עיונים של תפילת מוסף של שבת
הטור בסימן רפ"ו אומר שבתפילת מוסף בספרד נוהגים לומר ל"משה צוית " ובאשכנז נוהגים לומר "תכנת שבת" מיוסדת על אלפא ביתא של סדר תשר"ק ע"ש הגאולה דכתיב "אשרקה להם ואקבצכם". עדות המזרח נהגו כמנהג אשכנז. הבית יוסף מביא את שבלי הלקט – הגאולה העתידה להיות בזכות השבת כמו שנאמר "לסריסים אשר ישמרו את שבתותי… והביאותים אל הר קדשי . "כך הוא מסביר את ראשי התיבות של תפילת "תכנת שבת" בנושא הגאולה :
תשר"ק – "אשרקה להם ואקבצם כי פציתים"
צפע"ס– "יטפו ההרים עסיס" (צ' ו-ט' מתחלפים)
נמל"ך – "והיה ה' למלך"
יטח"ז – "יטו שכם אחד לעבדו כי עין בעין יראו"
והד"ג ב"א – יבוא לוויתן ויכרו עליו חברים
אז מסיני – קודם שבאו ישראל לסיני קבלו את השבת ( במצרים ובמרה נצטוו, אז – לשון הקדמה)
הסבר מילות תפילת מוסף לפי הבית יוסף בשם שיבולי הלקט :
תכנת – לשון סידור
רצית קרבנותיה– קרבנות שבת הם עולות (בכל החגים יש בקרבנות שעיר חטאת שבא על כפרה, ובשבת אין קרבן חטאת אלא קרבן עולה לשם ריצוי) ויש מפרשים לא רצית קרבן אא"כ עבר עליו שבת כדכתיב "מיום השמיני ירצה". הטור מוסיף שאע"פ שצריך לחלל שבת בשביל להקריב קרבנות, רצית את קרבנותיה.
צוית פירושיה עם סידורי נסכיה – ע"ש צו את בני ישראל, על מערכות של לחם הפנים ( התרגום של אונקלוס לשש המערכות הוא שית סדרין) ונכסיה הנם מלשון קשות של מערכת לחם הפנים.
מענגיה לעולם כבוד ינחלו – ע"ש האגדה דפסיקתא דבאתי לגני בזכות ב' דברים ישראל מתענגים לפני הקב"ה בזכות שבת (דכתיב אז תתענג על ה' ) בזכות מעשר.
טועמיה חיים זכו – המכבדים את השבת במיני מאכל ומטעמים, ויש סומכין מכאן לטעום תבשילו מע"ש.
ב"תכנת שבת" יש כ"א תיבות ( עד אז מסיני) כנגד וביום השבת ועולת השבת שיש בה כ"א תיבות.
הסיבה לאמירת "כתר" בתפילת מוסף בשבת, ביו"ט ובנעילה ביום הכיפור
כתב הבית יוסף בסימן תכג' בשם שיבולי הלקט סימן מ"ה וז"ל מצאתי בתשובות הגאונים לפי שבימי רב גזר יוזגדר מלך פרס שלא יקראו קריאת שמע, מה עשו חכמים שבאותו הדור תקנו להבליעו בין הקדושות : רישא – שמע ישראל וסיפא – אני ה' אלהיכם. ולמה תקנו לומר בהבלעה כך כדי שלא תשכח ק"ש מפי התינוקות ובקשו רחמים מן השמים ובא תנין בחצי היום ובלע את יוזגדר מלך פרס בבית משכבו ובטלה הגזרה.אמרו חכמים שבאותו הדור לא נבטל שלא לאומרה כלל דכי שיתפרסם הנס לדורות אלא נקבע אותה בתפילת המוספין ובתפילת הנעילה שאין שם ק"ש כלל וכן מנהג בשתי ישיבות עכ"ל.
(נשלח ע"י יעקב חזן)