לתוקף קדושת יום העצמאות והקשר לנחשון בן עמינדב

יופי הדרת ותפארת היום של החג הלאומי של מדינת ישראל – יום העצמאות.

יום זה (ה באייר) מהווה מרכז של לידה וצמיחה מחודשת של עם ישראל בארצו, בהתחדש ימה כקדם, ביד ההשגחה העליונה. יום זה נקבע ע"פ "הרבנות הראשית" ליום שמחה ויום טוב, ולאמירת הלל (תודה לד' על המדינה).
הרב כהנמן זצ"ל ראש ישיבת פונביז', תלה ביום העצמאות דגל ישראל בביתו וציוה לתלות דגל ישראל בישיבה (קובץ חדושים תשל'ג עמ' כט).

מגילת העצמאות המתווה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל, חותמת במילים של אמונה "מתוך בטחון בצור ישראל". וגם אם שם שמיים לא תמיד שגור בפיה, הרי שבעומק הישות העליונה, בשורש, היא מגלה את מקור חייה.
לכן הראי"ה קוק זצ"ל כתב ש"מדינת ישראל יסוד כסא ד' בעולם" (אורות עמ' קס).
כמו כן יום העצמאות חל תמיד בימי ספירת העומר. יש רק שני ימים מיוחדים בספירה ע"פ הקבלה, שבהם אין שליטה ל"קליפות". אחד מהם הוא בתאריך ה באייר (תלמידי הגר"א, דורש לציון עמ' עא).
כמו כן המילה הרשומה בתאריך ה באייר בספירת העומר ע"פ מזמור "למנצח" היא "ישמחו" ומכאן עוד רמז לשמחה ויום טוב. וכן כששמע "בעל הסולם" מאשלג זצ"ל, על הכרזת המדינה בתאריך ה באייר, אמר: "אכן הרגשתי מעט הרגשה של יום טוב" ("הסולם" עמ' רה).

יום העצמאות יוצא ב"יסוד שבתפארת" בספירה, ובספר צדיק יסוד עולם כותב האריז"ל על המילים "חי ד'" (מגילת רות): "חי הוא בסוד יסוד, ה הוא בסוד תפארת. ויש בכאן רמז גדול שלא ניתן לכתוב באשר שנוגע לזמן הגאולה".

וכותב ה"ילקוט שמעוני" (תהילים כ,תרפ):  "יענך ד' ביום צרה" – משל למה הדבר דומה? לאב ובן שהיו מהלכין בדרך. נתיגע הבן (מהגלות), אמר לאביו: אבא היכן היא המדינה? (מדינת ישראל). אמר לו: בני, סימן זה יהא בידך – אם ראית בית הקברות לפניך (השואה, בתי קברות של ששת מיליון יהודים), הרי המדינה (מדינת ישראל שקמה לאחר השואה) קרובה לך" (ע"פ "דבר אליהו", דרוש ב לראש השנה עמ' כט).

ביום העצמאות לא אומרים תחנון, ואומרים הלל (הלל ראשי תיבות – "להביא לימות המשיח" (אמרי חיים מויזניץ על החגים עמ' כג) ואומרים הלל על: שיבת ציון, בניין הארץ, תקומת המדינה, ניצחון הצבא במלחמות מעטים מול רבים וקיבוץ גלויות). "כל תשועה שהקב"ה עושה להם לישראל הן מקדימין לפניו בהלל" (ברייתא תענית פרק ט).

אמנם המדינה גורמת גם לתופעות שליליות, אך כבר נאמר ש"קידוש ד' גדול מחילול ד'" (ירושלמי קידושין ד,א). אמירת הלל ביום העצמאות היא – תיקון לחטא הכפיות טובה של האדם הראשון שכפר בטובה. "דימו כפוי טובה לכופר בד'" (משנת רבי אליעזר פרק ז). אך מצד שני אין לעשות מחלוקת על אמירת הלל ביום העצמאות, כי הלל – זה מדרבנן ומחלוקת – מדאוריתא.

 

בשו"ע (אורח חיים תכח,ג) כתוב שכל חגי השנה נקבעים על פי ימי הפסח באתב"ש.
לדוגמא: באותו יום שחל בו יום א של פסח – בו יחול תשעה באב, וכן על זה הדרך. על היום השביעי של פסח, יום קריעת ים סוף, לא הובא סימן בשו"ע. אך בימינו זכינו לדעת ולגלות שבשביעי של פסח – יחול יום העצמאות.
ונשאלת שאלה: מה הקשר בין שביעי של פסח ליום העצמאות?
בשביעי של פסח זו הייתה החותמת הסופית בה עם ישראל יצא לחירות. ביום העצמאות כשהשתחררנו מעול הגלות (הגשמית) של 2000 שנה, כאשר החותמת הסופית של "אתחלתא דגאולה" היא – הכרזת הקמת מדינת ישראל בתאריך ה באייר – יום העצמאות (עצמאות – שחרור).
אחר קריעת הים, עם ישראל אמר את שירת הים (הכרת הטוב), וגם ביום העצמאות אומרים הלל לבורא על שנתן לנו מדינה.

הדמות הכי מזוהית עם שביעי של פסח הוא, נחשון בן עמנידב (ראשון הנשיאים שהקריב בקורבנות הנשיאים).
ע"פ המדרש הוא היה הראשון שקפץ למי ים סוף, מתוך אמונה ומסירות נפש, ואחר כך נכנסו עם ישראל לים, והים נבקע.
ב"מלחמת העצמאות" היה בין השאר "מבצע נחשון", ולוחמים יהודים רבים מסרו נפשם למען המולדת. ואכן "מבצע נחשון" נקרא על שם נחשון בן עמנידב.
סמל של ראשוניות ושל חלוציות.

"מבצע נחשון" נחשב כניצחון הגדול ביותר של היישוב היהודי, בהתמודדות עם ערביי הארץ, ובזכות המבצע הזה נפרצה הדרך לירושלים במלחמת השחרור (שחרור – עצמאות).
כמו כן, מנחשון בן עמינדב (שבט יהודה – מלכות) יצא דוד המלך ע"ה, שחיבר לבוראו ולנו מזמורי "תהילים", שמהם אומרים ביום שביעי של פסח וביום העצמאות בין השאר, את ההלל.
מדוד המלך יצאה שושלת מלוכה (מלכות – עצמאות מדינית שהיא תשתית להשראת השכינה), שממנה יצא מלך המשיח (לכן יש קשר ל"סעודת משיח" שמתקיימת בשביעי של פסח לבין אתחלתא דגאולה וחבלי משיח של יום עצמאות).

לסיום. שאלה: מדוע עם ישראל יוצא ביום העצמאות לפארקים, כדי לעשות על האש?!
הרב אורי שרקי עונה:  עם ישראל החילוני שמחים בישועת ד' על עמו. לבית הכנסת לומר הלל הם לא ילכו כי אינם דתיים. אז הם יוצאים לטבע הארץ לעשות על האש (כשיש חירות-עושים צלי אש כמו בקרבן פסח), להקריב קרבן תודה לד' על המדינה, שהרי "אין שמחה, אלא בבשר ויין" (הרמב"ם, הל' שביתת יו"ט פרק ו,יז-יח), ויש לזה ערך של סעודת מצווה, וגם תיקון לחטא מבקשי הבשר ב"קברות התאווה". יש לציין שנחשון בן עמינדב נסתלק ב"קברות התאווה" (הגהות הגר"א מדרש סדר עולם פרק יב, וע"פ "פרי צדיק" קדושת שבת מאמר ו).

יום עצמאות שמח!

(נשלח ע"י רובי וינטרויב)