אל מקומי ולארצי
כאשר מבקש יעקב מלבן לצאת חזרה לביתו, הוא אומר לו "שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי".
הרש"ר הירש מביא את תשומת ליבנו שיעקב לא אמר "אל מקומי ואל ארצי" כמו שיתרו אמר בהמשך "אל ארצי ואל מולדתי אלך".
לכאורה, אכן אין אדם יכול להיות במקום מגוריו אלא אם כן הוא נמצא גם בארצו.
אך אצל יעקב היה המצב שונה. ליעקב היה מקום מגורים, אבל לא היתה לו ארץ. הארץ היתה מיועדת להיות שלו – ארץ העתיד שלו. לכן הוא גם אומר "ולארצי". כמו שהיא היום הארץ איננה מה שמושך אותו, כשהוא שב לארץ הוא לא יותר קרוב אליה מאשר כשהיה בארם. אבל כאשר הוא בונה את ביתו במקום מולדתו, הוא יחיה למען ארץ עתידו. הוא רוצה לגדל את משפחתו במקום שיהיה ארץ המולדת לנכדיו.