פורסין על שמע

הדפסה הדפסה

איתא במגילה כג: מתני' אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם… פחות מעשרה.
גמ' מה"מ? אמר ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן דאמר קרא  "ונקדשתי בתוך בני ישראל" (ויקרא כב-לב)  כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. מאי משמע? דתני ר' חייא אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב התם "הבדלו מתוך העדה" (במדבר טז-כא) ואתיא עדה עדה דכתיב התם  "עד מתי לעדה הרעה הזאת" (במדבר יד-כז) מה להלן עשרה אף כאן עשרה.

כתב רש"י: אין פורסין – מנין הבא לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור את שמע עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שבקריאת שמע. פורסין לשון חצי הדבר. עדה- אין פחותה מעשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב.

הר"ן (יג. ד"ה מתני') מסביר את רש"י כגון שהיו כאן עשרה בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד, ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה, הרי אחד מהם עומד ומתפלל בקדיש וברכו ואומר קצת מברכות קריאת שמע דהיינו ברכה ראשונה-יוצר (מפני קדושה שבה), ולאחר שסיים אותה ברכה, מתחיל לתפילה מעומד לפי שיש בה קדושה.

הטור בס' סט מסביר: אין פורסין על שמע פחות מעשרה – פירוש אותם שבאו לבית הכנסת אחר שקראו הציבור שמע, אומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר. ופורסין לשון חתיכה כמו פרוסה שאין אומרים אלא קצת ממנה.
ויש שמוסיפין (לפי הבית יוסף כאן מסביר הטור את האין עוברים לפני התיבה של המשנה) עוד לאחר שיסיימו ברכה ראשונה לומר אבות וגבורות ואומר קדושה ואתה קדוש וקאמר שלא יעשו זה פחות מעשרה.

הבית יוסף בס' סט מסביר שהיו פורסין על שמע כדי לומר קדיש וברכו. וכיוון שהש"ץ אומר ברכו, על כל פנים צריכים לברך שום ברכה (לפחות אחת) שאם לא כן היו נראים כאילו הם כופרים ח"ו, שאומר להם לברך ואינם חפצים ולכן אומרים ברכה ראשונה של ק"ש וכ"כ רבינו הגדול מהרי"א. וכ"כ השו"ע.

אבל דרכי משה בס"ק א חולק על הבית יוסף ואומר שאחרי ברכו של הש"ץ הקהל עונים ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ובזה עשו הקהל מה שאמר הש"ץ ואינם נראים ככופרים.ומביא ראיה מהעולה לתורה שאומר ברכו והקהל עונים ולא מברכים אף ברכה. והטעם שאומרים יוצר אור הוא כדי להוציא את מי שאינו בקי, וא"כ בזמן הזה שכולם בקיאים לקרוא הברכות, אין פורסים רק לענות קדיש וברכו. וכ"כ ברמ"א. המשנה ברורה בהקדמה לסימן אומר שמכן יש מקומות שנוהגים שפורסין על שמע (כלומר אומרים ברכו) , בשביל המתאחרין לבוא לבית הכנסת, אחר גמר סיום תפילת שמונה עשרה בלחש.ויש מקומות שנוהגין שהפורס הש"ץ על שמע (ברכו) בשביל המתאחרין אחרי קדיש בתרא.

המהרי"א (שחולק על הטור) כתב שראה בפירוש רש"י שבני אדם שכבר התפללו והם חוזרים פעם אחרת לברך בעבור שלא שמעו קדיש, ברכו וקדושה מעומד ומפסיק (כלומר מברך רק שלושה ברכות ראשונות של העמידה). ועל זה כתב המהרי"א שלא יתכן זה שמאחר שהתחיל עליו לגמור את התפילה?! שלא נתקנה להפסיק את ברכותיה לפי שכבר סדרום על פי המקראות (מגילה יז:), ואני מסופק בזה בפירוש רש"י וגם בדברי המחבר אם הם סוברים שיכול להפסיק או לא, אבל נראה שעל כל פנים מאחר שכבר התפללו האנשים ואינם חוזרים לזה אלא כדי לשמוע סדר קדושה כולם יכולים להפסיק חוץ מן המתפלל שזה יש לומר שיפסיק או שלא יפסיק וראוי להחמיר (שלא להפסיק ולהשלים את כל התפילה). וכ"כ בספר המנהיג.

השו"ע בסימן סט  פסק לפי הר"ן ולפי הטור (ראה ביאור הגר"א ד"ה ואתה קדוש). והרמ"א פסק פירוש רש"י שהביא מהרי"א וכ"כ אם יש בני אדם שהתפללו כל אחד בפני עצמו ביחיד ולא שמעו לא קדיש ולא קדושה עומד אחד מהם ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה יוצר אור ולא יותר וזה נקרא פורס על שמע  לשון חתיכה פרוסה שאין אומרים אלא קצת ממנה. (הגה: ועכשיו לא נהגו לומר כל ברכת יוצר אור אלא אומרים קדיש וברכו והם עונים אחריו ברוך ה' וכו'.) לאחר שסיימו ברכת יוצר אור אומר אבות וגבורות וקדושה ואתה קדוש וזה נקרא עובר לפני התיבה. (הגה: ומי שעובר לפני התיבה ואמר ג' הברכות הראשונות ישלים כל התפלה ולא יפסיק אף על פי שכבר התפלל אבל האחרים יכולין להפסיק אחר כך).

כמה אנשים שלא התפללו צריך כדי לפרוס על שמע?

אומר ר"ת שצריך שיהיו שבעה שלא שמעו קדיש וברכו ואז יאמר אע"פ שהאחרים שמעו והטעם הוא לפי מסכת סופרים (פ"י ה"ז) רבותינו שבמערב אומרים (פריסה על שמע) בשבעה ונותנים טעם לדבריהם דכתיב "בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה', משום שיש בפסוק שמדבר על ברכת ה' 7 תיבות, וי"א בשישה משום שהמילה "ברכו" היא השישית במספר (וכ"כ הרמב"ם בהלכות תפילה פ"ח ה"ד). ובבספר הישר (ס' עט) בחמישה משום שיש 5 תיבות לא כולל את "ברכו ה' ". ולי נראה שאפילו בשלושה שלא שמעו והכי פירושה  דקרא בפרוע פרעות בישראל (3 תיבות), שלא עשו את המוטל עליהם, אז יתנדב העם לברך את ה'.
ותלמידי רש"י כתבו בשמו שאפילו בשביל אחד שלא שמע קדיש וברכו פורסין על שמע, ואפילו אותו שכבר שמע יכול לחזור ולפרוס בשביל האחד שלא שמע, והכי איתמר נמי במס' סופרים במקום שיש תשעה או עשרה ששמעו קדיש וברכו ועמד אחד שלא שמע בין אלו ששמעו ואמר קדיש וברכו וענו אלו אחריו יצא ידי חובתו ולזה הסכימו הרא"ש, תוס' והר"ן. וסברא גדולה היא דלמה לא יצטרפו תשעה ששמעו עם היחיד שלא שמע, שיאמר הוא דבר שבקדושה , הרי הוא מקדש את ה' בעשרה.
וכ"כ האגור (ס' קיט) בשם הסמ"ק (ס' יא עמ' יג) והרוקח (ס' שכ)  שאומר רהינו טוביה שרבים נהגו להתפלל אפילו בשביל יחיד וראיה מאבל וחתן (שאיחרו להגיע לבית הכנסת) וכך הוא במחזור ויטרי ובשאילתות רב אחאי. וכתב עוד האגור באשכנז נהגו בכל מקום לפרוס את שמע אפילו על אחד שלא שמע. וכתב הריב"ש בתשובות (ס' עו) שכן נראה שנטה לזה הר"ן בפירוש ההלכות.

הבית יוסף בס' סט אומר שלענין מעשה יש לחזר אחר שישה שלא שמעו ואם אינם בנמצאים כדאי הוא רש"י לסמוך עליו בשעת הדחק. וכ"כ בשו"ע. 

המנהג בימינו

שו"ת הרדב"ז (ח"ד ס' רמא) חולק על השו"ע וכתב שאם כבר התפללו כולם ביחידות, ולא שמעו קדיש וקדושה, אע"פ שאח"כ חזרו ונעשו מנין, אינם חוזרים לומר קדיש וקדושה, שכבר פרח קדיש וקדושה מנייהו. כעין מה שאמרו בברכות נ: דפרח זימון מנייהו, ואין לומר שיחזרו להתפלל בתורת נדבה, שאין לך חידוש גדול מקדיש וקדושה, זה אינו, שהרי אין הציבור מתפללים נדבה.

ובשו"ת רב פעלים (ח"ב אורח חיים ס' כו) כתב שאע"פ שקבלנו הוראות מרן השו"ע , מ"מ לענין ברכות קיימא לן דספק ברכות להקל אפילו נגד השו"ע, ולכן הלכה כדברי הרדב"ז שלא יאמרו קדיש וקדושה ועוד דבלאו הכי בזמן הזה לא נהיגי כדברי השו"ע בגין פריסה על שמע.
החתם סופר (חלק אורח חיים ס' יז) מסביר את המחלוקת בין הרדב"ז לטור, לפי הרדב"ז ששלושה שאכלו כאחד וכל אחד ברך בפני עצמו, לא יעלה על הדעת לומר שיחזרו כל ברכת המזון כדי לעטרו בזימון, והיינו שאין זימון למפרע. אולם הטור סובר דשאני תפילה דכיוון שלא אמר קדושה כלל, וחסר מגוף התפילה, לפיכך יחזרו ויתפלל בעשרה.

וילקוט יוסף מוסיף שחזרת הש"ץ נתקנה לאחר תפילת הלחש, דיחידים דמו, ואם כן גם כשהתפללו ביחידות , כיוון שחזרו ונצטרפו ונעשו מנין, יכולים עדיין לומר החזרה עם קדושה. ולבסוף כתב הילקוט יוסף שבזמננו אין מנהג כשו"ע אלא מי שלא התפלל עדיין, ואיחר לבוא לבית הכנסת, אז כשמגיע לברכת ישתבח, ויש שם מנין, אומר ישתבח בקול רם, וקדיש וברכו, וממשיך לבדו ברכות שמע ישראל וכשמגיע לתפילת שמונה עשרה אומר שלוש ברכות ראשונות בקול רם עם הקדושה, ואחר שסיים האל הקדוש גומר תפילות בלחש. אבל כל שכבר התפללו כולם ביחידות אין אומרים קדיש וקדושה כלל. אולם אם התפללו בבית הכנסת בלי מנין, וכשסיימו תפילת שמונה עשרה הגיעו אנשים נוספים ונעשו מנין, נחלקו הפוסקים אם יכולים לומר חזרה עם קדושה או לא, והעיקר להלכה לומר ברכת חזרה עם קדושה וברכת כהנים.

(נשלח ע"י יעקב חזן)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • עיונים של קריאת התורה
  • עיונים בתפילות ראש השנה ובתקיעת השופר
  • א-ל מלא רחמים באושוויץ וטרבלינקה: על התפילה לאחר השואה
  • עיונים על קריאת שמע
  • ראש השנה ועשרת ימי תשובה
  • התבודדות
  • פירושים ועיונים בתפילת ערבית
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.