התרומה של התרומה

הדפסה הדפסה

מה קרה לו, אישית, לישראלי, כאשר תורם הוא לאחת המגביות, ל"אגודה למלחמה בסרטן", למשל? במישור הלאומי, הרי חיזק את מערכות המלחמה נגד מחלה נוראה זו. ובתרומתו סייע מעט בהדברתה והעניק חיים למספר חולים. זה, כמובן, מעשה צדקה מבורך. אולם, האם התחולל משהו חשוב גם במישור האישי, הפרטי? האם תרמה התרומה משהו משמעותי גם לאישיות התורם?
מסתבר שכן – נעיין היטב במצוות הצדקה שמופיעה בפרשתינו:

 "כי יהיה בך אביון… בארצך אשר ה' אלהיך נתן לך, לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון. כי פתח תפתח את ידך לו… די מחסרו אשר יחסר לו. השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל… ורעה עינך באחיך האביון… נתון תתן לו  ולא ירע לבבך בתתך לו" (דברים טו, ז'-י')

התורה איננה מסתפקת בהוראת חובת העזרה לעניי העם. היא גם פונה בהדגשות חוזרות ונשנות, אל האדם, לבל יאמץ את לבו. היא מזהירה את העין הרעה, לבל תגרום לחטא הקמצנות, ודורשת מן היד הקפוצה שתיפתח. בכך פותחת היא פתח לתפישתה שלה את מצוות הצדקה והעזרה לזולת.

מצוות הצדקה כפי שעולה מספר החינוך (מצוה סו) אינה צורך העני. "הוא (האלוקים) ברוך הוא יספיק לעני די מחסורו — זולתינו". מבנה חברתי זה, שבו זקוקים בני אנוש איש לרעהו אם בצדקה ממש, אם להלוואה, המוזכרת אף היא בפרשה, או בסוגי עזרה אחרים, הוא מבנה חינוכי. הוא נוצר כך, כדי להעניק לנו את ההזדמנות הגדולה לעצב אישיות נדיבה, פתוחה כלפי הזולת, מלאת רחמים ומאירת פנים. עיצוב זה הופקד בידי מצוות הצדקה.

לבו של האדם הוא אנוכי בטבעו. היד הקפוצה הינה תכונה אנושית מוכרת היטב. בלא חינוך אישי מתמיד ורצוף, צרה עינו של האדם בזולת. כל אדם הוא אויבי (כהגדרת הוגה דעות מסויים), אויב, המנסה לפגוע במרחב המחיה שלי בבית, על הכביש, במקום העבודה ועד היחסים הבינלאומיים.

מצוות הצדקה, במונחים של התורה, חולמת על מהפך, מהפך באדם ובחברה. מן האדם אל החברה. היא חפצה לשנות את הלב מן היסוד, ליצור בו מודעות ורגישות, שתושג אך ורק בתירגולת מעשית, בנתינה בפועל, ולא בשיעורי אזרחות, או במנשרים למיניהם. הנתינה, היא היא הפעולה המעצבת והמחנכת, כשכל נתינה ונתינה חורתת עוד קו של חסד על לוח לבו של האדם.

כמאמר חז"ל: "יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית". יפה היא הערתו של הגאון מוילנא, המראה, כי רעיון זה טמון בפועל "נתן" עצמו. אפשר לקראו ישר והפוך, לרמז על כל האמור לעיל.

התורם ל"אגודה למלחמה בסרטן" באחד ממבצעי ההתרמה שלה, יכול אף הוא לחוש כיצד – אחרי תרומתו – קרוב הוא בלבו יותר לעם ישראל, קרוב למטרותיו החינוכיות של המבצע, וכיצד יחד עם נופך הנדיבות, שנוסף בלבו, הגורם תחושת סיפוק ושמחה, מרגיש הוא יותר שייך ושותף לכלל. זו ברכת מצוות הצדקה.

שבת שלום לכל עם ישראל

(נשלח ונערך ע"י דניאל באבאייב מדברי הרב משה גרילק)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • תכלית הקללות
  • ראה - כוחה של הבחירה האישית
  • איסור אכילת דם, בהלכה ובאגדה
  • "פתוח תפתח"
  • אכילת בשר-תאווה במדבר
  • המקום אשר יבחר ה'
  • הפרט משפיע על הכלל
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.