוגית הם אינם במקומם?

כנראה שההבנה הפשוטה של ספר במדבר כספר המתאר את מסעות בני ישראל איננה מספקת. הפרקים ה"חריגים" יכולים להוות רמז לפן נוסף המצוי בספר במדבר.

ספר במדבר – המשכו של ספר שמות!

נעיין בתיאור חנוכת המשכן בספר שמות:
וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הוּקַם הַמִּשְׁכָּן: וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו… וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה: וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם: וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ: כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם. (שמות מ', יז-לח)

ספר שמות מסתיים בתיאור זה, של הקמת המשכן על ידי משה. לאחר הקמת המשכן הענן שוכן על המשכן, כביטוי להשראת שכינת ה' במשכן. פסוקים לו-לח מתארים את הקשר שבין נסיעת מחנה ישראל לבין מצבו של הענן: כאשר הענן שוכן על המשכן הם חונים, וכאשר הענן עולה מעל המשכן הם נוסעים.

כאן מסתיים ספר שמות; מהו המשך הסיפור? הפסוקים האחרונים של שמות תיארו את המסע על פי הענן. תיאור זה מורחב בפרק ט' של ספר במדבר:
וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר: כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה: וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ כָּל יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ:    (במדבר ט', טו-יח)

ספר במדבר כולו, כפי שראינו, מתאר את מסעות בני ישראל במדבר, אשר כולם היו על פי הענן. אם כן, ספר במדבר ממשיך את ספר שמות!

לאור מסקנה זו, מחריפה שאלת הסדר של ספר במדבר: לכאורה, הספר היה צריך להתחיל בפרק ט', הממשיך את ספר שמות! ניתן להבין שפרקים א'-ד', המתארים את המפקד ואת סדר המחנה, מהווים חלק מההכנות לקראת המסע, אך מדוע לאחר מכן מתארת התורה את חנוכת הנשיאים, שהתרחשה קודם לכן? מדוע חנוכת הנשיאים לא תוארה כבר בסוף ספר שמות?

דברינו מעוררים שאלה נוספת: אם ספר במדבר הוא המשכו של ספר שמות, מה מקומו של ספר ויקרא?

ספר ויקרא – אף הוא המשכו של ספר שמות!

אמנם שלושת הפסוקים האחרונים של ספר שמות עסקו בנסיעה על פי הענן, אך הפסוקים הקודמים להם עסקו בעניין נוסף הקשור לענן: וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: (שמות מ', לד-לה)

לפי פס' לד-לה, כבוד ה' מלא את המשכן ואפילו משה לא יכול היה להיכנס אליו. מה הפיתרון לכך? תשובה לשאלה זו לא ניתנת בספר שמות, אלא בתחילת ספר ויקרא: וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'… (ויקרא א', א-ב)

ומסביר הרשב"ם: ויקרא אל משה – לפי שכתוב למעלה בסוף הספר "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד וגו'", לכך קראהו הקדוש מתוך אהל מועד.
לפי דברי הרשב"ם, משה לא יכול היה להיכנס אל המשכן בגלל השכינה השורה עליו, כמתואר בסוף שמות, ולכן הוא עמד בחוץ וה' דיבר אליו מתוך המשכן. לדעת הרמב"ן, לעומת זאת, משה לא יכול היה להיכנס אל המשכן בגלל השראת השכינה, אך לאחר שה' קרא לו הוא היה יכול להיכנס.

כך או כך, ברור שגם ספר ויקרא הוא המשכו של ספר שמות. ספר שמות מסתיים בהקמת המשכן ובהשראת השכינה בו, ולהשראת השכינה הזו יש שתי משמעויות: האחד – עוצמת הקדושה במשכן, שאיננה מאפשרת להיכנס אליו ומחייבת עבודה מיוחדת ע"י אנשים מיוחדים (הכוהנים); והשני – השכינה שבמשכן, הנראית בדמות הענן, אינה מנותקת מהעם אלא קשורה אליו ומשפיעה עליו. היא המדריכה את ישראל במסעיהם.

שני ההיבטים האלה של שכינת ה' במשכן באים לידי ביטוי בשני ספרים שונים:

ספר ויקרא מתמקד בהשראת השכינה במשכן, בקדושה שבמשכן עצמו, הגדולה עד כדי כך שאי-אפשר להיכנס אל המשכן בגלל עוצמתה. ספר ויקרא מתאר את עבודת המשכן, את הכוהנים העובדים במשכן, את תפקידיהם ואת הציוויים המיוחדים להם, וכן עניינים נוספים של קדושה. בספר ויקרא הכוהנים הם עובדי המשכן, ולעם אין אפשרות להתקרב אל הקודש. ספר ויקרא נקרא בפי חז"ל "תורת כוהנים", ושֵם זה מתאר היטב את מהותו.

ספר במדבר עוסק בהיבט השני של השכינה שבמשכן: השראת השכינה בעם ומסע העם על פי השכינה. הנסיעה על פי הענן אינה רק סימן חיצוני, אלא ביטוי למשהו הרבה יותר משמעותי: הקשר בין העם לבין השכינה שבמשכן. ספר במדבר מתאר את מקומו של המשכן בתוך מחנה ישראל. ספר במדבר מתאר כיצד מתנהל מחנה ישראל כמחנה שהשכינה שורה במשכן שבתוכו[1].

הקשר שבין העם לשכינה

נעיין בכמה נושאים בספר במדבר, ונראה כיצד מתאר הספר את הקשר שבין העם לשכינה:

א. המפקד וסדר המחנה

ספר במדבר פותח במפקד בני ישראל: שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם: מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן. (במדבר א', ב-ג)

מהי מטרת המפקד?

במפקד זה לא מונים רק את הכמות הכללית של האנשים יוצאי הצבא, אלא מונים את האנשים "למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגולגלותם". פסוק זה חוזר על עצמו 14 פעמים בפרק א'.

חזרה זו מדגישה שמטרת המפקד איננה רק לדעת את המניין הכולל. כל אדם ואדם נמנה בשמו, אחר כך בדקו לאיזה בית אב הוא משתייך, אחר כך בחנו לאיזו משפחה מתייחס בית האב, ולבסוף – בני איזה שבט הוא.

כלומר: מטרת המפקד איננה ידיעת המספר הכולל, וגם לא מספרם של אנשי כל שבט. המטרה היא ייחוס כל אדם, לצורך סידור האנשים על פי שבטיהם. ספר במדבר, המתאר את העם שבתוכו השכינה, פותח דווקא במפקד המפרט את כל האנשים. יש כאן דגש על העם המורכב מהאנשים הפרטיים.

לאחר מפקד כזה, המסדר את האנשים לפי שבטים, ניתן לעבור לשלב הבא, המתואר בפרק ב': אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ.

לאחר שייחסו כל אחד למשפחתו ולשבטו, אפשר לסדר את העם לפי שבטים, ולקבוע את סדר המחנה. מטרת המפקד בפרק א' הייתה גם לצורך סידור המחנות, ובפרק ב' מתואר מיקומו של כל שבט, כאשר כל המחנה כולו מסודר סביב המשכן.

סידור מחנה ישראל איננו סידור אקראי, אלא זהו סידור בעל משמעות. מיקומו של המשכן הוא במרכז המחנה, כך שכל חיי המחנה סובבים סביבו, וכל אחד מן השבטים נמצא במרחק שווה מן המשכן.

לכל שבט היה דגל – מפה ועליה ציור המסמל את השבט. לפי המדרש[2], ארבעת הציורים היו כארבע הדמויות במרכבה שראה יחזקאל: אריה, אדם, שור ונשר. מחנה ישראל סודר בארבעה דגלים, כנגד ארבע החיות שבמרכבת השכינה.

מהי המשמעות של עובדה זו? מחנה ישראל מהווה מרכבה לשכינה. כאשר השכינה בשמיים, הכרובים והאופנים הם המרכבה. כאשר השכינה בארץ כסא ה' הוא הכרובים והמשכן, וכל מחנה ישראל הוא המרכבה[3].

אם כל מחנה ישראל הוא מרכבה לשכינה, אזי יש משמעות רבה להתנהלותו של מחנה זה. יש משמעות למעשי האנשים ולרמה הרוחנית שלהם. ספר במדבר מתאר תחילה את סדר המחנה הזה, ולאחר מכן את התנהלותו.

מבחינה כרונולוגית, פרקים ז'-ט' קודמים למפקד, אך ספר במדבר פותח דווקא במפקד ובסידור המחנות! ייתכן שהדבר נובע מהעיקרון שביארנו. המפקד מתאר את העם, העומד במרכזו של ספר במדבר, וסדר המחנה מעיד על אופי ההליכה במדבר: המשכן הוא מרכז המחנה, ומחנה ישראל הוא מרכבה לשכינה.

המיוחד בספר במדבר הוא השילוב של התיאור האנושי של העם עם האידיאה הגדולה של המשכן ושל שכינת ה'. מחנה ישראל במדבר הוא מחנה אנושי שבתוכו שורה השכינה, וספר במדבר פותח בתיאור המחנה המיוחד הזה[4].

חנוכת המזבח – קרבנות הנשיאים

פרק ז' עוסק בחנוכת המזבח ע"י הנשיאים. פתחנו בשאלה על מיקומו של פרק זה, התמוה הן מבחינה כרונולוגית והן מבחינת הקשרו. מבחינה כרונולוגית, אירועי הפרק התרחשו בחודש ניסן, לפני המפקד הפותח את ספר במדבר, וגם מבחינה תוכנית אין קשר בין פרק זה לבין תיאור המסעות במדבר.

לאחר הדברים שאמרנו, נוכל להבין את מיקומו של הפרק.

חנוכת המשכן מתוארת בשלושה מקומות: בספר שמות (פרק מ') מתוארת הקמת המשכן ע"י משה, בספר ויקרא (פרקים ח'-ט') מתוארים ימי המילואים שבהם הכשירו את הכוהנים לעבודתם במשכן, ובספר במדבר מתוארת חנוכת המזבח ע"י הקרבנות שהקריבו הנשיאים. מדוע התיאור פוצל על פני שלושה ספרים, ולא נכתב כתיאור אחד מסודר?

על פי ההסבר שנתנו עד כה, ניתן להשיב גם על שאלה זו. בספר ויקרא, שהוא "תורת כהנים", מתאים לתאר את ימי המילואים מן ההיבט של הכוהנים. בספר במדבר, המתאר את היחס שבין העם למשכן, מתאים לתאר את חלקו של העם בחנוכת המשכן: הנשיאים, נציגי כל השבטים, מתנדבים מרצונם להביא קרבנות כדי להשתתף בשמחה של חנוכת המשכן.

החלום ושברו

אם כן, כפי שביארנו, ספר במדבר עוסק בתקופת המדבר, במסעות ישראל במדבר, תוך מתן דגש לאופי מחנה ישראל במדבר. הספר מתאר את  היחס שבין העם לבין המשכן, את התארגנות המחנה סביב למשכן ואת התנהלות המחנה על פי השכינה שבתוכו. ספר במדבר, למעשה, מתאר את ההתמודדות של העַם עִם ההליכה במדבר על פי ה'.

התמודדות זו איננה פשוטה. התייחסנו עד כה לפרקים א'-י', המתארים את התארגנות המחנה סביב המשכן לקראת המסע. בפרק י' מתחיל המסע הראשון. הוא פותח בהרגשה מאוד מרוממת, של הליכה על פי ה', ומשה אומר ליתרו: "נוסעים אנחנו אל המקום אשר אמר ה' אותו אתן לכם". סוף סוף, עם ישראל מתחיל ללכת אל היעד הנכסף – לארץ ישראל. מכאן, היו הם אמורים להגיע אל גבול הארץ, להיכנס אליה, ובכך היה מסתיים ספר במדבר.

העיכובים

אולם מייד עם תחילת המסע, מגיעה הנפילה הראשונה: וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה'… (במדבר י"א, א)

מפרק י"א ואילך מתוארים חטאים ותלונות של בני ישראל, אשר גרמו לעיכובים בדרך אל הארץ. חטאים אלה ועונשיהם מתוארים בפרקים י"א-י"ז: המתאוננים, המתאווים, חטא מרים, המרגלים, המעפילים, המקושש וקרח ועדתו.

מדוע התרחשה הנפילה הזו? בני ישראל התחילו את המסע בציפייה גדולה, באווירה מרוממת וברמה רוחנית גבוהה כל כך. מדוע נכשלו?

ספר במדבר מתאר חיים של עם. הוא איננו מתאר אידיאה שמימית, אלא את התמודדות העם עם האידיאל הגדול של מחנה הנוסע על פי ה', מחנה שהשכינה בתוכו. במבחן המציאות היומיומית, הליכה זו איננה פשוטה: המדבר איננו מקום מחיה נוח. אין מים, אין צמחייה, מזג האוויר קשה, ואף חיי הנדודים אינם קלים: אין מקום מגורים קבוע, וכל הזמן עוברים ממקום למקום.

אפילו ההליכה על פי ה', שנראית כאידיאלית, איננה פשוטה הלכה למעשה, כפי שמתאר הספורנו, בפרושו לפרק ט':

"עַל פִּי ה' יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ"… – סיפר זכותן של ישראל על לכתם אחריו במדבר: ראשונה שהיו חונים במקום אשר ישכן שם הענן, אף על פי שהיה מקום תהו ילל ישימון:
"ושמרו בני ישראל את משמרת ה'" – סיפר שנית, שהיו ממתינים את המתנתו זמן ארוך, אף על פי שהיה המקום רע מאד, ולא יסעו לתור להם מקום לחנותם טוב ממנו:…
"ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר" – סיפר רביעית, שהיתה חניית הענן לפעמים זמן בלתי משוער, באופן שהיה לילה בלבד, שהוא זמן בלתי מוכן ומספיק לצרכי חניה ולצרכי המסע.

הספורנו מסביר שהאריכות והפירוט בפסוקים שבפרק ט', המתארים את ההליכה על פי הענן, באים להראות את הקשיים הרבים שהיו לישראל בהליכה על פי הענן. הם לא יכלו להחליט בעצמם היכן נוח להם לחנות, הם לא ידעו מתי יסעו וכמה זמן ילכו, וכאשר חנו – לא ידעו כמה זמן תימשך החניה: האם יפרקו את המזוודות, או ישארו הכל ארוז לקראת ההליכה הבאה? חוסר הוודאות דורש רמה גבוהה מאד של ביטחון בה', שלא פשוט לעמוד בה.

גם המן, שהתורה מתארת אותו כאוכל נסי נפלא, היה ניסיון לא-קל: בכל יום גומרים את כל האוכל, אי אפשר לשמור כלום למחר, וצריכים לבטוח בה' שמחר יהיה אוכל.

ספר במדבר, המתאר את ההתמודדות של העם עם ההליכה במדבר על פי ה', מתאר גם את הקשיים של העם ואת התלונות והחטאים שנבעו מקשיים אלו.

הדרישה מהעם להיות מחנה קדוש, שהשכינה ראויה לשכון בתוכו, הגבירה את עוצמת הכשלונות: כאשר ה' מתהלך בקרב המחנה, כל מעידה היא הרבה יותר משמעותית, והעונש עליה הרבה יותר חמור. בעקבות הכשלונות, ישראל לא נכנסו מייד לארץ, אלא הסתובבו במדבר ארבעים שנה

השנה הארבעים

פרק כ' פותח את התקופה החדשה, בה הסתיימו הנדודים במדבר ובני ישראל מתחילים להתקרב אל הארץ המובטחת: וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם… (במדבר כ', א)

בתאריך שבפסוק זה מצויין רק החודש – חודש ניסן, אך לא השנה. מסביר זאת האבן-עזרא: בחדש הראשון – בשנת הארבעים. והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה, רק בשנה הראשונה ובשנת הארבעים.

לדברי האבן-עזרא, פרק כ' פותח תקופה חדשה – השנה הארבעים. האבן-עזרא אינו מסתפק באמירה זו, אלא מגלה לנו פרט נוסף, משמעותי ביותר להבנת ספר במדבר: התורה לא סיפרה דבר על שאירע בין השנה השנייה לבין השנה הארבעים. כל הסיפורים שבספר במדבר אירעו או בשנה השנייה או בשנה הארבעים. כל החטאים המוזכרים בפרקים י"א-י"ז אירעו בשנה השנייה, ומפרק כ' והלאה מתוארים אירועי השנה הארבעים. כל 38 השנים שבאמצע, השנים הארוכות בהן הסתובבו ישראל במדבר, אינן מתוארות כלל.

לפי פרוש זה, ניתן להציע מבנה נוסף לספר ויקרא[5]:

פרקים א'-י"ט – השנה השנייה.

פרקים כ'-ל"ו – השנה הארבעים.

ספר במדבר עוסק בהליכה לקראת ארץ ישראל. בשנה השנייה מתוארות ההכנות לקראת המסע, ותחילת המסע – שהיה אמור להסתיים מייד. אולם החטאים גרמו לעיכוב. הנדודים במדבר ארבעים שנה אינם עיקר עניינו של הספר, לכן הספר מדלג עליהם ומתאר רק את ההתחלה – ההכנות למסע, ואת הסוף – ההכנות לקראת הכניסה לארץ, שנערכו בשנה הארבעים: מסעות וכיבושים בעבר הירדן המזרחי, הכנות לקראת חלוקת הנחלות ומינוי יהושע (ראה בפרוט בטבלה).

באופן בסיסי, זה היה צריך להיות תוכנו של ספר במדבר: פרקים א'-י', ואח"כ פרקים כ'-ל"ו.

אולם ספר במדבר אינו מתאר רק את האידיאה של ההליכה על פי ה' לקראת הכניסה לארץ, אלא גם את ההתמודדות של העם, הכוללת כשלונות ועיכובים. לכן, ניתן להציע מבנה נוסף לספר[6]:

פרקים א'-י' – הכנות לקראת המסע.

פרקים י"א-י"ט – חטאים ועיכובים.

פרקים כ'-ל"ו – הכנות לקראת הכניסה לארץ, בשנה הארבעים.

לפי מבנה זה, ספר במדבר מתאר בתחילה את ההכנות למסע במצב האידיאלי: עם ישראל כמחנה שהשכינה בתוכו. עם תחילת המסע, מתברר שההליכה במדבר על פי ה' איננה פשוטה, העם המתמודד איתה לפעמים נכשל, והכשלונות גורמים לעיכובים. בסופו של דבר העם מצליח לתקן ולחזור אל המצב הראשוני – אל ההליכה לקראת הכניסה לארץ.

*  *  *

בהפטרה של פרשת במדבר, קוראים אנו את דברי ירמיהו הנביא: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר – כֹּה אָמַר ה', זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה. (ירמיהו ב', ב)

סיכום תקופת המדבר, לדברי ירמיהו, הוא סיכום חיובי. אמנם ישראל נכשלו כמה פעמים והתעכבו במדבר זמן רב, מפני ששילוב האידיאל במציאות האנושית איננו פשוט, אך בסיכומו של דבר – הגדולה של דור המדבר היא בהצלחתם לשלב את הקדושה בתוך המחנה. למרות הקשיים, המשיכו ללכת אחרי ה' במדבר, וכך הפכו לעם אשר השכינה הולכת איתו, שורה בתוכו ומנחה אותו.

(הרבנית שרון רימון. נשלח ע"י ישיבת הר עציון. http://www.etzion.org.il/vbm עורך: אייל קסנר. כל הזכויות שמורות לישיבה ולרבנית)

——————————————–

[1]     על פי שיעור של רמי ינאי; ע' חכם, דעת מקרא, סוף ספר שמות.

[2]     פסיקתא זוטרתא במדבר, דף פ"א עמ' ב; במדבר רבה פרשה ב'; אבן-עזרא לבמדבר ב', ב.

[3]     על רעיון זה ראה בהרחבה במאמרו של פרופ' יונתן גרוסמן, "מה טובו אהליך יעקב – על ארגון מרכבת השכינה", בבית המדרש הוירטואלי:

[4]     מפאת קוצר היריעה דילגנו על פרקים ג'-ד' העוסקים בלויים, ועל פרקים ה'-ו' בהם מופיע קובץ מצוות. גם בפרקים אלה בא לידי ביטוי הרעיון של הקשר בין העם לבין המשכן והשכינה שבתוכו. הלויים הם נציגי ישראל בעבודת המשכן, והמצוות שבפרקים ה'-ו' הן מצוות בהן בולטת ההשפעה ההדדית בין המחנה לבין המשכן והכוהנים שבמרכז.

[5]     מבנה זה מוצע ע"י האברבנאל. ועיין גם בחוברת "במדבר – דפים למעין ולמורה", בהוצאת מכללת הרצוג, אלון שבות.

[6]     למבנה זה, ראה בספר "דברים במדבר", מאת י. רוזנסון. סיכום שלושת המבנים – בטבלה שבסוף המאמר.

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • הלויים והבכורים
  • החשיבות שבתהליך
  • "איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל" (ב, ב)
  • על האדם וסביבתו
  • קדושת הדומם כנגד בריאת העולם?
  • כבלע את הקודש
  • מדוע קדמה פרשת במדבר לפרשת נשא?
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (212.5KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.