Generated by All in One SEO v5.0.0.1, this is an llms.txt file, used by LLMs to index the site.

# וורטס

אתר שיתופי לדברי תורה לפרשת השבוע, חגים ואירועים

## Sitemaps

- [XML Sitemap](https://www.vorts.co.il/sitemap.xml): Contains all public & indexable URLs for this website.

## פוסטים

- [פי האתון](https://www.vorts.co.il/?p=7289) - הקדוש ברוך הוא ברא בריאה חדשה ופתח את פי האתון רק בשביל לפרסם את הביזוי של בלעם בכך שאתונו סיפקה את תאוותיו?! האם זו דרכו של הקדוש ברוך הוא לעשות נס כה גדול רק בשביל לבזות אדם?! נדמה שבבסיסם של דברי רבינו עומד מהלך יסודי ומשמעותי הרבה יותר, המהווה אבן יסוד משמעותית ומהותית בסיפורו של בלעם
- [פרשת חוקת וההתמודדות עם עולם לא מושלם](https://www.vorts.co.il/?p=7284) - בין מחלוקת קורח ועדתו שבפרשה שעברה, ובין חטא מי מריבה שבפרשתנו, פרשת חוקת, יש גם מעבר מהשנה השנייה ליציאת מצרים לשנה הארבעים. אותו מעבר איננו כרונולוגי בלבד, אלא גם חינוכי, וטומן בחובו מסר חשוב.
- [מטהרת טמאים ומטמאת טהורים](https://www.vorts.co.il/?p=7287) - התעלומה הגדולה של חוקת התורה היא החוקיות ההפכפכה של הפרה האדומה - זו שמטהרת את הטמאים ומטמאת את הטהורים. את שורשי התכונה הכפולה הזו אפשר למצוא בתכנים שמייצגים מרכיבי מי החטאת - האזוב והארז.
- [ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה](https://www.vorts.co.il/?p=7291) - מוקד התענית איננו מתמצה רק באבלות על העבר ובהתרפקות עליו, אלא גם כרוך גם במבט לעתיד, מבט של תשובה ותפילה לתיקון
- [על העיוורון](https://www.vorts.co.il/?p=7294) - המומים והייסורים אינם ממרקים רק מצד מאזן השכר והעונש של העולם הבא, אלא יש בהם זיכוך של האדם גם בחייו. בעל כורחו הוא נעשה פרוש יותר וגשמי פחות, ולכן רואה טוב יותר, ולעיתים ראוי יותר לזכות להשגה רוחנית.
- [האמונה במלחמה ובשגרה](https://www.vorts.co.il/?p=9010) - הרעיון שהדברים הקורים בעולם תלויים בהשגחה אינו חידוש של רבותינו הראשונים. כל המעיין בדברי הנביאים יראה כיצד כל דבריהם שוזרים בלי הפסקה את מאורעות העולם המדיניים והפוליטיים עם התגלות דבר ה' ורצונו בעולם.
- [ואבדתם את שמם מן המקום ההוא](https://www.vorts.co.il/?p=9008) - בימינו אנחנו צריכים להתפלל שהקב"ה ייתן לנו את הכוחות להפריד בין מחשבת הלב, שיודעת שעבודת האלילים היא הבל, ובין מעשינו, שאינם משקפים זאת במאת האחוזים.
- [ארץ טובה](https://www.vorts.co.il/?p=9006) - מצווה שתלויה בקרקע אפשר לקיים רק בארץ ישראל, ומכאן משמע שהקרקע של הארץ הזו קדושה יותר. אך גם דבר זה דורש ביאור – מה זה אומר שקרקע קדושה יותר? והאם זה קשור רק למצוות התלויות בארץ, או שקדושה זו באה לידי ביטוי במובנים ומשמעויות נוספות?
- [עשר לשונות התפילה](https://www.vorts.co.il/?p=9004) - ננסה להציע נקודת מבט אחרת על החשיבות הגדולה של שיתופו של משה את בני ישראל באותה תפילה ובעובדה שהיא לא התקבלה, כחלק חשוב מהבנת היסוד הרוחני של התפילה והשאיפה הרוחנית שצריכה להיות לעם ישראל ערב כניסתו לארץ.
- [חטא המרגלים](https://www.vorts.co.il/?p=9002) - את מי מעניין השם של החרמון בשפות שונות או אורך המיטה של עוג?
- [מוסר ותוכחה](https://www.vorts.co.il/?p=9000) - פרשת דברים, הפותחת את נאומו של משה נביא ה', המוכיח את ישראל, יכולה לשמש לנו כקריאת כיוון כיצד נכון וראוי להוכיח כך שהתוכחה תתקבל.
- [אהבת הארץ](https://www.vorts.co.il/?p=8998) - כמובן שיש הרבה לאהוב בארץ ישראל וסיבות רבות בה, אך הקשר שלנו אליה גדול מקשר אינטרסנטי.
- [נקמה](https://www.vorts.co.il/?p=8996) - אם הנקמה היא מידה רעה – כיצד, אפוא, מצווה הקב"ה על בני ישראל להשתמש במידה זו כנגד מדיין?
- [הקנאות הראויה](https://www.vorts.co.il/?p=8994) - בדרך כלל היהדות אינה מעודדת ואף שוללת קנאות. מתי הקנאה רצויה ומתי לא?
- [התמדה](https://www.vorts.co.il/?p=8992) - מדוע אכן ההנהגה עוברת מבניו של משה ליהושע?
- [טעותו של בלק](https://www.vorts.co.il/?p=8990) - מה הקשר של פרשת בלק לחיינו? מה פרשה זו באה ללמדנו? ועוד ננסה להבין – מה עניינה של הקללה שהופכת לברכה?
- [בדרך שאדם רוצה לילך](https://www.vorts.co.il/?p=8988) - מדוע, למרות שבדבריו בלעם תמיד מכניע את עצמו לדבר ה', הקב"ה לא מורה לבלעם בשום שלב לסור על עקבותיו?
- [מי מריבה – אקטיביות ופסיביות דתית](https://www.vorts.co.il/?p=8986) - לבני ישראל לא היה קשר ישיר עם הקב"ה, והם אף פעם לא דיברו ישירות איתו. אפילו בהר סיני משה מתווך ביניהם כל הזמן. זו הסיבה שהעם לא עושה את הדבר הטבעי – התפילה לה'.
- [מטהרת טמאים ומטמאת טהורים](https://www.vorts.co.il/?p=8984) - בפרה אדומה אנחנו רואים תהליך שבו אדם יורד רוחנית בשביל להעלות אחרים, וגם בחיינו אנחנו לא פעם נתקלים במצב כזה.
- [בחירת אהרן והלויים](https://www.vorts.co.il/?p=8982) - לכאורה תלונת קרח ועדתו צודקת: גם כיום אנו רגישים לנפוטיזם, ובמיוחד במשרות דתיות; לכאורה, היה יותר מתאים לפזר את תפקידי המפתח, ולא להשאיר אותם בתוך משפחה אחת.
- [אוי לרשע ואוי לשכנו](https://www.vorts.co.il/?p=8980) - כמו שבריח אין ממשות אך הוא קיים ומורגש, כך גם השפעתה של החברה.
- [י"ג מידות – בין חטא המרגלים לחטא העגל](https://www.vorts.co.il/?p=8978) - על הדומה והשונה שבין שני החטאים.
- [מתנות הראשית](https://www.vorts.co.il/?p=8976) - ייתכן כי מלבד העידוד שבני ישראל צריכים לשאוב מציווי הפרשת חלה, יש גם לא מעט מוסר שעליהם ללמוד ממצוות זו ומשמעותה הרוחנית.
- [סוד ההגנה של אהרן הכהן](https://www.vorts.co.il/?p=8974) - למה הצרעת של אהרן נעלמה מיד? מה היה שונה בתגובה שלו שהביא לו רפואה מיידית?
- ['הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם'? פשר שאלת משה](https://www.vorts.co.il/?p=8972) - הייתכן שמשה רבינו הטיל ספק ביכולתו של הקב"ה לספק לעם ישראל בשר?
- [חצי הכוס המלאה](https://www.vorts.co.il/?p=8970) - כל דבר שעובר על האדם כולל דברים טובים ודברים רעים. פעמים רבות אחד הצדדים מודגש יותר וכך אנחנו מגדירים משהו כ'רע' או 'טוב', אך הרבה פעמים נקודת ההסתכלות היא שמשנה.
- [מתן תורה](https://www.vorts.co.il/?p=8968) - גם בקיום התורה בחיי המעשה על האדם לבסס את מעשיו על עקרונות יסוד.
- [עבודת ה' בהנאה מן העולם](https://www.vorts.co.il/?p=8966) - מתוך מחלוקת הפרשנים לגבי חטאו של הנזיר עולה שאלה רחבה הרבה יותר: שאלת יחסה של התורה להנאות העולם.
- [הגורם המאחד](https://www.vorts.co.il/?p=8964) - כשהצדדים נפרדים זה נותן הזדמנות לכל צד להביע את עצמו בצורה המלאה ביותר לפני שהם חוזרים להתאחד.
- [איש על דגלו - על דגלים, שבטיות ואחדות](https://www.vorts.co.il/?p=8962) - התורה עצמה לא מפרטת ומרחיבה על דגלי המחנות אלא יותר על סידורי החנייה שלהם, אך בכל זאת חשוב לה לציין שכל אחד חנה 'על דגלו'. ננסה לעיין היום מה המשמעות של אותו 'דגל' וכיצד הוא משפיע על תפיסתנו את עם ישראל.
- [פרשת הקללות וקריאתה](https://www.vorts.co.il/?p=8959) - מה האדם נדרש לעשות כאשר הוא מבין שנשלח אליו מסר מן השמיים?
- [יראת העונש](https://www.vorts.co.il/?p=8957) - לכאורה, מי שעובד את הקדוש ברוך הוא רק מתוך יראת העונש יש בזה פגם וחיסרון. נבקש לנסות ולהסביר מדוע גם מידה זו של יראת השכר והעונש יש בה חשיבות רבה לעבודת ה', וממילא אל לנו לזלזל בה.
- [קדושה וספירת העומר](https://www.vorts.co.il/?p=8953) - המובן הידוע של הספירה הוא תקופת הכנה בין מועד יציאת מצרים למתן תורה, אך מהיכן צמחה ההבנה הזאת שלא מוזכרת בפסוקים ומעולם לא מובאת בהקשר לספירה?
- [שוויון וקדושה](https://www.vorts.co.il/?p=8951) - כיצד אנו מתמודדים עם היחס בין המעמד אותו יוצרת התורה לכהנים, לבין ערך השוויון המרכזי כל כך בחיינו.
- [ולא תקיא הארץ אתכם](https://www.vorts.co.il/?p=8948) - נעמיק בקשר המיוחד הזה בין עם ישראל לארץ ישראל, וביכולת הרוחנית של הארץ להרגיש ולחוש את יושביה.
- [העמידה לפני ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8946) - עבד אינו צריך לעמוד לפני רבו על מנת לקבל פקודות, אך הקדושה מגיעה מכך שהאדם ממש עומד לפני הקב"ה, ולא רק לרגע אחד אלא במשך כל רגע מחייו.
- [ואל זה אביט: אל עני ונכה רוח](https://www.vorts.co.il/?p=8944) - בפרשתנו עובר הספר לעסוק בתורת האדם, החל מלידתו ודרך מצבים שונים בחייו, אבל דווקא בתחום של טומאה וטהרה. מה שייך כאן להזכיר את ברית המילה?
- [דבר ה' בעולם](https://www.vorts.co.il/?p=8942) - התורה בפרשות שלנו מציגה מחלה שכל כולה רוחנית. כשאדם לוקה בצרעת אין הוא הולך אל הרופא אלא אל הכהן, והתרופה אינה כדור או סירופ אלא טהרה ותשובה.
- [התלהבות בעבודת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8940) - מהי אותה חשיבות בהבאת האש מן ההדיוט שאותה למדנו מבני אהרן?
- [אש בעבודת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8938) - כיצד המצווה הזו של התמדת האש על המזבח מועילה לברך את אותה מידה שבאדם?
- [עולם הקרבנות – והמציאות בלעדיו](https://www.vorts.co.il/?p=8936) - עבודת הקרבנות מהווה יסוד – אחד משלושת הדברים שעליהם 'העולם עומד'. נראה שבמציאות שלנו, שבה עבודת הקרבנות אינה חלק משמעותי מחיינו כלל וכלל, עולמנו פגום וחסר.
- [קרבנות בטלים לעתיד לבוא?](https://www.vorts.co.il/?p=8932) - ההתייחסות של הנביאים לקרבנות היא כדבר שאיננו מרכזי ומשמעותי יותר מעבודת הנפש והלב של האדם. תובנה זו נטעה בקרב גדולי חכמינו מימות התנאים ועד ימינו אנו את האפשרות שאולי לעתיד לבוא אכן עבודת המקדש תשנה את פניה, והקרבנות לא יהיו עיקר ומרכז בתוכה.
- [התנדבות מתוך קושי](https://www.vorts.co.il/?p=8928) - היתה בעם ישראל נחישות בלתי מתפשרת, שאחרי האסונות הגדולים שהוא חווה –הוא רוצה השראת שכינה!
- [עמל ויגיעה בעבודת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8926) - בפרשתנו אנו ממשיכים לקרוא באריכות מרובה על הקמת המשכן – ויש לתמוה למה היא נצרכת. התורה חוזרת ומפרטת פרט אחרי פרט את איסוף התרומות, בניית הכלים והקמת המשכן. ננסה לעמוד על סיבה אחת העולה מדברי ריש לקיש במדרש הגדול
- [שני כתובים המכחישים זה את זה](https://www.vorts.co.il/?p=8924) - לאחר שבירת הלוחות משה מצווה את בני שבט לוי להרוג את החוטאים בעגל. פסוקים אלו תמוהים ביותר: הרי לא נאמר בשום מקום קודם לכן שהקב"ה ציווה את משה להרוג את החוטאים בעגל. אם כך, נראה שמדובר ביוזמה עצמאית של משה. כדי להבין את המהלך הזה של משה צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שמשה הכיר היטב את שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן, ובתוכן המידה האחרונה: "שני כתובים המכחישים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם".
- [חטא העגל](https://www.vorts.co.il/?p=8922) - לכולנו במהלך חיינו יש רגעי גילוי והרגשת קרבת אלוקים ומנגד גם רגעים קשים בהם היצר מתגבר עלינו. מתוך הבנת הגורמים לחטא של עם ישראל נלמד בע"ה ממה להיזהר ולמה לשים לב.
- [מצוות מחיית עמלק](https://www.vorts.co.il/?p=8920) - ממשיכיו של עמלק הם ממשיכי דרכו, תלמידיו – המפרים כל מוסכמה בינלאומית, כאמנת ז'נבה, במאבקם בעמים אחרים. לעם כזה, שמפר את כל כללי המוסר היסודיים, שעליהם מושתת העולם ומערכת היחסים הבינלאומית – אין זכות קיום.
- [בגדי כהונה ובגדי שבת](https://www.vorts.co.il/?p=8918) - בגדי הכהונה אינם משמשים כמדים בלבד. להבנת הגמרא והרמב"ם, בגדי הכהונה משמשים גם חלק מחלות הקדושה שעל הכהנים.
- [השגחת ה' בין יום ללילה](https://www.vorts.co.il/?p=8916) - יש שתי הנהגות של הקב"ה – הנהגת הכתב, והנהגת הבעל־פה. ניסי הכתב הם ניסים שפרצו את חוקי הטבע הרגילים: מכות מצרים, מלחמת יריחו ועוד. בנס פורים נחלקו אם ניתן להיכתב או שלא, כי הוא נמצא בתפר זה שבין הכתב לבעל-פה.
- [ושכנתי בתוכם](https://www.vorts.co.il/?p=8914) - כיצד ייתכן להעלות על הדעת שהקדוש ברוך הוא, מלא כל הארץ כבודו, שאין מחשבה תפיסא ביה כלל, שאין לו דמות ולא סוף וקץ ותכלה – ישרה שכינתו בבית אחד?!
- [אשר תשים לפניהם](https://www.vorts.co.il/?p=8912) - בדרך כלל בתחילת ציווים התורה משתמשת בלשון כמו "ואמרת אלהם". כאן, התורה משנה ממנהגה ומשתמשת בפועל לא ברור – מה בדיוק משה צריך "לשים" לפני העם?
- [תורה, משפטים ועבדות ל-ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8910) - פרשה זו, העמוסה במצוות רבות ומגוונות מכל תחומי החיים, מצוות שבין אדם לחבירו ובין אדם למקום, נמצאת באמצע המעמד החשוב ביותר של עם ישראל – בין מעמד קבלת התורה לבין כריתת הברית עליה שנעשתה באגנות. מדוע?
- [הקדמת נעשה לנשמע](https://www.vorts.co.il/?p=8908) - למלאכים, שכאמור אין להם יצרים אנושיים, זה הרבה יותר קל; אך גם עלינו מוטלת החובה לקבל את דבריו של הקב"ה ללא תנאים, ובהבנה שאם הקב"ה רוצה – זה מה שצריך לעשות. והבא להיטהר מסייעים בידו.
- ["היו נכונים!"](https://www.vorts.co.il/?p=8906) - מדוע בכלל בני ישראל צריכים הכנה למעמד הר סיני? וביתר שאת יש לשאול – מדוע דווקא הכנה זו?
- [בנפול אויבך אל תשמח?!](https://www.vorts.co.il/?p=8904) - רבי יוחנן מסביר שמלאכי השרת לא הורשו לומר שירה על טביעת מעשה ידיו של ה' בים. והרי עם ישראל פותחים בשירה אחרי טביעת המצרים, ואין כל ביקורת על כך, לא בפשט ולא במדרש?
- [עבדי פרעה ועבדי ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8902) - לא רק פרעה צריך לראות את נפלאות ה', אלא גם העבדים.
- [פסח מצרים ופסח דורות](https://www.vorts.co.il/?p=8900) - מההבדלים השונים בין שני קורבנות פסח הללו ננסה ללמוד דברים גם לעבודת ה' הפרטית שלנו. זאת, על ידי חלוקה בין עבודה שהיא בחינת פסח מצרים לכזו שהיא בבחינת פסח דורות.
- [רעיונות שונים לפרשת בא](https://www.vorts.co.il/?p=8898) - בפרשת "בא" יש בה מקדושת "חג הפסח". (חידושי הרי"מ). ועוד: ידוע שהקריאה מעוררת את הזמן, וקוראים על יציאת מצרים ועל ליל פסח שאכלו במצרים. ועוד: הקריאה מעוררת את הזמן, ואם כן גם בימים אלו אפשר לזכות לגאולה, אחכה לו בכל יום שיבוא, ואפשר לבקש. שמירת הלשון: היות והכלבים היו בשקט ולא סיפרו על יציאת מצרים, וגם לא נבחו, לכן זכו לשכר לדורות,
- [הדם והתנין](https://www.vorts.co.il/?p=8896) - נראה שמכת דם ומכת חושך מייצגות את המלחמות בשני האלים של מצרים: השמש והתנין.
- [נלכה נא דרך שלושת ימים](https://www.vorts.co.il/?p=8894) - השאלה היסודית והעמוקה יותר אינה מדוע בני ישראל שיקרו, אלא למה לא לומר את האמת מראש? מדוע יש צורך לבוא אל פרעה בערמה?
- [משה הנביא והמנהיג](https://www.vorts.co.il/?p=8891) - אדם צריך לחשוב שאם הוא לא ילך – אין מי שילך.
- [טבע ונס](https://www.vorts.co.il/?p=8889) - על העובדה שביכולתו של הקב"ה לשנות את הטבע אין חולק. אך השאלה האם אכן זו דרך הנהגת ה'?
- ["התחת א-להים אני"](https://www.vorts.co.il/?p=8887) - כאשר אדם עושה מעשה עבירה, אך מסתבר למפרע שהוא לא עבר עבירה, החשבון איתו הוא חשבון של שמיים ולא חשבון של באי העולם הזה.
- [צידה לדרך מספר בראשית](https://www.vorts.co.il/?p=8885) - ספר בראשית מספר את סיפוריהם של יחידים, בעוד ספר שמות עובר לספר את סיפורה של האומה. השאלה הטבעית שעולה היא מתי קורה המעבר של עם ישראל מיחידים לאומה.
- [אל תירא מרדה מצרימה](https://www.vorts.co.il/?p=8883) - כמו במרבית סיפורי האבות, היראה של יעקב מתבטאת הן בציר המשפחתי והן בציר הלאומי.
- [מטרת גלות מצרים](https://www.vorts.co.il/?p=8881) - על פי הגמרא ירידת מצרים הייתה עונש לבני ישראל, ואילו בפרשת ברית בין הבתרים נשמע כי הירידה למצרים היא חלק מובנה מתהליך בניית העם וכולה מחשבה א-לוהית. האם עונש יש כאן, תהליך מתוכנן או שמא דבר שנתגלגל מאליו?
- [הַמַּשְׁקֶה מְשַׁכְלֵל אַךְ הָאוֹפֶה מְקַלְקֵל](https://www.vorts.co.il/?p=8879) - הקב"ה נותן לאדם הראשון משימה והיא 'לעובדה לשומרה' דהיינו קח את המציאות המופלאה שלפניך ושכלל אותה יותר ויותר, ומאידך חל עליך איסור לקלקל ולהפסיד את המציאות.
- [שם שמים שגור על פיו](https://www.vorts.co.il/?p=8877) - נבקש להעמיק עוד קצת ביסוד האמוני הזה ולהבין מה משמעות האמירה הפשוטה הזו – בעזרת ה'.
- [נזיר אחיו – בין שמשון ליוסף](https://www.vorts.co.il/?p=8875) - מדוע יוסף נהיה נזיר, ומה משמעותה של הנזירות הזאת?
- [צדיקים – אין להם מנוחה](https://www.vorts.co.il/?p=8873) - כאורה, צדיק שעושה טוב אמור לזכות לשלווה ונחת בעולם הזה, כדי שהוא יוכל להשקיע את זמנו ומרצו בלימוד תורה ועבודת ה'. מדוע לא להניח לצדיקים לשבת בשלווה?!
- [וַיִּקְרַ֤ע יַֽעֲקֹב֙ שִׂמְלֹתָ֔יו](https://www.vorts.co.il/?p=8871) - קריעת בגדים ביוזמת האדם בהיותו לבוש בהם, הוא מעשה דרמתי שמצביע על אירוע רב משמעות שמתרחש כעת וזה משפיע במיידי על התוצאה הדרמתית הזו.
- [יראה, דורון, תפילה ומלחמה](https://www.vorts.co.il/?p=8867) - יעקב היה חזק, הוא הרים לבד את האבן מפי הבאר כשרועי צאן רבים לא יכלו לעשות זאת. אך כאן, במלחמה נבואית, זה לא מספיק: מאבק נבואי מצריך 'ריכוז נבואי' שבעתיים.
- [ממונם חביב עליהם יותר מגופן](https://www.vorts.co.il/?p=8865) - בנוהג שבעולם, ההתייחסות בעולם הרוח לממון היא שולית ומתייחסת אליו כאמצעי בלבד, ולא כמטרה בעלת חשיבות עצמאית – אך כאן המדרש מגדיל ואומר שממונם של צדיקים חביב עליהם אפילו יותר מגופם. והדברים, כמובן, צריכים עיון גדול.
- [למה ראש השנה יוצא דווקא בתשרי? הפן האוניברסלי וההומאני של היהדות](https://www.vorts.co.il/?p=8863) - ברשימה קצרה זו אנסה להציג נקודת מבט ערכית על בחירת חז"ל בחודש תשרי כבעל מעמד מיוחד כראשית המחזור השנתי היהודי.
- [אשת יפת תואר - כנגד יצר הרע](https://www.vorts.co.il/?p=8861) - ולקחת לך לאשה - אומר רש"י לא דברה תורה אלא כנגד יצר. מה רש"י בא למעט בהדגשה זו?
- [השיב את חמתי](https://www.vorts.co.il/?p=8859) - איך במה שהרג את זמירי בקנאת השם, השיב את חמתו של הקב"ה מעל כל בני ישראל, והלא עשה מעשה קנאה על אדם אחד מישראל ואיך השיב את חמתו של הקב"ה מעל כל בנ"י.
- [זאת חקת התורה](https://www.vorts.co.il/?p=8857) - אם מה שאין טעם בעשיית המצוה גורם להרהור שאין התורה אמת, מה יועיל לומר שמצוה זו היא חוק ללא טעם...?
- [מה מסתתר בעיר לוז](https://www.vorts.co.il/?p=8855) - מה מסתתר בעיר הזו שכל כך קריטי לחיי יעקב, בעלמא הדין ובעלמא דאתי?
- [יעקב תיקן תפילת ערבית](https://www.vorts.co.il/?p=8853) - הגמרא בברכות אומרת שתפילות כנגד אבות תקנום. נעמוד על התפילות הללו של האבות ועל המשמעות שלהן.
- [הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתן של צדיקים](https://www.vorts.co.il/?p=8851) - העובדה שהעקרות פוקדת את אימהותינו היא די מפתיעה, שכן היינו מצפים שהקדוש ברוך הוא דווקא ייתן שכר להולכים בדרכו ויפקוד אותם בזרע. מדרש בראשית רבה בפרשת לך לך מביא כמה הסברים לעקרות האימהות. ננסה להעמיק באחד מן ההסברים הללו ולעמוד מתוכו על חלק מדרכי הנהגת ה' את עולמו.
- [כי עיף אנכי](https://www.vorts.co.il/?p=8849) - איך קרה שמביתו של יצחק אבינו, אבי האומה וגם אב שחינך וגידל את יעקב אבינו, יצא ילד מושחת ורשע כמו עשו?
- [עניינה של ברכה](https://www.vorts.co.il/?p=8847) - ננסה לתהות על קנקנה של הברכה – מדוע מייחסים לה חשיבות כה גדולה? כיצד היא עובדת? שאלה זו העסיקה את רבותינו הראשונים, ונעסוק בה בעקבות האברבנאל.
- [תפילת עבד אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=8844) - ננסה לעיין בתפילתו של אליעזר עבד אברהם וללמוד מתוכם כמה עניינים הנוגעים לתפילותינו אנו.
- ['לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ'](https://www.vorts.co.il/?p=8842) - בניגוד לבכי המבטא את רגשות הצער הספונטניים, ההספד הוא קולו של השכל הצונן. משכך, במצב רגיל, בתחילה האבל בוכה באופן ספונטני, ואחר כך מתעשת ומספיד את המת. מדוע אברהם שינה מסדר זה? מדוע אברהם היה צריך לבוא כדי לספוד לשרה ולבכותה?
- [מלחמת היחיד ומלחמת הלאום](https://www.vorts.co.il/?p=8839) - הגבול בין פגיעה מותרת במסגרת מלחמת אומות לבין פגיעה אסורה ומסוכנת במסגרת התנהלות מול יחידים הוא דק מאוד.
- [ברית, עקידה, הקרבה והתמסרות](https://www.vorts.co.il/?p=8837) - פרשתנו מגיעה מיד לאחר מצוות ברית המילה וחותמת בניסיון העקידה. בשיעורנו היום ננסה, מתוך שני אירועים אלו המהווים את מסגרת הפרשה, לעמוד על דמותו של אברהם אבינו, המשויכת למידת החסד. נעמוד גם על העקרונות הרוחניים שניתן ללמוד מאברהם אבינו, בבחינת 'מעשה אבות סימן לבנים'.
- [ברית המילה ובית אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=8832) - כדי להיות אב המון גוים בהובלתם לעבודת ה', צריך אברהם דווקא להיבדל ולהתרכז קודם כל בזרעו, עם ישראל, להוביל אותו בדרך ה' בארץ ה'.
- [עצות לניסיונות](https://www.vorts.co.il/?p=8830) - ננסה ללקט מהפרשה ומהמדרשים כמה עצות ותובנות על מהותו ומשמעותו של הניסיון בעבודת ה' – על מנת שיהיה הדבר לסיוע לנו לעמוד, בעזרת ה', בנסיונות המתרגשים עלינו.
- [צדיק שחוק](https://www.vorts.co.il/?p=8826) - לעומת דמויות אחרות בתנ"ך, כדוגמת משה ודוד, אופיו של נח נשאר בגדר תעלומה. התורה לא מרחיבה אודות תולדותיו של נח, ומשאירה מרחב רב לדמיון בנושא אישיותו ואופיו – ואכן, מרכיבים רבים באישיותו של נח נדרשו ע"י מחז"ל לשבח, ואותם מרכיבים נדרשו גם לגנאי.
- [עולם חסד יבנה](https://www.vorts.co.il/?p=8824) - מה היה חסר בעולם הקודם? כיצד התיקון שנח ובניו עושים בתיבה מועיל בשביל להשיב את העולם על כנו?
- ["אז הוחל לקרא בשם ה'" – האדם מחפש משמעות](https://www.vorts.co.il/?p=8819) - מה ייחודו של אנוש, אשר על שמו אנו קוראים לחברה שבה אנו חיים 'אנושות'?
- [נעשה אדם](https://www.vorts.co.il/?p=8816) - הקדוש ברוך הוא, כמובן, אינו חסר דבר ולא נזקק או צריך לדבר – בוודאי שלא מברואיו – ואם כן עולה השאלה והתמיהה: מה המטרה לשמה הקדוש ברוך הוא יצר את העולם?
- [חידוש הסמיכה](https://www.vorts.co.il/?p=8814) - מוסד הסמיכה נהג עד שלהי תקופת הבית השני, ועם חורבנו חלף מן העולם. האם וכיצד ניתן לחדש אותו?
- [בקציר האומר: שבת חול המועד | קידוש החול](https://www.vorts.co.il/?p=8812) - ייתכן שההבדל בין אופיים של שני המועדים - סוכות ופסח - גורם גם להבדל בהפטרותיהם.
- [קוה אל ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8809) - הקב"ה ברא את האדם. הוא מאמין בו והאדם מאמין בקב"ה. אנו מקוים לה' ומנסים לדבוק בו.
- [י-הוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר](https://www.vorts.co.il/?p=8807) - ההנהגה העצמאית של הקב"ה במדבר היא היסוד לקריאה להתמסרות הבלעדית לקב"ה.
- [מה את מספרת לנו שירת האזינו?](https://www.vorts.co.il/?p=8805) - מה אַתְּ מְסַפֶּרֶת לָנוּ שִׁירַת הַאֲזִינוּ? אני מספרת לכם את כל ההיסטוריה של העולם הזה כי כך הנהגת ה' את עולמו מראשיתו ועד אחריתו. והשירה הזו אם מביטים בה במבט על, מבחינים כי היא קול ה' המנהיג את עולמו בפלאי פלאות. חז"ל לומדים מפסוקים המופעים בתחילת פרשת בהר, על עניין העברת שופר תרועה ככתוב בספר
- [שירה ותוכחה](https://www.vorts.co.il/?p=8803) - אם נבחן את התוכן של פרשת האזינו, נראה כי הוא אינו שונה בקווי המתאר מן התוכחה של הפרשות הקודמות. השירה אומרת כי עזבתם את ה', ולכן נענשתם. ההבדל אינו בתוכן היבש, אלא בדבר אחר. מהו אותו דבר אחר?
- [פעמים שהתדמית חשובה לאדם מהחיים](https://www.vorts.co.il/?p=8801) - חיים תחרותיים גורמים לקנאה. וכאשר הקנאה אוחזת באדם הוא מאבד את בטחונו העצמי, הוא מסיח את דעתו מתפקידו והוא משקיע שעות רבות במחשבות רעות הפוגעות בנפשו.
- [מצוות כתיבת ספר תורה](https://www.vorts.co.il/?p=8799) - המצווה האחרונה מבין תרי"ג המצוות היא בעלת תוכן סמלי כחותמת את רשימת המצוות: מצוַת כתיבת ספר תורה.
- [התקיעה בשופר](https://www.vorts.co.il/?p=8796) - שיאו של ראש השנה הוא תקיעת השופר - תקיעה שכל כולה אינו אלא קול הבוקע מתוך השופר, שלכאורה אינו מביא עמו מסר חד וברור לשומעיו. מה מהותה של תקיעה זו ומדוע דווקא בה אנו פותחים את השנה החדשה?
- [כתבו לכם את השירה הזאת](https://www.vorts.co.il/?p=8794) - עולם התורה והמצוות משאיר לאדם מקום לבצע את המוטל עליו בדרכים שונות. עד כמה האדם יקפיד על מצוות שבין אדם לחברו, משפחתו וסביבתו? באיזה אופן האדם יתפלל את התפילה – אשר חייבה אותו התורה? תפקידו של יהושע הוא לדאוג להתאמה קרובה ככל האפשר בין השירה לבין התורה; תפקידו של יהושע יהיה לדאוג שהעם לא רק שומר על המצוות, אלא גם מקפיד להתייחס אליהן בגישה הנכונה ועם הכוונות הראויות.
- [מצוות הקהל וכתיבת ספר תורה](https://www.vorts.co.il/?p=8791) - על סף מיתתו, משה משקיע את כל מרצו כדי להבטיח את המשכיותה ונצחיותה של התורה גם לאחר מותו.
- [מכות בשחמט ושעון קיץ](https://www.vorts.co.il/?p=8788) - מהן הסיבות למתח המתמיד במדינת ישראל של ראשית המאה העשרים ואחת, סביב נושאי דת ומדינה?
- [אין ישראל נגאלין אלא בתשובה](https://www.vorts.co.il/?p=8786) - הפיוס שבמעמד הברית הוא הבטחון בכך שהברית ממשיכה להתקיים גם כשעם ישראל חוטא. הפיוס הוא בכך שגם בצר לנו, כשתמצאנה אותנו הקללות חלילה, יש תיקון.
- [הטמעת התורה בלב העם](https://www.vorts.co.il/?p=8784) - פרשת נצבים נראית כחוזרת, באופן מרגש בפיוטיות והדרמטיות שבו, על הנושא המרכזי של פרשת כי-תבוא: אתם קשורים בברית עם הקב"ה, ואם תפרו אותה, תבואו על עונשכם. כיוון שקראנו את פרשת כי-תבוא רק לפני שבוע, עולה השאלה מדוע יש צורך בנאום נוסף זה של משה, ומהי הסיבה לשפה והסגנון הייחודיים שלו.
- [מוסף ראש השנה](https://www.vorts.co.il/?p=8782) - סַפְּרִי לָנוּ תְּפִלַּת מוּסָף, מָה כ"כ מְיֻחָד בָּךְ?
- [מצוות התשובה](https://www.vorts.co.il/?p=8780) - המעשה החיצוני של מצוות התשובה הוא הוידוי, אך הקיום שלה מושג דווקא על ידי החלטתו הפנימית של האדם לשוב בתשובה.
- [וידוי אינו רק הלקאה עצמית](https://www.vorts.co.il/?p=8778) - ההצהרה על מתן המעשרות מביאה את האדם לווידוי מושלם יותר. בעודו עומד לפני בורא עולם ומתבונן בחצי הכוס המלאה, הוא יכול לשאוב קורטוב נחת המאפשר תנאים נוחים יותר להלקאה עצמית.
- ["ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה"](https://www.vorts.co.il/?p=8775) - בתקופה זו של השנה חשוב לזכור את טובותיו של ה' שבכל יום ויום, ואת החובה שלנו להודות עליהן.
- [מטא-מצוות של חיי התורה בארץ](https://www.vorts.co.il/?p=8773) - מדוע לא מתחילה פרשת כי-תבוא ב"ברית ערבות מואב", המהווה את רוב הפרשה, ושתי הפרשיות העוסקות בביכורים ומעשרות (כ"ו, א'-ט"ז) לא סופחו לפרשת כי-תצא?
- [מצוות הביכורים](https://www.vorts.co.il/?p=8771) - בעוד שהמחייב הבסיסי של הביכורים הוא עצם הבעלות על הפירות, האדם מתחייב בהפרשת מעשר רק אם הוא מעוניין לאכול את הפירות או להשתמש בהם באופן אחר.
- [להיזהר מלהטיל את כל האחריות על המורים](https://www.vorts.co.il/?p=8769) - לפעמים אנו דורשים מהילדים יותר מיכולתם משום שלא הקדשנו להם די תשומת לב. התורה דורשת מאתנו לשמוע את עצמנו בבחינת 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים'.
- [אשת יפת תואר - בין אשמה לאחריות](https://www.vorts.co.il/?p=8765) - שמואל מבין שהתורה אינה עוסקת באשמה, המובילה לפתרון של עונש על החוטא; אלא באחריות, המובילה לפתרון של תיקון.
- [הלוואה בריבית לנוכרי](https://www.vorts.co.il/?p=8761) - האם מותר להלוות לנכיר בריבית, או מצווה? ומה לגבי הלוואה ממנו?
- ["עמוד התווך של מוסף ראש השנה, הוא הזיכרון"](https://www.vorts.co.il/?p=8759) - במבט על, אנו מתבוננים על התשע ברכות איך מתנוסס לו העמוד המרכזי ומתגלה באופן נפלא ומאיר בזה על היום כולו הוא ברכת הזכרונות ואף מוזכר בתפילה פעמים רבות כי יום תרועה הוא יום הזכרון.
- [זכירת מעשה ה' למרים](https://www.vorts.co.il/?p=8757) - ומה אני צריך לזכור ממעשה ה' למרים?
- [ספיקא דאורייתא - לקולא או לחומרא?](https://www.vorts.co.il/?p=8754) - כיצד התורה מצפה מאיתנו לנהוג במצבים של ספק? האם עלינו להחמיר מחמת החשש שיש איסור לפנינו, או שמא ניתן לסמוך על הסיכוי שהאיסור לא קיים, ולהתיר את המעשה?
- [יראת שמים גם בשדה הקרב](https://www.vorts.co.il/?p=8752) - מי ששח בין תפילין של יד (המעשה) ובין תפילין של ראש (התורה) הרי הוא מנתק בין הלימוד ובין המעשה; תורתו אינה תורה שמחוברת לחיים.
- [המפגש עם התורה](https://www.vorts.co.il/?p=8749) - סמכותו של בית הדין הגדול בלשכת הגזית נובעת מהמזיגה הייחודית שיש בו של שני המקומות העיקריים בהם אנחנו נפגשים עם הקב"ה: התורה והמקדש.
- [מסכת אבות לנפש בשבתות הקיץ](https://www.vorts.co.il/?p=8747) - "הנפש מתוקנת בסבב הרביעי."
- [מינוי מלך](https://www.vorts.co.il/?p=8745) - בני ישראל נצטוו לקיים שלש מצוות בכניסתם לארץ ישראל: למנות מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות את בית הבחירה. הרמב"ם הוסיף שמצוות מינוי מלך קודמת לשתיים האחרות.
- [דינים הנלמדים מי"ג המידות](https://www.vorts.co.il/?p=8743) - הרמב"ם (ספר המצוות, שורש שני) סבור שהדינים שנלמדו באמצעות י"ג המידות אינם כלולים במניין תרי"ג המצוות, והם נחשבים ל"דברי סופרים". הרמב"ן חולק באופן נחרץ על הרמב"ם ביחס לנקודה זו: לדעתו, מעמדם של דינים אלו הוא מעמד מובהק של דיני תורה, ואין להבחין בין דינים אלו לבין דינים הכתובים במפורש בתורה.
- [גם בנים גם אחים](https://www.vorts.co.il/?p=8740) - יש רגעים שבהם שיטת רבי מאיר נוכחת במציאות וכולנו מתנהגים כבנים לאב אחד וכאחים זה לזה.
- [על ברכת הטוב והמיטיב בברכת המזון](https://www.vorts.co.il/?p=8737) - מדוע הוסיפו חכמים את ברכת "הטוב והמיטיב" לברכת המזון?
- [מצוות צדקה](https://www.vorts.co.il/?p=8735) - לצד הציווי החיובי לפתוח את היד לעניים ולאביונים, התורה גם מזהירה: "לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן".
- [לקראת חודש אלול](https://www.vorts.co.il/?p=8733) - מי אתה ומה יש בך חודש אלול?
- [מצוות הצדקה בחו"ל ובארץ ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=8731) - העובדה שמצוַת הצדקה זוכה לאיזכור כפול מלמדת כנראה על כפילות יסודית במצווה עצמה, כך שכל פרשיה מתמקדת במרכיב מסויים של המצווה. מהו אותו קיום כפול החבוי במצוַת הצדקה?
- [ממה מפחדת וירג'יניה וולף?](https://www.vorts.co.il/?p=8729) - מי כשיר יותר ליצירה רוחנית – העני או העשיר? ומי מהם נמצא בסכנה של דלדול רוחני?
- [חיזוק נוכחות ה' בעולם הגשמי](https://www.vorts.co.il/?p=8726) - מה היתה מטרתו של ה' בקיום התנאים המיוחדים של המדבר במשך ארבעים שנה, כפי שמשה מסביר בפרשה.
- [חטא משה ואופייה של הארץ](https://www.vorts.co.il/?p=8724) - מרגע שאנו רואים את המצב החומרי כביטוי למצב הרוחני והדתי של עם ישראל, הרי שהתמודדות עם קשיים חומריים הופכת להיות הזדמנות של ממש לתהליך של התקדמות רוחנית.
- [יהושע כממשיכו של משה בפן הצבאי ובפן הרוחני](https://www.vorts.co.il/?p=8722) - לעובדה זו שמשימתו של יהושע היא המשך למעשיו של משה ישנה חשיבות רבה. בכך נמנע נתק בין התקופות ומודגש שלא רק המפעל הצבאי הוא המשך למפעלו של משה אלא גם ההתנהלות הרוחנית בארץ ממשיכה את הקו אותו התווה משה.
- [תקווה ותבוסה - תחינתו של משה](https://www.vorts.co.il/?p=8719) - אם תפילתו של משה לא הייתה חשובה דיה על מנת שתוזכר בספר במדבר, מדוע משה מתאר אותה כעת?
- [סיחון על הספה](https://www.vorts.co.il/?p=8717) - פרשת דברים מלמדת אותנו להעריך את הבחירה החופשית. הפילוסוף הצרפתי סארטר כתב שאנחנו נוטים לייחס את הפעולות שלנו לבחירתנו החופשית, ואת הפעולות של אנשים אחרים – לתכונות קבועות שלהם. אדם יכול לספר לחבריו: התלבטתי המון, חשבתי על כל השיקולים, התייעצתי עם אנשים, ובסוף החלטתי לנסוע להודו עם רונן. ולמה רונן נוסע? טוב, רונן תמיד היה
- [תשעה באב: כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה](https://www.vorts.co.il/?p=8715) - אמרו חז"ל במסכת תענית: "כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה". מדוע לא נכתב הפסוק בלשון עתיד - 'כל המתאבל על ירושלים יזכה ויראה בשמחתה'? הלא המתאבל כעת אינו רואה בשמחתה של ירושלים, שאם היה רואה בשמחתה - לא היה מתאבל?! העיד הרב מימון זצ"ל, שסיפר לו אביו את דברי המלבי"ם על גמרא זו:
- [ ירושת עבר הירדן](https://www.vorts.co.il/?p=8713) - בבואנו לעסוק בארצם של בני ישראל, יש לשאול מה מעמדו של עבר הירדן המזרחי. חלק זה נמצא מחוץ לנהר הירדן המסמל את גבולה הטבעי של ארץ ישראל, אך בתוך הארץ שהובטחה לאברהם.
- [תפקידם הכפול של השופטים](https://www.vorts.co.il/?p=8711) - מהפרשייה שבספר שמות מתקבל רושם ברור לפיו הצעתו של יתרו והוצאתה אל הפועל מתרחשות טרם הגעתם של עם ישראל להר סיני. בפרשתנו מגולל משה את תהליך מינוי השופטים בשנית, אלא שכאן אירוע זה מתואר דווקא לאחר קבלת התורה.
- [זעקה מוסרית: תפקידן של הישיבות בעת הזאת](https://www.vorts.co.il/?p=8709) - משה לא ראה לנכון לשאול את ה' ולא כינס את הסנהדרין – הוא זעק מקירות לבו שכן לא הצליח להבין כיצד יכול להיות שחלקים מעם ישראל לא יהיו שותפים למלחמת מצוה.
- [נקם נקמת?](https://www.vorts.co.il/?p=8707) - לא ברור מדוע משה קוצף על פקודי החיילים, ומה הם עשו רע. על פניו, אותם חיילים התנהגו למופת, כרחמנים בני רחמנים, ולא ברור על מה זעמו של משה. קשה לנו להבין מדוע משה להוט כל כך להשמיד באופן טוטאלי את מדין.
- [משה ומדיין](https://www.vorts.co.il/?p=8705) - פנחס עוסק בהענשת מדין; משה עוסק בשינוי יחסם של בני ישראל אל הפריצות והזוהר של החברה המושחתת של ארץ כנען.
- [כוונה ומעשה](https://www.vorts.co.il/?p=8703) - גם כאשר המעשה שנעשה בפועל איננו עבירה, האדם העושה זקוק לכפרה, ולו מפאת העובדה שהמניע שלו בעשיית המעשה היה שלילי.
- [ארץ ישראל תובעת מאתנו הקרבה](https://www.vorts.co.il/?p=8701) - מה זיקת פרשת הקרבנות לפרשתנו, העוסקת בהכנות לקראת הכניסה לארץ? כביכול נעקרה פרשה ממקומה, מספר ויקרא – ספר הקרבנות – ונכתבה בפרשתנו!
- [שני יסודות לקנאות ראויה](https://www.vorts.co.il/?p=8699) - עלינו לעמוד על טיב קנאתו של פינחס, ולהבין מה פשרה וכיצד היא שונה מהקנאות של שמעון ולוי ושל אליהו. מה הופכת את קנאתו של פינחס למשובחת?
- [יישובו של עולם](https://www.vorts.co.il/?p=8696) - ברגע שקיימת הזדמנות - היא הופכת חובה.
- [השייכות של יחידים למשפחות](https://www.vorts.co.il/?p=8694) - המפתח להבנת אופיו המיוחד של המפקד בפרשת פנחס הוא תפקידן של המשפחות, המודגשות באופן בולט כל כך לאורך המפקד.
- [על הבקעת החומות](https://www.vorts.co.il/?p=8692) - י"ז בתמוז קורא לנו מתוך ההסטוריה היהודית, לא רק כיום אבל, אלא גם כיום של תשובה.
- ["וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי"](https://www.vorts.co.il/?p=8690) - האם ניתן לראות תמונה מלאה של המציאות? אנחנו כבר יודעים שראייתו של בלק חלקית ומעוותת את המציאות אבל מה גרם לכך?
- [בלעם – מרדף אחרי כבוד וכוח](https://www.vorts.co.il/?p=8688) - בלק מחפש לעשות את הקסם, המניפולציה שתעזור לו לקלל את ישראל. לעומת זאת את בלעם זה ממש לא מעניין, מבחינתו גם שישראל יבורכו בסופו של דבר – מה שחשוב לבלעם הוא להוכיח שהוא השולט, שרצונו יגבר על רצון הקב"ה.
- [בלעם ובלק](https://www.vorts.co.il/?p=8684) - פרשת בלק היא פרשה של דיאלוגים. מתמקד בדיאלוג אחד, זה שבין בלק ובלעם, הנמשך לאורך כל הפרשה, ומהווה למעשה את המסגרת לסיפור.
- [קנאים פוגעים בו](https://www.vorts.co.il/?p=8682) - עיון בהלכת 'קנאים פוגעים בו' מלמד שבעצם הבנתו של רב לא כל כך רחוקה מעמדתו של שמואל. דין זה הוא ביטוי מובהק לנכונות ההלכה להכיר בקיומם של מקרים חריגים, ולאפשרות שהיא מעניקה לפעול באופן חריג באותם מצבים.
- [ועל נסיך שבכל יום עמנו](https://www.vorts.co.il/?p=8680) - לפי חז"ל הנחש על נס (מוט) הוא אמצעי להשתעבדותו של המוכה לאביו שבשמים. ואולם מדוע הדבר צריך להיעשות דווקא באמצעות נחש?
- [טהרת מי חטאת – נצחון על המוות](https://www.vorts.co.il/?p=8678) - מה ראו לנכון השטן ואומות העולם לדבר עם בני ישראל דווקא על הציווי של פרה אדומה, הרי יש מצוות רבות אשר לא מובנות לנו כלל. מה ראו לנכון להעדיף את מצוות פרה אדומה על פני מרכיבי הקטורת, הפרים המוקרבים בכל יום בסוכות, או החוקים המדויקים בתורת הנסכים?!
- [פרה אדומה וטומאת מת](https://www.vorts.co.il/?p=8676) - לפי הרמב"ם כל קביעה או הגדרה שמחילה התורה על המציאות נחשבת למצוה (ובלבד שלקביעה זו יש השלכות הלכתיות); ואילו הרמב"ן סבור כי רק הנחיות נורמטיביות המופנות לאדם ראויים להיכלל בכלל המצוות.
- [עצה טובה מבת הזוג](https://www.vorts.co.il/?p=8674) - און בן פלת טעה בהערכה העצמית כלפי עצמו.. אשת און העמידה את בעלה במקומו הראוי. היא קלטה שהצטרפותו למחלוקת היא מתוך שיגעון גדלות, שכביכול מובטחת לו משרה או רווח. היא שיקפה לו את המציאות האמתית ואמרה לו בין כך ובין כך תישאר תלמיד.
- [דתן ואבירם – מהנהגה למרדף אחרי נחלה](https://www.vorts.co.il/?p=8671) - ככל הנראה, היו דתן ואבירם מנהיגים עוד קודם פרשת קורח, ומראש היו אופזיציה להנהגת משה. אם כן, יש לשאול כיצד הגיעו לרמה השפלה ביותר של נהנתנות, של מרדף אחר "שדה וכרם"? מדוע לא נשארו בעמדתם הרמה, ונאבקו על שאלות של אידיאולוגיה והנהגה?
- [בחירת שבט לוי](https://www.vorts.co.il/?p=8669) - כל הפרטים של מחלוקת קרח מצביעים על מתקפה על מעמדו של אהרון, וכתוצאה מכך גם על משה. מדוע אם כן, לאחר מותם של מאתיים וחמישים אנשים, נפתר הקונפליקט לבסוף על ידי מינוי שבט לוי? נראה לכאורה כי מה שבאמת נדרש כאן הוא אישור נסי לבחירת אהרון הכהן, ולאו דווקא לבחירת שבטו.
- [מצוות פדיון הבכורות](https://www.vorts.co.il/?p=8667) - על החלפת הבכורות בלוויים מספרת לנו התורה בפרשת במדבר. כיצד ניתן להבין, אם כך, את העובדה שבפרשתנו ממשיכה התורה ומצוה על פדיון בכור האדם? ניתן היה לצפות שלאחר הפדייה ההמונית של הבכורות והחלפתם בלוויים - קדושת הבכורות תופקע, ומצוות הפדיון שנאמרה לגביהם לא תעמוד בתוקפה.
- [הצמי"ד שיביא את המשיח](https://www.vorts.co.il/?p=8665) - כדי לזכות לגאולת עולמים שלמה ברחמים בחינת אחישנה שבה יבוא המשיח מוקדם יותר אנו צריכים לתקן את כל חטאי הלשון וביניהם לשון הרע שמלמדת על אותה שנאת חינם שמחמתה חרב ביהמ"ק השני.
- [האומנם כולם שכחו את התורה?](https://www.vorts.co.il/?p=8662) - לדעת הרמב"ן שכחה וחוסר ידיעה של ציבור שלם מוגדרת כשגגה. כאשר המסורת אינה עוברת מאב לבנו, דור הבנים נחשב שוגג – יש כאן חוסר ידיעה ולא התרסה ומרד בערכי הקודש.
- [מחויבות לתורה ומימוש עצמי](https://www.vorts.co.il/?p=8659) - על מקומה של התורה בעולמנו, ומקומו של הפרט ביחס לחברה, בעידן המודרני והפוסטמודרני.
- [עלייה לארץ בהקשרים מקראיים](https://www.vorts.co.il/?p=8656) - מהי המשמעות המדויקת של הפועל לעלות, שהופכת אותו למוקד של הפרשה?
- [אופייה הכפול של מצוות ציצית](https://www.vorts.co.il/?p=8654) - מצוַת ציצית היא מצווה בעלת אופי כפול: מחד, כל בגד ובגד חייב בציצית; אך מאידך, חובה זו אינה חלה על הבגד באופן עצמאי, והיא נאמרה רק כאשר האדם לובש אותו.
- [מי שרוצה לבלות שילך לים](https://www.vorts.co.il/?p=8652) - תפילה אינה בילוי רוחני אלא עבודה רוחנית.
- [סכנת השקיעה בתאוות](https://www.vorts.co.il/?p=8650) - הסטורית, הכניעה לתאווה מגיעה בשעה שתקופה של אתגרים מסתיימת ויש תחושת מיצוי של המשימות העומדות לפני החברה.
- [חנוכת הנשיאים והמנורה](https://www.vorts.co.il/?p=8647) - המשכן כמקום התועדות איננו מופרש ומוגן מעם ישראל. במובן יותר עמוק, בסיס הקדושה של משכן ההתועדות הוא קדושת ישראל.
- [התרועה בחצוצרות ומצוות התפילה](https://www.vorts.co.il/?p=8645) - הפסוק המופיע בפרשתנו במסגרת הציווי להריע בחצוצרות בהזדמנויות שונות, התפרש על ידי קדמונינו בכמה דרכים, שכל אחת מהן מפרשת באופן אחר את היחס שבין הזעקה לבין התפילה.
- [משה והנשיאים, שני דגמים למסירות נפש](https://www.vorts.co.il/?p=8643) - הנשיאים לימדו אותנו שאפשר לבנות מסירות נפש מחדש.
- [הנזיר – חוטא, או קדוש ככהן?](https://www.vorts.co.il/?p=8640) - מה פשרה של פרשת הנזיר? מדוע התורה רוצה לחדש לנו אפשרות לפיה אדם יקבל על עצמו חומרה וסייג נוספים? על מנת לעמוד על שאלה זו, נציע השוואה בין הנזיר לבין הכהן.
- [השלמת המחנה](https://www.vorts.co.il/?p=8637) - בין השלמת מינוי הלויים לבין חנוכת המשכן מופיעות ארבע פרשיות הלכתיות. ננסה להבין מהו מקומן בסדר הפרשה.
- [אין אדם שפטור מלימוד תורה](https://www.vorts.co.il/?p=8634) - יש הלומד תורה ומרגיש שנמצא במדבר מתקשה בלימודו, צמא וזקוק לסיוע, יש מי שהתורה זורמת בתוכו כמים – לימוד התורה ותכניה נקלטים בלא כל קושי, אך עדיין אינו חש בחוויה רוחנית מיוחדת בשעה שעוסק בתורה. ויש מי שהתורה גם מחממת אותו כאש וגם בוערת בקרבו כשלהבת תמידית.
- [המשכן והחיים](https://www.vorts.co.il/?p=8632) - על הפער המהותי שבין ספרי ויקרא ובמדבר.
- [מה ההבדל בין אהל מועד למשכן?](https://www.vorts.co.il/?p=8628) - לכאורה בהבנה ראשונית שני המושגים הללו הם אותו דבר בדיוק. אך מעיון בפסוקים מתברר שיש הבדל, אנו נצעד בפסוקים וניתן להם לדבר ומתוך כך תהיה לנו הבנה חדשה מה יש בין השניים.
- ['אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי' – על אהבה ויראה](https://www.vorts.co.il/?p=8625) - ללא מידת היראה מהקב"ה, האדם עלול לחשוב שגם הוא אלוקות, כי כל הגבולות בינו לבין הקב"ה נפרצים.
- [הלוויים והבכורות](https://www.vorts.co.il/?p=8623) - "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה..."
- [מה בין כוהן ללוי?](https://www.vorts.co.il/?p=8621) - בעוד שמעמדם של הכוהנים הוא בעל מימד אונטולוגי - מהותי, הרי שמעמד הלויים הוא ביסודו פונקציונאלי - מעשי בלבד.
- [וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים](https://www.vorts.co.il/?p=8619) - כשאנו אומרים משל, אנו לוקחים דבר שאנו לא יכולים להבין, כי הוא גדול ובלתי נתפס, וממשילים אותו לדבר שאנו יכולים להבין – קטן וקל להבנה. בנבואה המשל הוא תחית המתים, והנמשל הוא דבר הרבה יותר גדול – תחית עם ישראל, 'העצמות היבשות' שיחזרו לארצן.
- ["מה נאכל בשנה השביעית"](https://www.vorts.co.il/?p=8615) - ר' יוסף יוזל הורביץ (הסבא מנהוברדוק) שואל שאלת הבהרה פשוטה ביחס לפסוקים הללו: מתי תשאל שאלת "מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת"? מצד אחד, לא סביר שהשאלה תתעורר בשנים שלפני השמיטה, בשעה שיש לאדם אוכל כדי צורכו; מצד שני, כאשר מגיעה השנה השביעית והשאלה אמורה להתעורר, הבטחת התורה על כך שאין מקום לדאגה בגלל הברכה שתשרה ביבול השנה השישית אמורה כבר לחול.
- ["ואהבת לרעך כמוך"](https://www.vorts.co.il/?p=8612) - שלושה סוגים של מתים יש בעולמינו למרות שהם עדיין נושמים ובחיי חיותם הם חיים, אך ע"פ חז"ל הם נחשבים למתים. ואותם הקב"ה יכול ברצותו כמובן להפוך את מצבם העכשווי במאה ושמונים מעלות דהיינו ממוות, לחיים.
- [הצדק שבמתן צדקה](https://www.vorts.co.il/?p=8610) - הזיקה שבין נתינת מתנות לעניים לבניין בית המקדש והקרבת הקרבנות מרחיבה את ממדי הקדושה גם אל מחוץ לבית המקדש באמצעות החמלה כלפי החלש והיחס אליו.
- [תמורה](https://www.vorts.co.il/?p=8608) - אסור לאדם להמיר את קדושתה של בהמה אחת, ולהעביר כביכול את קדושתה לבהמה אחרת. במידה שצעד כזה נעשה - שתי הבהמות הופכות לקדושות. מהו אופיו של דין זה? כיצד שתי הבהמות הופכות לקדושות?
- [העומר – סמל לנתינה וערבות הדדית](https://www.vorts.co.il/?p=8605) - לכאורה עצם הרעיון של פסח שני הוא תמוה. ממצרים יצאנו בחמישה עשר יום לחודש הראשון; לא לחודש השני; וכן לא מצינו שמי שלא יכול לקיים מצוות אחרות מקבל הזדמנות שניה – מי שלא יכל להקריב קרבן חגיגה או לקרוא קריאת שמע, לא מקבל הזדמנות שניה.
- [מועדי ה' מקראי קדש](https://www.vorts.co.il/?p=8599) - דומה שכל מקום בא להדגיש פן מסוים של המועדות. במסגרת זו, ננסה להבין את משמעותו הייחודית ואת מגמתו של פרק כ"ג בספר ויקרא, שזכה בפי חז"ל לתואר "סדר מועדים".
- [מהשופר הכפוף ללולב הישר](https://www.vorts.co.il/?p=8597) - יום האחד לחודש השביעי הוא יום הדין לכל באי עולם. מדוע מתאים ביותר להיותו יום הדין?
- [על כיסוי הדם בעוף](https://www.vorts.co.il/?p=8595) - הלוא עופות עולות גם כקרבן למזבח כדוגמת עולת העוף וחטאת העוף, ושם הדין הוא כי אין כל צורך לכיסוי אז מה החילוק בדין כיסוי דם העוף?
- [הדגש הוא בהבאת החיטה הארצישראלית למקדש](https://www.vorts.co.il/?p=8593) - במהלך הדורות הדפיסו החומשים כדי שנקרא נכון את הטקסט ולכן יש בו לעיני כולנו, טעמים, ניקוד, ודגשים, ובדגשים, יש לנו דגש קל ויש דגש חזק. אחד מהם נדיר ביותר הוא מופיע באות א' שבדרך כלל אינה סובלת כל דגש, מה המקור? ומה הסיבה לכך?
- [אופיין הכפול של מתנות העניים](https://www.vorts.co.il/?p=8591) - מה עניינו של פסוק העוסק במתנות עניים במסגרת פרק שעוסק כולו בענייני המועדות?
- [עין תחת עין](https://www.vorts.co.il/?p=8589) - לאלו שאינם אמונים על עולמה של ההלכה, לפעמים נדמה שחז"ל מתנהגים כמו אדמירל נלסון. חז"ל הוציאו את הכתב מפשוט, ופסקו שהפוגע בחברו אינו מקבל עונש גופני, אלא צריך לפצות את הנפגע בממון. נראה כאילו חז"ל מצמידים את המשקפת לעין העיוורת, ומתעלמים בהפגנתיות מהוראתה של התורה.
- ['קְדֹשִׁים תִּהְיוּ' – תודעה של קדושה](https://www.vorts.co.il/?p=8587) - אמנם עשרת הדיברות נאמרו בהקהל, אבל למה צריך לחזור על מצוות דומות גם בפרשת קדושים ולהגיד גם אותן בהקהל? כדי להבין את יחודיותה של פרשת קדושים, ננסה להשוות בינה לבין עשרת הדיברות.
- [חוקת הקודש](https://www.vorts.co.il/?p=8585) - פרשת אחרי מות מפרטת את הפעולות שיש להימנע מהן על מנת להישאר בלתי-מזוהמים ומסוגלים לקשר עם הקב"ה, ועם ארצו. פרשת קדושים מפרטת את הפעולות שיש לדבוק בהן בכדי להגיע למצב של הידמות, באופן חיובי, לקב"ה, קדושים כשם שהוא קדוש, בכדי להיחשב באמת עם ה'.
- [במה מאמין התרמוסטט](https://www.vorts.co.il/?p=8583) - רבן יוחנן בן זכאי טוען שהטומאה אינה מציאות רוחנית אלא הפשטה הלכתית. ישנם טעמים לדיני טומאה, שמן הסתם מלוא עומקם נשגב מעינינו. אך הטומאה אינה מעין חומר שקוף שנוחת על האדם, אלא מצב הלכתי.
- [חייב אדם להקביל פני רבו ברגל](https://www.vorts.co.il/?p=8581) - מהו הטעם של מצווה זו, לפיה צריך האדם לפקוד את רבו בימי הרגל?
- [ברית מילה – מחויבות ויצירתיות](https://www.vorts.co.il/?p=8579) - מצד אחד, יש לנו לפתח ולנצל את הכוחות שלנו, אך מצד שני, עלינו להיזהר שלא נגיע לגאווה.
- [טהרת המצורע](https://www.vorts.co.il/?p=8575) - נתמקד בטקס טהרת המצורע, שהוא מורכב הרבה יותר מטהרתו של כל טמא אחר.על ידי כך נגיע להבנה מהו בדיוק הדבר אותו יש להסיר.
- [רתיעה משליחות ציבורית](https://www.vorts.co.il/?p=8573) - מצד אחד יש צורך שהאדם יצטייד בביטחון עצמי בזמן שנדרש למלא את תפקידו וייעודו, אולם מצד אחר הוא זקוק למידת ענווה שמא אינו ראוי.
- [טומאת היולדת](https://www.vorts.co.il/?p=8569) - מה ראתה התורה לטמא את האישה לאחר לידתה, מיד לאחר חוויה שהיא ההיפך הגמור מעולמו של המוות - חוויית יצירתם של חיים חדשים?!
- [אהרן בחנוכת המשכן – 'וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד'](https://www.vorts.co.il/?p=8561) - נקל לשער את הקושי הנפשי שיש לאהרן בחנוכת המשכן. הכיצד ייגש אל המזבח להקריב עגל במזבח? הרי הפעם האחרונה בה עמד ליד מזבח עם עגל היתה בחטא הנורא!
- [דרוש דרש](https://www.vorts.co.il/?p=8559) - "דרוש דרש" היא בדיוק נקודת האמצע של התורה, כשמודדים לפי מילים. רגע זה, בו משה תוהה האם המיזם כולו עומד להתנדף בעשן (מילולית, באש שאיכלה את נדב ואביהו), הוא פרשת הדרכים, ממנה הסיפור הבסיסי של התורה ימשיך בכיוון אחד או בכיוון ההפוך.
- [ שבת הגדול – אש תמיד תוקד באדם](https://www.vorts.co.il/?p=8557) - מצוות הדלקת האש על המזבח אינה נדרשת רק לשם הקרבן אלא יש כאן מצווה עצמאית ייחודית – שהאש תישאר תמיד; כך כבוד שמים.
- [מאכלות אסורים](https://www.vorts.co.il/?p=8555) - נראה לכאורה כי העיסוק באיסור אכילתם של בעלי חיים מסויימים לפני העיסוק בטומאתם מלמד על כך שטומאת בעלי החיים נובעת מהעובדה שהם אסורים באכילה. אך עיון בפרטי הפרק מלמד שקשר כזה איננו אפשרי.
- [חמץ ומצה בפסח ובקרבנות](https://www.vorts.co.il/?p=8553) - מתוך שהחמץ הוא סוף התהליך הוא אסור בפסח ומחויב ביום הבכורים.
- [את אשר התעללתי במצרים](https://www.vorts.co.il/?p=8550) - מדוע היה צריך להתעלל בפרעה ובמצרים?
- [מצוות אכילת מצה](https://www.vorts.co.il/?p=8548) - מדוע איננו נדרשים לברך על אכילת מצה לאחר ערב פסח?
- [שלוחי דידן ושלוחי דרחמנא](https://www.vorts.co.il/?p=8544) - האם הכוהן העובד הוא שלוחו של בעל הקרבן, או שמא הוא אינו אלא שליחו של הקב"ה, שבשמו הוא עובד במקדש?
- [מדוע האל"ף קטנה?](https://www.vorts.co.il/?p=8542) - ספר ויקרא, ספר הקרבנות מבקש להצביע על עמידתו של משה בפתח המשכן, כסמל ודוגמא לעמידה של מקריבי הקרבנות. עמידתו של משה מתוך ענווה לפני ה' מסמלת את עמידתו של מקריב הקרבן.
- [כבשים על אש](https://www.vorts.co.il/?p=8539) - האדם מגיע למקדש, ועמו עולת ראייה, בבקשה להתקרב; והקב"ה נמצא שם ומשגיח, 'רואה' כביכול, את המגיעים.
- [הקטרה](https://www.vorts.co.il/?p=8537) - פעולת ההקטרה זהה לפעולת השריפה, אך במובן חיובי של טרנספורמציה על ידי האש, ולא במובן השלילי של השמדה על ידי אש.
- [קורבנות יחיד וקורבנות ציבור](https://www.vorts.co.il/?p=8535) - כאשר אדם יחיד מביא קרבן הוא צריך לסמוך עליו לפני תחילת תהליך הקרבתו. בקרבן ציבור, ככלל, חובה זו אינה קיימת. כיצד ניתן להבין הבדל זה?
- [כנגד כל הסיכויים](https://www.vorts.co.il/?p=8533) - מצד אחד, אכן בניינו של המשכן מתמהמה, ומצד שני הגיע הזמן שהעם יאמין בתהליך ויבין שלא הכל מתנהל לפי ההיגיון האנושי הרגיל.
- ['וכבוד ה' מלא את המשכן'?](https://www.vorts.co.il/?p=8531) - אדם יוצא לערוך קניות ורואה את המשכן, אדם הולך לבקר את חברו ורואה את המשכן. אט אט, מחלחלים הדברים פנימה. כאשר בסופו של דבר נוכחותו של ה' מחלחלת אל ליבותיהם של האנשים, הם לומדים להכילה כחלק מחייהם.
- [מדוע זכר לשעבוד והקשר בין פסח לשבועות](https://www.vorts.co.il/?p=8528) - למה בכלל צריך לעשות זכר לשעבוד? הרי החג הוא על הגאולה, ובשאר החגים לא עושים זכר לצער שקדם.
- [פירוט מצוות המשכן](https://www.vorts.co.il/?p=8526) - לכאורה יכלה התורה לצוות באופן כללי על החלקים העיקריים של המשכן, ולהשאיר את פרטי הבנייה לכשרונותיהם ולדמיונם של בעלי המלאכה, בלי לרדת לרמת הטבעת, הבריח והיתד. משכן שילה, לדוגמה, על כורחנו היה בנוי באופן אחר מהמשכן במדבר. ובכן מה נשתנה מצוות המשכן מכל מצווה אחרת?
- [יושר ושקיפות](https://www.vorts.co.il/?p=8524) - מדוע משה מקפיד כל כך להדגיש את אופן בחירתו של בצלאל?
- [מלך וכוהן גדול](https://www.vorts.co.il/?p=8522) - בגדיו של הכהן הגדול אמורים לשקף - ובמידה ידועה אף להעמיק - את זהותו הייחודית והמרוממת של הכהן הגדול. אך ייתכן שקיים בהם גם מרכיב נוסף ומשמעותי יותר.
- [השבת כמשכן?](https://www.vorts.co.il/?p=8519) - הקב"ה קורא ליהודי לא 'להסתפק' בבניית המשכן והקרבת הקרבנות, אלא דורש ממנו ליצור זמן בכל שבוע, שבו הוא מקדש את שמו של הקב"ה, זוכר אותו ומקרבו לליבו.
- [החיבור בין לוחות שניים לחג הפורים](https://www.vorts.co.il/?p=8517) - בעוד הלוחות הראשונים היו מעשה אלוקים צרוף, הרי שהלוחות השניים היו פרי יצירתו של משה. מה מבשר השינוי ביצירת הלוחות? האם יצירתם של לוחות אלו בידי משה טובה מיצירת הלוחות הראשונים שהם מעשה אלוקים?
- [לא תבערו אש בכל מושבותיכם](https://www.vorts.co.il/?p=8515) - מדוע נדרשת התורה לצוות על מלאכת הבערה באופן מיוחד, לאחר שנאמר כבר האיסור הכללי על עשיית מלאכה?
- ["בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ" – מזמור כב וישועת פורים](https://www.vorts.co.il/?p=8513) - המשמעות של "ימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם." קשורה לאותו קיום שברירי ומתמיד, ובתוך כל אותם קשיים ורגעי "הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ" יש "בְּךָ בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ".
- [קפקא ואבני האפוד](https://www.vorts.co.il/?p=8511) - בני ישראל עומדים לפני הקב"ה לא רק כשייכים לקבוצה גדולה אלא גם כיחידים, כאנשים לעצמם. היחיד אינו מתבטל בפני הכלל והממסד.
- [המאבק בעמלק – זכירה וסיפור](https://www.vorts.co.il/?p=8509) - נראה כי גם בנוגע לזכרון המאבק בעמלק, בימי משה ובימי מרדכי ואסתר, יש לדבר על שני מרכיבים, הזכרון והחוויה.
- [עולת תמיד](https://www.vorts.co.il/?p=8506) - המזבח, ובאופן מיוחד כשמוקרב עליו קורבן, הוא הבסיס לנוכחותו של הקב"ה במשכן, שם הוא נפגש ("נועד") עם ישראל ובכך הוא "שוכן בתוכם".
- [מבצע חבקוק והארון בארגזים](https://www.vorts.co.il/?p=8503) - התורה היא רסיס יהלום הנופל לתוך צדפה, וסביבו הולכת וצומחת פנינה. לחיים הדתיים שלנו יש גרעין יציב ונוקשה: התורה וההלכה. סביב הגרעין הזה צומח עושר מגוון של חיים דתיים ערים.
- [מנורת הזהב](https://www.vorts.co.il/?p=8501) - מחד, המנורה משמשת ככלי שנועד לפאר את המקדש ולהרבות בו אור ותפארת; ומאידך, הדלקת נרות המנורה על ידי הכהן הגדול מהווה חלק חשוב מעבודת ה' שנעשית במקדש מידי יום ביומו.
- [מחצית השקל וההצלה מהנגף](https://www.vorts.co.il/?p=8499) - מודע לא תינתן מחצית השקל אז יהיה בעמ"י נגף כשיספרו אותם?
- [הכפורת](https://www.vorts.co.il/?p=8497) - ההגות היהדות עליה אנו מתחנכים, שראשיתה בפרשיות התורה והמשכה ביסודות הפילוסופיה היהודית, מעמידה אותנו תמהים ומשתהים מול העובדה שדווקא במשכן, במקום הקדוש ביותר, מעל לארון העדות, ניצבת דמותם של שני מלאכים.
- [מצוות בניין בית המקדש](https://www.vorts.co.il/?p=8495) - המקדש מהווה מוקד למפגש שבין הקב"ה לאדם, ועל כן הוא מוכרח לשלב את שני המרכיבים הללו גם יחד: מחד - את עבודתו של האדם, ומנגד - את השראת שכינתו של הקב"ה.
- [ההיסטוריה של בעיית המנהרות](https://www.vorts.co.il/?p=8493) - בפרשת "בא במחתרת" התורה מלמדת אותנו איזון עדין בין שני ערכים: המלחמה ברע וקדושת חיי האדם.
- [דמותו של חור](https://www.vorts.co.il/?p=8491) - היעלמותו של חור מן התמונה בהמשך ספר שמות קשה אף יותר. מילא, אם היה מדובר בדמות שולית, הנצרכת לשעה ונעלמת לאחר מכן. אך כיוון שמדובר בדמות מרכזית בהנהגת העם, שתיקתה הרועמת של התורה בנוגע לחור מעוררת תמיהה.
- [אני ולא מלאך](https://www.vorts.co.il/?p=8489) - ננסה להבין מה אמור המלאך לסמל, במה שונה פעולתו מזו של הקב"ה, ומתוך כך – מה משמעות דרך הפעולה המיוחדת עליה מבשר הקב"ה, ומה היא דורשת מבני ישראל.
- [לעשות את יום השבת](https://www.vorts.co.il/?p=8487) - בימות החול אדם הוא משועבד לעבודתו ולשאר מנגנונים הסוחפים ומנתקים אותו מהרוח. שבת מאפשרת לאדם לקחת פסק זמן מהעבדות ההיא ולשלוט על הזמן לטובת עבודת הנפש.
- [התורה הא–להית והמעורבות האנושית ביצירתה](https://www.vorts.co.il/?p=8485) - ישנן שתי מערכות מקבילות הקשורות זו לזו. ישנו עולם האידאות, ישנה התורה בטהרתה, וישנו עולם המעשה, עולמנו, שבו קיימת תורת האדם.
- [אחרית הדבר של מעמד הר סיני](https://www.vorts.co.il/?p=8483) - אחרי עשרת הדברות מופיעים ארבעה ציוויים: א. איסור עבודה זרה. ב. מצוות מזבח אדמה. ג. איסור לחתוך את אבני המזבח. ד. איסור המדרגות במזבח. כולם מוצגים כאן כתוצאה של "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". מהו הקשר בין מצוות אלו לבין החוויה של התגלות ה' בסיני, מדוע כך מנמקת אותן התורה?
- [לא תחמוד](https://www.vorts.co.il/?p=8481) - קיימת מחלוקת יסודית בהבנת מהותו של איסור החמדה, בין הרמב"ם לבין הראב"ד.
- [על הקשר שבין זיווג לקריעת ים סוף](https://www.vorts.co.il/?p=8479) - למה התכוונו חז"ל בהשוואה שבין פרנסה ונישואין לקריעת ים סוף?
- [רפידים – הנסיון והעונש](https://www.vorts.co.il/?p=8477) - הדגשת העוון ברפידים באה עקב החמצת הזדמנות – אילו העם היה ממשיך בבטחונו בה' עוד מעט, הוא היה מגיע אל הצור בחורב, הר סיני.
- [מהותו של המן](https://www.vorts.co.il/?p=8475) - מה משמעותה של ירידת המן מן השמים? מדוע אסור לאגור אותו לזמן ממושך? מה מקומו של המן בתוך רצף הארועים המתואר בפרשת בשלח?
- ["אל יצא איש ממקומו ביום השביעי"](https://www.vorts.co.il/?p=8473) - באופן כללי, כל העושה אחת מאבות המלאכה בשבת - עובר בלאו ובעשה, שכן הוא גם עושה מלאכה וגם מבטל את מצוַת העשה לשבות ביום השבת. האם זהו המצב גם ביחס לאיסור תחומין, או שמא היוצא מחוץ לתחום אינו עובר אלא על איסור לאו בלבד?
- [גאולה מתוך מצוות](https://www.vorts.co.il/?p=8471) - מה הרציונל מאחורי הציווי על פסח לדורות בפרשתנו, בעת שמכות מצרים ותהליך הגאולה מהשעבוד בעיצומם? האם הציווי על פסח לא יכול היה לחכות למדבר או אפילו לכניסה לארץ?
- [הבן החכם של הגל](https://www.vorts.co.il/?p=8469) - הקב"ה יודע את האמת המדויקת והמלאה. אך אנו, בני האדם, חיים בערפל. כפי שלימד אותנו משה, אסור לנו לתלות את הטעויות שלנו בקב"ה.
- [וִידַעְתֶּם כִּי־אֲנִי ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8467) - הציווי לבוא אל פרעה מבטא את העובדה שהחל ממכת הארבה, העימות בין משה לפרעה הופך להיות עימות אישי. הקב"ה מצווה על משה לבוא אל פרעה ולהעמידו במבחנים קשים. התוכן המדויק של דברי משה הופך להיות משני, כשבמרכז עומדת עצם הופעתו האישית של משה מול פרעה.
- [קידוש החודש והמועדים](https://www.vorts.co.il/?p=8465) - "החודש הזה לכם ראש חודשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה". מצווה זו אמנם איננה המצוה הראשונה שבתורה, אך היא המצווה הראשונה שנצטווה בה עם ישראל בתור עם.
- [בחירת ה' ויוזמה אנושית](https://www.vorts.co.il/?p=8463) - כדי להשיג מטרות, ייחוס משפחתי ובחירה ע"י הקב"ה לא מספיקים. בלי עבודת האדם, בלי הבחירה החופשית של האדם שמאפשרת לו לנצל הזדמנויות, לא ניתן להשיג הישגים.
- [איך מושיעים את ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=8460) - מקץ ארבע מאות ושלושים שנות שעבוד – דורות של העדר זהות ואחריות אישית – יצאו בני ישראל ממצרים כצבאות ה'. הם לא ברחו ממצרים – הם יצאו ממנה בגאון.
- [המה עזרו לרעה](https://www.vorts.co.il/?p=8458) - מדוע נענש פרעה על כך שהלך בדרך שסייעה לרצון ה' להתגשם ולגזירתו להתממש?
- [די לשילוב ידיים](https://www.vorts.co.il/?p=8456) - הקב"ה מבקש באמצעות האות לעודד את משה להוציא את ידיו מחיקו ולפעול להוציא את עם ישראל.
- ["וַתַּחְמֹל עָלָיו" – גדולתה של בת פרעה](https://www.vorts.co.il/?p=8454) - בפרשה הבאה התורה תספר לנו את תולדות אהרן ומשה, ותזכיר באופן מפורש את נישואי עמרם ויוכבד. מדוע התורה מביאה את הסיפור גם כאן, אך באנונימיות?
- [מבית פרעה לארץ מדיין](https://www.vorts.co.il/?p=8452) - נבחן את האירועים בפרשתנו המתמקדים בהתפתחותו האישית של משה, ובפרט את סיפורי פרק ב'.
- [יחיד וציבור](https://www.vorts.co.il/?p=8446) - פסוקי הפתיחה של פרשתנו מהווים, אם כך, את קו התפר ואת נקודת המפנה שבין יחיד לציבור; בין תפיסה הרואה בעם קבוצה של יחידים, לבין תפיסה הרואה בעם ישות אורגאנית, אשר כל פרט שבה אינו אלא אחד מאבריה.
- [ואחר כך לישון טוב בלילה](https://www.vorts.co.il/?p=8448) - האמת והשלום הם שני ערכים המתנגשים תדיר. ערך האמת אינו מתייחס רק לחובה לומר היגדים נכונים. האמת היא הצדק המוחלט, השלם, הטוטאלי; השלום היא היכולת להחליק, לעשות פשרות, לעגל פינות.
- [גורל ויעוד כהכנה לשעבוד](https://www.vorts.co.il/?p=8444) - לכל אורך פרשת ויחי מרחף מעל ראשי המשפחה ענן הגלות והשעבוד. ישנה תחושת משבר חמורה, וחשש ממה שהעתיד צופה להם. מה יבטיח כי העם ישרוד את השעבוד הקשה, ויזכה לחזור לארץ ישראל המובטחת ולעמוד ביעדים שלו כעם ה'?
- [האחדות המשפחתית](https://www.vorts.co.il/?p=8442) - כיצד המשפחה נשארה בשלמותה? מדוע אהבתו היתירה של יעקב ליוסף והיחס המיוחד אליו לא יצרה פירוק, כפי שהתרחש במשפחות הקודמות של האבות? השוואה בין התנהלותו של יצחק להתנהלות יעקב לפני מותו, עשויה לשפוך אור על הדברים.
- [חובת אבלות מניין?](https://www.vorts.co.il/?p=8440) - גם שבעת ימי המשתה וגם שבעת ימי האבלות מושרשים בנוהג עתיק שהיה קיים כבר בתקופת האבות.
- [לדעת להתעניין באחרים](https://www.vorts.co.il/?p=8438) - מה היה מיוחד באותן עגלות, שגרמו לתפנית חדה באמון שנתן יעקב לבנים?
- [קונספציה אז והיום](https://www.vorts.co.il/?p=8436) - איך האחים לא חברו אחד ועוד אחד ועוד אחד והגיעו למסקנה המתבקשת שהמושל שמתנהג אליהם כל כך מוזר, שהוא בבירור אינו מצרי, אינו אלא אחיהם בעל החלומות, שאותו מכרו לעבד מצרימה?
- [חיבורי עבר ועתיד](https://www.vorts.co.il/?p=8434) - האם המשנה למלך לא יכול לפרנס את משפחתו גם בארץ כנען הסמוכה? האם אין הוא יכול לבוא ולבקר כאוות נפשו את אביו גם אם זה יישאר לגור בארצו?
- [האיזון שבין הבית לחוץ](https://www.vorts.co.il/?p=8432) - בעוד שהמוטיב המרכזי בהדלקת הנרות הוא הבית הרי, שיש רובד נוסף בהדלקה, שקשור ליציאה מהבית.
- [ייחודו של קורבן שלמים](https://www.vorts.co.il/?p=8430) - יעקב הוא בהחלט איננו הראשון שמעלה קרבנות לקב"ה, וכבר קדמו לו נח, אברהם ויצחק. אמנם, הרמב"ן על הפסוק שציטטנו עומד על כך שיעקב הוא הראשון שזובח זבחים.
- [הנרות הללו קודש הם](https://www.vorts.co.il/?p=8428) - אם אמנם חנוכה נקבע עקב אותו נס, מדוע אין לו זכר בספרי המכבים, בברייתא העוסקת בחנוכה, או בתפילות הקשורות לחנוכה?
- [נסיונם של האחים](https://www.vorts.co.il/?p=8426) - כל מציאות מורכבת דורשת מאיתנו להתבונן, לנסות להבין מה רצון ה' מאיתנו בעולם. בסיפורם של יוסף ואחיו אנחנו רואים מספר מקרים כאלה, בהם לאותם מעשים הוצעו כמה פרשנויות שונות.
- [אשמה ותיקון](https://www.vorts.co.il/?p=8424) - מהו סודה של משפחת יעקב. כיצד, בניגוד למשפחות הקודמות, היא הצליחה למרות המשברים לשמור על לכידות? כיצד התגברה המשפחה על הקנאה והשנאה, שהציפו אותה בתחילת דרכה?
- [בין דטרמיניזם לבחירה חופשית](https://www.vorts.co.il/?p=8420) - כולם עסוקים במעשים אנושיים רגילים אבל במקביל מתרקם מהלך אלוקי גדול שעין אנושית אינה יכולה לצפתו ולהבינו.
- [מהו עונשו של הגנב?](https://www.vorts.co.il/?p=8418) - הרי בנימין והאחים בוודאי היו מוכנים להחזיר את גביע הכסף ליוסף, ואף לשלם קנס נוסף אם יש בכך צורך. מהי אפוא ההצדקה המשפטית למכור את בנימין לעבד?
- [לא להסחף אחרי הקהל?](https://www.vorts.co.il/?p=8416) - לפעמים, לא צריכים לצאת בזעקה גמורה מול אותה המציאות או התרבות ולדחות אותה מכל וכל, אלא אפשר לקחת אותה ולפתח אותה באופן שנותן לה להשתלב בעבודת ה' ולהוסיף אליה.
- [יוסף ונרקיסוס](https://www.vorts.co.il/?p=8413) - שלוש טרגדיות עובר יוסף, כאשר כל אחת מורידה אותו לדיוטא תחתונה יותר. האם כל הטרגדיות הללו קורות בשל גורמים חיצונים? האם גם ליוסף חלק באסונות המתרגשים עליו?
- [כיצד יעקב נשאר לבד](https://www.vorts.co.il/?p=8410) - הגמרא מסבירה, שיעקב חזר לצדו השני של הנחל על מנת להביא "פכים קטנים" שנשארו שם. "שצדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם", נדמה לי שהסבר זה מצריך ביאור.
- [יעקב ועשו](https://www.vorts.co.il/?p=8408) - למעשה, יעקב קיבל הברכות. ולמעשה, עד היום אנו מוצאים כי עשו גביר לאחיו יעקב. ומדוע הדברים הפוכים כל כך. יש להעיר כי יש מסלול לתהליך העניינים. ויש התערבות אנושית היכולה (לקלקל) לשנות בתהליך האמור להתפתח. לזכור כי לרבקה נאמר, ורב יעבוד צעיר. והיא לא סמכה על התהליך להתפתח מעצמו, והיא התערבה להכניס יעקוב תחת עשו, ובזה
- [היכולת להיאבק](https://www.vorts.co.il/?p=8406) - רגע לפני המפגש הקונקרטי עם עשיו, יעקב מתמודדת עם דמות פלאית הקשורה באופן כלשהו לעשיו. מאבק זה קשור למפגש בפועל עם עשיו המופיע מייד אחר כך.
- [יעקב מול הסכנות מבחוץ ומבפנים](https://www.vorts.co.il/?p=8404) - תנועתו התמידית של יעקב מאפשרת להתבונן על דמותו באופן טהור ומזוקק יותר – במנותק מההקשר הספציפי של חרן, כנען ומצרים, יעקב בפרשתנו פועל באופן 'עצמאי'.
- [התרחבות או התבדלות – הפערים בין שרה לאברהם](https://www.vorts.co.il/?p=8402) - מה מיוחד בשרה שהופך אותה לכל כך מרכזית בהקמת עם ישראל?
- [גיד הנשה ומערכת המצוות של בראשית](https://www.vorts.co.il/?p=8400) - גם למצוות שבספר בראשית ישנה משמעות, ואף נראה שהן מרכיבות מערכת מגובשת בעלת קשר וזיקה הדדית.
- [מדוע יעקב נודר?](https://www.vorts.co.il/?p=8398) - לכאורה, הכיצד מעלה יעקב הרהור שמא ההבטחה האלוקית לא תתגשם? כיצד יעקב שגדל והתחנך שנים ארוכות בישיבתם של שם ועבר אינו מאמין דיו בהבטחה האלוקית?
- [קול ה' מתוך המציאות](https://www.vorts.co.il/?p=8394) - יעקב ראה את המציאות המשתנה לנגד עיניו, את האיבה שהולכת וגדלה בעיני לבן ובניו, ומבין שאין כאן מקריות אלא השגחה שמבקשת להנחות אותו.
- [מסע 'הגיבור' של יעקב](https://www.vorts.co.il/?p=8392) - ננסה להבין את העובר על יעקב במהלך 'מסע הגיבור'. אולם, ראשית, יש לברר מדוע יעקב בכלל נדרש למסע כזה?
- [לשדה יש ריח](https://www.vorts.co.il/?p=8390) - כבר רש"י תמה על התלהבותו של יצחק: "והלא אין ריח רע יותר משטף העזים". מה באמת היה הריח שכל כך עינג את יצחק?
- [צמיחתו הרוחנית של יעקב](https://www.vorts.co.il/?p=8388) - מה הפך את יעקב מאותו "בן קטן", מאותו "איש תם", לאדם שיכול להתמודד עם העולם החיצוני על כל קשייו?
- [כח וחכמה במשפחת יצחק](https://www.vorts.co.il/?p=8386) - סיפור הברכות מאתגר במיוחד. קשה להבין כיצד משפחת יצחק הגיעה לשפל כה נורא עד כדי הונאת האב על ידי אשתו ובנו, תוך ניצול קשיי הראייה שלו. כיצד יעקב פועל במרמה על חשבון אחיו ההולך למלא את מצוות אביו?!
- [מתי מותר לשקר?](https://www.vorts.co.il/?p=8384) - למרות שברור לכל שמגמתו של יעקב היא להטעות את אביו כדי שיקבל את הברכה במקום עשו, חשוב לרש"י להדגיש שיעקב אמנם גרם להטעיית אביו, אך הוא לא הוציא מפיו דברים שיש הכרח לפרשם כדבר שקר במובן המילולי.
- [ניסיון העקדה הוא ניסיון מתמשך](https://www.vorts.co.il/?p=8382) - סיפור העקדה היה ניסיון קשה בעבור אברהם. מצד אחד הוא העמיד את אברהם מול הקב"ה, אבל מצד אחר מתברר שהניסיון אינו תם ושהשלכותיו קשות.
- [המשפחה והשורשים בעבודת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8380) - קניין שדה המכפלה שבפרשתנו הוא הקניין הראשון במקרא של שדה בארץ ישראל, אך הוא איננו האחרון.
- [נר דלוק מערב שבת לערב שבת](https://www.vorts.co.il/?p=8376) - אחד המאפיינים שייחדו את שרה - ולאחר מכן את רבקה - היא העובדה שנר היה דולק באוהלה מערב שבת לערב שבת. נקודה זו מעלה שאלה הלכתית מעניינת: האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנרות שהיו דלוקים ועומדים מבעוד יום, או שמא יש צורך לבצע פעולת הדלקה חדשה לכבוד שבת?
- [ואברהם שב למקומו](https://www.vorts.co.il/?p=8374) - אברהם השתדל בכל כוחו לשכנע את הקב"ה שלא יחריב את סדום, אולם מהרגע שלא היה אפשר לעשות זאת הוא חזר לחייו הרגילים מתוך אמונה שלמה בקב"ה.
- ["וַיֵּלְכוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו" – הנסיון המשותף בעקדה](https://www.vorts.co.il/?p=8371) - ההליכה יחדו של אברהם ויצחק היתה קריטית למען ביצוע העקדה.
- [שם א-לוהים ושם הוי-ה בפרשת העקידה](https://www.vorts.co.il/?p=8369) - איזו תועלת יש בלשים את אברהם בסיטואציה בלתי אפשרית, שבה א-לוהים מתגלה כביכול כא־ל קפריזי, המפר את הבטחותיו ואף את בריתו?!
- [המועדון של גראוצ'ו](https://www.vorts.co.il/?p=8367) - תהליך הגיור הוא ארוך ומורכב, ונועד לוודא שאכן המועמדים לגיור מודעים למלוא המשמעות של השינוי שהחליטו לקבל על עצמם.
- [מתלות לעצמאות בחיי אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=8365) - שני האירועים משמעותיים בחיי אברהם, לאחר הגעתו לארץ, הם הירידה למצרים והמלחמה עם ארבעת המלכים. ננסה לעמוד על הדומה והשונה בין הסיפורים ולהבין מדוע דווקא שניהם מקבלים מקום מרכזי.
- [אברהם – אב המון גוים](https://www.vorts.co.il/?p=8363) - בפרשתנו ישנן שתי בריתות בין אברהם לקב"ה: ברית בין הבתרים וברית המילה. בשתי הבריתות הללו, ובהזדמנויות רבות נוספות, חוזרות על עצמן שתי הבטחות: ברכת הזרע והבטחת הארץ. ננסה להבין את הקשר בין שתי הבטחות אלה זו לזו ולבריתות.
- ['וימח את כל היקום' - מדוע להכרית את הבהמות?](https://www.vorts.co.il/?p=8360) - "אם אדם חטא – בהמה מה חטאה?"
- [אמונתו של אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=8358) - מדוע כך מסופר לנו על ראשית דרכו של אברהם אבינו, ללא פירוט מיוחד על דמותו ומעשיו אלא כדמות צדדית בסיפורה של משפחת תרח?
- [איש הנחת והמנוחה – לדמותו של נח](https://www.vorts.co.il/?p=8355) - מיהו בעצם נח? מהם קווי האופי שלו? למה ה' בחר דווקא בו כדי להציל את העולם?
- ['ייקשרו כולם אגודה אחת'](https://www.vorts.co.il/?p=8352) - כיצד הערבה יכולה לסמל מצד אחד את האנשים הריקים שבעם ומצד שני את מנהיגיו?
- [הרואה הדס בחלום](https://www.vorts.co.il/?p=8350) - במסכת ברכות דף נז - תוך כדי הדיון בפשרם של חלומות מסוימים הגמרא דנה במשמעות ראיית הדס בחלום.
- [רצח, קנאה ואדמה](https://www.vorts.co.il/?p=8347) - בגישתה המפוכחת והריאליסטית, התורה אינה מנסה לצייר תמונת עולם אוטופית. תחת זאת, היא מעמתת אותנו באופן ישיר עם תהומות הרוע האנושי. רק כך נוכל להבין את עומק היצרים האפלים שעמם אנו נדרשים להתמודד.
- [תסכול עלול להביא לרצח](https://www.vorts.co.il/?p=8345) - הבל אינו בוחר רק במקצוע אחר אלא בתפיסה אחרת. הוא משלים עם מציאות חדשה ומנסה לחפש דרך אחרת שבה יוכל להתפתח ולא להיות שקוע בעבר. הוא מסוגל להתעלות ולהביא מבכורות צאנו, ואילו קין עדין שקוע בעבר, עובד בזיעת אפו ומרגיש תסכול תמידי.
- [תהי צדיק ואל תהי רשע](https://www.vorts.co.il/?p=8314) - אם כבר נאמר "תהי צדיק" למה יש צורך גם לומר "ואל תהי רשע"?
- [בגדי הכוהן הגדול ביום הכיפורים](https://www.vorts.co.il/?p=8339) - "כתונת בד קודש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ומצנפת בד יצנוף, בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם" (ויקרא ט"ז, ד)."ומה תלמוד לומר 'בד' 'בד' ארבעה פעמים? למעט ארבעה כלים שנאמר בהם 'לפני ה''" (ספרא אחרי-מות א', ה-ט). מדרש ההלכה דורש מכך שהמילה "בד" מופיעה ארבע פעמים בפסוק, שהכהן הגדול אינו משתמש ביום הכיפורים בארבעה מתוך שמונת בגדיו:
- [תשובה על התשובה](https://www.vorts.co.il/?p=8337) - אולי אנו רגילים לתפיסה מצומצמת ושגויה של מושג התשובה, וכדי שתשובתנו תישא פרי - עלינו לסגל לעצמנו תפיסה רחבה יותר וכללית יותר של מושג זה.
- [עבדי אתה](https://www.vorts.co.il/?p=8335) - אמנם האדם הוא עבד ה' ובטל לפניו, אבל בגלל זה ה' דואג לו ומגן עליו – הוא נהפך ל"חייל" של ה', הפועל בשליחותו.
- [מי יעלה בהר ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8333) - מזמור כ"ד שבתהילים ("לדוד מזמור, לה' הארץ ומלואה") נאמר מדי שבוע לפחות ארבע פעמים. בימים הנוראים מזמור זה נאמר פעם נוספת בתפילת ערבית של ראש השנה ושל יום הכיפורים, ומנהגי התפילה מייחדים לו מקום חשוב: הוא נאמר בעמידה, כאשר ארון הקודש פתוח, והוא נקרא פסוק בפסוק ע"י שליח הציבור והקהל.
- [עקדת יצחק](https://www.vorts.co.il/?p=8331) - עקדת יצחק היא סמל לכך שהאדם צריך לקחת את כל רגשותיו, ואפילו את הרגשות הבסיסיים והברורים ביותר, ולבטל אותם מפני רצונו של הקב"ה.
- [שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ](https://www.vorts.co.il/?p=8329) - תחילה צריך האדם לבוא עד ה' ורק אז יוכל לבוא אל ה'.
- [כוחה של תשובה](https://www.vorts.co.il/?p=8323) - על אף החטא, הגלות וההתפוררות הכמעט מוחלטת, תמיד קיימת האפשרות לתקן ולצמוח מתוך החורבן.
- [כי קרוב אליך הדבר מאוד](https://www.vorts.co.il/?p=8326) - לעיתים מלווה את האדם הדתי המחשבה שהוא איננו מסוגל לצאת ידי חובתו כלפי בוראו. החובות הדתיות רבות מספור, והיעדים הרוחניים גבוהים ונשגבים. הבעש"ט ותלמידיו יצאו כנגד תפיסה שגויה זו, ולימדו שכל אדם צריך לעבוד את ה' בהתאם למקומו ודרגתו.
- [עבדו את ה' בשמחה](https://www.vorts.co.il/?p=8321) - קיום מצוות לא מתוך שמחה מעיד על תפיסה שגויה בהתייחסות למערכת המצוות כחובות מעשיות וטכניות, שהופכות עם הזמן להיות מעיקות ומשעממות.
- ["תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ"](https://www.vorts.co.il/?p=8318) - עבודת ה' מתוך שמחה היא חלק מהותי מחובתנו כלפיו, ויש בהעדרה פגם ופגיעה בברית.
- [יפה צעקה לאדם](https://www.vorts.co.il/?p=8316) - מושג ה"צעקה" תופס מקום מרכזי בעבודת השם בחסידות. על רקע זה נדרשה צעקת הנערה המאורסה בכמה תורות בהקשר של תפילה.
- [החסד ברמה האישית](https://www.vorts.co.il/?p=8312) - עקרונות פרשתנו של הליכה לפנים משורת הדין ודאגה לאחינו החלשים מוצגים כאן כחובה גמורה, עניין שאין לנו יכולת להתעלם ממנו.
- [תמים תהיה עם ה' א־להיך](https://www.vorts.co.il/?p=8309) - דווקא באמונה התמימה, המקבלת את הדברים כפי שהם, יש עוצמה אין סופית.
- ["תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ"](https://www.vorts.co.il/?p=8307) - אז כיצד יש להבין את הציווי בפרשתנו? על פי ההקשר בו הוא מופיע, כמתייחס להרחקה מאיסור ספציפי, או על פי המופעים בתנ"ך מהם משמע שזהו אפיון והתנהגות כלליים יותר? להלן נבקש ללכת בשני הכיוונים.
- ["וראשית גז צאנך תתן לו"](https://www.vorts.co.il/?p=8305) - טעם על שראשית הגז ניתן לכהן.
- [גם בנים גם אחים](https://www.vorts.co.il/?p=8303) - יש רגעים שבהם שיטת רבי מאיר נוכחת במציאות וכולנו מתנהגים כבנים לאב אחד וכאחים זה לזה.
- [ממה מפחדת וירג'יניה וולף?](https://www.vorts.co.il/?p=8301) - מי כשיר יותר ליצירה רוחנית – העני או העשיר? ומי מהם נמצא בסכנה של דלדול רוחני?
- [''ואתחנן אל ה''](https://www.vorts.co.il/?p=8299) - דווקא בשבת שלאחר תשעה באב חשוב לזכור את המסר שלמדנו מתפילותיו של משה רבנו.
- ['כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה'](https://www.vorts.co.il/?p=8296) - מדוע הזכות לראות בשמחת ירושלים תלויה באבלות על החורבן? ומדוע הברייתא מנוסחת בלשון הווה - "זוכה ורואה בשמחתה", ולא בלשון עתיד - "יזכה ויראה בשמחתה"?
- [בחירה חופשית והיכולת לתקן](https://www.vorts.co.il/?p=8294) - גם כאשר אנחנו רשעים וחוטאים, עדיין ביכולתנו לחזור בתשובה; כך בנוגע לישראל, אך גם בנוגע לעשו.
- [ספר "אֵלֶּה הַדְּבָרִים"](https://www.vorts.co.il/?p=8292) - מדוע ה' ציווה את משה לכתוב בתורה שבכתב את מה שנאם בעל פה?
- [איש על העדה](https://www.vorts.co.il/?p=8290) - כמה תורות שעוסקות בתואר "אלוקי הרוחות לכל בשר" ובמשמעות אזכורו בהקשר של מינוי המחליף למשה רבנו.
- [המאבק התרבותי – מלחמת ישראל במדיין](https://www.vorts.co.il/?p=8288) - בעומק, קיים דמיון בין השיטות של מדיין ועמלק. שניהם נמנעים ממתקפה ישירה ובוחרים לפגוע באופן מניפולטיבי, על ידי ניצול החולשה ונקודות התורפה של האחר.
- ['חסד כלולותיך' – מסעי בני ישראל אחרי ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8286) - מדוע התורה מתארת לנו שני תיאורים סמוכים ושונים כל כך של המסעות, ומה הם אמורים ללמדנו?
- [מסע האדם בעולם](https://www.vorts.co.il/?p=8284) - בחסידות, מתפרשים מסעות בני ישראל במדבר כמשל למסעו של כל יהודי במהלך ימי חייו. במסגרת זו, ישנן כמה תורות שעוסקות בהיבטים שונים שנוגעים למסע החיים של היהודי.
- [הנהגת מעבר](https://www.vorts.co.il/?p=8279) - אנו רגילים בתורה לצמד משה-אהרן ולפתע לזמן קצר נוצר לו צמד חדש – משה-אלעזר. מה הטעם ב"ממשלת מעבר זו"? היה לכאורה הגיוני יותר שמשה ימות יחד עם אהרן ויהושע ימונה במקביל לאלעזר הכהן.
- [משמעותו של התמיד](https://www.vorts.co.il/?p=8277) - עיון בשתי הפרשיות בהן הוזכר התמיד, מוליד הבנות שונות באשר למהותו.
- [בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו](https://www.vorts.co.il/?p=8275) - האם הצלחה או קשיים יכולים להוות סימן לאדם האם דרכו רצויה או לא רצויה לפני ה'?
- [קנאת פנחס והשפעתה לדורות](https://www.vorts.co.il/?p=8272) - מהי המטרה, המקדשת את האמצעים, שלשמה פנחס קינא את קנאתו של ה'?
- [הלוחמה הרוחנית](https://www.vorts.co.il/?p=8270) - מה החשיבות בכך שהיה נסיון לא מוצלח לקלל את ישראל? למה אמור לעניין אותנו שהמואבים ניסו להילחם בישראל דרך קללות, אך לא הצליחו בכך?
- [זאת חקת התורה](https://www.vorts.co.il/?p=8267) - המחלוקת בשאלת דרישת טעמי מצוות לא פסחה על עולם החסידות, וכאן נעסוק בכמה תורות שמייצגות עמדות שונות ביחס לשאלה זו.
- [התבגרות ועצמאות](https://www.vorts.co.il/?p=8265) - נדמה שחלו התקדמות ושינוי בבגרותו הרוחנית של עם ישראל; משה לא הצליח להבחין בהם, ועל כן נפל על פניו ואחר כך הכה בסלע מבלי לנסות ללמד מוסר את בני ישראל, ועל כך כעס עליו הקב"ה.
- [מנהיג או אומֵן](https://www.vorts.co.il/?p=8262) - ההכאה במקום הדיבור, ההכאה פעמים והדיבור הלא מדויק, כולם יכולים להיראות כביטויים שונים של הלך הרוח הפנימי שלהם. אם נוכל להבין את הלך הרוח שלהם, נוכל להבין את החטא באופן רחב ועמוק יותר.
- [מה חמור יותר, לשון הרע על דומם וצומח או על צדיקים?](https://www.vorts.co.il/?p=8260) - שמעתי מאברך יקר שאפשר ללמוד על חומרת לשון הרע בק"ו מחטא המרגלים, שאם נענשו בחומרה על שהוציאו דיבת הארץ רעה על שאמרו לשון הרע על צומח ודומם, ועל כלל ישראל נגזרה גזירה קשה שלא יזכו להיכנס לארץ המובטחת זולת יהושע בן-נון וכלב בן-יפנה וימותו במדבר על כך שקיבלו את דברי לשון הרע על ארץ ישראל
- [עזות דקדושה](https://www.vorts.co.il/?p=8258) - מדוע מצווה ה' לצפות את המזבח במחתות החוטאים?
- [מניעים כשרים ופסולים במרד](https://www.vorts.co.il/?p=8256) - מה גורם לאדם בודד לקום, להקריב את חייו ולתת לאותה אמונה למרוד נגד המוסד, לקחת נתח משמעותי מחייו, לעיתים בצורה אלטרואיסטית לחלוטין תוך שהוא מכלה את עצמו?
- [התנשאות או נשיאה בעול](https://www.vorts.co.il/?p=8254) - נראה כי פרשת קרח מכניסה אותנו לעומק חווית הקנאה, התחרותיות וההתייחסויות השונות לתפיסת המנהיגות.
- [חטא המרגלים](https://www.vorts.co.il/?p=8251) - הזוהר מפרש שהגורם לכשל המרגלים היה חששם מכך שלאחר הכניסה לארץ הם יצטרכו לוותר על מעמדם כמנהיגי העדה. במהלך שיעור נעסוק בכמה תורות שעוסקות בביאור דברי הזוהר הללו.
- [המעפילים: בין קבלת הדין להשתדלות](https://www.vorts.co.il/?p=8249) - המעפילים סרבו לקבל את גזירת ה' שימותו במדבר ולא יראו את הארץ. מה משמעות קבלת הדין? עד כמה נכון לקבל אותה בהכנעה לעומת נסיון לשנות את רוע הגזרה?
- [אל מול פני החרדה](https://www.vorts.co.il/?p=8247) - סיפור המרגלים אינו חד מימדי. כל אחת מן הדמויות פועלת אחרת בסיפור ומראה דפוס התנהגות שונה ביחס לעתיד הלוט בערפל.
- [והאיש משה עניו מאד](https://www.vorts.co.il/?p=8245) - כמה ממורי החסידות עוסקים בהגדרתה של מידת הענווה, ובענווה המיוחדת של משה רבינו.
- [ "בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת" – בין אהרן לנשיאים](https://www.vorts.co.il/?p=8243) - לכהונה יש סמכות לתפוס את מקומה של המלכות, אך רק כהוראת שעה. מהו היחס בין שני גורמים אלו ומהי משמעותה של "הפרדת הכוחות" ביניהם?
- [מתאווים למקום המוכר](https://www.vorts.co.il/?p=8240) - ספר במדבר מורה לנו כי ההתייחסות לדרך צריכה להיות אחרת. התוצאה אמנם חשובה, אך בדרך קורה הדבר האמיתי. בדרך נמצאת הדרמה של הקיום האנושי: משבר, התמודדות, נפילה, צמיחה ותיקון.
- ["כל ימי נזרו קדוש הוא לה'"](https://www.vorts.co.il/?p=8237) - כהן גדול קדוש מנזיר. גם אם ייתכן שעל ידי ההינזרות עולה האדם זמנית למדרגת כהן, הרי סוף סוף אין התקדשות זו אלא לשעתה.
- [מִסְדָּר או מפגש?](https://www.vorts.co.il/?p=8235) - כיצד באה לידי ביטוי הקדושה בכל מילה בתורה, כאשר הפרקים מלאים בנתונים סטטיסטיים ובפירוט של עובדות טכניות?
- [סדר ואי סדר במחנה](https://www.vorts.co.il/?p=8233) - בין תיאור סדרי המסע לביצוע בפועל נמצאת פרשתנו, המכילה כמה פרשיות הנראות כלל לא קשורות לעניין ואף לא קשורות אחת לשנייה. המעבר בין הסדר המופתי של המחנה לפרשיות הללו דורש הסבר.
- [קורבנות הנשיאים](https://www.vorts.co.il/?p=8231) - מדוע התורה האריכה ופרטה בכל נשיא ונשיא את הרכב הנדבה, והרי כל הנשיאים התנדבו את אותה נדבה בדיוק?
- [התקרבות לעשיית רצון ה' כתהליך הדרגתי](https://www.vorts.co.il/?p=8228) - רמה רוחנית גבוהה ותחושה אינטנסיבית של קרבת אלהים כמו שהיו במעמד הר סיני ובמתן תורה עלולות ליצור דחף לכיוון ההפוך.
- [עמל התורה](https://www.vorts.co.il/?p=8226) - מהו עמל התורה? כיצד עמל התורה רמוז במילים "בחוקותי תלכו"? ומדוע עמל התורה מקבל מעמד מרכזי כל כך במקביל לשמירת המצוות?
- [וזכרתי להם ברית ראשונים](https://www.vorts.co.il/?p=8223) - כשניגשים להבין את משמעותם הדתית של אירועים בעולמנו, במיוחד דברים קשים העוברים עלינו ומבטאים את כעס הקב"ה, יש לראות אותם לאור פרשת הקללות שבפרשתנו, הסנקציות שיוטלו עלינו בעקבות הפרת הברית עם הקב"ה.
- [אם כבנים אם כעבדים](https://www.vorts.co.il/?p=8221) - בעולם החסידות, שתי מערכות היחסים הללו תורגמו לשתי צורות של עבודת השם - בחינת בן ובחינת עבד, וכמה תורות עוסקות בשאלת היחס בין שתי הבחינות.
- [חברה של חסד](https://www.vorts.co.il/?p=8219) - בחירתה של התורה לקשר מצווה שבמהותה יש עניין של נתינה לאחר דווקא להר סיני, המקום בו ניתנה התורה כולה, מלמדת אותנו מסר חשוב מאוד – הנקודה הגבוהה ביותר אליה יש לשאוף בדת הינה הנתינה לאחר.
- [איסור טומאת מת לכוהנים](https://www.vorts.co.il/?p=8217) - ישנן כמה תורות שעוסקות בטעם איסור טומאת מת לכוהנים, ואגב כך הן מתמודדות עם שאלת מהותה של טומאת מת באופן כללי.
- [בין המעגל הטבעי להיסטורי](https://www.vorts.co.il/?p=8215) - בחיבור זה שבין הפן הטבעי לפן ההיסטורי, מבקשת התורה להדגיש את הקשר המובנה בין הטבע לבין זיקתו של עם ישראל לקב"ה: קשר זה, מתבטא בהיבטים ההיסטוריים של השגחת ה' עלינו, אשר מתאימים באופן מושלם למחזור הטבעי. זוהי סיבת עיבור השנה, המבקשת להנציח תמיד את זיקת חג המצות לאביב, וחג הסוכות למועד האסיף.
- [ואהבת לרעך כמוך אני ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8213) - אהבת הרע, מצד אחד, היא סימן למידת הקרבה של יהודי לעולם הנשמה; ומצד שני, היא גם אמצעי להתקדמות והתעלות: ככל שיהודי מתרגל לאהוב את הרע כמותו, כך הוא מחזק בקרבו את הקרבה לתודעת הנשמה.
- [התקדמות האדם בקודש](https://www.vorts.co.il/?p=8210) - בעקבות קבלת הציווי על מידת הקדושה, עם ישראל נעשה מובדל מן העמים. אין הוא נמדד אך ורק על יכולתו לסור מהרע; מוטלת עליו גם חובה לעשות טוב ולהדמות לקב"ה.
- [וָחַי בָּהֶם](https://www.vorts.co.il/?p=8207) - בעולם החסידות התפרשו המילים "וחי בהם" לא כשכר המצוות, אלא כהגדרת הגישה הנכונה לקיום התורה והמצוות.
- ["וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם" - ארץ הייעוד, לא המולדת](https://www.vorts.co.il/?p=8205) - זכותנו לשבת בארץ ישראל אינה מובטחת לנו באופן מוחלט, אלא תלויה במעשינו – עלינו להיות ראוים לה.
- [חסידות לפסח: מרור זה שאנו אוכלין, על שום מה?](https://www.vorts.co.il/?p=8202) - לפי הרי"מ, בני ישראל התייחסו לעבדות כמציאות טבעית, ולכן הם לא נאנחו. רק לאחר מות מלך מצרים בני ישראל החלו להבין את העוול שבעבדות והחלו להיאנח. אנחת בני ישראל, אם כן, הייתה נקודת הראשית של תהליך הגאולה.
- [מה רב טובך אשר צפנת ליראיך](https://www.vorts.co.il/?p=8196) - הטוב במציאות לא תמיד גלוי, אלא לעיתים הוא צפון בתוך הרע ודווקא מתוך הרע מתגלה לבסוף הטוב שצפון בתוכו.
- [על מה מגיע עונש הצרעת](https://www.vorts.co.il/?p=8194) - ישנה דוגמה אחת בה התורה מראה לנו את החומרה של עבירות שבין אדם לחברו, והיא הצרעת. מעיון במקרים בתנ"ך בהם אנשים לקו בצרעת, נדמה שהצרעת באה על גבהות לב - בעיה מוסרית כללית, אך כזו שמתבטאת גם בחוסר אכפתיות לאדם שמולך. חז"ל חיזקו את הנקודה הזאת, וקישרו את עונש הצרעת כבא בעיקר על לשון הרע.
- [צרעת ונוכחות שכינה](https://www.vorts.co.il/?p=8191) - ספר ויקרא עוסק רובו ככולו בענייני קדושה. מדוע בין ענייני הקדושה השונים התורה עוצרת ומרחיבה בענייני טומאה?
- [אישה כי תזריע וילדה זכר](https://www.vorts.co.il/?p=8189) - דווקא העובדה שתהליך ההיריון והלידה נמצא ביד ה', גורמת לכך כוחות הטומאה רוצים לדבוק בו.
- ['להבדיל בין הטמא ובין הטהר'](https://www.vorts.co.il/?p=8187) - על יכולת הבחנה בין "החיה הנאכלת" ל"חיה אשר לא תאכל".
- [במה חטאו נדב ואביהוא?](https://www.vorts.co.il/?p=8185) - כל עניינו של המשכן הוא שהשראת השכינה תבוא על ידי פעולה והשתדלות של האדם; מדוע אם כן נענשו בני אהרון במיתה מן השמיים, במה טעו?
- [אש התמיד](https://www.vorts.co.il/?p=8183) - גם בשעה שבפועל לא מוקרב קרבן, המזבח נמצא תמיד בעמדת המתנה, מוכן לעבודה. בחסידות, עניין האש היוקדת על המזבח תמיד נדרש ביחס לעולמו הרוחני של כל אדם מישראל.
- [לפרשת פרה - תפקידה של הפרה האדומה](https://www.vorts.co.il/?p=8180) - מי צריך פרה אדומה? למה בימינו, ימים בהם בלאו הכי אין בית מקדש, אנחנו צריכים את הפרה האדומה? אנחנו מצליחים לנהל את חיינו היטב למרות העובדה שכולנו טמאי מתים.
- [פורים וכיפורים - סיפור על הרב עמיטל](https://www.vorts.co.il/?p=8177) - במובן מסוים, חונן הרב עמיטל ביכולת לא רק לקיים את יום הכיפורים בעשור לחודש השביעי, אלא גם ליצור, כמעט יש מאין, ימי כיפורים אחרים.
- [וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה](https://www.vorts.co.il/?p=8174) - קולו של הקב"ה נשמע תמיד. אלא, שלא פשוט כלל וכלל לשמעו. שמיעת הקול דורשת את מוכנותו של האדם, שהיא ורק היא מאפשרת לו לשמוע את אותו הקול הנישא במרחב.
- [הרקע הנבואי למגילת אסתר](https://www.vorts.co.il/?p=8171) - המגילה כתובה בצורת סאטירה, המגילה היא מסכה. כחה של סאטירה הוא בכך שהיא רומזת לדברים אך אינה אומרת במפורש את המסרים שלה.
- [הגאווה בעבודת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8168) - יש מצבים בהם צריך להתרחק מגאווה פסולה, בבחינת "מטמאת את הטהורים" ומצד שני ישנם מצבים שבהם ראוי להשתמש בה, בבחינת "מטהרת את הטמאים"
- [לקראת ז' באדר](https://www.vorts.co.il/?p=8166) - הלילה ומחר, מציינים את ז' באדר, שזהו יום הולדתו וגם יום הסתלקותו של משה רבינו. כתוב ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה". כמו כן, ידוע מאמר חז"ל שבחודש אדר "מזלם של ישראל גובר", ולכן מי שיש לו דין עם נוכרי כדאי מאד שידחה אותו לחודש אדר וכו'. אז אם תבואו ותשאלו אדם ברחוב מה כל כך מיוחד
- [אלה פקודי המשכן](https://www.vorts.co.il/?p=8164) - מה עניינה של אותה "פנקסנות" של התורה? מדוע היא מתארת את סך התרומות כאילו מדובר בדו"ח של רואה חשבון?
- [שבת ומלאכת המשכן](https://www.vorts.co.il/?p=8162) - מדוע התורה חוזרת על כל הפרטים של עשיית המשכן שתוארו בהרחבה ולא מסתפקת בתיאור כללי שמשה העביר לבני ישראל את דברי ה'? ומדוע משתנה סדר הציווים על שבת ומשכן?
- [השבת והמשכן](https://www.vorts.co.il/?p=8160) - סמיכות הפרשיות בין קדושת השבת לבין בניית המשכן בתחילת פרשתנו אומרת דרשני. ניתן לראות אותה כסמיכות טכנית בלבד, הבאה ללמד את ההלכה שמלאכות המשכן, הן ודווקא הן, אסורות בשבת. ננסה לבחון קשר מהותי בין השבת למשכן.
- [דברי תורה שונים](https://www.vorts.co.il/?p=8158) - כשמקהילים קהילה רצוי ליפתוח בזמנים טובים - שבת, וכל חכם לב בכם יבואו ויעשו את אשר ציוה ה', מיהו חכם לב, מי שעושה את מה שציוה ה'. בשבת הקרובה יחול יומא דהילולא של ה"תפארת שלמה מראדומסק זי"ע: כל ליל שבת בתפילת ערבית כמו ביום כיפור בזמן כניסת החג שהכל נמחל בין אדם למקום: כתוב בתפארת שלמה בפרשת
- [מחצית השקל](https://www.vorts.co.il/?p=8155) - התנאי הראשוני שמאפשר להתקדם ("כי תשא") הוא "לפקודיהם", דהיינו תחושת חסרון: רק מי שחי בתודעה שמשהו חסר לו בעבודת ה' יוכל להתקדם.
- [בגדי לבן](https://www.vorts.co.il/?p=8152) - למה לא כתוב בפרשיות תצוה ותרומה שמבארים בהם את עניין עשיית הבגדים גם את עשיית הבגדי לבן בשביל הכהן הגדול ליום הכיפורים?
- [וזאת תורת האדם](https://www.vorts.co.il/?p=8150) - אין אנו מבינים איך חזו בני ישראל במרכבתו של הקב"ה, ואין לנו עסק בנסתרות, אך על פי דרכנו נאמר שהמדרש רומז שחוויית גילוי שכינה במעמד הר-סיני היא שגרמה לחטא. להסברו של ריה"ל נוסיף ונבאר, שלאחר שבני ישראל פונקו ב"יחס אישי" מצד הקב"ה, שירד אליהם להר סיני, התקשו להתרגל לחיים של "הסתר פנים" יחסי וביקשו להוסיף ולחוש את נוכחותו המתמדת של האל. בהמשך הרשימה ננסה להוכיח ולבאר ככל הניתן נקודה זו.
- [הדלקת המנורה ומחיית עמלק](https://www.vorts.co.il/?p=8148) - הכוונה בהדלקת המנורה היא לגלות את חיות ה' הנסתרת בתוך העולם. "להעלות נר תמיד" היא דרישה מתמדת מיהודי לחשוף את הנר, שהוא נקודת החיות האלוקית שגנוזה בכל דבר בעולם. אותה נקודת חיות היא הטוב שהצפין ה' ליראיו בעולם הזה.
- ["ועשית מזבח מקטר קטֹרת"](https://www.vorts.co.il/?p=8146) - הקטורת אמורה לשמש ככלי לעתות משבר, כזה שאינו מצוי באף אחד מארבעת חלקיו של השולחן ערוך ובמידה מסוימת אף מנוגד להם.
- [חידוש לפרשת תרומה](https://www.vorts.co.il/?p=8144) - ישנם שני אופנים של נתינה: יש מי שמרגיש שהדבר שלו, והוא מחליט לתת אותו.לעומתו, יש מי שמרגיש כי הכסף והזהב אינם שייכים לו, אלא הם פיקדון שהקב"ה הפקיד אצלו, וכעת הוא נוטלו ממנו. הקב"ה חפץ בנתינה מהסוג השני. לכן כתוב "ויקחו לי" - ממי שאינו מרגיש שהוא הנותן. (נשלח ע"י שלום עמיר)
- [וְיִקְחוּ־לִי תְּרוּמָה](https://www.vorts.co.il/?p=8142) - רבים עמדו על הקושי בלשון הכתוב "ויקחו לי תרומה", שכן לכאורה היה צריך לכתוב "ויתנו לי תרומה", שכן המקבל "לוקח" והמוסר "נותן". פרשנים שונים הציעו דרכים שונות להבנת הפסוק, ולהלן נעסוק בכמה מהם.
- [פתיחות לדעות אחרות](https://www.vorts.co.il/?p=8140) - הצורך שלנו להרחיב דעת ואופקים, להקשיב לדעות שונות, לשמוע את דברי חז"ל, להעשיר את עולמנו הרוחני – זו דרך של הקשבה, הפנמה והעמקה. מתוך שלומדים לשמוע אלה גם את אלה, לומדים לשמוע את הדרך הנכונה בבחינת "הכתוב השלישי" המכריע בין הכתובים המכחישים זה את זה. מתוך התמודדות עם מרחב הדעות מעצבים את השקפת העולם ואת האישיות.
- [מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק](https://www.vorts.co.il/?p=8135) - השקר שמונע את ההתקדמות בעבודת השם הוא ההונאה העצמית - השקר שאדם משקר לעצמו.
- [דרש ופשט בפסוק 'אם זרחה השמש עליו - דמים לו'](https://www.vorts.co.il/?p=8133) - שחז"ל דרשו את הפסוק בניגוד לפשוטו, לא היה בכוונתם לפרש את הפסוק, אלא ליישם את העקרון המובע בו באופן מעשי. דרכם בשיטה זו היתה לחפש[3] בפסוק רמז, הנותן פתח לדרשה אותה הם דרשו.
- [לעבדך באמת](https://www.vorts.co.il/?p=8129) - כל אדם צריך להתקדם בהכנעה ובענווה בהתאם לדרגתו האמתית, ולא להתנהג כבמדרגת צדיק גמור. אדם שיתנהג בדרגה שלא מתאימה לו, סופו שיתגלה קלונו
- [היכן הם בני משה?](https://www.vorts.co.il/?p=8127) - אי אפשר לו לאדם לתבוע מסירות נפש מן הזולת, כאשר הזולת אינו נצרך לכך. מסירות נפש יפה לו - למשה עצמו, אך אל לו להטילה על בני ביתו.
- [על מי תוטל מלאכת תיקון אותו שער הנ' ש-ד' הבריח אותנו ממנו במצרים?](https://www.vorts.co.il/?p=6322) - במהלך שנות שעבודם במצרים הוכבדה עבודת הפרך על בני ישראל בהוראת פרעה, וכל זאת מאחר ו-ד' יתברך רצה להוציאם טרם זמנם מאחר והגיעו למ"ט שערי טומאה, ואם היו מגיעים לשער הנ' לא היתה תקומה לשונאיהם של ישראל (בלשון סגי נהור), היות ולמדו ממנהגי המצרים ומעשיהם ונפלו ממדרגתם הרוחנית ביחס לתקופה שיוסף הצדיק היה משנה למלך
- [הקפיצה וההדרגתיות בעבודת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8124) - הבעיה בתהליך הגאולה בדרך דילוג וחפזון היא הפער הגדול מאוד בין הדרגה הרוחנית אליה הגיעו ישראל בשעת היציאה, לבין המצב הרוחני האמיתי שלהם לפני היציאה.
- [ראש השנה לאילן](https://www.vorts.co.il/?p=8122) - מהי נטיעה ומהו אילן, מדוע קיימים הבדלים בין נטיעה לאילן ומדוע נתייחד לאילן ראש שנה נפרד.
- [התחדשות](https://www.vorts.co.il/?p=8120) - מדוע נבחרה דווקא מצוו קידוש החודש להיות המצווה הראשונה? ומדוע הצטוו על כך עוד בהיותם בארץ מצרים וה' לא המתין עד לאחר היציאה?
- [בנה ביתך](https://www.vorts.co.il/?p=8116) - מדוע כוללת המזוזה רק את המחצית האחרונה של התפילין, פרשיות התכלית? מדוע אין בה הזכרת יציאת מצרים?
- [פתח האוהל](https://www.vorts.co.il/?p=8114) - הנועם אלימלך מבאר את הפסוק בתחילת פרשת וירא (בראשית יח,א): 'והוא יושב פתח האוהל' ש'אוהל', הכוונה לאוהל העבודה, כמו שדרשו חז"ל (ברכות סג, ב), אדם כי ימות באוהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. וזהו מה שנאמר על אברהם אבינו, דאף שהיה אברהם אבינו צדיק גדול, אף על פי כן החזיק עצמו בהכנעה
- [על יונתן בן עוזיאל](https://www.vorts.co.il/?p=8112) - אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, בשעה שיושב ועוסק בתורה – כל עוף שפורח עליו מיד נשרף. על פי הפשט: נשרף מהקדושה. על פי הרמז: כל עוף (מלאך בדרגה נמוכה) שפורח עליו נהפך לשרף (מלאך בדרגה גבוה יותר) מהדברי התורה הקדושים. (נשלח ע"י כלעד דוד)
- [בכל שעריך](https://www.vorts.co.il/?p=8110) - "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים טז, יח) - ניצוצות מהנשמה הם במוח - "השערים" שממנו הנשמה מקבלת/קולטת/טועמת את המידע הם החושים: ראיה - במה אדם מביט שמיעה - מה אדם שומע -דברי תורה או לשון הרע מגע - במה אדם נוגע ריח - מה אדם מריח טעם - בחינת טעם באמצעות הלשון -
- [שומר פיו ולשונו](https://www.vorts.co.il/?p=8107) - רבי אברהם אבן עזרא בתחילה מפרש את הפסוק לזהירות מלשון הרע: "שומר פיו ולשונו - שניהם (=הפה והלשון) שותפים בדבור, והעניין שישמרם מדבר גנות אז ישמור נפשו מכל דבר רע", אך מביא פירוש נוסף לפיו שמירת הלשון אכן היא מפני דיבור רע, אך שמירת הפה הכוונה מפני מאכלים "שומר פיו מאוכל, ולשונו מדבר הרע". (נשלח
- [להנחיל אהבי יש](https://www.vorts.co.il/?p=8105) - "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז יא). לְהַנְחִ֖יל אֹהֲבַ֥י ׀ יֵ֑שׁ וְאֹצְרֹ֖תֵיהֶ֣ם אֲמַלֵּֽא: (משלי פרק ח פסוק כא) מי שממלא את דבר ה' בעולם הזה ולא סר ימין ושמאל אזי מובטח לו לעולם הבא "יש" עולמות (ר"ת ימין שמאל).
- [מלכות ישראל ומלכות בית דוד](https://www.vorts.co.il/?p=8103) - האם רק מלך מבית דוד ראוי לקרא "מלך"?
- [וימות מלך מצרים... ויזעקו](https://www.vorts.co.il/?p=8101) - מותו של העריץ האכזר היה צריך להיות יום חג עבור בני הממלכה המדוכאים, אך בניגוד לכך הכתוב מתאר שמותו של מלך מצרים גרם לבני ישראל לאנחה וזעקה; מדוע?
- [מוסר אבות ותורת בנים](https://www.vorts.co.il/?p=8099) - משמתמעטים הדורות יש להאיר מחדש רוחה של תורה ותוך כר להבליט אי אלו עיקרים שבמעשה, אלו המבטאים ביותר רוחה ומגמתה של תורה.
- [ייחוד עליון וייחוד תחתון](https://www.vorts.co.il/?p=8096) - הבנת היחס בין האמירות "שמע ישראל" ו"ברוך שם כבוד מלכותו", היא אחת הסוגיות העמוקות והרחבות בעולם החסידות.
- [ואני בבאי מפדן](https://www.vorts.co.il/?p=8093) - מותה של רחל לא היה רק בבחינת אסון אישי ליעקב, זה היה גם מפנה יסודי בכל תפיסתו את מהלך ההתפתחות של עם ישראל.
- [אות קין](https://www.vorts.co.il/?p=8089) - שני אבות קדומים לנו: האחד - אדם הראשון, אבי כל בני האדם, והשני - יעקב, אבי כל בני ישראל. מדוע היה צריך הקב"ה לפצל בין שני השרשים? מדוע לא היה אדם גם אביו של של עם הסגולה?
- [מפגש יעקב ויוסף](https://www.vorts.co.il/?p=8085) - מדוע דווקא בשעה כה מיוחדת, בפגישתו עם יוסף, יעקב אבינו היה צריך לקרוא קריאת שמע? וכי הדבר לא יכול היה לסבול דיחוי של כמה רגעים עד לתום המפגש?
- [יום עשרה בטבת הוא יום ה'](https://www.vorts.co.il/?p=8083) - השנה מקבילה ליממה. יש תקופת חורף - לילה, וקיץ - יום. ניסן - תחילת הבוקר, יציאת מצרים - בוקרו של ישראל. פורים לפיכך הוא עלות השחר, ואם כן חצות ליל זה אזור חנוכה וטבת. בחז"ל מופיע שבחצות ליל היתה נושבת רוח צפונית שמעירה את דוד המלך לעבודת בוראו. דווקא מתוך החושך הגדול מתעוררת מלכות ישראל, ומתגלה מלכות ה' בעולם.
- [אשרי הגבר אשר שם בה' מבטחו](https://www.vorts.co.il/?p=8080) - כיצד ניתן להסביר את המדרש על יוסף באופן שיתאים להבנה על השילוב בין בטחון לבין השתדלות?
- [יקריב אותו לרצונו](https://www.vorts.co.il/?p=4) - עיקר הכוונה שבקרבן, הינה שהאדם יבטל מעצמו, ויקריב את כל רצונו לעבודת השם. באופן זה כל הכוחות הרוחניים וגופניים יהיו מסורים מעתה והלאה לרצון השם. זו הסיבה שאומר הכתוב: "יקריב אותו לרצונו" - על האדם להקריב אותו, את רצונו עצמו, להשם, ובאופן זה הוא מגלה את עיקרו של הקרבן. מה שהופך את היכולת הזו לרלוונטית
- [ואם נפש אחת תחטא](https://www.vorts.co.il/?p=5) - על פי הלכות טומאה, דבר אשר הננו עדיין מחובר אינו מקבל טומאה, אלא אם כן הוא נתלש משורשו. כל זמן שדבר מחובר לשורש - לא חלה עליו טומאה. כך גם בבני ישראל, כל עוד הם מחוברים איש אל רעהו באחדות, הם ממילא גם צמודים אל השורש וטומאה אינה יכולה לחול עליהם. רק כאשר אדם הופך
- [הא לחמא עניא](https://www.vorts.co.il/?p=6) - האמירה "הא לחמא עניא" איננה מיועדת רק ליושבים סביב השולחן בסדר, כדי להזכיר להם את המאורע ההיסטורי. פסח הוא גם החג שבו מארחים עניים סביב שלוחן הסדר - "כל דכפין ייתי וויכול". אותם העניים יכולים להרגיש רע עם העובדה שעליהם להזדקק למתנת בשר ודם, ולשבת עצובים ומדוכדכים. האמירה הזו מיועדת גם אליהם, לעידודם - אל
- [מכות מצרים](https://www.vorts.co.il/?p=7) - בסדר ההגדה אנו נוהגים לנסות ולגלות "כמה מכות קיבלו מצרים". למרות שנראה ברור שהעם המצרי קיבל 10 מכות, מנסים רבי יוסי הגלילי, רבי אליעזר ורבי עקיבא לנסות ולדרוש כמה שיותר מכות למצרים. לפי רבי יוסי הגלילי קיבלנו מצרים 60 מכות, לפני רבי אליעזר לקו 240 מכות, ורבי עקיבא טוען שמצרים חטפו בסך הכל 300 מכות.
- [אותות ומופתים](https://www.vorts.co.il/?p=8) - בשו"ת הרשב"א מובא ששאל אותו כומר אחד: הרי כתוב בנביא על בית שני "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". מזה שקוראים לבית שני "אחרון", והוא נחרב, הלא לא יתכן שיהיה אחריו עוד בית. אז מדוע עם ישראל מחכה לבית שלישי? והשיב לו הרשב"א שהמילה "אחרון" איננה במשמעות של אחרון ממש דוקא, אלא מאוחר
- [ביעור חמץ](https://www.vorts.co.il/?p=9) - מובא בגמרא במסכת פסחים שיש שלושה אופנים לבער את החמץ: 1. על ידי שריפה. 2. על ידי שמפזר וזורח לרוח. 3. על ידי שמטיל בים. אומר עלזה החתם סופר, שניתן לראות רמז לכך בעונש שניתן למצרים: 1. "וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש" 2. וילך ה' את הים ברוח קדים עזה" 3. וינער ה'
- [העבירנו בתוכו בחרבה](https://www.vorts.co.il/?p=10) - כתוב בקריעת ים סוף, פעם אחת "ויבאו בני ישראל התוך הים ביבשה" ואחר כך נאמר בסדר הפוך "ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים". כתוב על זה בסה"ק, שהרמז כאן הינו שכאשר אדם נמצא במצוקה קשה - "בתוך הים" - עליו לזכור שישועת השם כהרף עין, כדי שיוכל כך לשוב ל"יבשה", כי זה מה שיכול לתת
- [חטא המרגלים](https://www.vorts.co.il/?p=12) - ידוע שחטאם העיקרי של המרגלים היה לשון הרע שהוציאו על ארץ ישראל. עם זאת, הרבה פירושים מנסים להסביר מה גרם להם להגיע לידי החטא הזה, ואיך הצליחו לסחוף את העם אחריהם. ה"חפץ חיים", ה"מומחה" לענייני לשון הרע, מנסה להסביר בספרו את מהות מה שהביא אותם להתנהג כמו שהתנהגו ונותר הסבר מעניין על המניעים שלהם, שגם
- [נדב ואביהו](https://www.vorts.co.il/?p=13) - פירושים רבים ישנם לגבי מהות חטאם של נדב ואביהו. יש האומרים שהקריבו אש זרה, מבחוץ, יש דעה שהקריבו שתויי יין, או שנכנסו מחוסרי בגדים (לא לבושים בכל הבגדים שצריך ללבוש כהן בעת הקרבה). אחד ההסברים, מתרכז בעיקר בכך שנדב ואביהו עשו את מה שלא נצטוו. השפת אמת מביא בשם חידושי הרי"ם שעיקר העשייה של המצווה
- [תפילה](https://www.vorts.co.il/?p=14) - בסוף מזמור ע"ב בתהילים כתוב "וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן. כלו תפילות דוד בן ישי". אמר על זה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב: כל התפילות והזמירות מתחננות שיתגלה כבוד שמים בעולם. כאשר זה באמת יקרה, וכל הארץ תמלא מכבודו, אז באמת לא יהיה יותר צורך להתפלל. (מתוך "אור הגנוז"/מ.בובר)
- [מדוע אסורה החסידה](https://www.vorts.co.il/?p=15) - אחד מבעלי החיים שאסורים באכילה בפרשת שמיני הינה החסידה. מסביר רש"י: "למה נקרא שמה חסידה? שעושה חסידות עם חברותיה במזונות". נשאלת השאלה, מדוע בעצם אסורה החסידה, ובעיקר לפי פירושו של הרמב"ן שהסיבה העיקרית בגינה נאסרים עופות מסוימים, היא אכזריותם (כל העופות הדורסים, לדוגמא, אסורים באכילה), והנה דווקא החסידה שהינה"גומלת חסדים", למה היא איננה טהורה? אומר
- [ו"טמא טמא" יקרא](https://www.vorts.co.il/?p=16) - בפשרת תזריע מסופר בין השאר על הליכותיו והלכותיו של המצורע. טומאת הצרעת, לאחר שנקבעה על ידי הכהן, גורמת למצורע לצאת מחוץ לכל שלושת המחנות, ולהודיע לכל מי שרואה אותו שהוא טמא - "טמא טמא, יקרא". נשאלת השאלה מדוע דוקא בטומאת צרעת יש לנהוג בצורה כזו ולהזהיר את כולם? יש עוד לא מעט טומאות ביהדות, ברמות
- [יראה וראיה בפרשת שמות](https://www.vorts.co.il/?p=17) - שכיחותם הרבה יחסית של השורשים רא"י ויר"א בפרשה וחילופי המשמעויות ביניהם, מעוררים סקרנות לגבי היחס שבין שני המושגים. דרך ההשוואה בין המושגים מקבל מושג היראה אור שונה. נראה זאת בשלושה מקרים שבהם יש הקבלה ברורה בין המשמעויות השונות. המיילדות העבריות הצמד הראשון של המושגים מופיע כבר בתחילת הפרשה: ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים
- [תשובה חוזרת ביום הכיפורים](https://www.vorts.co.il/?p=18) - כאשר אדם חופר בור באדמה רכה תוך כדי החפירה של הבור, עקב הרכות של האדמה, קירות הבור מתפוררים, ונופלים לתור הבור שנפער. בשל כך, גם אחרי שחפר כבר את הבור פעם אחת, הבור חוזר ומתמלא "מעצמו" שוב ושוב, והאדם החופר צריך לחזור לחפור את מה שכבר חפר. ובכל זאת, יש הבדל בין החפירה הראשונה לאילו שאחריה.
- [ואהבת לרעך כמוך - אני ה'](https://www.vorts.co.il/?p=19) - היו שני חברים טובים ואוהבים זה לזה. יום אחד העלילו על אחד מהחברים עלילה והוא הועמד למשפט. לאורך כל הזמן ניסה חברו להציל אותו ולהגן עליו כדי שלא יצא אשם במשפט, ולא הצליח. לבסוף נקבע שהוא אשם, והחליטו השופטים להוציא אותו להורג בכיכר העיר. החבר המשיך וניסה לפעול להצלת חברו, ולבדוק אפשרויות חנינה למיניהן, אבל
- [ואהבת לרעך כמוך - תשתית](https://www.vorts.co.il/?p=20) - "ואהבת לרעך כמוך" מופיעה בפרשה לאחר שורה של לאוים בתחום היחסים שבין אדם לחברו. "לא תגנובו, ולא תכחשו ולא תשקרו".. "ולא תשבעו בשמי לשקר.." "לא תעשוק את רעךולא תגזול, לא תלין פעולת שכיר". וכו´. ברור שהמצווה הזו מהווה סיום לסדרת הלאווים שלפניה. השאלה היוצאת מכך היא מהו הקשר המהותי, הענייני והרעיוני שבין סדרת הלאווים למצווה
- [ותן חלקנו בתורתך](https://www.vorts.co.il/?p=27) - חז"ל המשילו את התורה לבתו של הקב"ה (בתרגום חופשי): "... בת מלך שלא היה אדם מכירה, והיה למלך אהוב אחד, והיה נכנס למלך בכל שעה, והייתה בתו של מלך עומדת לפני אותו אהוב. אמר לו המלך: ראה עד כמה אני מחבב אותך, שאין ברייה מכירה את בתי, ואילו כשאתה בא היא עומדת לפניך. כך אמר
- [אלה מועדי ה' מקראי קודש](https://www.vorts.co.il/?p=21) - כאשר המלך נמצא בארמון קשה מאוד לגשת אליו. אם לפתע הוא יוצא לרחובות ומסתובב בין אנשים מבלי שהעם מוכן לכך, נופל פחדו על העם. למרות שהם שמחים מאוד לראות אותו, הם לעולם לא יעזו לבקש ממנו להשאר מעט או לעכב אותו. אבל אם העם ובני המדינה רוצים לעשות יום חג לכבוד המלך, הואיל וזה דורש
- [הדרך המהירה](https://www.vorts.co.il/?p=22) - מספרים החסידים: שאל למדן אחד את רבי אברהם מסטרטין: "אומרים שאתה נותן לבריות תרופות מיוחדות והרפואות שלהם פועלות בצורה מופלאה. יתן לי מעלתו בבקשה גם כן תרופה כדי להשיג יראת השם". אמר לו רבי אברהם: "ליראת השם, אין לי תרופה. אבל אם אתה רוצה אני יכול לתת לך תרופה לאהבת השם." "זה אפילו יותר טוב",
- [אם בחוקותי תלכו](https://www.vorts.co.il/?p=23) - על מילות הפתיחה של פרשת בחוקותי "אם בחוקותי תלכו" מסביר רש"י, שלא מדובר כאן במצוות עצמן, שהלא בהמשך הפסוק כתוב בפירוש "ואת מצוותי תשמרו", כך שהתחלת הפסוק חייבת להתייחס למשהו אחר. מסיק מזה רש"י שהמילים "בחוקותי תלכו" מתייחסות למשי ש"עמל בתורה", כלומר עמל בלימוד התורה. נשאלת השאלה, איך זה שעל לימוד התורה כתוב "אם"? האם
- [מהות החירות בקיום המצוות](https://www.vorts.co.il/?p=24) - פרשתנו מזכירה את העניין שבני-ישראל הם עבדים מסוג מיוחד, עבדי ה'. רבי יהודה הלוי אומר על עבודת ה': "עבדי הזמן עבדי-עבדים הם, עבד ה' הוא לבדו חופשי". מכאן שהמצוות, שהן הביטוי לעבודת ה', מוציאות את האדם לחירות. ומתבקשת השאלה, איך אפשר לראות את המצוות כמוציאות לחירות, אם הן מבטאות עבודה למען הקב"ה? האם אין בזה פרדוקס?
- [כל שנה ומתן תורה שלה](https://www.vorts.co.il/?p=25) - כל שנה וחג שבועות ומתן תורה שלה, ואין חג שבועות של שנה אחת דומה לזה של שנה אחרת. משל למה הדבר דומה? לאדם שצופה באותו סרט בתקופות שונות בחייו, ובכל פעם הוא מתחבר אליו אחרת ורואה בו משמעויות אחרות, בהתאם למטען החיים שצבר עד עכשיו. כך גם לגבי התורה, אין דומה עולמו הפנימי של אדם
- [מאכלי חלב בשבועות](https://www.vorts.co.il/?p=26) - נהוג לאכול בחג שבועות מאכלי חלב. ישנם הסברים רבים למנהג זה, כגון הפסוק שנאמר על התורה "דבש וחלב תחת לשונך". בספר "מאוצרנו הישן" של ב.יאושזון מביא מספר טעמים נוספים: 1.מיד לאחר הפסוק "ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך" שמדבר על חג הביכורים נאמר הפסוק "לא תבשל גדי בחלב אימו" ואנחנו אוכלים ביום זה מאכלי
- [שכרה של רות](https://www.vorts.co.il/?p=28) - כאשר פוגש בועז את רות בשדה בפעם הראשונה, הוא אומר לה ששמע על כל מה שעשתה למען חמותה, וכיצד החליטה לעזוב את עמה ולדבוק בעם היהודי. הוא אומר לה, בין השאר: "ישלם ה פעלך, ותהי משכורתך שלמה". מסביר על זה המלבי"ם שישנה הבחנה בין פועל לשכיר. פועל או אומן מקבל שכר בעד פעולה אשר עשה.
- [הנזיר - קדוש וחוטא](https://www.vorts.co.il/?p=29) - לכאורה, כאשר מתארת התורה את הנזיר, היא מתארת אדם קדוש: כל ימי נזרו קדש לה'. גם שמעון הצדיק, מספר במסכת נדרים על קרבן חטאת הנזיר היחיד שאכל אי פעם, קרבנו של צעיר יפה תואר בעל שיער נאה שהיה רועה שהולך למלאת מים מן הנהר, וכל פעם היה רואה את בבואתו היפה במים. ופעם אחת החל
- [קורבנות הנשיאים וכבוד הדדי](https://www.vorts.co.il/?p=30) - בפרשתנו עוסקת התורה בקורבנות נשיאי ישראל, המקריבים את קרבנם בימי חנוכת המשכן במדבר. אנו מוצאים שקרבן כל נשיא היה דומה בכל פרטיו לקרבנות שהביאו שאר נשיאי השבטים.בכל זאת טורחת התורה ומתארת את נדבת ליבו של כל נשיא בלא להחסיר אפילו פרט אחד, למרות שפרטי הנדבה מוכרים לנו היטב מתוך קריאת הפסוקיםשל הנשיא הקודם. מדוע חוזרת
- [המקנא אתה לי?](https://www.vorts.co.il/?p=31) - לפרשת "בהעלותך", ספר "במדבר" כתוב בפרשתנו: "וישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אלדד ושם השני מידד, ותנח עלהם הרוח ... ויתנבאו במחנה ... ויען יהושע בן-נון משרת משה מבחריו ויאמר: אדני משה, כלאם! (עצור אותם מהתנבאותם): ויאמר לו משה: המקנא אתה לי ומי יתן כל עם ה' נביאים, כי יתן ה' את רוחו עליהם". רואים אנחנו
- [זכירת מרים](https://www.vorts.co.il/?p=32) - בסוף פרשת בהעלותך מסופר על מרים הנביאה שדיברה על משה ונענשה בצרעת. אומרים על זה בספרי שהסמיכות של הפסוקים "השמר בנגע הצרעת" ו"זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים" באים להסביר לנו שלא נענשה מרים אלא על לשון הרע ועלינו ללמוד קל וחומר ממרים שאם היא דיברה רק באחיה הקטן ממנה נענשה באופן כזה, אנחנו
- [ויעש כן אהרן](https://www.vorts.co.il/?p=33) - לאחר שמצטווה אהרן על אופן הדלקת המנורה אומרת התורה "ויעש כן אהרון אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר ציוה ה' את משה". אומר על זה רש"י "להגיד שבחו של אהרון שלא שינה". שואל על זה רבי מאיר מפרימישלאן: מה כל כך מדהים בזה שאהרון שלא שינה? וכי מישהו ציפה שאהרון יקבל הוראות לעשות בצורה
- [ענווה ללא סיבה](https://www.vorts.co.il/?p=34) - "והאיש משה עניו מכל אדם" הקב"ה מעיד על משה רבנו שהיה עניו מאוד מכל אדם. כינוי מופלג זה לא מצינו כמותו בכל המקרא על שום אדם אחר. דברים אלו נאמרו בעיצומה של פעילות עניפה של משה כמנהיג העם. ואף לאחר ששמע משה מפי הקב"ה ציון לשבח זהלא גבה ליבו ולא רמו עיניו. אומר בעל ה"כתב
- [כלב ויהושע](https://www.vorts.co.il/?p=35) - שני אנשים לא נסחפו אחר המרגלים וכל אחד בא בדרך שונה מחבירו.ניתן לראות הבדלים באופן שבו מתארת התורה את כלב ואת יהושע ואת אופן התנהגותם: על יהושע נאמר כבר בהתחלה "ויקרא משה להושע בן-נון יהושע". על כלב, לעומתו, אין אנו יודעים דבר. כאשר המרגלים מדברים, יהושע שותק. רק כלב מגיב ואומר: "עלה נעלה וירשנו אותה
- [מי שלח את המרגלים?](https://www.vorts.co.il/?p=37) - אחד ההבדלים המשמעותיים בין סיפור המרגלים בחומש במדבר לסיפור בחומש דברים, הוא מי ששלוח את המרגלים. על פי במדבר הקב"ה הוא זה שמצווה לשלוח את המרגלים, ואילו בספר דברים עם ישראל הוא זה שמבקש לשלוח אותם. איך זה יתכן שיש הבדל מהותי שכזה? נראה לומר שהסיפורים בפרשת שלח ובפרשת דברים אינם סותרים אלא משלימים זה
- [כל המשמח חתן וכלה - כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים](https://www.vorts.co.il/?p=36) - הגמרא אומרת על המשמח חתן וכלה - "רב נחמן בר יצחק אמר: כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים, שנאמר: (ירמיהו ל"ג) כי אשיב את שבות הארץ כבראשונה אמר ה'". הקמת משפחה משולה לבית, כאמור בברכות הנישואין "והתקין לו ממנו בנין עדי עד". ולכן גם אמר רבי יוסי (שבת דף קיח עמוד ב) "מימי לא קריתי לאשתי
- [המרגלים והמעפילים](https://www.vorts.co.il/?p=38) - שתי תנועות עממיות נולדות בפרשה. התנועה הראשונה היא תנועת היאוש, תנועת החזרה למצרים: "ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה" (י"ד,ד), שנוצרת אחרי הדיווח מודיעיני הראליסטי ו"אוביקטיבי" של המרגלים על "ארץ אוכלת יושביה". העונש הקשה שניתן לעם (מות כל הדור במדבר) בעקבות החטא מעורר תנועה עממית שניה- מלחמה והעפלה. "העפילו, העפילו" - עם ארון ברית
- [המרגלים והאחדות](https://www.vorts.co.il/?p=39) - "וישלח אתם משה ... על פי ה´ כלם ראשי בני ישראל המה" [במדבר יג ג] המרגלים ששלח משה נשלחו על פי ה´ והתורה מעידה עליהם כי "כולם אנשים ראשי בני ישראל המה" ואילו במרגלים ששלח יהושע לא נאמר "על פי ה´" אלא וישלח יהושע בן נון", ולא נאמר שהיו אנשים גדולים אלא "שנים אנשים מרגלים
- [טלית שכולה תכלת](https://www.vorts.co.il/?p=40) - בסוף פרשת שלח ניתנת המצווה לציצית וכבר בפרשת קורח מגלה לנו המדרש מחלוקת לגבי הציצית: "מה עשה (קורח)? עמד וכנס ר"נ ראשי סנהדראות... והלבישן טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה, אמרו לו: טלית שכולה תכלת חייבת בציצית או פטורה? אמר להם: חייבת. התחילו לשחק עליו - אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של
- [אבות ובנים, בנים ואבות](https://www.vorts.co.il/?p=41) - לפרשת "קורח", ספר "במדבר" פרשתנו, כשהיא באה לתאר איך קורח לקח את עצמו ואת חבורת "הפגועים והמקופחים" שאיתו, כדי למרוד במשה רבנו, כותבת בתחילתה: "ויקח קרח בן-יצהר בן-קהת בן-לוי, ודתן ואבירם וכו'". ושואלים: למה צריכה הייתה התורה דווקא במקום זה לפרט את שמות אביו, סבו, ואבי סבו? האם דווקא זו הסיטואציה המתאימה ללמד על שרשרת הדורות? ומסבירים:
- [מחתות החטאים - ציפוי למזבח](https://www.vorts.co.il/?p=42) - לאחר מחלוקת קרח ועדתו מצוה ה' את משה להפוך את מחתות האנשים שחטאו לציפוי למזבח, ולא ברור מדוע זכו מאתיים וחמישים איש אלו שהיו במחלוקת קרח ועדתו, שדווקא מחתותיהם ייעשו ציפוי למזבח הקדוש? הנצי"ב מוולוז'ין מבאר שרצון 250 איש אלו היה שונה משאיפת קורח, דתן ואבירם: "מאתיים וחמישים איש אלו היו באמת גדולי ישראל בכל פרט,
- [צמיד פתיל](https://www.vorts.co.il/?p=43) - בהקשר לטומאת מת נאמר שכלי חרס אשר אין "צמיד פתיל" עליו, יהיה טמא. כלי אשר סגור כראוי בעזרת "צמיד פתיל", נשאר טהור מבפנים. ניתן לקשר זאת לאדם עצמו שיש לו פתחים רבים לגופו. גם בגוף האדם יש כלים שראוי לסתום אותם לשעה כדי שלא להשתמש בהם לרע ולהבל. ללשון יש לו שני שומרים, השפתיים והשניים
- [ולקח אזוב](https://www.vorts.co.il/?p=44) - כאשר מזים את מי פרה אדומה כדי לטהר את מי שנטמא טומאת מת כותבת התורה "ולקח אזוב", ובעזרת האזוב להזות את המים. אומר על זה בעל "בארות המים" - טעמי המקרא על המילים הללו הם ``קדמא ואזלא``. אזוב מסמל את מידת הענווה, כדברי חז``ל: ``ישפיל עצמו כאזוב`. הדרך להגיע למידת הענווה רמוזה בטעמי המקרא - יש לדעת
- [התורה המיישרת את הדרך](https://www.vorts.co.il/?p=45) - ארון ה' הלך לפני בני-ישראל במדבר ויישר לפניהם את כל סיבוכי הדרך וסכנותיה. כך גם התורה, המסומלת ע"י ארון ה', מובילה אותנו ומיישרת לפנינו את כל השקפות החיים המסובכות והשגויות, ומצילה אותנו מהסכנות הרוחניות והגשמיות. (ע"פ הרב קוק)
- [לנצח את "מלך חשבון"](https://www.vorts.co.il/?p=46) - המלחמה הראשונה שהיתה לישראל בכניסתם לארץ היתה עם סיחון מלך חשבון. אומרים בשם הרב שכשהוא נסע לחו"ל ודיבר על כך שצריך לעלות לארץ התחילו לעשות חשבונות אם אפשר או לא, אז הוא אמר שלארץ ישראל צריך לעלות בתמימות ובביטחון ועל כן צריך קודם לנצח את "מלך חשבון". (הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א)
- ["זבוב הלוהט אחר המכה"](https://www.vorts.co.il/?p=47) - לפרשת "חקת", ספר "במדבר" כתוב בפרשתנו: "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב, כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי". חז"ל מסבירים ש"הכנעני" זה עמלק, ו"דרך האתרים" היא "דרך התרים", כלומר הדרך בה באו וחזרו המרגלים ששלחו ישראל לתור את הארץ, ואחרי חזרתם הם ייאשו את ישראל מלהיכנס אליה. עמלק חש בחולשת ישראל בגלל המרגלים, וזה עודד אותו
- [אברהם ובלעם](https://www.vorts.co.il/?p=49) - במסכת אבות נאמר ששלוש מידות אפיינו את תלמידיו של אברהם אבינו, ומנגד שלשה מידות אפיינו את תלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה מידות תלמידיו של אברהם אבינו, ועין רעה, רוח גבוהה, ונפש רחבה מידות תלמידיו של בלעם הרשע. ישנן סיבות רבות להשוואה דווקא בין אברהם לבלעם. אחת מהן היא ההקבלה בין
- [בארה של מרים](https://www.vorts.co.il/?p=48) - מספרת התורה בפרשתנו על מות מרים ועל התוצאה המיידית של מיתה זו - העלמות הבאר ומחסור במים לעם ישראל. אומר בעל ה"כלי יקר" שבני ישראל נענשו כיוון שלא הספידו כראוי את מרים. ומביא ראיה לדבריו שהרי במות אהרון כתוב : "ויבכו את אהרון שלושים יום[כ כט] ובמות משה "ויבכו בני ישראל את משה... שלושים יום
- [כוח הדיבור](https://www.vorts.co.il/?p=50) - בלק פחד וביקש דרך להביס את ישראל. הוא לא פנה למומחי צבא כי אם אל בלעם. וכי מה כוח יש בו בבלעם להילחם בישראל? אכן, יש בו כוח וכוחו בפיו - ``כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר`` (כב,ו). לפעמים כוח הדיבור גדול יותר מהכוח שבמעשה. גם מי שנכנס למצוות, הרי הוא מעתה מצווה ועושה.
- [מות ישרים, וחיי ישרים](https://www.vorts.co.il/?p=51) - על הפסוק שאמר בלעם "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו", כתב רש"י "תמות נפשי מות ישרים - שבהם". ובמדרש כתוב שהתכוון למשה רבינו. והאור החיים הקדוש מסביר שישנם אנשים שרוצים לחזור בתשובה אבל יודעים שלא יוכלו להחזיק מעמד בתשובה ולכן מבקשים לחיות את כל חייהם ברשעות לפי
- [מיהו המבורך?](https://www.vorts.co.il/?p=52) - לפרשת "בלק", ספר "במדבר" בפרשתנו בלעם מברר מול הקב"ה האם מותר לו לקלל את ישראל, והקב"ה עונה: "לא תאר(=לא תקלל) את העם, כי ברוך הוא". לכאורה לא ברור מה עונה לו הקב"ה? הרי זה כמו אדם השואל את חברו: "האם אפשר לקחת את הכסף של משה?" וחברו עונה: "אתה לא יכול לקחת את הכסף של
- [לימוד מנהיגות - מבלק](https://www.vorts.co.il/?p=54) - בפסוק כתוב "וירא בלק בן צפר את כל אשר עשה ישראל לאמורי".כאן מוזכר "וירא בלק" סתם, ורק כעבור שני פסוקים אנו למדים כי "בלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא". כשם שאנו מצווים ללמוד חריצות מן הנמלה, צניעות מן החתול וכדומה, כך אומרת לנו התורה ללמוד מאומות העולם כיצד בוחרים מנהיג לשעת מלחמה: "וירא בלק",
- [ממי פחדו בני מואב?](https://www.vorts.co.il/?p=55) - הפסוק אומר "ויגר מואב מפני העם...ויקץ מואב מפני בני ישראל". ידוע, שכל מקום שנאמר "העם" - הכוונה לפחותים ולפשוטים, וכל מקום שנאמר "בני ישראל" - הכוונה למובחרים שבעם. ואם כן, מדוע נקט ברישא "העם" ובסיפא "בני ישראל"? אלא, באמת מתחילה יראו בני מואב מפני הפשוטים, אשר חשבו את עצמם "כי רב הוא", ולא כיבדו את
- [הרסן והחכה בפי בלעם](https://www.vorts.co.il/?p=56) - כתוב בפסוק: "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה" (במדבר כ"ב\כ'). רש"י מבאר בפסוק ט"ז, "וישם דבר בפיו - ומה היא השימה הזאת?... ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו על כרחך תשוב אל בלק". ידוע כי המלה "אך" באה תמיד למעט, והמלה "את" -
- [האמנם לא אוכל כבדך?](https://www.vorts.co.il/?p=57) - כתוב בפסוק: "למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך" (במדבר כ"ב\ל"ז). שתי תמיהות יש כאן: האחת - על השאלה, שהרי בסופו של דבר אכן בא אליו בלעם; והשניה - על תשובתו של בלעם , אשר לכאורה אינה ממין השאלה: "הנה באתי אליך... הדבר אשר ישים א-לקים בפי אותו אדבר". אלא, באמת היה גם בלק
- [לימוד תורה ואהבת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=58) - בהשתתפות בשיעור תורה זוכים לקיים מצות אהבת ה' שהיא נבנית מלימוד התורה. אפשר לראות זאת מדברי הרמב"ם: "המצווה השלישית היא הציווי שנצטווינו על אהבתו יתעלה, והוא: שנתבונן ונסתכל במצוותיו וציווייו ופעולתיו, כדי שנשיגהו ונתענג בהשגתו תכלית התענוג - וזוהי האהבה המצווה [עלינו]. " וכן אומר הספרי: "לפי שנאמר 'ואהבת את ה' אלוקיך' (דברים ו, ה)
- [חד הפעמיות של בלעם](https://www.vorts.co.il/?p=53) - היאך ניתן בו, בבלעם, כוח עצום כזה - "אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר", עד כדי הצורך (כביכול) של הקב"ה לנקוט אמצעים נגד הבל פיו של אותו רשע? אמנם, ביארו לנו חז"ל כי הקב"ה ביקש למנוע מאומות העולם טענת "קיפוח", כאילו אם היה להם נביא כמשה - היו כולם צדיקים, כולם ישרים וכולם עוסקים בתורה
- [מדוע פחד מואב מישראל?](https://www.vorts.co.il/?p=59) - לאחר ששמע בלק מלך מואב על התבוסה שנחל האמורי מבני ישראל על אשר לא רצו לתת לבני ישראל לעבור בגבולם, כתוב בתורה "ויגר מואב מפני העם מאוד" שמועה זו גרמה למואב לפחד מאוד מבני ישראל. האם פחדו של מואב היה מוצדק? הרי לא היתה צפויה למואב כל סכנה מישראל כיוון שבני ישראל נצטוו מפי הגבורה
- [איך בדקו מואב את בלעם?](https://www.vorts.co.il/?p=60) - כתוב בפסוק: "וקסמים בידם"(במדבר כ"ב ז´). ואומר רש"י כאן "דבר אחר: קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה וגו´". המעיין בלשונו של רש"י יראה דבר מוזר, שבתחילה כותב לשון "תועלת", ואח"כ כותב לשון
- [צום י"ז בתמוז - שברים שאפשר לתקן?](https://www.vorts.co.il/?p=61) - כל ימי הצום שקבעו חכמי ישראל מעבר ליום כיפור, הם גם לצורך זכירת האירועים ההיסטוריים שבגללם הם נקבעו, אבל בעיקר כדי שהם ישמשו להתבוננות והשתפרות. ימים אלה נותנים מקום להתבוננות באירועים שבגללם נקבעו הצומות, בסיבות שגרמו לאירועים אלה, ובעיקר בשאלה האם יש היום דברים בחיי העם או בחיים הפרטיים, שיש בהם הקבלה לדברים שקרו אז, ושאפשר להשתפר
- [פינחס הוא אליהו הנביא](https://www.vorts.co.il/?p=62) - ידוע שעל פי הזוהר הקדוש פנחס הוא הוא אליהו הנביא. כשמעיינים במעשיו של אליהו הנביא,מוצאים אנו שהיו לו לכאורה שני פיות, שתי צורות התנהגות הפוכות. מצד אחד הוא מעיד על עצמו (מלכים א יט, יד) "קנא קנאתי לה' אלוקי צבאות" והוא גם קורא לעם ישראל לנקום בנבאי הבעל - פעולה של קנאה לה'. לעומת זאת אנו
- [התורה הנשית](https://www.vorts.co.il/?p=63) - כתוב בפרשתנו: "ותקרבנה בנות צלפחד ... ותעמדנה לפני משה ... לאמר: אבינו מת במדבר ... ובנים לא היו לו: למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו ... תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו: ויקרב משה את משפטן לפני ה': ויאמר ה' אל משה לאמר: כן בנות צלפחד דברת ... ואל בני ישראל תדבר לאמר: איש כי ימות ובן אין לו,
- [כבו את הטלויזיה והדליקו את החיים](https://www.vorts.co.il/?p=64) - שלום רב קוראים לי מאור ואני אחד מבוגרי בנ"ע ורציתי לשתף אותכם בנקודה שמעסיקה אותי וכואבת לי כבר מספר שנים, אני יודע שהנושא מורכב וקשה בגלל לחץ חברתי ("עוד פעם הדוס הזה מדבר איתנו") וכו' ובכל זאת אני מבקש מכם שתגדישו כמה דקות מזמנכם לקריאת הדברים, כתבתי את הדברים להאיר את צומת ליבינו וכל הרוצה
- [בנות צלפחד](https://www.vorts.co.il/?p=70) - כאשר מסתכלים על סיפורן של בנות צלפחד, לכאורה לפנינו סיפור מאלף על מאבקן של נשים צעירות, שנדחקו לשולי החברה, כנגד הממסד הדתי, ועל ניצחונן המזהיר. החברה ניסתה להדיר את היתומות מעמדות כוח, אך הן עמדו חוצץ, וזכו בדינן. אך התורה וחז"ל מתארים את הסיפור באופן שונה לחלוטין. ראשית, בנות צלפחד אינן מנצחות את הממסד. הממסד
- [תיכף לסעודה - נטילה](https://www.vorts.co.il/?p=65) - כתוב בירושלמי ברכות (דף ו.) "דמר ר' זעירא בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות ה:ן תכף לסמיכה שחיטה, תכף לנטילת ידים ברכה, תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה-" וסמך ושחט". תכף לנטילת ידים ברכה -"שאו ידיכם קדש וברכו את ה'". תכף לגאולה תפילה-" יהיו לרצון אמרי פ"י מה כתיב בתריה? "יענך ה' ביום צרה".
- [המעביר על המידות](https://www.vorts.co.il/?p=66) - הגמרא בר"ה (יז.) אומרת " אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע" המעביר על מידותיו מסביר רש"י שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו לכן גם מדת הדין לא מדקדקת אחריו, עוד ענין בהקשר לזה אנו מוצאים במשנה בפרקי
- [חשיבותה של שבת](https://www.vorts.co.il/?p=67) - מה ענינה המיוחד של השבת? למה אנו כל כך מיחסים חשיבות ללימוד הלכותיה? אלא יש להבין ששת ימי החול ויום השבת הם קשורים זה בזה שכשם שיש באדם גוף ונשמה כך יש בשבוע "גוף" ו"נשמה" ששת ימי החול הם בעצם הגוף ואלו השבת זה הנשמה וכשם שהאדם השלם הוא האדם שיש בו הרמוניה בין הגוף
- [לשון הרע](https://www.vorts.co.il/?p=68) - חומרתה של טומאת הצרעת ידועה,אמנם יש בה גם צד של חסד שכן כתוב בתורה בפרשת נגעי הבתים(ויקרא יד לד)" ו?י?ד?ב??ר ה' א?ל מ?ש??ה ו?א?ל א?ה?ר?ן ל?אמ?ר. כ??י ת?ב?או? א?ל א?ר?ץ כ??נ?ע?ן א?ש??ר א?נ?י נ?ת?ן ל?כ?ם ל?א?ח?ז??ה ו?נ?ת?ת??י נ?ג?ע צ?ר?ע?ת ב??ב?ית א?ר?ץ א?ח?ז??ת?כ?ם" והקשה ה"אור החיים" לכאורה יוצא מפשט הפסוק שנגע הצרעת זוהי הבטחה ש-ד' יביא
- [התנא יונתן בן עוזיאל](https://www.vorts.co.il/?p=69) - ישנה אגדה מדהימה בגמרא שמראה לנו עד כמה היו גדולים ועצומים התנאים הקדושים, ולכן החלטתי לכתוב עליה: איתא בגמרא (סוכה כח:) "תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון עשרים בינונים גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל קטן שבכולן
- [פנחס וסיבת יחוסו](https://www.vorts.co.il/?p=71) - כתוב בפסוק "פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן"(במדבר כ"ה י"א), ואומר רש"י על המקום: "לפי שהיו שבטים מבזים אותו הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לע"א והרג נשיא שבט מישראל לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן". לכאורה יש להקשות: א. טענתם לכאורה שהרג נשיא מישראל א"כ שיאמרו שהרג בן אדם נקי ומדוע מגנים
- [חצי שבט המנשה](https://www.vorts.co.il/?p=72) - מדוע הוסיף משה את חצי שבט המנשה לבני גד ובני ראובן, בישיבתם מעבר לירדן? אומר על זה המדרש:" לפי שגרם מנשה בן יוסף לשבטים לקרוע בגדיהם - על מעשה הגביע הנמצא באמתחת בנימין, לפיכך נקרעה נחלתם חציה בארץ וחציה מעבר לירדן." (פסיקתא זוטרא, מטות, עמ' ק"מ.) לפי זה הדגש המיוחד בפסוק לפיו שבט מנשה הוא
- ["לכל מקום יש שם"](https://www.vorts.co.il/?p=73) - כתוב בפרשתנו: "אלה מסעי בני-ישראל אשר יצאו מארץ מצרים ... ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ... ואלה מסעיהם למוצאיהם ... ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה: ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ: ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה: ויסעו מלבנה ויחנו ברסה: ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה ... וכו'". השאלה המתבקשת על פסוקים אלה, היא למה צריך
- [כלי יקר](https://www.vorts.co.il/?p=74) - כתוב בפרשתנו: "איש כי ידר נדר לה', או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו, לא יחל דברו, ככל היצא מפיו יעשה", וממשיכה אח"כ התורה לפרט את כללי הנדרים והשבועות. מבין השורות של הפסוק הנ"ל ואלה שאחריו, אפשר ללמוד על העוצמה שמייחסת התורה לכח הדיבור של האדם. כתוב במעשה בראשית: "וייצר ה' א-להים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו
- [כיבוש הארץ - אחריות משותפת](https://www.vorts.co.il/?p=75) - לאחר ארבעים שנות נדידה במדבר, ולאחר הליכה רצופת נסיונות ותלאות, מוכנים בני ישראל להיכנס לארץ המובטחת. הם עומדים בשערי הארץ עליה חלמו זמן כה רב ולמענה סבלו כל כך. הדבר האחרון שהיה אפשר לצפות לו ברגע כזה -הוא צעד של שני שבטים מכובדים שבקשו להיפרד מכלל ישראל. השבטים ראובן וגד פונים אל משה ומבעים את
- [דרך ההוכחה של משה](https://www.vorts.co.il/?p=76) - כתוב "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א'\א'): "כל ישראל" - שכלל משה את עצמו עם כלל ישראל, וכשם שהוכיח אותם - הוכיח גם את עצמו. ולא עוד, אלא שתוכחת עצמו קדמה לתוכחתן, כפי שמובא בילקוט שמעוני בפרשתנו: "אבל משה - נאים הן דבריו כשהן יוצאין מפיו, שהוכיח עצמו תחלה שלא יהא
- [התזמון הנכון של התוכחה](https://www.vorts.co.il/?p=77) - אומר הכתוב "דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" (דברים א'\ג'): משמע מכאן, כי כל דברי התוכחה והמוסר אשר נאמרו להלן - נאמרו בציווי מאת ה'. ואם כך הוא, הרי גם דברי התוכחה הנאמרים להלן בפרשת עקב, "ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם". נשאלת אפוא השאלה: במה שונה ממה שגער
- [הבנה לא נכונה של ענוותנות](https://www.vorts.co.il/?p=78) - נאמר "ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' א-לקיכם: ההולך לפניכם בדרך..." (דברים א'\ל"ב,ל"ג). מהו "בדבר הזה" הגורם למצב של "אינכם מאמינים בה' א-לקיכם"? זה "ההולך לפניכם בדרך": בני ישראל, אשר עדיין שרדו בהם אמונות הבל, לא השכילו להבין כי מלך מלכי המלכים, בענוותנות מתוך גדלות, הוא עצמו העוסק עבורם בצרכי היום יום, "ההולך לפניכם בדרך לתור
- [חשיבות השיוויון בין בעלי הדין](https://www.vorts.co.il/?p=79) - אומר הכתוב "כקטן כגדול תשמעון" (דברים א'\י"ז) מצינו בגמרא (שבועות ל"א\א'): מנין לשנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה (בגד יקר), שאומרין לו: לבוש כמותו או הלבישהו כמותך- ת"ל: מדבר שקר תרחק". ורמז לדבר גם בפסוק זה: "כקטן כגדול תשמעון" - או שתשמע שניהם כאילו היו קטנים, או שתשמע שניהם
- ["לא חסרת דבר"](https://www.vorts.co.il/?p=80) - אומר הכתוב "ה' א-לקיך עמך לא חסרת דבר" (דברים ב'\ז') - הרי לך סיבה ומסובב, מסובב וסיבה כאחת: אם אתה שמח בחלקך ו"לא חסרת דבר", זוכה אתה להשראת השכינה, "ה' א-לקיך עמך". וגם בחילוף סיבה ומסובב: אם "ה' א-לקיך עמך", חש אתה כי "ה' א-לקיך עמך" והכל מידו, ואתה בטוח בו ודבק בו ואוהבו, ממילא "לא
- [קשה שבחורבנין - מתוך "איבה"](https://www.vorts.co.il/?p=81) - "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" (איכה א'\א') - שלשה נתנבאו בלשון "איכה", ואנו קורין נבואתם באותו פרק שחל בו תשעה באב: משה, ישעיה וירמיה. וירמיה, שראה אותם בניוולם, נבואתו קשה מכולם: "איכה ישבה בדד העיר", נוטריקון - "איבה", לרמז שהקשה בחורבנין בא מתוך שנאת חינם... ועל כן, סמך ישעיה יתדות גאולתנו בתיקון עמוד העולם של
- [שמוע בין אחיכם](https://www.vorts.co.il/?p=82) - ספר דברים הינו הספר האחרון בחמשה חומשי תורה. ספר זה הוא בעצם נאומו האחרון של משה, צוואתו הרוחנית הגדולה של מנהיג גדול שנפרד מן העם בערבות מואב. והנה אחת מבקשותיו הראשונות שביקש משה מן העם ממש בתחילת דבריו היא :"שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק" [א,טו]. אומר להם משה: אתם עוד מעט תכנסו לארץ ישראל ואני
- [הארעיות שבמדבר ונתינת התורה](https://www.vorts.co.il/?p=83) - בני ישראל יצאו ממצרים הישר אל שממת המידבר, בדרכם לארץ המובטחת. בני ישראל היו במדבר בתחושת ארעיות מכבידה, כשאינם מתרגלים לשום מקום ואינם מכים שורש במקום מסוים אלא נמצאים כל הזמן במסעות, ונדודים ממקום למקום. ואז בתוך הארעיות הבסיסית הזו, מקבלים עליהם בני ישראל את התורה. מדוע? לשם מה החיפזון הזה? הרי הארץ המובטחת קרובה
- ["לב גדול" ו"לב רם" - מה ההבדל?](https://www.vorts.co.il/?p=84) - אחד הנושאים בהם עוסקת פרשתנו, הוא סכנת תופעת "כוחי ועוצם ידי" שעלולה להתפתח אחרי כניסת בני-ישראל מהמדבר לארץ, והתבססותם והתעצמותם החומרית. וכך כתוב: "פן תאכל ושבעת, ובתים טבים תבנה וישבת: ובקרך וצאנך ירבין, וכסף וזהב ירבה לך, וכל אשר לך ירבה: ורם לבבך, ושכחת את ה' א-להיך ... ואמרת בלבבך: כחי ועצם ידי עשה לי את החיל
- [כוחי ועוצם ידי](https://www.vorts.co.il/?p=85) - המחסור הוא ניסיון לאדם, והשפע הוא נסיון לאדם. השאלה היא מי מהם גדול? בעניין זה אמר ר´ נשה לייב מסאסוב :כמה קל לאיש עני לבטוח בה´, כי במי חוץ מקב"ה הוא יכול לבטוח וכמה קשה לאיש עשיר לבטוח בה´ שהרי כל נכסיו קוראים אילו: בטח בנו! כלומר תבטח בעושר הכלכלי שהגעת אילו. עד כניסתם לארץ
- [ראה - כוחה של הבחירה האישית](https://www.vorts.co.il/?p=86) - בפתיחת פרשת ראה אומר הכתוב "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". שואלים חז"ל: מדוע פונה משה לעם ישראל בלשון יחיד "ראה"? הרי קריאה זו נעשית לכל עם ישראל כמו שכתוב מיד לאחר מכן "לפניכם" בלשון רבים. משיב על כך הגאון מוילנא: משה בא ללמד את עם ישראל מוסר השכל החשוב. אל יאמר היחיד, שמיכוון
- [איש כל הישר בעיניו - השראת השכינה היא רק בארץ](https://www.vorts.co.il/?p=87) - משה מתאר בפרשת ראה (פרק י``ב) את קיומו העתידי של בית המקדש, במקום אשר יבחר ה`, ומתאר את הניגוד שבין התקופה העתידה לבוא לבין המציאות בהווה: בעתיד, לאחר שייבחר המקום, אזי ``שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם, עולתיכם וזבחיכם...`` (יב, יא), ובניגוד למצב הקיים במדבר - ``לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום,
- [הפרט משפיע על הכלל](https://www.vorts.co.il/?p=88) - ``ראה אנכי נתן לפניכם`` - אמרו חז``ל: (קידושין מ, א): ``לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עברה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה``. מכאן שברכה וקללה של כלל ישראל מצויות בידיו של כל אחד ואחד מישראל. לפיכך פונה הכתוב אל כל
- [האחדות - אינטרס לאומי](https://www.vorts.co.il/?p=89) - ``והניח לכם מכל אויבכם מסביב וישבתם בטח`` (י``ב, י`) - אם יניח לנו מכל האויבים, אזי ברור שנשב לבטח. אם כן, מדוע נקטה התורה בכפל לשון כאן? מסביר בעל ``גלילי זהב``, רבי דוד מושקוביץ: ``וישבתם בטח``- הוא תנאי הכרחי לקיום ההבטחה ``והניח לכם מכל אויבכם``. בשעה שישראל מאוחדים בתוכם, בשעה שאינם מפוצלים ומפורדים, רק אז
- [תמים תהיה - תוכו כברו](https://www.vorts.co.il/?p=90) - בפרשת שופטים אנו מוצאים את הציווי "תמים תיהיה עם ה´ אלוקיך". צריך להתמקד בנקודה מסוימת העולה מציווי זה. משמעות המילה "תמים" מבטאת אדם שלם,אדם שתוכו כברו, כלומר אדם אמיתי שחיצוניות שלו דומה למה שיש בו בפנים. אין הכוונה במשמעות זו להוציא את הצבוע, עליו כלל אין אנו מדברים אלא הכוונה היא לסוגי אנשים אחרים. ישנם אנשים
- [הצדקה והמשפט - גדולים מהזבח](https://www.vorts.co.il/?p=91) - בפרשת שופטים מצווים ישראל להקים מערכת משפטית. במדרש מצאנו נקודת מבט על עשיית משפט ביחס לתחומים נוספים בתורה: "זה שאמר הכתוב 'עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח'. 'כזבח' אין כתיב כאן, אלא 'מזבח'. כיצד? הקרבנות לא היו קריבין נוהגות אלא בפני הבית, אבל הצדקה והדינים - נוהגות בפני הבית ושלא בפני הבית. דבר אחר: הקרבנות אין מכפרין
- [עד היכן מגעת השבת אבידה](https://www.vorts.co.il/?p=92) - "וכן תעשה לכל אבדת אחיך ... לא תוכל להתעלם":התורה לא אומרת לנו איך לשמור על האבדה עד מציאת בעליה. הדבר פשוט כשמדובר על מציאת דברים דוממים, שלא מתקלקלים ולא זקוקים לטיפול כגון:מציאת עיפרון,כדור וכו´. אך שמדובר על מציאת דברים הזקוקים לטיפול כגון"מציאת חיות ובהמות הדבר מתחיל להיות יותר מסובך. אולי נלמד כיצד יש לטפל במציאות
- [דבר תורה לפרשת "כי תצא"](https://www.vorts.co.il/?p=93) - "כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" (דברים כ"א, י) אומר על כך "התורת משה": הכתוב מדבר כאן על המאבק התמידי הנטוש בין האדם ובין אויבו הניצחי - היצר הרע. הרי אמרו חכמינו: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ויום ואלמלא הקב"ה עוזרו לא היה יכול לו" (קידושין ל') - משמע
- [מכות דף ב. [סיכום שאלתה הראשונה של הגמרא] עם אפ' להמשיך.. תלוי בתגובות..](https://www.vorts.co.il/?p=94) - המשנה מתחילה בשאלה "כיצד העדים נעשים זוממין?" ומביאה 2 מיקרים בהם העדים שהעידו עדות שקר לא מקבלים את העונש שרצו לתת ("ועשיתם לו כאשר זמם") אלא לוקה ארבעים. המקרה הראשון הוא כאשר שני העדים מעידים עדות שקר שאדם כלשהוא (למשל משה) לא נחשב כהן משום שהם יודעים שאימו היא גרושה (וכהן [אבא של משה]
- [יום הדין - יום בריאת העולם](https://www.vorts.co.il/?p=95) - נאמר בספר איוב (א' ו'): "ויהי היום, ויבאו בני האלקים להתיצב על ה'". מתרגם יונתן בן עוזיאל: " "והוה ביומא דדינא בריש שתא", פירוש: "ויהי ביום הדין, בראש השנה" ואף רש"י מסביר: "ויהי היום - אותו יום שהיה ראש השנה". ואומר הרמב"ן (בראשית ח' ה'): "אחרי שהסכימו שבתשרי נברא העולם, כאשר תקנו "זה היום תחלת
- [מדוע מצווה לאכול בערב יום כיפורים?](https://www.vorts.co.il/?p=96) - הגמרא בברכות לומדת דין מפתיע: "תנא ליה רב חייא בר רב מדפתי: כתיב 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב'; וכי בתשעה מתענין?! והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך - כל האוכל ושותה בתשיעי, מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי" (ברכות ח ע"ב). וכן נפסק להלכה, שמצווה לאכול בערב יום הכיפורים. הטור העלה נימוק למצווה
- [דבר תורה לפרשת "כי תבוא"](https://www.vorts.co.il/?p=97) - "ארמי אובד אבי וירד מצריימה" (כ"ו, ה') אומר ה"אלשיך": מפני שנהג לבן הארמי מנהג רמאי ונתן ליעקב אבינו את לאה לפני רחל, נתגלגלו הדברים שיוסף הצדיק לא היה הבכור - לפיכך כאשר עשה לו אביו כתונת-פסים עורר הדבר את קינאתם של אחיו וזה גרם לגלות מצרים. אולם, אם היה יוסף הבכור, כי אז לא היו
- [ברוך אתה בעיר](https://www.vorts.co.il/?p=98) - אומר המידרש על הפסוק "ברוך אתה בעיר" - "בעיר- בשכר המיצוות שאתה עושה בעיר". יש בני אדם שמקיימים תורה ומיצוות בביתם פנימה, אולם כאשר הם באים בין הבריות מתביישים הם בדתם שמא יאמרו עליהם שהם "חשוכים" או "שייכים לעבר" ולא מתאימים לחיים המודרנים. על כן אומר הכותב "ברוך אתה בעיר" כלומר רק אם לא תבוש
- ["לא בשמים היא" מרן ה"חפץ חיים" (אני מעתיק את לשונו הק')](https://www.vorts.co.il/?p=99) - "דער גאנצער גליק פון דער וועלט איז די תורה" - מרגלא הי' בפומו (פיו):בעוה"ב מקבלים שכר אבל אין שם תורה. התורה ניתנה לנו כאן לצרף (כמו לצרוף כסף) את הבריות, וריב"ז אומר לבל יחזיק אדם טובה לעצמו אם למד תורה הרבה "כי לכך נוצרת", וזו היא מטרת הבריאה כולה. מבלעדי התורה אנו כעניים ודלים לעלמי עד, ומבלעדי כסף
- [דבר תורה לפרשת "ניצבים"](https://www.vorts.co.il/?p=100) - "אתם ניצבים היום..." (כ"ט , ס') המדרש: "אתם ניצבים" - זה שאמר הכתוב: הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד. אומר ה"כתב סופר": מפרש רש"י, כי מכיוון ששמעו ישראל בפרשה הקודמת, "מאה קללות חסר שתיים" נבהלו מאוד, עד שהתחיל משה רבינו לפייסם ולעודדם. ובעצם יש להבין, למה אומרים: "מאה קללות חסר שתיים" ולא באופן פשוט: "צ"ח
- [דבר תורה לפרשת "וילך"](https://www.vorts.co.il/?p=101) - "וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל" (ל"א, א') בשם הצדיקים הקדמונים נאמר: מדוע לא נאמר להיכן הלך משה? ברם, הכוונה שבדבר היא, שנכנס משה רבינו לתוך תוכו של כל אדם מישראל, בכל אדם מישראל, בכל הזמנים, יש ניצוץ ממשה רבינו. "וילך משה" מוסב איפוא על "כל ישראל". ומפי השמועה מוסיפים: שלפיכך אמרה
- [לקראת ראש השנה - תקצירון להלכות שמירת הלשון](https://www.vorts.co.il/?p=102) - בימים אלה, של תחילת שנה חדשה,כאשר אהבת אחים היא צו השעה,חשוב לזכור את אחת המצוות החשובות שיש לנו בין אדם לרעהו: שמירת הלשון. מה אסור? - לדבר בגנות ("הוא טיפש / שחצן / גונב / עבר על מצווה X") - לומר דבר שיגרום לנזק עתידי (כלכלי, גופני, נפשי) או לשנאה כלפי מישהו ("הוא אמר עליך
- ["עיניו למטה וליבו למעלה"](https://www.vorts.co.il/?p=103) - בסוף מסכת יבמות יש סוגיה ובה מחלוקת בשאלה, כיצד צריך אדם להתפלל. מסקנת הסוגיה שם היא ש"המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה, כדי שיתקיימו שני מקראות הללו" ("והיו עיני ולבי שם כל הימים" ו-"נ?ש???א לבבנו אל כפים"). בצורת ההתנהלות של האדם בעולם ניתן לנקוט באחת משלוש דרכים - עיניו וליבו למעלה, עיניו וליבו למטה, והשלישית
- [מניין שראש השנה הוא יום הדין?](https://www.vorts.co.il/?p=104) - הגמרא מביאה הוכחה לכך שראש השנה הוא יום הדין מהפסוק (דברים, יא ד) "תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו", איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פ"א ה) "כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב" " (ראש השנה ח ע"א). לכאורה לפי גמרא זו רק הפסוק בתהילים הוא זה שמגלה
- [האזינו - תמצית התורה כולה](https://www.vorts.co.il/?p=105) - אחרי שמשה מסיים את שירת "האזינו" הוא אומר לעם ישראל (דברים ל"ב מ"ו): "שימו לבבכם לכל הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום, אשר תצום את בניכם, לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת". ועל כך אומר רש"י: "שימו לבבכם ? צריך אדם שיהיו עיניו ואזניו ולבו מכוונים לדברי תורה, וכן הוא אומר (יחזקאל מ' ד'):
- [ראש השנה - זמן מחיקת העוונות ל"שארית ישראל"](https://www.vorts.co.il/?p=106) - על הפסוק במיכה (ז' י"ח): "מי א-ל כמוך, נשא עון ועבר על פשע, לשארית נחלתו, לא החזיק לעד אפו, כי חפץ חסד הוא" אומר רבי חנינא במסכת "ראש השנה" (דף י"ז עמ' א'): "אליה וקוץ בה, לשארית נחלתו, ולא לכל נחלתו, למי שמשים עצמו כשירים". זמן נשיאת העון ומחילת הפשעים הוא ראש השנה. ואכן, מדברי
- [קול השופר כתזכורת לתשובה](https://www.vorts.co.il/?p=107) - הרמב"ם פותח את הלכות התשובה (פרק א' הלכה א'): "כל המצוות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן, בין בזדון בין בשגגה, כשיעשה תשובה וישוב מחטאו, חייב להתוודות לפני הא-ל ברוך הוא: שנאמר (במדבר ה' ו'-ז'): "איש או א שה כי יעשו מכל חטאת האדם . . . והתודו, את חטאתם אשר עשו"
- ["המצוה הזאת" - מצוות התשובה](https://www.vorts.co.il/?p=108) - פרשת "נצבים" היא פרשת התשובה כמו שאומר הרמב"ן על (דברים ל' י"א): "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום", אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת, כי "והשבת אל לבבך",(בפסוק א') "ושבת עד ה' אלהיך" (בפסוק ב') מצוה שיצוה אותנו לעשות כן. ונאמרה בלשון הבינוני לרמוז בהבטחה כי עתיד הדבר להיות כן: והטעם, לאמר כי אם
- [מוחל וסולח לעוונותינו](https://www.vorts.co.il/?p=109) - אומר האדמו"ר מרוז'ין: לכאורה, יש בעיה בתפילת יום כיפור כשאנחנו מברכים ברכה כמו "ברוך אתה ה', מלך מוחל וסולח לעוונותינו..." וכו'. מהיכן לנו הבטחון שהשנה אכן ימחל לנו ה'? ואם חלילה הקב"ה לא ישלח וימחל, הרי יוצא שברכנו ברכה לבטלה ואמרנו את שם השם לבטלה! אלא שזה כמו אב שמשחק עם בנו, מציע לו תפוח
- [יום כיפורים - התעלות מעבר לכל מימדי ההפרעה](https://www.vorts.co.il/?p=110) - על יום הכיפורים נאמר ש"עצמו של יום מכפר". ביום עצמו ישנה סגולה וכוח לכפרה ומחיקת החטאים. מדרש במסכת יומא (כ.), חושף לפנינו טפח נוסף בסגולתו של זמן זה: "השטן בגמטריא 364 הוא, בימים אלו יש לו רשות לקטרג, ביוה"כ אין לו רשות לקטרג" (מתורגם מארמית). מהי משמעות המדרש? השטן הינו שם כולל לכל הכוחות המפריעים לגילוי
- [עשרת הרוגי מלכות ומכירת יוסף](https://www.vorts.co.il/?p=111) - במכירת יוסף נאמר: "ויצלהו מידם... לא נכנו נפש". ראובן לא רצה שהוא ותשעת אחיו, יהרגו את יוסף. וב"אלה אזכרה", הפיוט על עשרת הרוגי מלכות, ביום הכיפורים נאמר על הקיסר של רומי: "אמר להם: ומי שגנב איש מאחיו של בני ישראל והתעמר בו ומכרו מה דינו? אמרו לו :התורה אמרה מות יומת. ענה ואמר להם: אם
- [עיצומו של יום מכפר](https://www.vorts.co.il/?p=112) - נחלקו חכמים בדין כפרת יום-הכיפורים (יומא פה, ב): רבי אומר: יום-הכיפורים מכפר גם בלי תשובה. "עיצומו של יום מכפר". וחכמים אומרים: יום-הכיפורים מכפר רק לשבים בתשובה ואינו מכפר לשאינם שבים. רבי אומר, שיום-הכיפורים מכפר אפילו למי שאינו מקיים את מצוות היום, אפילו מי שאוכל ביום-הכיפורים ועושה בו מלאכה ואינו מקדש את היום, אף-על-פי כן יום-הכיפורים
- [הקשר בין סוכות למגילת קהלת](https://www.vorts.co.il/?p=113) - מגילת קהלת פותחת במילים "הבל הבלים, אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל" (פסוק ב'). ואז היא מונה רשימה של פילוסופיות חיים וסגנונות חיים, ששלמה המלך, מחבר המגילה בחן, ובסופו של דבר הסיק שהן כולן ריקות וחסרות ערך. מסיבה זו, אנשים נוטים לעיתים קרובות לראות את קהלת בתור ספר עגום ופסימי.לכאורה נראה משונה מדוע קוראים את קהלת
- [בראשית - למען שתי ה"ראשיות"](https://www.vorts.co.il/?p=114) - רש"י על מילה "בראשית" מביא את חז"ל שאומרים שהעולם נברא למען שני דברים שנקראו "ראשית" - למען ישראל שנאמר עליהם "ראשית תבואתה" בירמיהו ולמען התורה שנאמר עליה "ראשית דרכו" במשלי. לכאורה לא ברור למה לקחו חז"ל שתי סיבות ולא בחרו פשוט אחת מהן. (וגם למה לפי זה כתוב בראשית). אלא שאפשר לומר שזה כמו הפירוש
- [מדוע פתח בבראשית?](https://www.vorts.co.il/?p=115) - ידוע הוא הרש"י הראשון על התורה שמסביר מדוע פתחה התורה דווקא בבראשית, כלומר במעשה בריאת העולם. לכאורה, אומר רש"י בשם ר' יצחק, היה צריך לפתוח ב"החודש הזה לכם ראש חודשים", שהיא המצווה הראשונה (שקיבלו ישראל כציבור) ולא במעשה יצירת העולם, אלא שמגיע סיפור בריאת העולם למקרה שאומות העולם יגיעו ויגידו לישראל "ליסטים אתם שכבשתם ארצות
- [הבדלה טובה והבדלה שאינה טובה](https://www.vorts.co.il/?p=116) - נאמר בפרשה: ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע. נאמר על זה במידרש: לא אמר "כי טוב" ביום השני מפני שנעשתה בו הבדלה בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע, ובמקום שישנה הבדלה אין מקום לטוב. כלומר מכיוון שהיתה הפרדה בין המים למים לא נאמר "כי טוב". נשאלת
- [הקשר בין המבול להר סיני](https://www.vorts.co.il/?p=117) - כשציוה הקב``ה את נח על בניית התיבה, הוא תיאר את הזמן שבו אמור המבול להתרחש: ``כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה`` (ז,ד). תיאור זמן דומה נאמר גם במעמד הר סיני - ``ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן... ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה`` (שמות כד,טז-יח). דמיון מפתיע
- [נוח, בניו, ופריה ורביה](https://www.vorts.co.il/?p=118) - "ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד את שם את חם ואת יפת" (בראשית ה' ל"ב). נח הוליד את יפת (ראה רש"י על הפסוק) רק בהגיעו לגיל 500. ולמה? כי המצווה היחידה שהיתה עד אז היתה "פרו ורבו" (בראשית א' כ"ח). "פרו ורבו" שווה 500. ומה קורה למי שאינו עוסק בפריה ורביה? על צוויו של
- [מדוע הקב"ה לא התחיל את התורה באות א?](https://www.vorts.co.il/?p=119) - נכתב בספר בראשית שה' ברא את האדם חסר במקצת ממנו כלומר חסר את "התוכנה" להבנה את האות א . האדם יוכל לחקור לשאול ולהבין כפי שנרמז במילה הראשונה בתורה בראשית,מראש תבה ב- ועד סוף תבה -ת, אבל באות א לא ניתנה הבנה, לכן נשאל מה מה מיוחד באות זו. אם נכתוב את האות כמילה - "אלף"
- [מה גילתה הפרידה מאברהם?](https://www.vorts.co.il/?p=120) - שני שותפים עתירים בנכסים חיו בעיר אחת. אחד מהם היה גומל חסדים ונותן צדקה, ומפזר את ממונו לעניים, ובשל זאת נתן לו ה' הצלחה וכל מה שניסה הצליח. וכל האנשים סביבו - כולל גם השותף שלו - היו בטוחים כי שני השותפים ביחד הינם ברי מזל גדולים וההצלחה מאירה להם פנים כאחד. כעבור זמן מה,
- [את מי לקח אברהם למלחמה?](https://www.vorts.co.il/?p=121) - אחרי שכדרלעומר ושותפיו לוקחים בשבי את לוט, יוצא אברהם להצילו והוא לוקח עמו שלוש מאות ושמונה עשר אנשים מאנשי ביתו. ועל כך אומר רש"י (בראשית י"ד י"ד), בהביאו את דברי הגמרא במסעת "נדרים" (דף ל"ב עמ' א'): "אליעזר לבדו היה, והוא מנין גימטריא של שמו". ורמז לכך יש בהמשך (שם פס' ט"ז): "וישב את כל
- [אברהם ניגש למלחמה - כמו יואב, יהודה ואליהו](https://www.vorts.co.il/?p=123) - לאחר שהולכים המלאכים להשחית את סדום פונה אברהם להקב"ה, כמו שמספרת התורה (בראשית י"ח כ"ג): "ויגש אברהם". על המילה "ויגש" אומר רש"י במקום: "ויגש אברהם - מצינו הגשה למלחמה (שמואל ב' י' י"ג): "ויגש יואב", הגשה לפיוס (בראשית מ"ד י"ח): "ויגש אליו יהודה", והגשה לתפלה (מלכים א' י"ח כ"א)" "ויגש אליהו הנביא", ולכל אלה נכנס
- [מהות ביקורו של הקב"ה את אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=124) - פרשת "וירא" נפתחת כאשר ה' נראה אל אברהם - "וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום". מיד אחר כך, מסופר על המלאכים שהגיעו אל אברהם. לא ברור מה משמעות ה"היראות" הזו של ה' לאברהם. מה הוא אמר לו? מה היה שם? ממתי הקב"ה נראה לנבחריו בלי לעשות כלום מעבר לזה. פירוש
- [מידת החסד באברהם](https://www.vorts.co.il/?p=125) - אחת המטרות בעקידת יצחק היתה להראות לעולם את רמת אהבתו ודבקותו של אברהם אבינו הקב"ה, ואת האופן שבו הוא מכוון ועושה את כל מה שהקב"ה מצווה עליו. אומר על זה ה"כתב סופר" שלכאורה אין בזה הוכחה גדולה לכך. יתכן שאפשר לומר שאברהם היה פשוט אדם אכזרי, ולא היה לו קשה במיוחד כל העניין. בעיקר, אומר
- [ההבדל בצורת האירוח בין אברהם ללוט](https://www.vorts.co.il/?p=126) - על אברהם מסופר שהגיש לאורחיו לחם ובשר,ואילו על לוט כתוב "ומצות אפה" [יט ג]. רשי מפרש שלוט אפה מצות כי פסח היה. בעל התוספות מסביר את ההבדל בין אברהם ללוט, בגללו הכין אברהם לחם ובשר ולוט אפה מצות. ישנו טבע הטבוע בלבבות האנשים בזמן שמקבלים אורח לביתם. בזמן שהאורח חביב על בעל הבית אז חביב
- [איך ביצע מיכאל שתי שליחויות?](https://www.vorts.co.il/?p=127) - בפרשתינו יש אזכור רב של מלאכים:אורחי אברהם,סדום,שילוח הגר ואף עקידת יצחק. במסכת בבא- מציעא, פרק ז´, עמ´ פ"ו, דף ב´- מסופר לנו מי היו שלושת המלאכים שבאו לאברהם ומה היה תפקידם: א) מיכאל- לבשר לשרה ב) רפאל- לרפא את אברהם ג) גבריאל- להפוך את סדום נשאלת השאלה: מדוע אם כך מגיע גבריאל לבקר את אברהם? כמו
- [כיצד יתכן שאברהם טפל לשרה בנביאות?](https://www.vorts.co.il/?p=128) - כתוב בפ´ "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" ואומר רש"י בשם המדרש "בקול רוח הקודש שבה , למדנו שאברהם טפל לשרה בנביאות" והדברים נראים תמוהים, וכי אם שרה עיקר ואברהם טפל, למה מזכיר הכתוב את אברהם וגילויי שכינה אליו ואילו שרה אינה מוזכרת כ"כ ? אלא שכתוב בהקשר אחר "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו
- [יצחק - בנו של אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=129) - "ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו". כנגד ליצני הדור שאמרו מ"אבימלך נתעברה שרה", (ראה רש"י לתחילת פרשת "תולדות", בראשית כ"ה כ"ט), מעידה התורה (בראשית כ"א ד'): "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלקים". מילוי האותיות של "בן לזקניו" שווה 728. מילוי האותיות של "בן שמנת ימים" שווה 728. "יצחק" (עם
- [מתי עולים המים](https://www.vorts.co.il/?p=130) - רש"י מסביר שאליעזר רץ לקראת רבקה כאשר הגיע לשאוב מים "לפי שראה שעלו המים לקראתה". מסביר הרמב"ן שרש"י לומד זאת ממה שכתוב "ותמלא כדה ותעל" ולא כתוב "ותשאב" כמו שכתוב בהמשך "ותשאב לכל גמליו". נשאלת השאלה למה באמת כאשר מילאה רבקה את המים לגמלים לא עלו לקראתה המים כמו מקודם? אומר על זה רבי לוי יצחק
- [גדולתו של אליעזר - בתפילתו](https://www.vorts.co.il/?p=131) - חז"ל אמרו שגדולה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים. הם התכוונו אכן לסיבה ששיחתו של אליעזר חוזרת שוב באריכות שכזו בתורה, אבל ניתן גם לומר שמדובר כאן בתפילתו של אליעזר - "אין שיחה אלא תפילה". אליעזר מגיע לכל העניין חצוי בליבו - מצד אחד הוא עבד נאמן של אברהם, והוא מקיים את שליחותו ללא שום
- [מדוע נקרא עשו אדום?](https://www.vorts.co.il/?p=132) - התורה אומרת שעשו אדום משום שביקש מיעקב לתת לו מעט מ"האדום האדום הזה". זה נראה מעט מוזר. בגלל צורת הביטוי הזו נקבע בתורה שמה של אומה שלמה? בגלל האפיזודה הזו? חז"ל מפרשים שיעקב הכין את נזיד העדשים ליצחק אביו מפני שאברהם נפטר באותו היום. נהוג שמנחמים אבל בתבשיל של עדשים. ברור שגם עשו ידע שאברהם
- [עשו לא היה רשע מבטן](https://www.vorts.co.il/?p=133) - פרשת תולדות מספרת על לידתם וחייהם של יעקב ועשיו. על הפסוק "ויתרוצצו הבנים בקרבה" אומרים חז"ל שכבר בהיותם ברחם אימם נתגלו אצל יעקב ועשיו נטיות מנוגדות - יעקב נמשך לבית-המדרש, ואילו עשיו נמשך לבית עבודה-זרה. כמו-כן אומרים חז"ל, שהשניים רבו סביב "נחלת שני עולמות". נשאלת השאלה מדוע הייתה ביניהם מריבה בעניין זה, והלוא השאיפות השונות של
- [קנאת הגוים מחזירה את העם היהודי לעצמו](https://www.vorts.co.il/?p=134) - כאשר יצחק מצליח יותר מדי בעיני הפלישתים, פונה אליו אבימלך ואומר לו "לך מעמנו, כי עצמת ממנו מאוד". אומר על זה הרש"ר הירש - הפסוק הזה בעצם רומז על האופן שבו עם ישראל שומר על תפקידו לקראת הגאולה. אותה קנאה עצמה של הגוים, בהצלחתו של ישראל היא אחד מהמכשירים של ההשגחה להציל את עם ישראל.
- [כוונתה של רבקה](https://www.vorts.co.il/?p=135) - כאשר בוחנים את המעשה בו מצליח יעקב להשיג את הברכה מאביו, ברורות כוונותיהם של רוב הדמויות, חוץ משל רבקה. לא ברור מדוע מנסה רבקה להניע את יעקב לגנוב את הברכה. לאיזו הצלחה יכלה כבר לצפות מהמעשה הזה? האם באמת חשבה להטעות את יצחק, אדם בעל רוח הקודש? האם באמת ציפתה שאחרי שהמרמה יתברר (והלא ברור
- [ברכה מתוך שמחת הנפש](https://www.vorts.co.il/?p=136) - מדוע בקש יצחק מטעמים לפני ברכתו? בארו הראשונים שבקש לענג את גופו כדי שתיהיה נפשו שמחה ומעונגת, כי כאשר מתחזקים כוחות הגוף , מתעוררים כוחות הנפש, ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש, כמו שאמרו חז"ל: "אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה שנאמר (מלכים ב,ג ) ויהי כנגן המנגן
- [מעשה בהלל](https://www.vorts.co.il/?p=150) - הנה סיפור אגדה על הלל הזקן, על אשתו - ועל עני שהופיע בפתח הבית: מעשה בהלל הזקן שעשה סעודה לאדם אחד. בא עני ועמד בפתח ביתו ואמר לאישתו של הלל: אישה אני צריך לשאת היום, ואין לי פרנסה כלום. נטלה אישתו של הלל את כל הסעודה, ונתנה לו. ואחר-כך לשה ע?יס?ת בצק אחרת ובישלה א?ל?פ??ס
- [מנהג הנר בחופה](https://www.vorts.co.il/?p=155) - האשכנזים נוהגים ללוות את הזוג לחופה כאשר הם אוחזים בנרות הדולקים בידיהם וזה כנגד הימים בהם נאסרו קיומם של חופה וקידושין, וזוגות יהודיים נאלצו להתחבא ולהתחתן בסתר. על תקופה זו, לאחר חורבן בית שני מסופר:" בימי השמד לא היו יכולים לעשות חופה לעיני כל, והיו עושים העניין בצנעה. ומי שהיו אצלו נרות דולקים על המפתן,
- [חמור שונאך](https://www.vorts.co.il/?p=137) - כתוב בפרשתינו "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עימו" נשאלת השאלה הלא כתוב "לא תשנא את אחיך בלבבך" כלומר אסור לשנוא אף אחד מישראל, אז כיצד יכול להיות מצב שהאדם שונא את חברו? על כרחך אתה אומר שהתורה מצוה לשנוא, לשנוא רשעים.הגמ' לומדת מהפס' "כי תראה" וגו' שאם יש
- [חפירת הבארות](https://www.vorts.co.il/?p=138) - התורה מספרת לנו באריכות בפרשתנו את עניין חפירת הבארות על ידי יצחק ועבדיו. בתחילה מספרת התורה שאת כל הבארות שחפר אברהם, סתמו אותם הפלשתים. לאחר מכן בא יצחק וחופר את כל הבארות שחפר אברהם, אלו שכאמור נסתמו בעפר על ידי פלישתים. אז חופרים עבדי יצחק בנחל ומוצאים שם באר מים חיים אך רועי גרר רבים
- [קידושין ומתן תורה](https://www.vorts.co.il/?p=139) - "הרי את מקודשת לי"- מעשה הקידושין העומד במוקד החופה בא לידי ביטוי במתן תורה מיד החתן- ליד הכלה. מדגיש הכתוב "מימינו אש דת למו" (דברים ל"ג, ב'), ו"אש דת" זו עתידה להינתן לכנסת ישראל על ידי ריבון העולמים, אשר יושיט לה ביד ימינו את התורה כטבעת נישואין ויאמר לה "הרי את מקודשת לי", ומכאן המקור
- [אומנותו של הקב"ה](https://www.vorts.co.il/?p=140) - מטרוניתא אחת שאלה את רבי יוסי בן חלפתא : לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה : לשישה ימים. אמרה לו: ומאותה שעה ועד עכשיו מה עושה? אמר לה : יושב ומזווג זיווגים,בתו של פלוני לפלוני . אמרה לו : וזוהי אומנותו? אף אני יכולה לעשות כן. כמה עבדיםוכמה שפחות יש לי, ובשעה קלה
- [אשה בבית אורחת בבית](https://www.vorts.co.il/?p=141) - מספרים, שלביתו של רב זקן בירושלים באו כמה תלמידים להיבחן אצלו לקבלת הסמכה לרבנות. התלמידים הגיעו בשעת הערב, כפי שנקבע מראש, אך הרב ביקשם להמתין , כי יש לו אורחת בחדר השני. התלמידים המתינו שעה ארוכה והתפלאו, כיצד הרב מבזבז את זמנו עם אורחת בחדרו והוא נותן להם לחכות. לאחר זמן יצאה אשתו מהחדר. אמר
- [שבירת הכוס](https://www.vorts.co.il/?p=142) - בן רבינא חיתן את בנו: ראה את החכמים, שדעתם מבודחת עליהם ביותר, הביא כוס של זכוכית יקרה ושברה לפניהם, ונעצבו אל ליבם (ברכות ל"א). על כך כתבו בעלי התוספות : "מכאן נהגו לשבור כוס זכוכית בנישואין". יש סוברים,שאין טוב בלי רע, כשם שאין אור בלי חושך. כך אין שמחה בלא עצב, לכן יש להזכיר את
- [הקב"ה והחתונה](https://www.vorts.co.il/?p=143) - נאמר במדרש: אמר רבי אבהו: נטל הקב''ה כוס של ברכה ובירכן (את אדם וחווה), אמר רבי יהודה בר רבי סימון: מיכאל וגבריאל היו שושביניו של אדם הראשון. אמר רבי שמלאי: מצינו שהקב''ה מברך חתנים ומקשט כלות וכו' (מדרש רבה בראשית ח).
- [החתן והכלה - מולכים](https://www.vorts.co.il/?p=144) - בפרקי דרבי אליעזר סוף פרק טז למדנו: ``החתן דומה למלך - מה המלך לובש בגדי כבוד, כך החתן לובש בגדי כבוד כל שבעת ימי המשתה; מה המלך הכל מקלסין אותו, כך החתן הכל מקלסין אותו כל שבעת ימי המשתה; מה המלך פניו מאירות כאור חמה, כך החתן פניו מאירות כאור החמה, שנאמר (תהלים יט,ו): `והוא
- [הקמת בנין עדי עד](https://www.vorts.co.il/?p=145) - המשפחה משולה לבית, כאמור בברכות הנישואין "והתקין לו ממנו בנין עדי עד". וכך אמר רבי יוסי (שבת דף קיח עמוד ב) "מימי לא קריתי לאשתי אשתי... אלא: לאשתי ביתי". המהר"ל מפרש שבנישואין נעשה יחוד של שני הפכים: זכר ונקבה, ויש להוסיף, מרקעים שונים, לפעמים משני שבטים, ומשתי משפחות שונות, או מעדות שונות, ורק השכינה שביניהם
- [מעלת טו באב](https://www.vorts.co.il/?p=146) - חז"ל אומרים (תענית כ"ו ע"ב) שלא היו ימים טוביםלישראל כט"ו באב ויום הכיפורים (יום הכיפורים כיום של מחילה וכפרה) . הגמרא שואלת מה מעלתו של יום זה (ט"ו באב)? ומספרת הגמרא שביום זה היו בנות ישראל לובשות בגדים לבנים שאולים והיו אומרת: 'בחור שא עיניך'. וכל זה כי גם בשעה זו של שידוך ומציאת כלה
- [תנאי החתונה](https://www.vorts.co.il/?p=147) - המשנה מביאה על יום טו באב את הפסוק "בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת ליבו" ומסבירה שם כי "יום חתונתו" - זה מתן תורה, ו"ביום שמחת לבו" - זה בנין ביהמ"ק. בפשט הגמרא נראים הדברים כמו דרשה על הימים הללו. אך יש מסבירים שכך היה הבחור עונה לבחורה שבחר בה כי יסוד הבית
- [ענבי הגפן](https://www.vorts.co.il/?p=148) - "ענבי הגפן בענבי הגפן - דבר נאה ומתקבל" האמרה משווה את בני הזוג לגפן משתי סיבות: האחת, משום שדרך גידולו של כל פרי היא כלפי מעלה בתחילת פרח ואחר כך צומח פרי במקומו. ואשכול ענבים, אין הדבר כך, האשכולות צומחים כלפי מטה. זה סמל האושר בחיי הנישואין: כשבני הזוג נוהגים איש ברעהו בהכנעה ובויתור ומורידים
- [שבת חתן](https://www.vorts.co.il/?p=149) - הטעם לשבת חתן מובא בפרקי דרבי אליעזר: "ראה שלמה (המלך) שמידת גמילות חסדים גדולה לפני המקום, וכשבנה את בית המקדש בנה שני שערים, אחד לחתנים ואחד לאבלים ולמנודים, והיו ישראל הולכים בשבתות ויושבים בין שני השערים הללו, והנכנס בשער חתנים היו יודעים שהוא חתן, והיו אומרים לו השוכן בבית הזה ישמחך בבנים ובבנות וכו', משחרב
- [מה' יצא דבר](https://www.vorts.co.il/?p=151) - הגמרא אומרת כי יש הוכחה מן התורה, מן הנביאיםומן הכתובים, שהזיווגים באים מאת הקב"ה. מן התורה שנאמר (בראשית כד): "ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר". מן הנביאים שנאמר (שופטים יד): "ואביו ואימו לא ידעו כי מה' הוא". מן הכתובים שנאמר (משלי יט): "בית והון נחלת אבות ומה' אישה משכלת". (מועד קטן יח,ב)
- [קשה כקריעת ים סוף](https://www.vorts.co.il/?p=152) - קריעת ים-סוף הייתה נס, כי הוא שלא כסדר העולם. כך גם זיווגו של אדם הוא למעלה מסדר העולם. האיש והאישה, בטבעם, הם מחולקים, והכוח לאחדם יחד מגיע מדרגה שהיא למעלה מהעולם. (המהר"ל מפראג)
- [סדר הנישואין ביום החופה](https://www.vorts.co.il/?p=153) - בימי התלמוד היה המנהג לתת עטרה בראש החתן והכלה. העשירים עשו העטרה של זהב והעניים מענפי עץ עבות ומן ורדים (מסכת סוטה מ"ט) סותרין שערות ראש הכלה וקולעין אותה מחדש קודם החופה, שכן הקב"ה קלע לחווה וקשטה בכ"ד קשוטין והביאה אל האדם (מסכת עירובין י"ח). מכסין הכלה בהינומא על ראשה ועל פניה כדכתיב ברבקה "ותקח
- [יוצר האדם](https://www.vorts.co.il/?p=154) - כשהחתן והכלה עושים את דרכם לחופה, הם אינם הולכים לבד, אלא מלווים על ידי הוריהם השושבינים. החופה, אשר מחברת ומאחדת את הזוג הצעיר למשפחה חדשה, מהווה גם פרידה ממשפחותיהם שלהם. פרידות מטבען הן עצובות, אך פרידה זו שונה מכולם. תחת החופה באה יצירת האדם לכדי תכלית, ובכניסתו אליה מביע הזוג את רצונו להצטרף למעגל קיומו
- [גימטריאות בפרשת ויצא](https://www.vorts.co.il/?p=156) - כאשר יוצא יעקב מבאר שבע והולך לחרן מבטיח לו ה' בחלומו (בראשית כ"ח ט"ו): "והנה אנכי עמך, ושמרתיך בכל אשר תלך, והשבתיך אל האדמה הזאת, כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך". מסביר רש"י: "אנכי עמך - לפי שהיה ירא מעשו ומלבן". חששו זה של יעקב עתיד להיעלם לאחר שייאבק עם
- [אל מקומי ולארצי](https://www.vorts.co.il/?p=157) - כאשר מבקש יעקב מלבן לצאת חזרה לביתו, הוא אומר לו "שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי". הרש"ר הירש מביא את תשומת ליבנו שיעקב לא אמר "אל מקומי ואל ארצי" כמו שיתרו אמר בהמשך "אל ארצי ואל מולדתי אלך". לכאורה, אכן אין אדם יכול להיות במקום מגוריו אלא אם כן הוא נמצא גם בארצו. אך אצל יעקב
- [מדוע התייעץ יעקב בנשותיו?](https://www.vorts.co.il/?p=158) - "ויאמר ד' אל יעקב, שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך. וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו ויאמר להן ...", ובהמשך: "עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך, ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו הלא נכריות נחשבנו לו ... ועתה כל אשר אמר אלוקים אליך
- [שתי סיבות שמחזירות לארץ](https://www.vorts.co.il/?p=159) - סיבות רבות מביאות אדם מישראל, השוהה בגלות, להחליט לעלות אל ארץ אבותיו. וכולן נמצאות גם אצל האב השלישי של האומה, יעקב אבינו. ההתעוררות הראשונה לשוב לארץ היא האנטישמיות: "וירא יעקב את פני לבן, והנה איננו עמו כתמול שלשום". עוד לא התחילו רדיפות וגזירות, עוד לא התחילו רציחות ושמדות; אבל יעקב כבר קורא את הכתובת על
- [ברוך שומר הבטחתו לישראל](https://www.vorts.co.il/?p=160) - ה' אומר למשה לבוא אל פרעה, לאחר שהוא קיבל את שבע המכות הראשונות, גם כדי להעביר את סיפור יציאת מצרים מאב לבן, כמו שנאמר (שמות י' ב'): "ולמען תספר באזני בנך, ובן בנך, את אשר התעללתי במצרים", וגם כדי לקיים את ההבטחה לאברהם אבינו, כמו שנאמר בהגדה של פסח: "ברוך שומר הבטחתו לישראל, ברוך הוא.
- [הכבדת לב פרעה](https://www.vorts.co.il/?p=161) - הקב"ה אומר למשה (שמות י' א-ב'): "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו, ואת לב עבדיו, למען שתי אתתי אלה בקרבו. ולמען תספר באזני בנך, ובן בנך את אשר התעללתי במצרים, ואת אתתי, אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'". מילוי האותיות של "למען שתי אתתי אלה בקרבו" שווה 1785. מילוי האותיות של "ולמען
- [אהבת יעקב ורחל](https://www.vorts.co.il/?p=163) - צריך להבין מה גרם ליעקב לאהוב את רחל מלאה לאחר נישואיו עם לאה. על הפסוק ויזכור אלוקים את רחל [ל,כב] אומר רשי "הקב"ה זכר לה [לרחל] שמסרה סימניה לאחותה ושהייתה מצירה שלא תעלה בגורלו של עשו". שכן היו בכל אומרים: שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן, הגדולה לגדול, והקטנה לקטן, כלומר שרחל תתחתן עם יעקב
- ["רוגזו של יוסף"](https://www.vorts.co.il/?p=164) - על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו..." יש לשאול: והרי כבר מאמצע הפרשה הקודמת סופר על חזרתו של יעקב אבינו לארץ? לכן דרשו חכמים את הפסוק כתיאור מצבו הרוחני של יעקב, וכמובא ברש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו של יוסף..." והדברים נראים תמוהים: מי צרה עינו בשלוותו של יעקב? ומה היא אותה שלווה
- [בחירתו החופשית של יוסף](https://www.vorts.co.il/?p=165) - על מכירת יוסף קשה מדוע האחים שקרו את אביהם וניסו, באמצעות טבילת כתונת הפסים בדם שעיר העזים, לשכנעו שיוסף נטרף, ומדוע לא גילה הקב"ה ליעקב את האמת? על שתי השאלות ניתן לענות ב"חדא מחתא" ולהסביר כי האחים ידעו שגורל ההורים של הנעדרים מר מגורלם של ההורים השכולים. לכן מתוך כוונה טובה ניסו להסתיר את האמת
- [אפלית יוסף וגלות מצרים](https://www.vorts.co.il/?p=166) - וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית ל"ז\א'): "ביקש יעקב לישב בשלווה - קפץ עליו רוגזו של יוסף" (רש"י בשם המדרש). בהקשר לכתוב "ועשה לו כתונת פסים", תולים חז"ל את ירידת בני ישראל למצרים באפלייתו של יוסף לטובה על ידי אביו: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים; שבשביל משקל שני סלעים מילת שהוסיף
- [תולדות יעקב - יוסף](https://www.vorts.co.il/?p=167) - אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה (בראשית ל"ז\ב'). הרי היו לו ליעקב עוד אחד עשר בנים, ואם ביקש הכתוב למנות תולדותיו - מדוע הגדיר רק את "יוסף" כ"אלה תולדות יעקב"? ומה עוד, שבידוע הוא כי "אלה" בא "לפסול את הראשונים" (ראה רש"י בפתח פרשת משפטים, וכן במדרשים) ולייחד את ההגדרה רק למפורט בצידה!
- [תולדות עשו ותולדות יעקב](https://www.vorts.co.il/?p=168) - בסוף פרשת "וישלח" מנויים אלופי עשו. אנו מוצאים כי משפחות עשו, למרות שבאו מאמהות שונות, חיו באחדות ובהרמוניה. ולא בכדי, נאמר ליעקב (בתחילת הפרשה הקודמת) כי "הנה הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו", כאשר "עמו" יעיד כי ארבע מאות ראשי הגייסות של עשו היו "בלב אחד כאיש אחד". לעומת זאת, יעקב יודע ברוח הקודש, ונוכח
- [מידת הבטחון, ויוסף](https://www.vorts.co.il/?p=169) - נאמר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו - זה יוסף, ולא פנה אל רהבים - על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, נתווסף לו שתי שנים" (מדרש רבה). מאמר זה תמוה משתי בחינות: האחת - מדוע הוא פותח בשבחו של יוסף ("אשרי הגבר"), ואחר כך מספר בגנותו? והשנית - הרי נאמר "וברכך ה' א-לקיך בכל
- [חלומו של פרעה וניתוקו](https://www.vorts.co.il/?p=170) - נאמר על פרעה שהוא חולם "והנה עומד על היאור". יש מנהיגים אשר כל ימיהם - חלום אחד גדול; מנותקים הם מן המציאות, אינם חשים בכאב העם ואינם שותפים בשמחתו; משל חיים הם בתוך בועה משלהם. וכל כך למה? משום שחושבים הם עצמם ליחידי סגולה ומורמים מעם, "והנה עומד על היאור": כלומר, הם ניצבים מעל הכל,
- [מדוע נפעם פרעה בבוקר](https://www.vorts.co.il/?p=171) - כתוב על פרעה - "ויהי בבוקר ותפעם רוחו". על פי הרמב"ן, פעימת רוחו, התפעמותו והתרגשותו של פרעה - היתה דווקא בבוקר. וכל כך למה? הנה, בידוע הוא כי יוסף נשתחרר מבית האסורים בראש השנה. עוד ידוע מן הגמרא, כי בראש השנה נידונים בני אנוש לפני כסא הכבוד, בזה הסדר: אומות העולם - בלילה, ועליהן נאמר
- [מה שהגיד לפרעה ומה שהראה לו](https://www.vorts.co.il/?p=172) - נאמר בפרשה "את אשר הא-לקים עושה הגיד לפרעה" (בראשית מ"א\כ"ה). כאן נאמר - "הגיד לפרעה", ומדוע כאשר מדובר על הפרות הרעות ושנות הרעב - נאמר "אשר הא-לקים עושה הראה את פרעה"? אלא, ידוע על פי הגמרא במסכת שבת, כי "מעולם לא יצתה מידה טובה מפי הקב"ה וחזר בו", כלומר - הבטחה היוצאת מפי הקב"ה -
- [פרו ורבו](https://www.vorts.co.il/?p=173) - לפי הדרש, כמה ילדים אנו מצווים להביא לעולם? ובכן יש הסבורים שניים לפחות בן ובת. ואולםדרש יפהסובר שלושה! וכי למה? ובכן מצוות הכתוב בתורה בלשון משולשת "פרו ורבו ומלאו את הארץ" משני הורים שמביאים לעולם שלושה כך בעצם מתקיימת מצוות הרבייה. והרי אין מילה ואפילו קוצו של יוד שנכתב ללא מהות וכוונה רוחנית. (בשם ישי
- [ההבדל שבין יין לשמן](https://www.vorts.co.il/?p=174) - בפרשת וישב קראנו על היין: ‏"ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני: ובגפן שלשה שריגם והיא ‏כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים" וכו´‏ את נר חנוכה אנו מדליקים זכר לנס שארע במצות הדלקת הנרות בבית המקדש:‏ ‏"ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר
- [מדוע החנוכיה בצד שמאל?](https://www.vorts.co.il/?p=175) - על פי ההלכה, כאשר מניחים את החנוכיה בפתח, יש לשים אותה מצד שמאל, כך שהמזוזה תהיה מצד ימין, החנוכיה בשמאל והאדם יהיה מסובב במצוות מכל הכיוונים כאשר הוא נכנס לבית. עם זאת, עדיין זה נראה מעט מוזר. חוץ מאשר מצוות תפילין, שמניחים על יד שמאל עקב פסוק מפורש ("על ידכה" - יד כהה) בכל שאר
- ["ויגש אליו יהודה" - אל מי ניגש?](https://www.vorts.co.il/?p=176) - ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני (בראשית מ"ד\י"ח): "אליו" - אל עצמו, אל פנימיות לבבו שלו. שהרי מתחילה רבו הספקות והשאלות בלבם של אחי יוסף, ויהודה בראשם, על מה עשה להם ה' ככה, ומדוע הגיעום הדברים כפי שהגיעו. אבל עתה מתחיל יהודה להבין, אם לא בשכלו - אזי בתחושותיו, כי ההשגחה העליונה מציבה בפניו עתה
- [העוד אבי חי](https://www.vorts.co.il/?p=177) - יוסף אומר לאחים "אני יוסף העוד אבי חי" (בראשית מ"ה\ג'). והרי כבר אמרו לו האחים כי אביהם חי, ולא עוד אלא שגם לפני כן שאלם על זאת, והשיבו לו כי חי הוא אביהם! אלא, מוחזק היה יוסף באחיו כי עלולים הם לכחש בנסיבות מסוימות: שהרי יהודה עצמו אמר ליוסף לפני כן כי "יש לנו אב זקן
- [אהבת יוסף לאחיו](https://www.vorts.co.il/?p=178) - הפסוק אומר "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה" (בראשית מ"ה\ד'). לא להקניטם הזכיר כאן את ענין המכירה - אלא אדרבה: לרצותם ולתאר בפניהם את גודל אהבתו אליהם: גם "אשר מכרתם", בשעת המכירה ממש - כאשר הפקרתם אותי תמורת בצע כסף, לא פגה אהבתי אליכם, ולא נפגמה האחווה; גם אז הייתי ונשארתי "יוסף אחיכם"! (פנינים
- [הקרבה האמיתית לגושן](https://www.vorts.co.il/?p=179) - יוסף אומרלאביו "וישבת בארץ גושן והיית קרוב אלי" (בראשית מ"ה\י'), וכי ארץ גושן היתה קרובה לבירת מצרים, אשר בה מן הסתם ישב יוסף? והלא שכנה בפאתי מצרים, וקרובה היתה יותר לארץ ישראל, וכיצד מבטיח יוסף "והיית קרוב אלי"? אלא, בא הכתוב לרמז לנו כי לא תמיד יש לבקש את השכנות הגיאוגרפית בין ענפי המשפחה, ולעיתים
- [שלא לרגוז בדרך](https://www.vorts.co.il/?p=180) - יוסף אומר לאחיו בשלחו אותם "ויאמר אליהם אל תרגזו בדרך" (בראשית מ"ה\כ"ד). מסביר על זה רש"י - "אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך". יודע היה יוסף - מנסיונו המר, את נטייתם של אחיו להגיע לחקר האמת בכל מחיר, וחושש היה שמא בלהט הויכוח האידיאולוגי אשר ללא ספק יתפתח ביניהם בדרכם להביא את יעקב מצרימה
- [קיום השבועה ליעקב](https://www.vorts.co.il/?p=181) - לפני מותו קורא יעקב לבנו, ליוסף, ומבקש ממנו (בראשית מ"ז כ"ט): "אם נא מצאתי חן בעיניך, שים נא ידך תחת ירכי, ועשית עמדי חסד ואמת, אל נא תקברני במצרים". יוסף מבטיח לאביו (שם פס' ל'): "אנכי אעשה כדברך". ויעקב מצווה גם את שאר בניו לקוברו במערת המכפלה (בראשית מ"ט כ"ט). ואכן, עם מותו של יעקב
- [יוסף וארץ ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=182) - בשעה שבא יוסף לבקר את אביו השוכב על ערש דווי, יעקב פונה ליוסף בדברים, הכוללים גם ברכות לבניו. נושא אחד מרכזי שוזר את כל דברי יעקב ליוסף - ארץ ישראל. יעקב מספר ליוסף על התגלות ה` אליו, בשעה שעמד לעזוב את הארץ, ועל הבטחתו שם ליעקב - ``ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם``
- [רדו למצרים](https://www.vorts.co.il/?p=183) - שעבוד בני ישראל ויציאתם ממצרים מסופרת בספר "שמות". כאשר שומע יעקב כי במצרים יש אוכל, הוא אומר לבניו (בראשית מ"ב ב'): "רדו שמה, ושברו לנו משם, ונחיה ולא נמות". ואומר רש"י: "רדו שמה - ולא אמר: לכו, רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו למצרים כמנין רד"ו". מילוי האותיות של "רדו" שווה 746. "שמות" שווה 746. במילה
- [אין דבר העומד בפני הרצון](https://www.vorts.co.il/?p=184) - בפרשת שמות מספרת התורה על בת פרעה היורדת אל היאור לרחוץ, שכשרואה את תיבתו של משה ביאור, שולחת את ידה- אמתה ליטול את התיבה. לדברי חז"ל ( שהובאו ברש"י שם) התיבה היתה מרוחקת הרבה מן המקום שבו ניצבה בת פרעה, אלא שנס התרחש לה וידה התארכה, עד שהגיעה לתיבה, כדי להציל את הילד שנמצא בה.
- [נשיאה בעול](https://www.vorts.co.il/?p=185) - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". המפרשים מתעכבים על מה שכתבה התורה בלשון הווה- "הבאים" הרי לכאורה היה לה לכתוב בלשון עבר "שבאו", כמו שנאמר בהמשך הפסוק "את יעקב איש וביתו באו" שהרי פרשה זו נאמרה אחרי פטירתם של כל שבטי ישראל, שנים רבות לאחר ירידת יעקב ובניו למצרים? האור החיים הקדוש מבאר שהשבטים ירדו
- [אהיה אשר אהיה](https://www.vorts.co.il/?p=186) - מסביר ה"משך חכמה" על שאלתו של משה (שמות ג' י"ג): "ואמרו לי מה שמו?", את תשובתו של הקב"ה (שם פס' י"ד): "אהיה אשר אהיה": "שם אהיה, שתי פעמים כ"א, הן כנגד כ"א שמות שבתפילין של יד, וכן הן בתפילין של ראש. ובצירופן יש מ"ב הוא השם הנורא שהודיעו אימתו על הבריות". וממשיך ה"משך חכמה", "וכל
- [למען תספר באזני בנך](https://www.vorts.co.il/?p=187) - "וידבר ה' אל משה ואל אהרון ויצוום אל בני ישראל, ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים" פסוק זה שנאמר בתחילת פרשתינו מעורר תמיהה, מהו תוכן הציווי שנאמר באותה שעה לישראל? הרי פשיטא שאין צורך בציווי להסכים להשתחרר מעול המצרים! וכי מי לא היה מוכן לפרוק מעליו את עול פרעה? וגם אילו
- [הירא את דבר ה'](https://www.vorts.co.il/?p=188) - מכת ברד המסיימת את פרשתינו לא הייתה מכה ככל המכות, היא לא פגעה בכולם, אלא רק במי שהיה חשוף מחוץ לבית. אדרבה, היא אף נתנה אפשרות להינצל בידי מי שרצה להסתגר בביתו ולברוח ממנה, כמו שהודיע משה רבינו בהתראתו קודם המכה לפרעה ולעבדיו. התורה מעידה כי רבים לא עשו כן, דבר שנראה בלתי מובן! הרי
- [שתי דרכים בגישה לקיום המצוות](https://www.vorts.co.il/?p=189) - שלוש פעמים בפרשת בא מוזכר הצורך להתייחס לבנים בזמן עשיית מצוות הקשורות ביציאת מצרים. במדרש הידוע, המובא גם בהגדה של פסח, מיוחסות פניות אלו לבנים בעלי אופי שונה. ברם, על דרך הפשט מדובר באותו בן, אך בסיטואציות שונות. בפעם הראשונה, ביחס למצוות קרבן הפסח - ``והיה כי יאמרו אליכם בניכם: מה העבודה הזאת לכם? ואמרתם זבח
- [גימטריאות לפרשת בשלח](https://www.vorts.co.il/?p=190) - 1. "ויהי בשלח פרעה את העם" (שמות י"ג י"ז). המילים "ויהי בשלח" רומזות למה שיקרה מאוחר יותר על שפת ים סוף, כאשר לאחר מפלתם של המצרים נאמר (שמות י"ד ל"א): "וירא ישראל את היד הגדלה, אשר עשה ה' במצרים, וייראו העם את ה', ויאמינו בה' ובמשה עבדו". "ויהי בשלח" שווה 371.שווה 371. "ה', משה" שווה
- ["ופרעה הקריב"](https://www.vorts.co.il/?p=191) - במדרש נאמר על הפסוק "ופרעה הקריב": פרעה הקריב את ישראל לתשובה בשעה שעמדו על ים סוף. ודאי שפרעה לא התכוון לעורר את בני ישראל בתשובה, אך יש להבין איך זכה שנתגלגלה זכות זו על ידו שלא במכוון? הרי לימדונו חז"ל שמגלגלין זכות לידי זכאין, האם פרעה אשר רדף את בני ישראל והעבידם בפרך, גזר את
- [מהי הפדות?](https://www.vorts.co.il/?p=192) - אומר דוד המלך על יציאת מצרים (תהלים קי"א ט'): "פדות שלח לעמו, צוה לעולם בריתו". מסביר רש"י: "פדות ? לפדותם ממצרים". פדות זו נעשתה על ידי משה ואהרן אצל הגברים, ומרים אצל הנשים, כדברי הגמרא במסכת "תענית" (דף ט' עמ' א'), על הנאמר בזכריה (י"א ח'): "ואכחד את שלשת הרועים בירח אחד" וכי בירח אחד
- [ה"כשר" שבשונאים](https://www.vorts.co.il/?p=193) - לאחר שבני-ישראל יצאו ממצרים, רדפו המצרים אחריהם, עד שטובעו בים-סוף. התורה מספרת שפרעה לקח לצורך המרדף את ``כל רכב מצרים``. כלומר, המצרים השתמשו במרכבות רתומות לסוסים (או לבהמות אחרות), ובאמצעותן רדפו אחרי בני-ישראל. נשאלת השאלה, מהיכן היו למצרים בעלי-חיים, והלוא בהמותיהם מתו במכת דבר? מסביר רש``י, בשם המדרש, שהבהמות הללו היו של אותם מצרים יראי-ה`,
- [עד מתי מאנתם לשמור מצוותי ותורותי?](https://www.vorts.co.il/?p=194) - שני כשלונות מרכזיים נכשל עם ישראל בפרשת המן: תחילה, עברו ``אנשים`` (טז, כ) על האיסור המפורש של משה שלא להותיר מן המן עד הבוקר; ובהמשך, ``יצאו מן העם`` ללקוט ביום השביעי, למרות דבריו המפורשים של משה - ``היום לא תמצאוהו בשדה`` (שם, כה). בעקבות כשלונות אלו, טוען הקב``ה כלפי משה: ``עד מתי מאנתם לשמור מצוותי
- [דבר תורה לפרשת יתרו](https://www.vorts.co.il/?p=195) - "וישמע יתרו כהן מדין חותן משה" (י"ח, א') רש"י: מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. יש לשאול, והרי מתן תורה עולה על כולם, ומדוע לא מזכיר רש"י ששמע יתרו על מתן תורה? וכן צריך להבין, מדוע להלן בפסוק ח', כשסיפר משה לחותנו "על כל אשר עשה אלוקים לפרעה ולמצרים" לא סיפר לו
- [גניבת נפש](https://www.vorts.co.il/?p=196) - פרשתינו המופיעה מיד לאחר מתן תורה, אינה עוסקת במצוות המרוממות את האדם בינו לבין קונו- כמו: ציצית, תפילין, אמונה וכדו' אלא במצוות שבין אדם לחברו- הנראות כביכול פשוטות ומחויבות המציאות לתיקון עולם. וכבר שאלו מפרשי התורה מדוע נבחר הסדר הזה? אחת מן המצוות הפותחות את פרשתינו עוסקת בגניבת נפש: "וגונב איש ומכרו מות יומת". מה
- [השביעית והגר](https://www.vorts.co.il/?p=197) - פרשת משפטים עוסקת במצוות רבות, עשה ולא תעשה, מצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. אחת מהן היא מצוות השמיטה: ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה, והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך..." פסוקי השמיטה נפתחים עם ו' החיבור לפסוק הקודם המזהיר על הגר: וגר לא תלחץ, ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים
- [אם כסף תלווה את עמי - מדוע "אם"?](https://www.vorts.co.il/?p=198) - ההלוואה - חובה גמורה ומצוה מפורשת היא בתורה. "כי פתוח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו" (דברים ט"ו). אך כאן, בפרשת משפטים, מופיעה מצוות ההלוואה בניסוח אחר - "אם כסף תלווה את עמי". דהיינו: אם ברצונך להלוות - תלווה, ורק אל תיקח ריבית; אבל אם אין רצונך להלוות - אינך
- [את העני עמך](https://www.vorts.co.il/?p=199) - "אם כסף תלוה את עמי" - מצווה אותנו רבון כל העולם. כאן למדנו את מצוות ההלוואה לעני. אך מדוע תלווה דווקא "את עמי" ולא לכל העולם? מדוע אמרו חכמים: "עמי ועובד כוכבים - עמי קודם"? הרי "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", ולא רק על עמו ישראל! ואף אם נבין שיש סדרי עדיפויות בין
- [שילוח העבד, ומצוות מילה](https://www.vorts.co.il/?p=200) - התורה מצווה על אדוניו של העבד והשפחה הכנענים: "וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו: ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו" (שמות כ"א כו-כז) הלכה יוצאת דופן זו, במציאות הרוחנית סוציולוגית של האנושות לפני שלשת אלפים וחמש מאות שנה, אומרת דרשני (יחסם
- [משנכנס אדר מרבין בשמחה](https://www.vorts.co.il/?p=201) - אומרת הגמרא במסכת "תענית" (דף כ"ט עמ' א'): "משנכנס אדר מרבין בשמחה". והסיבה נאמרת במגילת "אסתר" (ט' כ"ב): "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב". ובזכות מה נפך להם היגון לשמחה? בזכות מרדכי אשר הצליח לנצח את המן. ואכן: "מיגון" שווה 109. "לשמחה" שווה 383. ההפרש הוא 274. "מרדכי" שווה 274. (בשם רפי
- [מבית ומחוץ תצפנו](https://www.vorts.co.il/?p=202) - כלים רבים הוצבו בבית המקדש, אך גולת הכותרת שלהם ללא ספק הוא "ארון הקודש" שהוצב בקודש הקודשים, שבתוכו הונחו לוחות הברית וספר התורה.חז"ל למדו ממנו הלכות והליכות, כשאחד מהם נדרש על ידי רבא במסכת יומא (ע"ב) על הפסוק "מבית ומחוץ תצפנו"- אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אינו תלמיד חכם. ארון העדות- בו
- [המשכן שבא לאחד את עם ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=203) - על צווי עשיית המשכן דרשו חז"ל (תנחומא תרומה ח) כי המשכן הוא כפרה על חטא העגל. מעשה חטא העגל הביא פרוד בעם ישראל, והמשכן בא לתקן ולאחד את עם ישראל. מעיון בצווי המשכן על חלקיו יראה כי ישנם חמשה פרטים מרכזיים המסמלים את אחדות עם-ישראל. א. הכפורת - עליה נאמר "ועשית שנים כרובים זהב מקשה
- [מדוע חשוב לזכור את עמלק?](https://www.vorts.co.il/?p=204) - מצוה עלינו לזכור את מה שעשה לנו עמלק. זכרו של עמלק כבר נמחה מזמן. מאז עלה סנחריב מלך אשור על הארץ ובלבל את כל האומות, לא ניתן לזהות את עמלק. לשם מה, א"כ, נדרשים אנו לזכור את מעשה עמלק מידי שנה בשנה? תשובות רבות ניתנו לשאלה זו, ואנו נלך הפעם בעקבותיו של הנצי"ב מוולוז'ין. זכירת
- ["מלפני משה"](https://www.vorts.co.il/?p=210) - "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר עליהם אלה הדברים אשר ציווה ה' לעשות אותם... ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה", משה רבינו מכנס את בני ישראל לומר את ציווי הקב"ה שיעשו לו משכן, שכביכול עוזב הקב"ה פמליה של מעלה ובא לדור עם פמליה של מטה, ולשם כך מקהילם בהדגשה על אחדות וקירוב
- [שבטי ישראל - חוקה אחת ומשפט אחד](https://www.vorts.co.il/?p=205) - בבגדי הכהן הגדול שהם "לכבוד ולתפארת" מצינו פעמיים בסדר שונה את שמותיהם של שנים-עשר שבטי ישראל. בכתפות האפוד היו שתי אבני שוהם ועליהם חקוקים בפיתוחי אומן שמות בני-ישראל, "ששה משמותם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית". וכמו-כן על האפוד עצמו היה חושן משפט ובארבעה טורים שבו שמות בני-ישראל. והנה, על שתי
- [ארבעים יכנו לא יוסיף](https://www.vorts.co.il/?p=206) - "כי לא אחפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו וחיה, ועד יום מותו תחכה לו, אם ישוב מיד תקבלו. אמת כי אתה הוא יוצרם, ואתה יודע יצרם כי הם בשר ודן\ם"- ברוב טובו המציא לנו הקב"ה דרכים להיפטר מעוונותינו, ישנם מעשים שבתשובה גרידא הם נמחלים ומתכפרים, וישנם הזקוקים לעונש כי להסירם, כשאחד מהם הוא עונש
- [חטא העגל וביישנותם של ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=207) - חטא העגל הינו תמוה ביותר! קשה להבינו בכלל, אך במיוחד כאשר מדובר ארבעים יום לאחר המעמד האדיר של מתן תורה, חודשים ספורים לאחר יציאת מצרים וקריעת ים סוף, בדור שראו את הניסים והנפלאות עד שהגיעו להישגים רוחניים יותר מגדולי הנביאים? מאידך, לאחר תפילותיו ותחנוניו של משה רבינו, הקב"ה סולח לעם ישראל מבלי להעניש כמו בחטא
- [מדוע אוכלים מצה בפסח](https://www.vorts.co.il/?p=208) - נמצאים אנו בימים האחרונים לקראת ליל הסדר,לקראת חג חירותינו, ולכאורה, ישנה שאלה מתבקשת, מה הקשר בין אכילת מצה שמורה שחובה עלינו לאוכלה בלילה הראשון עבור קיום מצוות אכילת מצה לבין חג החירות? הרי לכאורה אין שום קשר חוץ מענין שלא הספיק בצקם להחמיץ, הרי גם ענין זה לא ברור ואפשר לשאול סוף כל סוף מדוע
- [פרשת ויקהל - מעומק משמעות שייכות השבת והמקדש](https://www.vorts.co.il/?p=209) - ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יקוק לעשת אתם: ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליקוק כל העשה בו מלאכה יומת: לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת: רש"י: ששת ימים הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן, לומר שאינה דוחה את השבת:
- [הנשיאים ותרומת המשכן](https://www.vorts.co.il/?p=211) - א. מצוה מן המובחר או זריזין מקדימין למצות - מה עדיף? ב. חיוב נתינת הצדקה 'לפי ממון' הוא חובת הגברא, שבעל הממון חייב להפריש צדקה מנכסיו יותר מאחרים, או חלוקת-נטל הוגנת בין העשירים והעניים . א. על הפסוק: "והנשיאם הביאו את אבני השוהם ואת אבני המילואים וכו'" כתב רש"י: "והנשיאם הביאו - אמר רבי נתן:
- [גזירות המן ופרשת שקלים](https://www.vorts.co.il/?p=212) - בגמרא במסכת מגילה (דף י"ג) כתוב כך: אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל והקדים שקליהן לשקליו כדתנן ב'אחד באדר משמיעין על השקלים'. ודברי הגמרא הללו זועקים 'דרשני', כי צריך להבין מה השייכות שבין ההשמעה על השקלים לגזירות המן הרשע, וכיצד מצוה זו מעילה לבטל את
- [פרשת פקודי - מלאכת המשכן כדוגמה ומודל לעולמו הפרטי של כל אחד ואחד מישראל](https://www.vorts.co.il/?p=213) - רמב"ן הקדמה לשמות: והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד א-לוה עלי אהליהם
- [משה - הכהן הראשון](https://www.vorts.co.il/?p=214) - בסיום תיאור מלאכת המשכן הצטווה משה להקים את המשכן ולשים בתוכו את כליו. לגבי חלק מן הכלים - השולחן והמנורה - הצטווה משה להתחיל את פעולתם: "והבאת את השולחן וערכת את ערכו והבאת את המנורה והעלית את נרותיה" (מ, ד), בעוד שלגבי מזבח הקטורת נאמר רק: "ונתתה את מזבח הזהב לקטורת לפני ארון העדות" (שם,
- [ימי פורים אינם בטלים לעולם](https://www.vorts.co.il/?p=216) - "כל המועדים עתידים ליבטל וימי הפורים אינם בטלים לעולם, א"ר אלעזר אף יה"כ לא יבטל לעולם" (ילקוט שמעוני), וכן פסק הרמב"ם בסוף הלכות מגילה שלעתיד לבוא למרות שכל זכרון הצרות יבטל, ימי הפורים לא יבטלו (סוףהלכות מגילה). הרמב"ם שבדר"כ מסיים את הלכותיו בדברי הגדה,אמונה ומוסר ע"מ להראות את חשיבות הנושא, גם כאן משתמש בטקטיקה דומה
- [שני הצדדים בקרבנות](https://www.vorts.co.il/?p=217) - פרשת הקרבנות מעמידה לפנינו עולם שלם של עבודה מעשית ומפורטת, שלכאורה חסרה מאוד את ה'נשמה' שלה. לא פעם אנו מתקשים לגלות את העניין העיקרי במה שנעשה לבהמה, ומנסים להתחקות דווקא אחר התהליך הנפשי שעובר על בעל הקרבן. בייחוד בולט הדבר במשנת הרמב"ן (א, ט), שהעמיד את כל היסוד לטעמה של מצוות הקרבנות על בסיס הזהות
- [סיבת המלח בקרבנות](https://www.vorts.co.il/?p=218) - צווייה המוחלט של התורה "על כל קרבנך תקריב מלח"(ויקרא, ב,יג) דורש התבוננות, מה יש בו במלח עד כדי היותו הכרחי בכל קרבן - בכל התקרבות אל ד'. נראה לומר שהמלח הוא הבריאה החומרית היחידה בעולמנו בו מתגלים צדדים מנוגדים והפוכים זה מזה, המלח הוא סימן וסמל לאחדות שבהפכים ומקורם האחד. שלש דוגמאות: 1.מקורו של המלח
- [צו - לשון זירוז](https://www.vorts.co.il/?p=219) - אומר רבי שמעון, בתחילת פרשת "צו", ורש"י מביאו,"אין צו אלא לשון זירוז, ויותר צריך זירוז במקום שיש בו חסרון כיס". ואכן, ממש תרגיל בחשבון: "מקום" שווה 186. נחסר "כיס", השווה 90,ונקבל 96. "צו" שווה 96. (בשם רפי מגיד)
- [מהרי שלוש סאים](https://www.vorts.co.il/?p=220) - אומר המדרש שביקור המלאכים אצל אברהם התרחש בפסח, וזאת למדים מדברי אברהם לשרה: "מהרי שלוש סאים קמח סלת לושי ועשי עוגות" - "אמרת פרס הפסח הוה" (בראשית רבה מ"ח י"ב). וקשה שהרי למדנו ש"אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה, שהיא מ"ג בצים וחומש ביצה בינונים והוא עשרון" (שו"ע או"ח תנ"ו א') וכיצד אמר אברהם
- [ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה](https://www.vorts.co.il/?p=221) - "ומרדכי לא יכרע, ולא ישתחוה" (אסתר ג' ב'). במדרש רבה למגילת אסתר (פרשה ז' ח') מסביר רבי לוי מדוע עבר מרדכי את מצוות המלך ולא כרע ולא השתחוה להמן, ומה הוא הסביר למי ששאלו: "אמר להם מרדכי: משה רבינו הזהיר לנו בתורה (דברים כ"ז ט"ו): "ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה", ורשע זה עושה עצמו
- [עד מלאת ימי טהרה](https://www.vorts.co.il/?p=222) - אומרת התורה על היולדת (ויקרא י"ב ד'): "ואל המקדש לא תבא, עד מלאת ימי טהרה". וכאשר נגמרים ימי טהרה, עליה להביא קרבן, כמו שממשיכה התורה ואומרת (שם פסוק ו'): "ובמלאת ימי טהרה, לבן או לבת, תביא כבש בן שנתו לעלה, ובן יונה או תר לחטאת, אל פתח אהל מועד, אל הכהן". ומתי הוא אותו יום
- [מלאת ימי טהרה - מתי מגיעים למקדש](https://www.vorts.co.il/?p=223) - ליולדת אסור לבוא לבית המקדש "עד מלאת ימי טהרה", ורק בסיומם היא מגיעה אל המקדש עם קרבנותיה. ואכן, "עד מלאת ימי טהרה" באתב"ש שווה 861. "בית המקדש" שווה 861. כאשר נמלאים ימי טהרה, מגיעה היולדת למקדש. (בשם רפי מגיד לע"נ לאה אדל בת חיים)
- [אכילת מצה לפני הסדר](https://www.vorts.co.il/?p=224) - על פי ההלכה אסור לאכול מצה בערב פסח לפני ליל הסדר. לא רק זאת, אלא שהגמרא משווה את זה למי ש"בא על ארוסתו בבית חמיו". נראה לא ברור מדוע יש בזה משהו כל כך חמור. לכאורה היינו אומרים שכל הסיבה היא משום שרוצים שאדם יאכל את המצה בתיאבון כאשר יגיע הערב, ולא יתמלא מטעם המצה
- [תורת המצורע](https://www.vorts.co.il/?p=225) - עונשו של המצורע קשה מאוד "והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, וטמא טמא יקרא... בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". עונש זה אינו מספיק! הלכות טהרה מפורשים נקבעו למצורע, עד שסדר זה הוגדר בתורה "תורת המצורע" , כי תכלית עונשו הוא לטהר את פיו ולתקן את מעשיו, ועל כן
- [תיקון הנתק](https://www.vorts.co.il/?p=226) - "זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק". ה'נתק' - סוג של צרעת הוא גם כן. שלא כצרעת העור, מקומו הוא בראש, באיזור השעיר של הגוף. "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן... נתק הוא, צרעת הראש או הזקן הוא". ומהו 'נתק'? מסביר הרמב"ן: "שהראש או הזקן בעוד שיער בהם - אינן מטמאין במראות
- [הכל טוב](https://www.vorts.co.il/?p=227) - בפרשת השבוע דנה התורה בנגעי הצרעת שהיו מופיעים בבתים, בבגדים ובגוף, בגלל עוון לשון-הרע. הרמב"ם כותב, שהנגעים הללו היו על-טבעיים לחלוטין - "אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון-הרע". המכה הייתה באה בהדרגה: בתחילה היו "משתנות קירות ביתו... אם עמד ברשעו עד שהותץ הבית - משתנים כלי העור שבביתו". אחרי הכלים היה הנגע בא על
- [מדוע נקרא המשיח "מצורע"?](https://www.vorts.co.il/?p=228) - פרשת מצורע עוסקת בנגעי הצרעת ובדרכי ההיטהרות מהם. אולם מעבר למשמעות הפשוטה של הדברים, ידוע שהכינוי 'מצורע' הוא מכינוייו של המלך המשיח. הגמרא מכנה את המשיח - "מצורע של בית רבי", שנאמר: "אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו נגוע, מוכה אלוקים ומעונה". השם 'מצורע' מתייחס למשיח בזמן הגלות, קודם שבאה הגאולה. בתקופה זו,
- [רמז בפסוק לאופן ביטול הערלה](https://www.vorts.co.il/?p=229) - על מצוות ערלה אומרת התורה (ויקרא י"ט כ"ג): "וכי תבאו אל הארץ, ונטעתם כל עץ מאכל, וערלתם ערלתו, את פריו, שלש שנים יהיה לכם ערלים, לא יאכל". אומרת המשנה במסכת "ערלה" (ב' א'): "הערלה וכלאי הכרם עולים באחד ומאתים". פירוש: "סאה של ערלה (או כלאי הכרם) שנתערבו במאתים סאים של היתר, הרי הערלה בטלה". ודבר
- [רמז לתחילת שנת הערלה](https://www.vorts.co.il/?p=230) - מתי מתחילת שנת הערלה? מסביר הרמב"ם (הלכות נטע רבעי ומעשר שני פרק ט' הלכה ח'): "באחד בתשרי ראש השנה לערלה". וממשיך הרמב"ם שם: "ומאימתי מונין לערלה ורבעי? משעת נטיעה. ואינו מונה מראש השנה לראש השנה, אלא שלושים יום בשנה חשובין שנה--והוא שתקלוט הנטיעה, קודם השלושים יום; וכמה הוא סתם קליטה, לכל האילנות שתי שבתות". ולפיכך
- [לדון לכף זכות, או להוכיח?](https://www.vorts.co.il/?p=231) - בפרשת קדושים העוסקת רבות במצוות שבין אדם לחברו, יש שני פסוקים שלמרות שסמוכים אחד לשני, נראים כסותרים האחד את השני. על "בצדק תשפוט את עמיתך", מביא רש"י על כך את דרשת חז"ל שכוונת הכתוב:"והוי דן את חבירך לכף זכות". ומיד נאמר "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא", מצווה שלכאורה לא ניתן לקיימה בשעה שדנים את
- [הקדמה לאיסורים - כגזרות](https://www.vorts.co.il/?p=232) - כמה וכמה מקומות בתורה נאמר "אני ה"' או "אני ה' אלוקיכם". ביטוי זה מופיע בדרך-כלל לאחר ציווי כלשהו, ומשמעותו להבהיר כי הקב"ה נאמן לשלם שכר ונאמן להיפרע מהעוברים על רצונו. כמו-כן מצאנו שהביטוי הזה נאמר גם בלי קשר לציווי כלשהו, אלא בסיום עניין. כאשר משה רבנו זעק אל ה' "למה הרעותה לעם הזה", נאמר: "וידבר
- [מדוע ספירת העומר היא "לכם"?](https://www.vorts.co.il/?p=233) - פרשת השבוע עוסקת בספירת העומר, המצוה בה אנו עוסקים בימים אלו. הרמב"ן מסביר מהו הדגש שהספירה היא "לכם", וכי לא היה די לומר וספרתם ממחרת השבת? ומשיב שתהא ספירה לכל אחד ואחד, שימנה בפיו ויזכיר חשבונו. דהיינו שזה אינו מצוות הכלל המוטלת על בית הדין הגדול וכדו', אלא מצווה המחייבת כל אדם ואדם לספור את
- [ההשתדלות כמפתח לקבלה](https://www.vorts.co.il/?p=234) - קריאת פסוקי פרשת השמיטה, מעוררת שתי תמיהות אותן מעיר הגאון רבי עזריה פיג'ו זצ"ל, בעל "בינה לעיתים", ראשית, על שום מה ראתה התורה צורך לומר: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה.. ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ... "הרי כאן, בעצם, רוצה התורה לצוותנו על ענין השמיטה, היה איפוא די אם
- [ספירת בני ישראל - חשיבותו של הפרט](https://www.vorts.co.il/?p=235) - מעניין לציין שהספירה של בני ישראל במדבר שמופיעה בפרשת השבוע היא ספירה של כל אחד משבטי ישראל בנפרד. יותר מזה, כלל האוכלוסייה של העם היהודי התחלק לארבע קבוצות נפרדות, כשהכהנים והלויים יוצרים עוד קבוצה נפרדת לגמרי. למה כל הפירוט הזה? למה התורה לא מסתפקת במספר אחד של כל העם היהודי? אני מאמין שהמסר כאן מחזק
- [נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום](https://www.vorts.co.il/?p=236) - הראשונים (עיין במפרשי המורה נבוכים ח"ג פרק נ') התקשו בהבנת פרשיות הנשיאים מדוע האריכה התורה לחזור ולפרט קרבן כל נשיא שבט ביומו, למרות שהדברים נראים לכאורה כיתור ואריכות רבה. ובעצם היתה התורה יכולה לכתוב בקצרה את פרשת קרבנות נחשון בן עמינדב ולהוסיף אחר כך: 'וכן הקריב נתנאל בן צוער' 'וכן הקריב אליאב בן חילון' וכן
- [זמירות היו לי חוקיך](https://www.vorts.co.il/?p=237) - כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו הגמרא במסכת סוטה כותבת כך: "דרש רבא: מפני מה נענש דוד? מפני שקרא לדברי תורה זמירות, שנאמר 'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי', אמר לו הקב"ה: דברי תורה שכתוב בהן 'התעיף עיניך בו ואיננו', אתה קורא אותן זמירות?! הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעין אותו, דכתיב:
- [ויהי בנסוע - הפסקה בין פרענות לפורענות](https://www.vorts.co.il/?p=238) - כידוע סביב פרשת ויהי בנסוע, אשר אותה נקרא השבת בפרשת השבוע, נוהגים לכתוב בספר התורה אותיות הדומות לנ' הפוכה לפני הפסוק 'ויהי בנסוע הארון' ובסיום הפסוק 'ובנחה יאמר שובה ה' וכו'. הגמרא במסכת שבת דף קט"ז. נדרשת לבאר מדוע נכתבו אותן אותיות נ' הפוכות בספר התורה (והגמרא קוראת להם בשם 'סימניות') וכותבת כך: "רבן שמעון
- [סמיכות פרשת מרים לפרשת המרגלים](https://www.vorts.co.il/?p=239) - רש"י הקדוש כותב בתחילת הפרשה (בשם מדרש תנחומא): "למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר". ומבואר שאילו היו מתבוננים בעונש שקיבלה מרים על הלשון הרע שדבריה על משה אחיה, היו בודאי מכירים כמה חמור חטא 'לשון הרע' והיו לוקחים ממנה מוסר שלא לדבר
- [בני קורח לא מתו](https://www.vorts.co.il/?p=240) - בספר תהילים פרק מ"ה, במזמור אשר נתייסד ברוח קדשם של המשוררים בני קורח, כמו שכתוב בפתח המזמור 'למנצח על שושנים לבני קורח משכיל שיר ידידות" כותב המדרש (שוחר טוב) על הפסוק: "רחש לבי דבר טוב" כך: "להודיעך שלא יכלו (=בני קורח) להתוודות בפיהם אלא כיון שרחש לבם בתשובה קבלם הקב"ה, ולמה לא יכלו לומר בפיהם
- [אמירת 'מה טובו אהליך' תפילת שחרית](https://www.vorts.co.il/?p=241) - המנהג כפי שנדפס בסידורים, לומר בבוקר מיד עם הכניסה לבית הכנסת, את הפסוק 'מה טובו אהליך יעקב'. ומנהג זה, מקורו בקדמונים והובא בסידור רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי. אך המהרש"ל פקפק באמירת פסוק זה, וכך כתב (שו"ת מהרש"ל סי' ס"ד): "ובבוקר כשאני בא לביהכ"נ מתחיל אני בפסוק 'ואני ברוב חסדך וכו' ומדלג הפסוק הראשון מה
- [למען דעת צדקות ה'](https://www.vorts.co.il/?p=242) - השבוע נקרא בתורה בפרשת השבוע את פרשת בלק, שנצטווינו עליה בדברי הנביאים לזכור אותה תמיד, וכמו שאומרים בפסוק שבהפטרה: "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה' ". הנביא מגלה לנו כאן שעם ישראל היו בסכנה גדולה מאד, אילו ח"ו היתה
- [תשעה באב וט"ו באב](https://www.vorts.co.il/?p=243) - "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז: נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטין בשמחה". (תענית פרק ד משנה ו) "אמר רבן שמעון
- [הסבר למחול שבט"ו באב](https://www.vorts.co.il/?p=244) - במסכת תענית מנסים חכמים להביא סיבות רבות לכך ש"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב". רב יהודה אומר בשם שמואל שזהו יום שהותרו בו שבטים לבוא זה בזה, רב יוסף אומר בשם רב נחמן שזהו היום שהותר בו שבט בנימין לבוא בקהל, וישנם עוד הסברים על כך שזהו יום שכלו בו מתי מדבר, שבוטלו
- [מספר תפלותיו של משה](https://www.vorts.co.il/?p=245) - "ואתחנן אל ה'...אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"(דברים ג', כג-כה) כולם מכירים את המדרש הידוע שאומר שמשה התפלל להכנס לארץ כמניין "ואתחנן" (515) וקשה, מאיפה דברי נביאות זו, מי אמר שמשה התפלל מספר כה רב של תפילות? ר' יהונתן אייבשיץ (מובא ב"חמישה חומשי תורה עם פירוש רבנו יהונתן")מבאר
- [כיצד בוחרים מנהיג?](https://www.vorts.co.il/?p=246) - בפרשת שופטים, מלך ישראל מצטווה לכתוב לו ספר תורה, בו יקרא ויהגה כל ימיו. הקריאה המתמדת בספר התורה תגרום לו לירא ממלך מלכי המלכים ולשמור את כל מצוותיו במדויק: "למען ילמד ליראה את ה'... לשמור את כל דברי התורה הזאת ואת החוקים האלה לעשותם". המלך החכם והנבון עלול לפתח תפיסה לפיה רק מצוות שמתיישבות בשכלו
- [מצות תלמוד תורה במלך ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=247) - והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יקוק אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם: (דברים י"ז יט). אחת ממצות המלך היא, שיכתוב המלך ספר תורה לעצמו, וספר זה יוצא ונכנס עמו תמיד לכל מקום שאליו הוא הולך, והמלך מצווה לקרוא בו תמיד בכל ימי חייו. וכך
- [עזרה לזולת מבט לפרשת כי תצא](https://www.vorts.co.il/?p=248) - לעזור לאחר אינו עניין של זכות בלבד התלוי ברצונו, אלא חובה המוטלת על כל יהודי. הרואה שור של יהודי אחר שאינו מכירו, התורה מחייבת אותו לא להישאר אדיש להפסד רכושו של הזולת, ולהתאמץ להשיב לו את אבידתו [כמובן, בתנאי שיש באבידה סימנים מזהים]. וכך פסק הרמב"ם "הרואה אבידת ישראל ונתעלם ממנה והניחה - עובר בלא
- [שמחה וראשוניות](https://www.vorts.co.il/?p=249) - בפרשת כי תבוא, מביא הבכורים לבית המקדש מספר "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'..." ומיד לאחר מכן נאמר "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלה-יך ולביתך..." )דברים כו,ייא). הראשוניות מעוררת שמחה עצומה; פירות הבכורים - הנקראים כך על שם היותם גדלים ראשון, כמו בן בכור הנולד ראשון - ממלאים
- [ארבע דרגות לאדם - לפרשת ניצבים](https://www.vorts.co.il/?p=250) - "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע". שאלות: א. מהו הטוב ומהו הרע? ב. מהו החיים ומהו המוות? ג.מדוע נכתב "את החיים ואת הטוב" - היה לו לומר "את החיים והטוב"!? וכן להפך "את המוות ואת הרע" היה לו לומר "את המוות והרע"!? ונ" לענ"ד לתרץ את כל השאלות האלו
- [תורה ושירה](https://www.vorts.co.il/?p=251) - ישנה מצוה המוטלת על כל אחד ואחד לכתוב לעצמו ספר תורה. וכך נאמר בפרשת וילך: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" [דברים ל"א, י"ט]. להלכה נפסק, שבקניית ספרי קודש יוצאים ידי חובת מצות כתיבת ספר תורה. המכנה המשותף לכתיבת ולקניית ספרים הוא, ששניהם מהווים "הכשר מצוה" ללימוד, שהרי ללא
- [בלי עבר אין עתיד](https://www.vorts.co.il/?p=252) - מפורסם הפתגם ?עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל?. בפרשת האזינו התורה מעלה תמיהה על התנהגותו המוסרית הירודה של עם ישראל ועל התרחקותו מהקב?ה ?הלה? תגמלו זאת עם נבל ולא חכםהלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך?. (דברים לב, ו). שני כינוים שלילים מופנים לעם ישראל: ?עם נבל?, ?לא חכם?. מהו ההבדל
- [מאה ברכות בכל יום](https://www.vorts.co.il/?p=253) - הגמרא בשבת אומרת: בתקופת דוד המלך הייתה מגפה ובכול יום היו מתים מאה אנשים עד שדוד תיקן את הענין של מאה ברכות בכול יום ואז נעצרה המגפה. ומכאן לאדם הרוצה להאריך ימיו חייב להקפיד במאה ברכות בכול יום ויום. וא?כ מה יעשה אדם בשבת שאין לו מאה ברכות? (מכיון שבתפילת שמונה עשרה חסר לאדם 12
- [החושך קדם לאור](https://www.vorts.co.il/?p=254) - "בראשית ברא אלה-ים את השמים ואת הארץ, והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום... ויאמר אלה-ים יהי אור... וירא אלה-ים את האור כי טוב, ויבדל אלה-ים בין האור ובין החשך, ויקרא אלה-ים לאור יום ולחשך קרא לילה, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". בנקודת הפתיחה ובמצב הנתון שורר בעולם חושך ותהו ובהו. הקב"ה ביום
- [סדנת החינוך של תיבת נח](https://www.vorts.co.il/?p=255) - בדור המבול, בני האדם השחיתו כ"כ את דרכם,שהאווירה השלילית חלחלה והשפיעה אף על החיות, וגרמה להם לחרוג מטבעם - "וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בראשית פרק ו), והסביר רש"י כל בשר - אפילו בהמה חיה ועוף נזקקים לשאינם מינן. האם האדם משפיע על החיות? בפרשת בראשית
- [האמת שמסתתרת בפסוק](https://www.vorts.co.il/?p=256) - "אמת מארץ תצמח" , בפסוק הזה עצמו, ראשי תיבות א מ ת, אמצע התיבות מ א ר ץ, סופי התיבות ת צ מ ח. בדיוק בפסוק שמדבר על אמת מוחלטת , ודוד המלך כתב זאת ברוח הקודש .
- [מסירות נפש](https://www.vorts.co.il/?p=257) - מראש, המלחמה שניהל אברהם נגד ארבעת המלכים היתה חסרת סיכוי לנצח, שהרי אותם ארבעת המלכים [מלך שנער, אלסר, עילם, וגויים] למרות היותם 'מעטים' הצליחו לנצח את חמשת המלכים [מלך סדום,עמורה, אדמה, צביים, ובלע]. ניצחון זה העיד על גבורתם הכבירה ועוצמתם האיכותית כפירוש רש"י: "ארבעה מלכים - ואף על פי כן ניצחו המועטים להודיעך שגיבורים היו
- [יחסו של אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=258) - אברהם, עמוד החסד והאהבה, מכניס אורחים בתחילת פרשת וירא. אברהם מבקש מאורחיו בקשה לא שגרתית "ורחצו רגליכם". רש"י מסיק מכך, שאברהם חשב שאורחיו הינם ערביים המשתחווים לאבק רגליהם, ועל כן ביקש מהם לבער את העבודה זרה שלהם בטרם יכנסו לביתו. אברהם התייחס לאנשים הפשוטים הללו כמו אנשים חשובים שרצים לקראתם "וירץ לקראתם" [כמו שמצוה לרוץ
- [עקביות](https://www.vorts.co.il/?p=271) - יעקב מגיש לעשו את המנחה, ועשו מסרב לקחת ממנו בנימוס, ואומר לו "יש לי רב אחי, יהי לך אשר לך" (בראשית לג, ט). יעקב היה יכול להרפות ממנו, אך מפציר ומנסה פעם נוספת לשכנע את עשו לקבל ממנו את המנחה "קח נא את ברכתי אשר הבאת לך... וכי יש לי כל ויפצר בו" (שם, יא).
- [לסוכות](https://www.vorts.co.il/?p=259) - אומרת הגמרא במסכת תענית דף ט עמוד א "רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, אלו הן: משה, ואהרן, ומרים. ושלש מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר, וענן, ומן. באר - בזכות מרים, עמוד ענן - בזכות אהרן, מן - בזכות משה. מתה מרים - נסתלק הבאר. שנאמר (במדבר כ')
- [לפרשת נשא](https://www.vorts.co.il/?p=260) - השבת הצמודה לשבועות היא פרשת נשא, שבה מופיעות שתי פרשיות - פרשת סוטה ופרשת נזיר. כותב רש"י בשם חז"ל "למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה? לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין ". מיקומן של פרשיות אלו טעון הסבר. בעשרת הפרקים הראשונים של ספר במדבר מתארת התורה את העם ההולך במדבר איש
- [דרגת נבואת משה - לפרשת בהעלותך](https://www.vorts.co.il/?p=264) - בפרשה מתבררת מדרגתו של משה רבנו דרך סיבוכים של לשון הרע (מרים). מרים לא מבינה מי זה ומה זה משה רבנו, מהי מדרגתו ומתוך אי הבנה זו של מרים התורה מסבירה לנו מי הוא ומהי מדרגתו של משה רבנו. הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק מפרט את ארבעת ההבדלים בין משה רבנו לשאר הנביאים ביחס לנבואה, ואלו
- [למה לפרשת כי תשא אין זוג?](https://www.vorts.co.il/?p=265) - כאשר הקב"ה התגלה לעם-ישראל במעמד הר-סיני הוא התגלה ע"י ירידה וצמצום, כמו שכתוב "וירד ה' על הר-סיני" ירד הקב"ה מהאחדות האלוקית שה' אחד ושמו אחד להתגלות בשתים, כמו שדוד המע"ה אומר בתהלים "אחת דבר אלוקים שתים זו שמעתי"(תהלים ס"ב, י"ב) הקב"ה התגלה בשתי לוחות, התגלה בשני רבדים של מצוות: בין אדם לחבירו ובין אדם למקום.
- [תורה ומשה רבינו](https://www.vorts.co.il/?p=267) - גימטריה של תרי"ג מצוות שווה 613 וגם - משה רבינו=613 שעל ידו קיבלנו את התורה שיש בה 613 מצוות. (גם הגימטריה של "משה ואהרון"=613). (נשלח ע"י דורון לב)
- [400 שקל כסף - בין אברהם ועפרון](https://www.vorts.co.il/?p=268) - למה הגיעו אברהם ועםרון לסכום של 400 שקל כסף למה לא סכום אחר? עפרון אומר לאברהם "400 שקל כסף ביני ובינך..." האות האמצעית של עפרון היא ר =200 ושל אברהם גם ר = 200. יחד 400 שקל כסף - ביני ובינך מה הוא. (נשלח ע"י יוסי ירום)
- [מצא ומוצא](https://www.vorts.co.il/?p=269) - כתוב "מצא אשה מצא טוב" (ויפק רצון מה') ולעומת זאת "ומוצא אני מר ממוות את האשה". 1. מדוע כפל לשון "מצא"? 2. איך מיישבים את הסתירה בין הפסוקים? ניתן להסביר זאת בכמה דרכים, אחת מהן היא שאדם שהכיר בחורה, ויוצא איתה כמה חודשים וכיף להם ביחד, ושהחליטו להתחתן ולהקים בית, זה נקרא מצא אשה -
- [ההתמודדות הפיזית עם הווייתו של העולם](https://www.vorts.co.il/?p=270) - לכל אחד משלושת האבות ישנה את ההתמודדות שלו עם הווייתו של העולם בעבודתו עם עצמו ובעבודתו למול המקום. יעקב יוצא לגלות בעל כורחו, חרף אחיו עשיו הקם עליו להורגו. היציאה הזו מבטלת את השגרתיות החסרת עצמיות והתעלות ומעבירה אותנו לספירה אחרת, אל מקום ומרחב בו התמצית האינדיווידואלית יכולה לבוא לידי ביטוי. היציאה מן המקום שבו
- [מלוכה וענווה](https://www.vorts.co.il/?p=272) - אחי יוסף זועמים על חלום האלומות של יוסף, ופונים אליו בתמיהה "המלוך תמלוך עלינו, אם משול תמשול בנו". מה פשר כפילות זו? האבן עזרא מפרש, שהמושגים מלך ומושל שונים זה מזה; מלך מבטא שלטון ברצון ובהסכמת העם, ומושל מבטא שלטון בכוח ללא הסכמה ומינוי של העם. לאור זה, הגר"א טוען, שעיקר תמיהתם של האחים מכוון
- [סולם יעקב והאדם הפרטי](https://www.vorts.co.il/?p=273) - "ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו" בן אדם צריך להיות יציב בחיי היום יום שלו כ"סולם מוצב ארצה" לא חי בדימיונות כל הגשמיות חייבת להיות מוגבלת אולם "ראשו מגיע השמימה" המח שלנו אסור לו להיות מוגבל בגשמיות אלא לפרוץ מהגשמיות לרוחניות ללא גבולות. ומתי "מלאכי אלקים עולים
- [ראיית הנולד](https://www.vorts.co.il/?p=274) - פרעה חולם שני חלומות שונים, שיש בינםמכנה משותף: א. פרות רעות בולעות פרות טובות. ב. שיבולים דקות בולעות שיבולים בריאות. יוסף בפתרונו קובע נחרצות "חלום פרעה אחד הוא" - הפרות והשבלים הטובות מסמלים את שנות השובע במצרים, והפרות והשבלים הרעות מסמלים את שנות הרעב במצרים. יוסף בעצמו עונה מיד על שאלה מתבקשת "ועל השנות החלום"
- [רגישות לזולת](https://www.vorts.co.il/?p=275) - בתחילת הפרשה, יהודה המנהיג ניגש ליוסף המחופש למלך פרעה, וחוזר מחדש על חלק מהאירועים שקרו בין משפחת יעקב למלך המצרי, ומסכם בכך שאביו [=יעקב] לא יעמוד בצער הנפשי על ניתוק בנו, בנימין, ממנו. רגע לפני התגלותו של יוסף לאחיו, ישנה הנחייה של יוסף להוציא את כל המצריים מחדרו. הנחייה זו נבעה מכך ש"ולא יכל יוסף
- [כשרון ומימושו](https://www.vorts.co.il/?p=276) - חלק מברכותיו של יעקב מהוות תוכחה כלפי הבנים. ראובן, כבכור הבנים, היה ראוי לרשת את תפקיד ההנהגה, אך בבחירתו השגויה הפסיד מעלה ויתרון זה. וכך פונה אליו יעקב: "ראובן בכורי אתה כוחי וראשית אוני, יתר שאת ויתר עז" - ומפרש רש"י: "יתר שאת - ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים, ויתר
- [שבועת יעקב ויוסף](https://www.vorts.co.il/?p=277) - כאשר יעקב מבקש מיוסף שיקברהו במצרים הוא לא מסתפק בבקשה אלא גם משביע את יוסף שאכן יעשה כדברו. הדבר מעט מוזר, שכן לרוב מצינו שבועה כאשר יש אלמנט של חוסר אמון בין שני הצדדים כמו בין יעקב ללבן או בין אברהם למלך פלשתים. האם יעקב אכן חושב שיתכן שיוסף יחזור בו ולא יקבור אותו לפי
- [תיקון עצמו ותיקון האחר](https://www.vorts.co.il/?p=278) - בפרשתנו, מתנהל דיון בין הקב"ה למשה, בדבר מינויו של משה למנהיג. בפסוק י', ה' מצווה את משה "בא דבר אל פרעה מלך מצרים, וישלח את בני ישראל מארצו". משה נשלח אל פרעה לשכנע אותו לשחרר את עם ישראל מארץ מצרים. בפסוק יב' משה מעלה חשש באומרו "הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה,
- [מדוע נחתם דינם על הגזל?](https://www.vorts.co.il/?p=319) - "כי מלאה הארץ חמס", רש"י: "כי מלאה הארץ חמס, לא נחתם דינם אלא על הגזל". יש מקום לשאול, מדוע דווקא על הגזל נקבע דינם של דור המבול, אמנם גזל זו עבירה חמורה, אבל הם חטאו גם בעבירות נוספות? ועוד יש לשאול כיצד רש"י יכול להוכיח שרק בגלל הגזל נחתם דינם? משל לאדם רע שקילל והרביץ
- [שאלה ואמירה](https://www.vorts.co.il/?p=321) - "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת? ואמרת אליו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים". מכאן שיש שני מונחים שונים: שאלה ואמירה. הפועל 'אמר' אין משמעו שאלה, אלא קביעת או הבעת טענה, בדרך של תשובה. בפסוקים אלו הבן שואל ואביו אומר תשובה. הבחנה פשוטה זו מעוררת קושיה: כשהתורה מציגה את הדו-שיח של הבן
- [גימטריה ליציאת מצרים](https://www.vorts.co.il/?p=323) - "ויהי בשלח פרעה את העם". כאשר שומע יעקב כי במצרים יש אוכל, הוא אומר לבניו (בראשית מ"ב ב'):"רדו שמה, ושברו לנו משם, ונחיה ולא נמות". ואומר רש"י: "רדו שמה - ולא אמר: לכו, רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו למצרים כמנין רד"ו". ואכן, "ויהי בשלח פרעה" שווה 726. "את העם" שווה 516. ההפרש הוא 210. בסיומם
- [גימטריה להוצאת עצמות יוסף ממצרים](https://www.vorts.co.il/?p=325) - כאשר יוצאים בני ישראל ממצרים מקיים משה את בקשתו של יוסף (שמות י"ג י"ט): "ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אל-הים אתכם, והעליתם את עצמתי מזה אתכם". ועל כך אומר רש"י: "והעליתם את עצמתי מזה אתכם - לאחיו השביע כן, למדנו שאף כל עצמות השבטים העלו
- [לקיחת הפסח](https://www.vorts.co.il/?p=327) - " 'והיה לכם למשמרת' - מפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים? היה ר' מתיא בן חרש אומר 'ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים' הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו ולא היה בידם מצוות שיעסקו בהם כדי שיגאלו...נתן להם הקב"ה שתי מצוות דם פסח ודם מילה שיתעסקו בם כדי שיגאלו שנאמר
- [קשיים ויסורים](https://www.vorts.co.il/?p=353) - בעולם הזה ייסורים רבים. מחלות, קשיי פרנסה, בעיות ביטחוניות וכלכליות, קשיי החינוך. האופטימיות "אין ייאוש בעולם כלל" נובעת מתפיסה, שלאחר כל ירידה תגיע העלייה המשמחת. להתאזר בסבלנות ולא לקוות כל העת ל'שלום עכשיו'. מדוע שירי קודש רבים, מתחילים בטון שקט ולאחר מכן הניגון עובר לטונים גבוהים יותר? הניגון מסמל את תהפוכות החיים שעובר האדם. ישנם
- [משה ועצמות יוסף](https://www.vorts.co.il/?p=356) - הפסוק אומר שמשה רבנו "לקח את עצמות יוסף עימו". אפשר לשאול על העניין שתי שאלות. האחת היא, מדוע מוזכרות דווקא עצמות יוסף? והלא יוסף חי במצרים בתקופה שבה חנטו את המנהיגים לאחר מותם. גופו של יוסף נחנט ע"י המצרים וברור שלא רק עצמותיו נשארו אלא גופו כולו נשמר. מדוע אם כן נאמר שנלקחו דווקא "עצמותיו"?
- [יעוץ וענווה](https://www.vorts.co.il/?p=360) - בתחילת פרשת יתרו, מגיע אורח למחנה ישראל, יתרו, ומתחיל לחלק עצות כיצד לנהל מערכת משפט - "ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך.. עתה שמע בקלי איעצך.. ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרות" (שמות יח). על אף חכמתו הנשגבה של משה רבנו, שבגללה זכה לקבל את
- [מי קיבל תורה מסיני?](https://www.vorts.co.il/?p=362) - מסכת "אבות" פותחת: "משה קבל תורה מסיני ? ומסרה ליהושע". אולם ? לא רק יהושע קיבל את התורה מסיני. במסכת "נזיר" (דף נ"ו עמ' ב') מביא רב נחמן בר יצחק את המשנה במסכת "פאה"(פרק ב' משנה ו'): 'אמר נחום הלבלר: כך מקובלני מרבי מיאשא שקיבל מאבא שקבל מן הזוגות (רש"י: "יוסי בן יועזר ויוסי בן
- [שבעת השוורים](https://www.vorts.co.il/?p=364) - אומרת המשנה במסכת "בבא קמא" (דף מ"ד עמ' ב'): "שור האשה, ושור היתומים, שור האפוטרופוס, שור המדבר, שור ההקדש, שור הגר שמת ואין לו יורשין - הרי אלו חייבין מיתה". ומסבירה הגמרא מהיכן לומדים דין זה: "תנו רבנן: ''שור' 'שור' - שבעה (רש"י: "שבעה 'שור' כתובין בפרשה בנוגח אדם") - ומוסיפים התוספות: "אחד לגופו ועוד
- [תרומה - עושר](https://www.vorts.co.il/?p=366) - בפרק כ"ה, ישנו פירוט של כלי המשכן: ארון - "ועשו ארון עצי שיטים" (כה, י), שולחן - ועשית שולחן עצי שיטים (כה, כג), והמנורה - "ועשית מנורת זהב טהור (כה, לא).בפרק זה, כל כלי מיוצג באופן נפרד ועצמאי. בפרק כ"ו, התורה קובעת את המיקום של כל כלי וכלי, ואגב זה מדגישה את הקשר והזיקה בין
- [פורים ואחדות](https://www.vorts.co.il/?p=370) - השבת, פרשת תצוה, קוראים את פרשת זכור, לקיים מצות עשה מדאורייתא, של זכירת מעשה עמלק. ההבחנה המהותית בין עם ישראל לעמלק נעוצה בנקודה הזו - עמלק בתחילה, שולט ומצליח, אך בסופו של המאבק עמלק מתמוטט לחלוטין, בעוד שעם ישראל, גם אם בתחילת המאבק נראה כמפסיד, אך בסיומו של המאבק ייצא כמנצח. וכך כותב ה'שפת אמת':
- [זמן תחילת התשובה](https://www.vorts.co.il/?p=372) - גאון המוסר, הרב מסלנט, אמר פעם זה המשפט: יש המתחילים בתשובה לחזור בימים הנוראים, בין כסה לעשור. יש המתחילים את חשבון הנפש בחודש אלול, החל מראש חודש, אך לדעתי זמן תחילת התשובה הוא מיד כבר ממוצאי יום כיפור אשתקד. (רבי ישראל סלנטר, נשלח ע"י עידו קליין)
- [כי תשא - ריחוק וקירוב](https://www.vorts.co.il/?p=374) - "ויהי כאשר קרב אל המחנה, וירא את העגל ומחולות, ויחר אף משה, וישלך מידו את הלוחות, וישבר אותם תחת ההר". שבירת הלוחות בעקבות חטא העגל ממחישה בצורה החזקה ביותר את שבירת הקשר והחיבור בין ישראל לאביהם שבשמים. החטא הוליד משבר נורא במערכת הקשרים בינינו לבין הבורא. לכן מובן, מדוע משה שבר את הלוחות, ולא הסתפק
- [רווקות מאוחרת ושמחה אמיתית בנישואין](https://www.vorts.co.il/?p=376) - אחת הבעיות הקשות בחברה הדתית, כמו בחברה הכללית היא בעיית הרווקות המבוגרת. מאז שנות ה-70 ישנה מגמה של עלייה בגיל הנישואים. בשנת 2001 היה הגיל הממוצע בנישואים ראשונים של גברים בישראל 27, ומאז לצערנו ממוצע גיל הנישואין עולה, ועלייה זו [בנתונים] ירידה היא [מבחינה רוחנית]. כדי לפתור בעיה יש למצוא ולאתר את שורשה הפנימי, ומתוך
- [ויקהל - דיוק בפרטים](https://www.vorts.co.il/?p=378) - בפרשת ויקהל, בצלאל אהליאב ושאר חכמי לב אוספים את תרומות המשכן שנודבו ע"י עם ישראל. בשלב מסוים, מגיעים גבאי ההקדש אל משה, וקובלים בפניו על כך ש"מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה אשר ציוה ה' לעשות אותה". הבעיה עליה מצביעים הגבאים היא ריבוי התרומות למשכן. משה רבנו מסכים לגישתם, ומפרסם הנחייה חד-משמעית ונחרצת: "איש ואישה
- [מחצית השקל](https://www.vorts.co.il/?p=380) - כתוב בגמרא ירושלמי שמחצית-השקל בא כדי לכפר על מעשה העגל שהיה במחצית היום (בושש משה לבא) וזה מרומז במחצית השקל עצמו: שקל = שין , קוף , למד - (האותיות המרכיבות את המילה שקל) כל מחצית אות (אמצע האות) = יום. [האמצע של האות שין = י,אמצע האות קוף=ו,אמצע האות למד=מ] יוצא
- [חשבונו של משה](https://www.vorts.co.il/?p=383) - במדרש רבה לפרשת "פקודי" (פרשה נ"א) מסופר על החשד שחשדו במשה מששכח לאן נעלמו 1775 השקלים. "משנגמרה מלאכת המשכן אמר להם: בואו ואני עושה לפניכם חשבון. אמר להם משה: אלה פקודי המשכן - כך וכך יצא על המשכן עד שהוא יושב ומחשב שכח באלף ושבע מאות וה' וע' שקל מה שעשה ווים לעמודים. התחיל יושב
- [ויקרא - קירוב והקרבה](https://www.vorts.co.il/?p=385) - "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם." מה פשר המילה 'קרבן'? לקרב ולהתקרב. את מי ולאן מקרבים? בשלב הראשון, הבעלים מקרבים את הבהמה שהקדישו כקרבן לבית המקדש, כדרישת הפסוק "אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אותו לרצונו לפני ה'". אין הבעלים
- [מהי אהבה, וחשיבותו של השלום (לשבע ברכות)](https://www.vorts.co.il/?p=387) - בסוף פרשת בלק מסופר על פינחס שעצר את המגיפה עם בנות מדיין בכך שהרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית. כשכר על פעולה זו מבטיח לו ה' : לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום: עד היכן מגיעה חשיבותו של השלום בעיני ה'? בזכות השלום ה' מוכן למנוע גזירות פורענות. כמאמר הפסוק :חבור עצבים
- [פורים ופסח](https://www.vorts.co.il/?p=389) - פעם היה רב שנהג לומר בפסח "פסח שמח" ואילו בפורים נהג לומר "פורים כשר". שאלו אותו תלמידיו: "רבי, מדוע אתה מחליף בין הברכות? הרי נהוג לומר את ההיפך?". ענה להם הרב ואמר: "בפסח, כולם דואגים לנקות ולהכשיר את הכל לכבוד החג והם שוכחים לפעמים שצריך לשמוח, ואילו בפורים כולם עסוקים בשמחה ובחגיגות שלעיתים שוכחים שפורים
- [מיידיות והשלמה](https://www.vorts.co.il/?p=391) - הזריזות השלמה כוללת שני רכיבים - מיידיות והתמדה. הזריז, מחמת אהבתו הרבה למצוה, מחכה לרגע הראשוני בו יוכל לקיימה, ואז מבצעה בזריזות. אך מרכיב המידיות אינו מספיק, ויש לשלב עימו את מרכיב ההתמדה [='לדורות']. טיפוס המתחיל בזריזות ובהתלהבות פרויקט מסוים, אך לאחר זמן מה מתעייף ונשחק ומפסיק באמצע הפרויקט יצא שכרו בהפסדו. הזריז השלם, אינו
- [פסח - עבודה ושמחה](https://www.vorts.co.il/?p=394) - במבט שטחי על החיים, נתפסים המושגים 'עבודה' ו'שמחה' כמושגים סותרים זה את זה. הרבה אנשים עובדים, חשים שמחה ורוגע בזמן יציאתם לחופשה. דווקא כשמפסיקים לעבוד מרגישים שמחה. ביהדות, מושגים אלו מתאחדים: "עבדו את ה' - בשמחה" [תופעה מרתקת היא, שדווקא יצחק אבינו - המסמל באישיותו את מידת הדין הקשה והתובענית - קרוי על שם השמחה
- [עדת קורח והעולם הבא](https://www.vorts.co.il/?p=396) - יש מחלוקת בגמ' בסנהדרין קט: האם לעדת קרח יש חלק לעולם הבא או לא? לדעת ר' עקיבא אין להם חלק לעוה"ב, והוא מביא ראי'ה ודורש את הפסוק "...ותכס עליהם הארץ..."- בעולם הזה "...ויאבדו מתוך הקהל:" - לעולם הבא. לדעת ר' אליעזר יש להם חלק לעוה"ב, ועליהם כוונת הכתוב "ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל:" ונראה
- [ליל הסדר - מדוע שם זה?](https://www.vorts.co.il/?p=398) - ליל הסדר-מדוע דווקא שם זה? כמובן שאומרים שזה בגלל הסדר של הברכות (קדש רחץ כרפס יחץ..) אבל רבי אהרן מקארלין (או משהו כזה...) אומר שהכוונה שמסתתרת כאן היא שכשאנחנו עושים את כל הסדר (לכבוד פסח וליל הסדר...) אנחנו גורמים לכך שבשנה עצמה יהיה לנו יותר קל, ויותר מסודר, בזכות ליל הסדר... ולכן קוראים לזה ליל
- [פסח ושבועות - חיפזון ומתינות](https://www.vorts.co.il/?p=400) - בפסח יצאנו בחיפזון, עם ישראל עזב את ארץ מצרים בבהלה ורץ למדבר. בחג שבועות עוצרים [עצרת מלשון לעצור] את המרוץ, ובמתינות ובישוב הדעת מקבלים את התורה. לכן בפסח אוכלים מצה הנאפית בחיפזון, ובשבועות מקריבים קרבן המכיל בתוכו חמץ, הנאפה לאט ובמתינות. כאשר נמצאים במצרים במקום הטומאה - מי שבורח באיטיות ובמתינות ייחשב לחוטא. מכיוון שמטומאה
- [כאיש אחד בלב אחד](https://www.vorts.co.il/?p=458) - על דברי התורה (שמות י"ט א'-ב') בחדש השלישי לצאת בני-ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן-שם ישראל נגד ההר" אומר רש"י: ביום הזה- בראש חודש " ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד". ראש חודש סיון הוא היום ה-45 לספירת העומר. "לב אחד" שווה 45.
- [ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון  (שמיני ט,א)](https://www.vorts.co.il/?p=404) - וכבר אמרו חז"ל יום השמיני שהוא היה שמיני לימי המילואים, והוא ר"ח ניסן, שבו ביום הוקם המשכן ונתעטר אותו יום בעשרה עטרות כמו שמובא בסדר עולם, ובשבעת ימי המילואים הללו
- [ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' (ט,ה)](https://www.vorts.co.il/?p=406) - ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' (ט,ה) רבי יצחק לוריא , האר"י הקדוש , היה אומר: על כל אדם ואדם, לפני שמקבל על עצמו עול מלכות שמים, עליו לקבל על עצמו קיום מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך"! דבר זה מרומז בפסוק: "ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני ה' " - קודם הגיעו למצב שבו באו
- [וביום השמיני ימול בשר ערלתו (שמני  יב-ג)](https://www.vorts.co.il/?p=435) - וביום השמיני ימול בשר ערלתו (שמני יב-ג) בוא וראה כמה ישראל מחבבים את המצוות, שהם מוציאים הוצאות כדי לשמור את המצוות ולשמוח בהם. אמר הקדוש ברוך הוא: אתם משמרים את המצוות ותשמחו בהן, אני מוסיף לכם שמחה שנאמר (ישעיה כ"ט, י"ט) "ויספו עינויים בה' שמחה" (מדרש תנחומא תזריע ה'). נהגו ישראל לעשות סעודה ביום המילה,
- ["קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה" (ט, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=408) - קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה" (ט, ב) אהרן הכהן הביא עגל לחטאת ובני ישראל הביאו עגל לעולה כפי שנאמר בפסוק דלהלן. מה טעמו של דבר? משום שאהרן הכהן חטא בחטא עשיית העגל רק במעשה, שהעגל נעשה על ידו, אבל במחשבה לא חטא כלל, שהרי כוונתו היתה לשם שמים כמו שמפרש רש"י בשמות
- [ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים (י, יב)](https://www.vorts.co.il/?p=409) - ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים" (י, יב) חכמינו אמרו: "לשאר עמו - למי שמשים עצמו כשיריים" כלומר, אין הקב"ה מתקרב אלא לאלה שרואים עצמם כמיותרים. והנה, אלעזר ואיתמר היו גם הם שפלי רוח וראו עצמם כ"נותרים", ולפיכך אמנם נשארו בחיים. מקור: "מעינה של תורה" בשם בעל ה"אבני נזר"
- ["ואת החזיר... והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם" (יא, ז)](https://www.vorts.co.il/?p=411) - "ואת החזיר... והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם" (יא, ז) מובא בספרים מדרש חז"ל, שלעתיד לבוא יחזור החזיר להיות מותר. ולא שהתורה תשתנה חלילה - "זאת התורה לא תהא מוחלפת" - אלא שטבעו של החזיר ישתנה והוא יתחיל להעלות גרה. זהו שמרמז כאן הכתוב: "והוא גרה לא יגר" כלומר, תנאי הוא הדבר, כל זמן
- ["ותצא אש מלפני ה' ותאכל אתם וימותו" (י, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=412) - "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אתם וימותו" (י, ב) "שרפת נשמה וגוף קיים" (בגמרא) מיתת נשיקה של צדיקים נקראת "אכילה" (כפי הנאמר בספרים על הפסוק: "אכלו רעים"). ברם, כל אכילה שאינה כתיקונה, אלא שהיא על ידי הדחק, נקראת "שריפה" (כמו שאמרו חכמינו: "כהן שדעתו יפה שורפה חיה"). נדב ואביהוא היו ראויים למות מיתת נשיקה כמשה
- ["קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימים לעולה" (ויקרא ט' ג')](https://www.vorts.co.il/?p=416) - "קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימים לעולה" (ויקרא ט' ג') בתורת כוהנים על פסוק זה נכתב: "מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן? אלא אמר להם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף; יש בידכם בתחילה שנאמר וישחטו שעיר עיזים (נאמר במכירת יוסף), ויש בידכם בסוף שנאמר עשו להם עגל מסיכה (חטא העגל).
- ["וידם אהרון"](https://www.vorts.co.il/?p=420) - "וידם אהרון" מעיר כאן רבנו יעקב בן אשר,"בעל הטורים": בכל מקרא כולו מצינו רק שתי פעמים את המילה "וידם": א.בפרשה זו נאמר: "וידם אהרון" (כשראה את שני בניו נשרפים באש ה' ). ב.ספר יהושע נאמר: "וידם השמש" (י,י"ג) (בסיפור מלחמת יהושע בחמשת מלכי כנען כשהשמש עצרה מלכת). דבר זה בא לרמז לנו, שלהשיג המדרגה של
- ["ולהבדיל בין הקדש לחול, ובין הטמא ובין הטהור, ולהורות את בני ישראל" (י, יא)](https://www.vorts.co.il/?p=422) - "ולהבדיל בין הקדש לחול, ובין הטמא ובין הטהור, ולהורות את בני ישראל" (י, יא) מספרים לנו חז"ל בגמרא מסכת פסחים (דף ג) : מעשה בשני תלמידים שהיו יושבים לפני הלל הזקן. שאל אותם אחד מהם מפני מה בוצרים ענבים בטהרה, ואין מוסקים זיתים בטהרה? שאל השני: מפני מה בוצרים ענבים בטהרה , ומוסקים זיתים בטומאה?
- ["ויקריבו לפני ה' אש זרה... ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" (שמיני י א-ב)](https://www.vorts.co.il/?p=426) - על שום מה מתו נדב ואביהוא? אומר על כך המדרש: על שום שלא נשאו נשים.
- [כי מפריס פרסה הוא... והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם (יא,ז)](https://www.vorts.co.il/?p=428) - כי מפריס פרסה הוא... והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם (יא,ז) פעם אחת, הגיע הצדיק רבי מאיר מפרימישלן, לביתו של יהודי עשיר, ובקש ממנו צדקה למען עניין חשוב, גביר זה מפורסם היה בידו הקפוצה שאין הוא נותן מעות לצדקה. יסלח לי הרבי - אמר העשיר - השעה דחוקה לי וממהר אני לבית המדרש!... דע
- [ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם (שמיני יא-ו)](https://www.vorts.co.il/?p=430) - ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם (שמיני יא-ו) לפני שגילו את קרני הרנטגן חשבו המדענים שהארנבת לא מעלה גרה משום שניתחו אותה וגילו שלארנבת יש רק קיבה אחת וממילא אין אפשרות שתעלה חתיכה מהקיבה ותלעס אותה שוב. ולכאורה היתה תמיהה על התורה חס ושלום, אבל תורתינו תורת אמת ואם
- [שמיני - התרחקות מאש](https://www.vorts.co.il/?p=453) - אש ומים מסמלים שתי הנהגות מרכזיות של הקב"ה: האש מסמלת את מידת הדין-הגבורה, ואילו המים מסמלים את מידת החסד-האהבה. אסמכתא לכך מוצאים בפרשת שמיני. העונש-הדין האלוה-י על חטאם הנורא של נדב ואביהוא היה "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" [אכילה מלשון כילוי]. האש מסמלת דין - "ארבעה מיתות בית דין.. שריפה". כאשר פורצת אש
- [הכנסת אורחים - את החזיר כי מפריס פרסה הוא...](https://www.vorts.co.il/?p=456) - מספרים על 2 חסידים שחיפשו רב בעל רוה"ק. שמעו על ר' מאיר מפרמשלאן זיע"א.הגיעו לפרמשלאן והתארחו בשבת כל אחד בביתו של עשיר אחר.הראשון היה קמצן מאוד ואכל כשלעצמו בשפע, אולם לא פרס לחסיד פרוסות מהחלה ומרוב בושתו החסיד לא פרס לעצמו ונותר רעב.השני פרס פרוסות בשפע אולם הוא עצמו מיעט באכילה והחסיד השני התבייש לאכול
- [בשבועות לא מביאים ביכורים משבעת המינים](https://www.vorts.co.il/?p=460) - לע"נ פורטונה בת עליזה וכן לרפואת אריאל בת רוני וכל חולי עמו ישראל אני יודע, שדבריי הולכים לנפץ מיתוס ישן, מיתוס שגדלו עליו רבים, עוד מימי הגן, למנגינות השיר: סלינו על כתפינו.. בשל בורות מצויה, הריני לחדש לכם דבר מה. אם כן, מה יש להביא לבית המקדש בחג השבועות? לסקרנים שמביניכם אומר כאן ועכשיו: בשבועות-
- [הרהור תשובה הופך רשע לצדיק](https://www.vorts.co.il/?p=462) - בפרשת נשא כתוב "והתוודו את חטאתם אשר עשו". מהפסוק הזה לומדים את מצוות הוידוי, והרמב"ם בהלכות תשובה מסביר שכל אחד שרוצה לחזור בתשובה מחטא שבידו, צריך להתוודות כלפי הקב"ה בוידוי דברים. זהו חלק מהותי ובסיסי בתשובה. מדברי הרמב"ם ניתן לראות שהתשובה והוידוי הם למעשה מצוה אחת. אין וידוי בלי תשובה, ואין חטא מתכפר ללא וידוי
- [איש אשר יתן לכהן לו יהיה - הברכה לישראל בזכותם של לוי.](https://www.vorts.co.il/?p=464) - המגיד מדובנא המשיל משל על משפחה רבת נפשות שהתכוננה לנסיעה לחו"ל. בגלל יוקר הנסיעה לא יכל האב לצרף את משרתיו לנסיעה, ולכן תפקידים שונים חולקו בין בני המשפחה. את מלאכת הבישול התכונן האב להטיל על בן מסוים שהיה מומחה בנושא וידע להכין מטעמים. אבל מכיוון שלא תמיד חי הבן בשלום אם שאר האחים הוא חשש
- [גימטריה לעבודת הלויים](https://www.vorts.co.il/?p=466) - בגלל חטא העגל שבו טעו הבכורות לוקח הקב"ה את הלויים לעבודה במשא ובשיר, כדברי הקב"ה למשה (במדבר ח' ט"ז): "כי נתנים נתנים המה לי, תחת פטרת כל רחם בכור כל, מבני ישראל לקחתי אתם לי". ובאיזה גיל עובדים הלויים? על כך נאמר קודם (במדבר ד' ג'): "מבן שלשים שנה, ועד בן חמשים שנה, כל בא
- [ברית מילה - סור מרע וגם עשה טוב](https://www.vorts.co.il/?p=471) - ברשותכם אדבר על משמעות ברית המילה, יחד עם חג מתן תורה הממשמש ובא. הגמרא במסכת סנהדרין אומרת, כי מצווה שהייתה בידינו לפני מתן תורה ונאמרה שוב בקבלת התורה, הינה מצווה לבני ישראל ולבני נוח, ואילו כל מצווה שלא נשנתה בהר סיני מצווים בה עם ישראל בלבד. על זה שואלת הגמרא: והרי מצוות ברית מילה, מצאנו
- [דבר תורה לפדיון הבן](https://www.vorts.co.il/?p=473) - נחלקו הפוסקים האם פדיון הבן הינה מצות האב, מצוה שהאב מחוייב בה, או שמא היא מצוה של הבן שמוטלת על האב. הרשב"א סובר כי פדיון הוא מצו?ת האב, ואילו הריב"ש סובר שזוהי מצו?ת הבן המוטלת על האב. לריב"ש, לפי השיטה שזוהי מצות הבן המוטלת על האב. יש לכאורה ראיה חזקה מן הדיון בשאלת "הוא לפדות
- ["אשה כי תזריע- וביום השמיני ימול"](https://www.vorts.co.il/?p=475) - "אשה כי תזריע... וביום השמיני ימול" (ויקרא, יב, ב) יש להבין בפרשתינו מספר דברים: א. שאלות כלליות: מה מקומה של מצות מילה בפרשה שעיקר עניינה דיני טומאה וטהרה, ובפרט דיני טומאת יולדת? ומה מטרת הפתיחה ה"ביולוגית" אשה כי תזריע? ב. שאלות פרטיות: מדוע אין התורה מסתפקת בקביעת ההלכה שהיולדת זכר תטמא שבעת ימים, ומדוע
- [אשה כי תזריע וילדה זכר (ויקרא יב,ב)](https://www.vorts.co.il/?p=477) - "אשה כי תזריע וילדה זכר" (ויקרא, יב, ב) שאלו את הגאון מווילנא מה הקשר בין תחילת פרשתנו לבין סוף הפרשה הקודמת פרשת שמיני שכתוב בסופה "להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל"? וביאר זאת ע"פ הגמרא בסוף יומא אשר הייתה אישה בהריון שהתאוותה לאכול ולפי
- [נחת הרוח בין בני הזוג](https://www.vorts.co.il/?p=481) - אם החתן עושה נחת רוח לשם ולכלה (ראה היפוך אותיות (חתן=נחת) הכלה תיתן לו את הכל (ראה היפוך אותיות כלה=הכל) (נשלח ע"י ראובן יעקובי)
- [העבודה בגשמיות וברוחניות](https://www.vorts.co.il/?p=483) - בשם האדמור מרוזין. איך עובדים את השם בגשמיות וברוחניות? י-ה= גשמיות 1 אכילה 2 שתיה 3 לינה רוחניות = 1 תורה 2 מצווה 3 עבודה (תפילת עמידה) (נשלח ע"י ראובן יעקובי)
- [רמז לשנות החורבן](https://www.vorts.co.il/?p=485) - על הנאמר (דברים ד' כ"ה-כ"ו): "כי תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ, והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני ה' אל-היך להכעיסו. העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ, כי אבד תאבדון מהר, מעל הארץ", אומר רש"י על פי הגמרא במסכת "גיטין" (דף פ"ח עמ' א'): "ונושנתם - רמז להם שיגלו ממנה לסוף ח'
- [גימטריה לתפילתו של משה](https://www.vorts.co.il/?p=487) - משה מבקש להיכנס אל הארץ (דברים ג' כ"ג): "ואתחנן אל ה'". על משה נגזר שלא להיכנס לארץ. ממש כמו שעל שאר בני ישראל נגזרה גזרה זו, והם לא זוכים להיכנס לארץ בגלל חטא המרגלים. אולם מי שלא חטא בחטא זה , ויזכה להיכנס לארץ הוא כלב, שמובטח לו מהקב"ה (א' ל"ו): "זולתי כלב בן יפנה
- [עבודת השם כתענוג, והחובה לבקש מאת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=489) - על הפסוק "כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן". מעתיק רש"י את התיבות "כי תבוא בכרם רעך", ומפרש: "בפועל הכתוב מדבר". וכן בפסוק שלאחרי זה "כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך" - מעתיק רש"י את התיבות "כי תבוא בקמת רעך", ומפרש: "אף זו
- [אדם ובהמה תושיע - תפילה כנה](https://www.vorts.co.il/?p=491) - בתהלים לו, ז' אומר דוד המלך ע"ה "אדם ובהמה תושיע" והדבר יכול להיראות תמוה- מדוע אנו באותה קבוצה עם בהמה? הדבר בא ללמד אותנו שעלינו להתפלל בכנות, מעומק הלב כמו...בהמה! כשבהמה נקלעת לצרה היא זועקת לה' שיעזור לה אולם אין היא "מייעצת" לו איך בדיוק. כך גם אנחנו צריכים לנהוג. להציג לה' את הבעיה ולתת
- [הקשר בין חטא אדם הראשון ודור המבול](https://www.vorts.co.il/?p=494) - איתא בספרים שכשבא הנחש להחטיא את חוה עמד לימינו השטן, הלא הוא הס"מ. ידוע שיש בלשון הקודש אותיות טובות ולא טובות. במילה "נחש" האות נ' טובה (חמישים שערי בינה, וכו') כנ"ל ש' (ש' שבתפילין, שם ש-ד-י וכו'). לעומתן ח=חטא. גם בשמו של הס"מ זוג האותיות הראשונות לא טובות וזוג האחרונות טובות. בפרשת נח כתיב: "כי
- [מדוע על האדם לא נאמר "כי טוב"?](https://www.vorts.co.il/?p=497) - כאשר בורא הקב"ה את האדם נאמר עליו שהוא נוצר "בצלם אלו-הים". מה משמעות המושג "בצלם"? על השאלה הזו ניסו לענות מפרשים רבים, וגישתו של הרמב"ם מציעה לראות במה דומה האדם לקב"ה ולהבין שבכך התייחד גם האדם. הרב סולובייצ'יק אומר שמה שאנו רואים בפרקים הראשונים של התורה, הינו שהקב"ה הינו יוצר ובורא. זה מה שמייחד את
- [מדוע נכרתה הברית דווקא עם הקשת בענן?](https://www.vorts.co.il/?p=499) - שואל האברבנאל מספר שאלות על הברית שכורת ה' בעזרת האות של קשת בענן. קודם כל, מדוע הקשת? הלא הקשת היא תופעת טבע טבעית, שכבר הייתה קיימת בעולם לפני כן (כמו שאומרת המשנה שהיא נבראה "בין השמשות") ואין בה שום חידוש.ואם כן, מה הברית שנעשתה בה? הלא אות ברית חייבת לכלול איזשהו חידוש, כמו גל ומצבה
- [הצדיק מהפך לטובה](https://www.vorts.co.il/?p=500) - יש עניין שאם צריכה להגיע פורענות על העולם הצדיק מהפך אותה לטובה ולשפע שיבוא לעולם. בדור נוח הייתה צריכה לבוא צרה על העולם. זהו שאמר הכתוב: "צהר תעשה לתיבה (הפוך את תיבת "צרה" ל"צהר" (פתח של תקווה וישועה)) ואל אמ"ה (אלוקים מידת הדין) תכלנה מלמעלה, ופתח התיבה (האות הראשונה במילה "צרה") בצידה תשים (תשאירנה במקומה),
- [מדוע נקראת הפרשה "חיי שרה"?](https://www.vorts.co.il/?p=501) - פשרת חיי שרה עוסקת במאורעות שאירעו לאחר פטירת שרה אמנו,לפיכך מתעוררת תמיהה רבה על שמה של הפרשה - "חיי שרה", בדיוק ההפך מהמסופר בה. יש להסתכל ולראות כיצד קיים קשר בין המסופר בפרשה לבין מהותם האמיתית של "חיי שרה". חיים אמיתיים הם נצחיים. הם אינם מסתיימים בשעת הפטירה, אלא מוסיפים להתקיים ובאים לידי ביטוי בצאצאיו
- [כיצד הפסיד עפרון 600 שקלים](https://www.vorts.co.il/?p=502) - אברהם אבינו משלם לעפרון ארבע מאות שקל, לא בשקלים פשוטים ורגילים, אלא בשקלים גדולים וקנטרים, וכמו שמבאר רש"י: "עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין". ומנין הגיעו לאברהם אבינו אותם שקלים? אלא אומרים חז"ל, בשעה שאבימלך נתן פיצויים לשרה הוא שילם לה אלף כסף, ונתן לאברהם שק מלא מאותם שקלים,
- [מדוע פיצלה רבקה את דבריה?](https://www.vorts.co.il/?p=503) - כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים, הוא מציב לעצמו סימן, מי הנערה הראויה להיות לאישה לבן אדונו: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק" (כד,יד). גם כאשר מספר העבד למשפחתה של רבקה את הקורות אותו, הוא מתאר את הסימן שנתן באופן דומה: "ואבוא היום
- [הסבר חלום יעקב](https://www.vorts.co.il/?p=505) - ישנם הסברים רבים לחלום יעקב ומשמעותו. האברבנל מביא שמונה פירושים שונים לחלום יעקב, כמו ההסבר של רש"י שהקב"ה הראה ליעקב את חשיבות ארץ ישראל בכך שהראה לו את מלאכי א"י עולים ומלאכי חו"ל יורדים ללוות את יעקב מכאן והלאה או כמו פירושו של רבי אלעזר הגדול שהמלאכים היו שריהם של ארבע המלכויות והקב"ה הראה לו
- [פחדו של יעקב](https://www.vorts.co.il/?p=506) - כאשר מגלה יעקב שעשו הולך לקראתו, אומר הכתוב "ויירא יעקב מאד ויצר לו". רבים שואלים מדוע פחד יעקב? והלא הקב"ה אמר לו בפירוש "והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך", אז מדוע פקפק יעקב ופחד מפני עשו? היתכן שהקב"ה יחזור בו? פירושים שונים ניתנו, חלקם אמרו שלמעשה לא באמת פחד יעקב, אבל בגלל רק עשה
- ["ויצא יעקב מבאר שבע, וילך חרנה"](https://www.vorts.co.il/?p=507) - בדרך כלל, אם עיקר המטרה של אדם היא להגיע למקום מסוים, לא מציינים מאיפה הגיע אלא רק לאן הגיע. לדוגמא: "פלוני טס למזרח". אין זה משנה שהוא עזב את נס ציונה וטס למזרח. מאידך, אם המטרה של אותו אדם הייתה לעזוב מקום מסוים לא נציין לאן עזב. לדוגמא: "פלוני עזב את הבית בכעס". לא נציין
- ["אם יהרוג הוא את אחרים"](https://www.vorts.co.il/?p=508) - לאחר ששבים המלאכים ליעקב ומספרים לו שעשיו הולך לקראתו וארבע מאות איש עמו כתוב: "וירא יעקב מאוד ויצר לו" (לב, ח). בא רש"י הקדוש ופירש את הכפילות: "ויירא- שמא יהרג, וייצר לו- אם יהרוג הוא את אחרים". נשאלת השאלה למה נקט רש"י בלשון "את אחרים"? היה צריך לומר "אם יהרוג הוא אחרים". "את" בא רק
- [הקשר בין הדלקת נר חנוכה לבורו של יוסף](https://www.vorts.co.il/?p=509) - בסוגיית חנוכה בגמרא, מופיעות שתי מימרות של ר' תנחום: אחת בהלכה, ואחת באגדה. בהלכה - "נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי", ומיד לאחריו באגדה, לגבי הבור שאליו נזרק יוסף - "מאי דכתיב 'והבור ריק אין בו מים'?, ממשמע שנאמר: 'והבור ריק' איני יודע שאין בו מים? אלא מה ת"ל 'אין בו
- [ההבדל בין נרות חנוכה לנרות המנורה במקדש](https://www.vorts.co.il/?p=510) - נס פך השמן הוא אמנם הסיבה הישירה למצוות הדלקת נר חנוכה, אולם בעוד שבמנורת בית-המקדש היו רק שבעה נרות, הרי בחנוכייה של חנוכה יש שמונה קנים ואנו מדליקים בה שמונה נרות. ההסבר על כך הוא: מנורת שבעת הקנים, שדלקה בבית-המקדש, התאימה למצב רגיל וטבעי, שבו הרוחניות שולטת. במצב רגיל זה, כאשר אפשר לקיים את רצון
- ["עד שתכלה רגל מן השוק"](https://www.vorts.co.il/?p=511) - "מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק" (שבת כא). המצווה של נר חנוכה צריכה להשפיע על היחיד "עד שתכלה רגל מן השוק" - שתעקור ממנו את ההרגלים הגשמיים ואת המידות הגסות, שבהם הוא עדיין קשור בשוק (חידושי הרי"ם). (נשלח ע"י עידו)
- [מדוע יוסף לא יצר קשר עם אביו במשך כל השנים](https://www.vorts.co.il/?p=519) - השאלה העיקרית שעולה לי תמיד בראש כשאני קורא את פרשות מקץ/ויגש היא: כיצד ייתכן שיוסף לא יצר קשר עם אביו 20 שנה? איך לא שלח מכתב/פקס/SMS או אפילו לא שלח שליח ? אז נכון - אפשר לענות תשובה מתחכמת שלא היה לו סלולרי. ובכל זאת, כיצד ניתן להסביר את העובדה שיוסף נמצא במצרים כל כך הרבה
- [מדוע ברח משה דווקא אל יתרו?](https://www.vorts.co.il/?p=521) - כאשר ברח משה ממצרים לאחר שהרג את האיש המצרי, ברח למדין ושם חבר ליתרו כהן מדין ואף התחתן עם בתו, ציפורה. מדוע החליט משה להתחבר דווקא ליתרו שבאותו זמן היה כהן של עבודה זרה? מסביר על זה רבינו בחיי שמשה היה בורח מפני פרעה, והיה ירא שפרעה ירדוף אחריו וינסה לגלגל עליו עלילות ולתפוס אותו
- [מכת הצפרדע ומידת הכעס](https://www.vorts.co.il/?p=523) - ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים : (שמות, ח', ב') רש"י: ותעל הצפרדע - צפרדע אחת היתה והיו מכין אותה והיא מתזת נחילים נחילים זהו מדרשו. ופשוטו יש לומר שרוץ הצפרדעים קורא לשון יחידות... מובא ברש"י: צפרדע יחידה עלתה מהיאור, לבדה, בודדה, אבל בעזרת מכות המצרים נוספו לאחת
- ["ותצפנהו שלשה ירחים"](https://www.vorts.co.il/?p=525) - איתא במדרש "מפני מה נכשלו המרגלים בחטא המרגלים? מכיוון שהימים ימי ביכורי ענבם וזהו שכתוב: 'ותצפנהו שלושה ירחים'" נשאלת השאלה הגדולה מה הקשר. עונים המפרשים על המדרש: ביכורי ענבם - קח אות אחת קודם (ביכורים- מוקדם) למילה ענבם (חסר יו"ד),לדוגמא: ס' במקום ע' (שס' אות אחת קודם לע' של ענבם) מ' במקום נ' וכן הלאה,
- [מידה כנגד מידה אצל המיילדות העבריות](https://www.vorts.co.il/?p=530) - המיילדות העבריות חרפו את נפשן ועשו מעשה גדול ועל כך הקב"ה היטיב עימם ויעש להן בתים, בתיי כהונה לויה ומלכות. נשאלת השאלה איזו המידה כנגד מידה יש כאן? מה הקשר בין המעשה לשכר? עונים, שפרעה גזר רק על הזכרים. אם חלילה גזירתו הייתה מתקיימת היו נשארות בעם ישראל רק הנקבות שהיו מתחתנות אם מצרים או
- [רמז לאופן שבו בקע משה רבינו את הים](https://www.vorts.co.il/?p=532) - איתא במדרש שמשה רבינו בקע את הים בשם אדנות ושם הויה. רמז נפלא לכך מהכתוב באותה בקיעה: "ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו" (פ' בשלח). מי שצריך שיעזר במחשבון. "הרם את מטך"- הרם כל אות מהמילה "מטך" אות אחת למעלה: "מ"->נ,"ט"->י ,"כ"->ל = ני"ל = בגימטריא=90. "ונטה את ידך"- נטה, היינו
- [הדלקת נר חנוכה בשמן זית](https://www.vorts.co.il/?p=535) - נר ראשון = 807 = שמן זית, מצוה מן המובחר להדליק בשמן זית. (נשלח ע"י דורון לב)
- [משמעות צורתו של מגן דוד](https://www.vorts.co.il/?p=537) - ידוע שמגן דוד היה חותמו של דוד המלך ועם הסמל הזה העם היה יוצא למלחמה. המגן עשוי מ- 2 משולשים הפוכים כלפי השני ... ושהקודקוד של המשולשים אחד כלפי מעלה ואחד כלפי מטה אחד מכוון כלפי שמים ואחד מכוון כלפי הארץ ... כאשר בנ"י עושים את הטוב בעיני הבורא אז מעשיהים עולים השמים דרך המשולש
- [וחשוקיהם כסף - העוגן ורב החובל (ד"ת לשבת תרומה)](https://www.vorts.co.il/?p=539) - וחשוקיהם כסף - העוגן ורב החובל (ד"ת לשבת תרומה) על המתח שבין התקדמות לשמירה על הקיים... , שני ספורים על רבי שלמה מרדמוסק
- [לצאת מהספק של עמלק בחיינו](https://www.vorts.co.il/?p=541) - עמלק הוא הכוח שמעודד ספקות והימלטות מהחלטה. הוא מעצים בנו את ערך ההתחבטות - מה ללבוש, לאכול, איפה ללמוד, עם מי להתחתן, היכן לגור, היש ה' בקרבנו אם אין?
- [מעלתו של פורים](https://www.vorts.co.il/?p=543) - חז"ל אומרים שפורים יותר גדול מיום הכיפורים (כיפורים - כפורים) וכי לכאורה איך ייתכן הדבר הזה שכן ביום כיפור אנו צמים ומתענים ומגיעים לדרגת המלאכים זהו יום מחילה וכפרה ובפורים אנו אוכלים ושותים ושמחים. ועוד ממשיכים ואומרים שפורים יותר גדול ממתן תורה שכן במתן תורה הבורא כפה על בנ"י את ההר כגיגית ואמר להם תקבלו
- [כתב אשר נכתב בשם המלך](https://www.vorts.co.il/?p=545) - קושיה: מסופר במגילת אסתר שאחשורוש אמר לאסתר ומרדכי לכתוב באיגרת היהודים כטוב בעיניהם על היהודים, ובסוף הפסוק מצוינת העובדה: "כי-כתב אשר-נכתב בשם-המלך, ונחתום בטבעת המלך--אין להשיב". נשאלת השאלה, אם עיקרון זה נכון הוא, הרי באיגרת הקודמת לזו שכתבה המן הרשע ובה נאמר "להשמיד להרג ולאבד את-כל-היהודים מנער ועד-זקן טף ונשים ביום אחד" העיקרון צריך להיות
- [קבלת התורה - מדוע התעקשו הזקנים על הלוחות](https://www.vorts.co.il/?p=547) - מסופר באבות דרבי נתן,שמשה ירד מההר והנה הוא רואה את עם ישראל עובד עבודה זרה אמר משה "כתוב בלוחות לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני והללו עובדים את העגל,לכן לא אתן להם את הלוחות!" מיד קפצו עליו שבעים הזקנים ואמרו לו תביא את הלוחות אמר להם משה מכיוון שכתוב לא יהיה אלוקים אחרים וכו' לא אוכל לתת הלוחות
- [שלוש קריאות בענוותו של רבי](https://www.vorts.co.il/?p=549) - במספר מקומות בתלמוד ובמדרשים, מופיעה ענותנותו של רבי. ברצוני לעמוד על מידת הענוה, כפי שהיא עולה, בעיני חז"ל, מדרכיו של רבי בסיפור שלהלן. הסיפור מופיע הן בירושלמי והן במדרש רבה.
- [חמישה בקר ישלם תחת השור](https://www.vorts.co.il/?p=551) - על הפסוק "חמישה בקר ישלם תחת השור", שמדבר כזכור על גנב שטבח או מכר, אומר המדרש: "הדא הוא דכתיב- 'איש אחד באלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי'." לכאורה הקשר תמוה.
- [המחכים בבנין אריאל](https://www.vorts.co.il/?p=553) - בפיוט "כל מקדש שביעי" ששרים בליל שבת כתיב: "אוהבי השם המחכים בבנין אריאל". נשאלת השאלה מה הכוונה? הרי היה צריך לכתוב "המחכים ל- בניין אריאל". עונים: כתיב "אך את שבתותי תשמורו" מפרש רש"י כל אכין ורקין למיעוטי. אך את שבתותי תשמורו בא למעט עשיית מלאכת המשכן בשבת- שאין השבת נדחת מפניה. וזהו שאומר הפיוט המחכים
- [אבל וחפוי ראש](https://www.vorts.co.il/?p=555) - הגמ' במגילה (טז.) אומרת על הפסוק "והמן נדחף לביתו אבל וחפוי ראש"- אבל על ביתו וחפוי ראש על שאירע לו. שביתו של המן ראתה אותו מוביל את מרדכי וחשבה שמי שמוביל זה מרדכי אז היא שפכה עליו מי שופכין וכיוון שראתה שזה המן היא נפלה ומתה.
- ["ויקחו לי" - לשמי](https://www.vorts.co.il/?p=557) - כתוב בפרשת תרומה (שמות כה, ב) "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". רש"י (שם) אומר "לי" לשמי. וצריך להבין מה מיוחד בתרומה שצריך לשמה?
- [פסול מלוה ולוה בריבית לעדות](https://www.vorts.co.il/?p=559) - מובא במשנה בסנהדרין (כד:) שהמלווה בריבית פסול לעדות, ובגמרא (כה:) רבא אמר שאף הלוה. ושאלה על זה הגמרא ממקרה שפעם באו לרבא שני עדים אחד אמר שראה את בר ביניתוס מלוה בריבית ואחד אמר שבר ביניתוס הלוה לו ברבית, ורבא פסל את בר ביניתוס למרות שאחד העדים היה לוה בריבית (לפי טענתו) שפסול לעדות, והגמרא
- [ליל ביעור חמץ](https://www.vorts.co.il/?p=563) - אבא יתברך עובר, עם נר ונוצה, מחפש, בודק. אנחנו חרדים, מחכים. אחרי שבועיים של נקיון החמץ, של חיפוש יסודי ומדוקדק בכל פינה אפשרית בנו- חיפוש אחר חמץ שנתקע בסדקים או התחפש למשהו אחר, חיפוש גאווה מיותרת, עצבות, רגש לא נקי..
- [פרשת צו - רצון וכורח בעבודת ה'](https://www.vorts.co.il/?p=565) - מהו ההבדל בין פרשת ויקרא לצו אשר בגינו ישנו הבדל בניסוח של שמות הפרשות ובמשמעותם ? "ויקרא" לעומת "צו" ?
- [משמעות הסימנים שהיה נותן ר' יהודה](https://www.vorts.co.il/?p=568) - מדוע היה צריך לתת ר' יהודה סימנים במכות מצרים, ומה משמעות סימנים אלו?
- [תאריך חנוכת המשכן](https://www.vorts.co.il/?p=572) - הקורא את ספרי התורה בעיון יופתע לגלות רשומון. אירוע חנוכת המשכן מתואר בשלושה מקומות שונים, בשלושה חומשים שונים, כאשר כל פעם הוא מתואר מזווית אחרת שונה לחלוטין מקודמתה, עד כדי כך שקשה לזהות שמדובר באותו אירוע.
- [שטר כתובה](https://www.vorts.co.il/?p=578) - יפה שיחתן של ...... לא בדיוק דבר תורה אלא סיפור יהודי... הכל שמחין התזמורת מנגנת את מרש החתונה החתן הלבוש קיטל מלווה בשושבנין ונרות בידיהם אל עבר החופה לאחר שכיסה את פני הכלה בהינומה. עוד בטרם קידשה לומר במעמד זה מקבל את הכלה תחת חסותו. שם ממתין לו הרב. ושוב יוצאים המחותנים הבאם לשמח חתן
- ["בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ וגו'..." (א, א)](https://www.vorts.co.il/?p=583) - חז"ל מספרים "רבי פנחס בן יאיר הוה קאזיל לפדיון שבויין פגע ביה בגינאי נהרא (נהר גינאי) אמר ליה גינאי חלוק לי מימך ואעבור בך אמר ליה אתה הולך לעשות רצון קונך ואני הולך לעשות רצון קוני אתה ספק עושה ספק אי אתה עושה אני ודאי עושה אמר ליה אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא
- ["נח איש צדיק תמים..."       (ו, ט)](https://www.vorts.co.il/?p=584) - לעומת פס' זה המופיע בתחילת הפרשה, בהמשך אחרי סיפור ענין המבול כתוב (ז, כג) "וישאר אך נח ואשר אתו בתיבה", לכאורה לא מובן מדוע בפסוק שאחרי המבול לא כתוב כינויו ושבחיו של נח (צדיק, תמים) וראיתי שתי תשובות בדבר: 1. אומר ר' יעקב יוסף מפולנאה (מגדולי תלמידי הבעל שם טוב): ביחס לאנשי דורו הרשעים, היה
- ["אל תירא אברם"     (טו, א)](https://www.vorts.co.il/?p=585) - על הפסוק יש מחלוקת בפרשנים ממה היה אברהם אמור לירא. רש"י - פחד שמא בשל נצחונו על המלכים ינכו לו מזכויותיו. רמב"ן - 1)פחד מן המלכים או העומדים תחתם, פן ינצחו אותו. 2)פחד שמא ימות במלחמה ולא יהיה המשך לזרעו. ספורנו - פחד שינקמו המלכים בו. המשך חכמה - אנשי סדום היו רעים ואם היו
- [רמז לזהירות בסעודה מסעודת אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=586) - "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" (יח, ח) "ויאמרו אליו איה..." (יח, ט) נשאלת השאלה, למה התורה לא כתבה באותו פסוק "ויאכלו, ויאמרו אליו איה..." אלא כתבה התורה את זאת בשני פסוקים נפרדים? ואמר על זה בעל הטורים, שזה בא לרמז על מה שאמרו חז"ל "א''ר
- ["ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה"     (כג, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=587) - מפרש"י על הפסוק - מה טעם נקרא קרית ארבע, על שם ארבעה ענקים שהיו שם: אחימן, ששי, תלמי ואביהן, פירוש שני של רש"י על שם ארבעה זוגות שנקברו שם... ה"כלי יקר" מפרש בדרך שונה, קודם, לקרית ארבע היו ארבעה שמות, והם: אשכול, ממרא, קרית ארבע, חברון. ולאחר מכן היא נקראת בארבעה שמות מכיוון שמקום זה
- ["ותלך לדרוש את ד' "     (כה, כב)](https://www.vorts.co.il/?p=588) - אומר רש"י: "ותלך לדרוש" - לבית מדרשו של שם , "לדרוש את ד' " - שיגיד לה מה תהא בסופה. יש לשאול שתי שאלות על דברי רש"י: 1. למה הלכה לבית מדרשו של שם ולא הלכה לאברהם שעדיין היה חי? 2. מדוע רש"י כותב "שיגיד לה מה תהא בסופה", הרי היא נצטערה על העובר וצריך
- ["ויחלום והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה" (כח, יב)](https://www.vorts.co.il/?p=589) - אומר בעל הטורים: "סולם" - בגימטריא: ממון, עוני. ומוסיף ואומר וז"ל: "כי זה ישפיל וזה ירים". אם כן כשם שהסולם עשוי ממדרגות (שלבים) ובני אדם "עולים ויורדים בו", ה"ה לגבי השפעת הממון. פעמים שהממון מוריד את האדם לשפל המדרגה ("מוצב ארצה") ופעמים שמעלהו לגובהי מרומים ("וראשו מגיע השמימה"). לכן על האדם לזכור בכל זמן שממון
- ["ויבא יעקב שלם עיר שכם"     (לג, יח)](https://www.vorts.co.il/?p=590) - ראשי תיבות של המילה שלם: שם, לשון, מלבוש (ש.ל.מ=שלם), יעקב לא שינה את שמו, מלבושו ולשונו, אע"פ שהיה זמן רב אצל לבן וקשר קשרי ידידות עם עשו. למרות הכל הוא נשאר שלם. ובאמת שלמותו של יהודי היא בזה שהוא עומד בתוקף על כך לבלי לשנות משלושת הדברים הללו. עוד כתוב (לב, ל) "ויאמר למה זה
- ["והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה"      (לז, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=591) - כותב בעל הטורים- "נער" בגימטריא "שוטה". זה מה שאמר הכתוב (משלי י, יח) "ומוציא דבה הוא כסיל". שואל בעל ה"קרית ארבע" איך יכול להיות שהתורה תעיד על יוסף שהוא שוטה ואפילו פרעה מעיד עליו (מא, מט) "אין נבון וחכם כמוך"? ועוד, שבמה שאמר שר המשקים על יוסף (מא, יב) "ושם אתנו נער עברי" וגו' כתב
- [חלום פרעה ושאלתו ליוסף](https://www.vorts.co.il/?p=592) - מספר המדרש: (קהלת ה, ב) "כי בא החלום ברב ענין" אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי? אמר לו (יוסף): אתה על אלהיך, אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלהיהם (כמו שכתוב, מא, א): "ופרעה חלם והנה עומד על היאור", אבל הצדיקים - אלהיהם מתקיים עליהם (כמו שכתוב, כח, יג):
- ["ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד"     (מו, כט)](https://www.vorts.co.il/?p=593) - אומר רש"י "אבל יעקב לא נפל על צווארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע". ויש להבין מדוע עכשיו, באמצע הפגישה עם יוסף, מחליט יעקב לקרוא ק"ש? ונראה לתרץ, בק"ש אומרים (דברים ו, ה) "ואהבת את ד' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", הגמרא דורשת "בכל נפשך" אפילו נוטל את נפשך (מסירות
- ["אל נא תקברני במצרים" (מז, כט)](https://www.vorts.co.il/?p=594) - פירש רש"י "אל נא תקברני במצרים - שאין מתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גילגול מחילות", יש לשאול, אם מחמת צער גילגול מחילות ביקש יעקב שלא להקבר במצרים, אם כן היה לו לבקש להקבר בירושלים ולא בחברון, שכן אמרו חכמים בגמרא "עתידין צדיקים שמבצבצים ועולים לירושלים", ונמצא כי עדיין יהיה לו צער גילגול מחילות מחברון
- ["יהושע בן נון העומד לפניך הוא יבא שמה"     (א, לח)](https://www.vorts.co.il/?p=595) - בשכר מה זכה יהושע בן נון להנהיג את ישראל? אומר הגרי"ש אלישיב שליט"א, שיהושע זכה לקבל את הנשיאות מפני דאגתו לרבים, שהרי חז"ל אומרים: "כאשר משה רבינו ביקש שירשו בניו כבודו אמר לו ד' "בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך, הוא
- ["ואתכם לקח ד' ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים"   (ד, כ)](https://www.vorts.co.il/?p=596) - התורה מכנה בדרך כלל את מצרים "בית עבדים" כמו בפסוק "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ד' אתכם מזה ולא יאכל חמץ", אבל כאן מכנה משה את מצרים "כור הברזל" ומפרש"י "מכור הברזל - הוא כלי שמזקקים בו את הזהב", התורה נותנת הסבר מחודש
- ["והיה אם שמע... ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם"     (יא, יג –יח)](https://www.vorts.co.il/?p=597) - כתב רש"י ז"ל "ושמתם את דברי - אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצוות, הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר "הציבי לך ציונים", דברי רש"י אלו לכאורה תמוהים מאד, שהרי תפילין ומזוזות אינם מצוות התלויות בארץ אלא חובת הגוף הן וחייבים בהן אף בחו"ל, וכי רק משום שלא ישכחו
- ["ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך"     (יג, טו)](https://www.vorts.co.il/?p=598) - פסוק זה נאמר לגבי עיר הנידחת, אולם מצינו כעין פסוק זה בענין איש או אשה אשר פנו לעבודת אלילים, ושם נאמר "נעשתה התועבה הזאת בישראל", ואילו כאן נאמר, נעשתה התועבה הזאת "בקרבך", ולא כתוב "בישראל", ויש להבין מדוע שינתה התורה לשונה וחילקה בין עובד ע"ז יחיד לעיר של עובדי ע"ז (הנקראת "עיר הנדחת")? ומבאר ה"ואד
- ["תמים תהיה עם ד' אלקיך"     (יח, יג)](https://www.vorts.co.il/?p=599) - מתרגם אונקלוס: "שלים תהא בדחלתא דד' אלהך", היינו שלם תהיה ביראת ד', ומכלל זה שלא יירא מכל דבר אחר שכן אם הוא ירא מגורם נוסף, כבר אין יראתו את ד' שלימה. רש"י פירש: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל שיבוא עליך קבל בתמימות", נראה שפרטים אלו עולים מתוך ההקשר הפסוקים,
- ["לא יבא ממזר בקהל ד' גם דור עשירי... לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ד' גם דור עשירי... עד עולם"     (כג, ג –ד)](https://www.vorts.co.il/?p=600) - הנה אצל ממזר כתוב שלא יבוא לו עד עשרה דורות, שמשמעותם לעולם, ואילו בעמוני ומואבי כתוב לא יבוא "גם דור עשירי", והוסיף "עד עולם", ולמה לא כתב כן בממזר? או בעמוני ומואבי למה לא כתב עד עשרה דורות בלבד כמו בממזר? והסביר מרן הגר"א שפירא זצוק"ל שאצל ממזר פשוט, שהוא ממזר ובנו ובן בנו עד
- ["תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" (כח, מז)](https://www.vorts.co.il/?p=601) - הרמב"ן על התורה כותב: כי התוכחה שבפרשת בחוקתי היא כנגד בית ראשון, והתוכחה שבפרשת כי תבוא היא כנגד בית שני, וצריך ביאור, שהרי חז"ל אומרים בית שני חרב בגלל שנאת חינם ואילו כאן בפרשתנו התורה כותבת שהחורבן בא "תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" ולא נזכר ענין שנאת חינם? אלא שמכאן
- ["והשבת אל לבבך"     (ל, א)](https://www.vorts.co.il/?p=602) - בתפילה אנו אומרים "השיבנו אבינו לתורתך... והחזירנו בתשובה שלמה", רק בסוף אנו מבקשים שהתשובה תהיה שלמה, אבל בתחילה אנו מבקשים שישיבנו לתורה, כי יש מצב שהאדם לא נמצא בכלל עם התורה, הוא בצד אחד והתורה בצד אחר, ולכן אנו מתפללים בהתחלה - השיבנו אבינו לתורתך, שלא נהיה רחוקים מהתורה, שזה מצב נורא! ורק אחר כך
- ["כי לא תשכח מפי זרעו"     (לא, כא)](https://www.vorts.co.il/?p=603) - הגמרא אומרת "ת''ר כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר "הנה ימים באים נאם ד' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ד'" וכתיב "ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ד' ולא ימצאו"... רבי שמעון בן יוחי אומר חס
- ["כי שם ד' אקרא הבו גדל לאלקינו"     (לב, ג)](https://www.vorts.co.il/?p=604) - בגמרא אמרו חז"ל וז"ל: "מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ד' אקרא הבו גדל לאלהינו", ובהמשך הגמרא למדו מזה ששלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן, הרי שלמדו ממקרא זה חיוב ברכה הן על התורה והן על המזון, וזה בא להורות שברכת התורה היא בבחינת ברכת הנהנין וכמו שכתב הלבוש שכשלומד תורה צריך שירגיש
- ["וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו"     (לג, א)](https://www.vorts.co.il/?p=605) - בדברים רבה , מובא וז"ל "אם אלוקים למה איש ואם איש למה אלוקים וכו'... דבר אחר בשעה שעלה לרקיע ? איש...ובשעה שירד מן הרקיע ? אלוקים...", ועדיין צ"ב מה הקשר מדרגה זו של משה שהיה איש וגם אלקים לענין הברכות? ונראה דהנה לברך את ישראל צריך שיהיה המברך פי שניים ברוחו, שידע כל צרכיהם הגשמיים
- ["וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ"    (א, יב)](https://www.vorts.co.il/?p=607) - מעירים על פסוק זה חכמי ישראל: בפסוק לא נאמר "וכאשר יענו אתו כן רבה וכן פרץ", אלא נאמר "כן ירבה וכן יפרץ" בלשון עתיד, מכאן נמצאנו למדים שהתורה אינה מדברת רק על בנ"י שבמצרים אלא על ישראל שבכל דור ודור, בכך נתן הקב"ה הבטחה מפורשת לעם ישראל שלא יירא ולא יפחד משונאי ישראל וככל שיוסיפו
- ["וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים " (ו, יג)](https://www.vorts.co.il/?p=608) - הרב שמואל מוהליבר, מראשי תנועת חובבי ציון ומאבות הציונות הדתית, נשאל פעם שאלה: מדוע היה צריך שני שליחים (משה ואהרן) שיוציאו את בנ"י ממצרים, וכי לא מספיק שליח אחד? השיב ר' שמואל שגם בגאולה העתידה יעמדו לישראל שני משיחים. בתחילה משיח בן יוסף ואחרי כן משיח בן דוד, אמרו לו כמה מן המסובים: גם שם
- ["משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח"   (יב, כא)](https://www.vorts.co.il/?p=609) - דורשים חז"ל : משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצווה. מבאר הרב משה צבי נריה זצ"ל דרשה זו, שיש שני פנים למאמר זה: האחד, אפשר לו לאדם שיעמוד סמוך לגאולה ואף על פי כן יש להזהירו על עבודה זרה. והשני, אפשר לו לאדם שיהיה עוסק עדיין בעבודה זרה ואף על פי כן יהא
- ["ד' ילחם לכם ואתם תחרישון"     (יד, יד)](https://www.vorts.co.il/?p=610) - אומרת המכילתא: לא בשעה זו בלבד ילחם לכם, אלא לעולם ילחם כנגדן של אויביכם. מבאר ה"משך חכמה" מכילתא זו, שכעת באו בנ"י בטענה ובתשובה ניצחת לד' "למה הוציא אותנו ממצרים?!" ועל זה צריך ד' מן הדין ללחום בעדם ולגאלם, אבל במקרה שלא תהיה להם טענה כזו נגד ד', לכאורה לא ילחם בעדם ויגאלם, בגלל דבר
- ["כל הנוגע בהר מות יומת"     (יט, יב)](https://www.vorts.co.il/?p=611) - דבר נפלא אומר החפץ חיים על פסוק זה: ומה ההר שאין בו דעת ואיננו מרגיש כלום, מכל מקום נתקדש ע"י קבלת תורה, עד כדי כך שהוזהרו כל ישראל מנגוע בקצהו, קל וחומר למי שנוגע ופוגע בכבודו של תלמיד חכם שלמד את התורה גופא (ולא כמו ההר), שיש בו דעת ומרגיש בעלבון, על אחת כמה וכמה
- ["ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"      (כא, א)](https://www.vorts.co.il/?p=612) - "המשפטים" - כותב בעל הטורים שראשי תיבות הן: הדיין מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט. וכן מצאנו בחז"ל , ששיבחו את הפשרה שבאמצעותה ניתן לעיתים למנוע שבועת שקר, לזות שפתיים, טעות בפסק הדין וכד'. (נשלח ע"י מאור צוברי)
- ["וציפית אותו נחושת"     (כז, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=613) - מפרש רש"י: "לכפר על עזות מצח שנאמר ומצחך נחושה", אפשר לפרש ענין זה של ציפוי הנחושת בצורה הפוכה: המזבח וציפויו באו לרמז על כך שהאדם צריך להעיז פנים בזמן שהוא מגיע למזבח, שכן יכול אדם להשתמט מלבוא להקריב את קרבנו מפני הבושה, כדי שלא יראו אותו וידעו שחטא, ולכן מרמז הפסוק כשאומר "נחושת", שיהא עז
- ["ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך"      (כח, א)](https://www.vorts.co.il/?p=614) - מה פשר הלשון "הקרב אליך"? משה שזכה לעלות להר סיני לקבלת התורה, זכה לכתרה של תורה, אהרן ובניו זכו לכתר כהונה, אמנם כתר כהונה אינו חשוב כמו כתר תורה שחשוב יותר מכתר כהונה ומכתר מלכות, לכן אחרי שרומם הקב"ה את כחה של תורה יותר מכחה של העבודה אמר למשה "הקרב אליך את אהרן אחיך", שתהא
- ["ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לחת"  (לא, יח)](https://www.vorts.co.il/?p=615) - העיר הנצי"ב שלכאורה המקרא היה צריך להיכתב באופן זה: "ויהי ככלותו לדבר אתו בהר סיני ויתן אל משה שני לוחות אבנים" למה נכתב נתינה לפני ככלותו? ותירץ שמה שנכתב בפסוק דוקא כך, כדי ללמד שגם ה"כילה לדבר אתו" זה עצמו מתנה, מתנה זאת מתבטאת בכך שמאותו יום לא יהיה נצרך לעמול ולחזור ולשנן כדי שלא
- ["ולהורות נתן בלבו"     (לה, לד)](https://www.vorts.co.il/?p=616) - מעירים על כך חכמי ישראל: בכל המקרא מופיעה רק פעמיים המילה "ולהורות" (בפרשתנו, ובפרשת שמיני (י, יא) נאמר "ולהורות את בני ישראל"), ענין זה (שמופיע רק פעמיים, ודוקא בפסוקים אלו) צריך להנחות כל אדם מישראל שאם נתקיים בו "ולהורות נתן בלבו" - זאת אומרת אם חנן אותו ד' בחכמה ובדעת - אל יחזיק זאת לעצמו
- ["ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה ד' את משה"     (לח, כב)](https://www.vorts.co.il/?p=617) - אומר רש"י: כתוב "אשר צוה ד' את משה" ולא "אשר צווה אותו משה", אפילו דברים שלא אמר לו רבו, הסכימה דעתו למה שנאמר למשה בסיני, כי משה צוה לבצלאל לעשות כלים תחילה ואח"כ משכן וכו'. אמר לו משה, בצל א-ל היית? כי בודאי כך צוה לי הקב"ה וכן עשה, המשכן תחילה ואח"כ עשה כלים. וקשה,
- ["ויקרא אל משה..." (א, א)](https://www.vorts.co.il/?p=618) - מדוע בפסוק כתובה האות א' של המילה "ויקרא" באל"ף זעירא (קטנה)? תשובה אחת אומר בעל הטורים: בתחילה רצה משה לכתוב בתורה את המילה "ויקר" כאילו לא נתגלה אליו ד' אלא בדרך מקרה ובלא מתכוון, ואז אמר לו ד' שיכתוב ויקרא באל"ף, ולכן כך כתב משה, אבל באל"ף זעירא. עוד אומר בעל הטורים על המילים "ויקרא
- ["צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא..." (ו, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=619) - אומר רש"י אין צו אלא לשון זירוז (עפ"י הגמרא בסנהדרין ) ומסביר רש"י שנאמר פה, בענין קרבן עולה, לשון מיוחדת של זירוז כי יש בקרבן זה חסרון כיס, שהרי בקרבן עולה כל הבשר עולה כליל לד' ואף חלק ממנו איננו ניתן לאף אחד. זה הפשט בחסרון כיס ברובד הנמוך, אך ברובד היותר גבוה יש להסביר
- ["על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא"     (יא, לז)](https://www.vorts.co.il/?p=620) - הטעם שאין זרעים מקבלים טומאה במחובר, שכל זמן שמחוברים לשורש אין מקבלים טומאה ורק כשמגיעים לאדם ויצאו מהשורש מקבלים טומאה, ולכן סדר זרעים נמצא בתחילה, להרגיל את האדם להיות דבוק בשורש ואז יגיע לתכלית שהוא סדר טהרות. כתוב (יא, מו) "והתקדשתם" ודורשים חז"ל אלו מים ראשונים. מסופר על ר' חיים סופר שפעם נסע ברכבת וישב
- ["וילדה זכר וטמאה שבעת ימים"      (יב, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=621) - לכאורה לא מובן מדוע אחר הלידה באה הטומאה, והרי הטומאה מגיעה כתוצאה ממיתה והעדר, ואילו לידה היא ריבוי חיים? מבאר הרה"ק מקאצק - כחות הטומאה נאחזים באדם בעיקר לאחר הסתלקות שכינה וקדושה, זה גם ענין טומאת המת שנובעת מהסתלקות הנשמה, כי כאשר האדם בחיותו, כוחות הטומאה רוצים לינוק ולהיאחז בקדושה, אך אור הנשמה דוחה אותם,
- ["ולקח למטהר... ועץ ארז ושני תולעת ואזוב"     (יד, ד)](https://www.vorts.co.il/?p=622) - אומר רש"י - "לפי שהנגעים באים על גסות הרוח... מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאוותו כתולעת ואזוב", מקשה השפת אמת, אם מדת השפלות היא הכפרה ותקנת החטא, מדוע ציוותה התורה על כך בדרך רמז ולא כתבה בפירוש ישפיל עצמו? ומבאר - שלא כשאר המידות מדת הענווה, כי בעוד שבכל המידות יש חשיבות שאדם יעמול עליהם
- ["איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו... ערות אביך... ואל אשת עמיתך... ומזרעך לא תתן להעביר למולך... ואת זכר לא תשכב משכבי אשה... ובכל בהמה לא תתן..."  (יח, ו' - כג)](https://www.vorts.co.il/?p=623) - תמה התפארת ישראל מה שייך ענין המולך לאמצע פרשת עריות, היה ראוי לסיים קודם את פרשת עריות ואחר כך לכתוב את איסור המולך? ונראה לתרץ ע"פ הגמרא בסנהדרין וז"ל "זרעו - אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת''ל בתתו מזרעו", ועל פי זה מובן סדר התורה, שכאשר גמרה התורה לכתוב עניני עריות שיכולים
- ["ומקדשי תיראו"     (יט, ל)](https://www.vorts.co.il/?p=624) - אומרת הגמרא בסוטה וז"ל "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" וברש"י שם "ואין כבוד שמים בכך". וצריך להבין במה שונים מלכי בית דוד שמותר להם לשבת בעזרה, משאר המלכים שאסור להם לשבת בעזרה? ותירצו, דוד המלך מאד נכסף לבית המקדש, וביטא זאת בפסוקים ומזמורים רבים, ואחת היא בקשתו: "שבתי בבית ד' כל ימי
- ["בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת"    (כג, מב)](https://www.vorts.co.il/?p=625) - יש לשאול מדוע הפסוק מתחיל בלשון נוכח, "תשבו", ומסיים לבסוף בלשון נסתר, "ישבו"? ועוד יש להקשות, מה מוסיף הפסוק באומרו "כל האזרח בישראל ישבו בסכת", והרי למי ניתנה מצוות סוכה אם לא לישראל בלבד? ומתרצים על פי הזוה"ק , שאומר שבכל לילה ולילה באים כל שבעת האושפיזין לבקר את האדם בסוכתו ולראות איך הוא מתנהג,
- ["שש שנים תזרע שדך... וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה"     (כה, ג, ח)](https://www.vorts.co.il/?p=626) - יש להבין מדוע האריכה התורה ואמרה שצריך לספור קודם שש שנים ואח"כ לעשות שמיטה, ואח"כ לצמצם ולספור שמיטות ולאחר שבע שמיטות שוב לצמצם ולספור יובלות? ונראה שהתורה באה ללמד אותנו יסוד גדול, איך אדם צריך להביט על ימי חייו כאן בעולם הזה? צריך לדעת שהעולם הזה הוא חולף ועובר במהירות ושנות חיינו כאן הם קצרים
- ["ואם לא תשמעו לי... להפרכם את בריתי"     (כו, יד –טו)](https://www.vorts.co.il/?p=627) - כתב רש"י "להפרכם את בריתי - כופר בעיקר, הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית, ואלו הן, לא למד, לא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר" ואמרו חז"ל "לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים, צדיקים נדמה להם כהר
- ["איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו בני ישראל" (ב, ב)](https://www.vorts.co.il/?p=628) - אומר המדרש "חיבה גדולה חיבב הקב"ה את ישראל שעשאן דגלים כמלאכי השרת, כדי שיהיו ניכרים בני ראובן לעצמן ובני שמעון לעצמן, ומניין שהוא אהבה לישראל, שכן שלמה אומר הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" נמצא לפי המדרש, שענין הדגלים אינו דבר של מה בכך, (גינוני מלכות וכדומה) אלא גילוי מופלא על גודל אהבת ד'
- ["כה תברכו את בני ישראל אמור להם"     (ו, כג)](https://www.vorts.co.il/?p=629) - חז"ל אומרים וז"ל "תניא אידך כה תברכו בקול רם או אינו אלא בלחש ת''ל אמור להם כאדם שאומר לחבירו", ישנה מחלוקת בין בית הלוי לחזון איש, האם דין שומע כעונה נאמר גם לגבי ברכת כהנים: לדעת בית הלוי לא יועיל אם כהן אחר יאמר את ברכת הכהנים ושאר הכהנים ישמעו, לפי שחז"ל למדו מן הפסוק
- ["והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (יב, יג)](https://www.vorts.co.il/?p=630) - כתב בדעת זקנים, "ענו" כתיב חסר יו"ד, לומר שהוא עניו בכל אבריו, כי כשתכתוב אותיות של ענו כקריאתו, עי"ן נו"ן וא"ו תמצא שעולה בגימטריה רמ"ח אברים. ויש לשאול מה משמעות ענוה בכל האברים, שהרי באברים לא שייכת גאווה אלא באדם בכללותיו? והנה מצינו שבוידוי "על חטא", מזכירים חטא של נטיית גרון וסיקור עין, ועוד כמה
- ["והיה לכם לציצית, וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ד' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם... למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי..."     (טו, לט –מ)](https://www.vorts.co.il/?p=631) - יש לדייק בפרשת ציצית שכן נכפל בה הציווי לקיום המצווה ע"י ראיה זכירה ועשייה, ועוד הרי פירוש המילה ציצית הוא לשון ראיה והבטה כמו שנאמר "מציץ מן החרכים", וגם פירוש המילה ראיה הוא מלשון הסתכלות והתבוננות אשר פירושו גם ראיית הלב, כמו שכתוב "ולבי ראה", וע"פ זה נראה לבאר דהסיבה שנכפלו הדברים בתורה היא כדי
- ["ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי"     (טז, א)](https://www.vorts.co.il/?p=632) - קשה, למה יצהר קרא לבנו בשם "קרח" שהוא שמו של אחד מאלופי עשו, כפי שנאמר "אלוף קרח", והלא אמרו חז"ל וז"ל "ושם רשעים ירקב אמר ר' אלעזר רקביבות תעלה בשמותן דלא מסקינן בשמייהו" ומסביר רש"י (שם) "לא יקרא אדם לבנו שם אדם רשע" ואם כן איך קרא יצהר לבנו בשם קרח שזה שם של אדם
- ["זאת התורה אדם כי ימות באהל..."     (יט, יד)](https://www.vorts.co.il/?p=633) - אמרו חז"ל על פסוק זה "דאמר ריש לקיש מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה שנאמר זאת התורה אדם כי ימות באהל", והקשו למה רמזה לנו התורה דבר זה דוקא כאן בטומאת אוהל ולא בפסוקים של קבלת תורה? ותירצו, שבטומאת אהל הרי נתחדש לנו שאין החי והמת יכולים לדור בכפיפה אחת דהרי
- ["אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב"     (כד, יג)](https://www.vorts.co.il/?p=634) - מפרש"י "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים", כתוב בפרקי אבות "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע", ויש לשאול מדוע לא הדגישו את ההבדל היסודי והברור, שתלמידיו של בלעם הרשע חסרי כל אמונה, ואילו תלמידיו של אברהם אבינו הם מאמינים בד' ובהשגחתו?
- ["ולא כליתי את בני ישראל... והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם"     (כה, יא –יג)](https://www.vorts.co.il/?p=635) - אמרו חז"ל שפינחס לא היה כהן מתחילה, ורק ע"י מעשה זמרי קיבל בשכרו כהונת עולם, ויש לברר מה הקשר בין מעשה הקנאות לבין הכהונה שאותה קיבל פנחס בשכר מעשהו זה? הנה הכה"ג עובד עבודתו בבית המקדש, אבל גדולתו היא שהוא מביא את הכפרה לכלל ישראל, הציץ במצחו מכפר, וכן ביום הכיפורים כתוב "ביום הזה יכפר
- ["איש כי ידר נדר לד' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה"     (ל, ג)](https://www.vorts.co.il/?p=636) - למילה "נדר" אין תרגום בארמית אלא תרגם אונקלוס "נדר" כמו בעברית, רואים שהמילה נדר אין לה תרגום בשום לשון, והטעם משום דכל מהות הנדר שייכת רק בישראל, דבהם נתחדש שאפשר לעשות "חלות" על החפץ, ולכן לא נתרגם אצל הגויים. (נשלח ע"י מאור צוברי)
- ["והורשתם את הארץ וישבתם בה"     (לג, נג)](https://www.vorts.co.il/?p=637) - דעת הרמב"ן שהדר בא"י מקיים בכך מצוות עשה מן התורה מן הפסוק דלעיל. וקשה מדוע אין מברכים על מצווה זו כשם שמברכים על כל המצוות? ויש לתרץ שבברכת המזון (בברכת הארץ) כשאנו אומרים "נודה לך... על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה" נכללת בזה גם ברכה על הישיבה בארץ. (נשלח ע"י מאור צוברי)
- [המשמעות האישית של תפילת כל נדרי](https://www.vorts.co.il/?p=679) - הרבה דרמה יש ביום כיפור - זאת יודע גם מי שרק מבקר בבית הכנסת פעם בשנה - חלקה לפעמים נשמעת מאולצת. הפתיחה של יום כיפור, תפילת "כל נדרי", תמיד נראית מעט מוזרה. בסופו של דבר, עם כל המוסיקה העוצמתית שהחזנים מקנים לתפילת הפתיחה הזו, מדובר, לפחות על פניו, בטקסט משפטי. הצהרה שנועדה לבטל את הנדרים
- [הקבלה בין עינויי יום הכיפורים לבין תנאי החיים לאחר הגירוש מגן עדן](https://www.vorts.co.il/?p=687) - בתורה מתואר ההבדל בין חיים בגן העדן לבין החיים מחוצה לו, ונראה הקבלה מובהקת לעינויים שנובעים מ"ועיניתם את נפשותיכם".בכך גם מתחזק הקשר בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה.
- [לך לך ושכרו](https://www.vorts.co.il/?p=689) - "לך לך" - הניסיון הראשון שניסה ה' את אברהם ואברהם עמד בו בכבוד והלך לארץ לא נודעת ארץ כנען, ושכרו היה גדול ככתוב וה' ברך את אברהם בכל. על המלה בכל יש הרבה דרשות ורציתי להוסיף אחת. אל תקרא בכל אלא ב כל פרוש פעמיים המלה כל שהתוצאה בהפוך לך לך השכר של אברהם על
- [תודעה כפולה](https://www.vorts.co.il/?p=688) - כחלק מתהליך עבודת הכהן הגדול ביוה"כ נמצאת חובת הכהן להקריב פר חטאת אשר בו הוא מתוודה קודם כל על עצמו וביתו, לאחר מכן על כל קהילת הכהנים, ולבסוף הוא מתוודה על השעיר המשתלח בעד כל עדת ישראל וזאת כחלק מתהליך הכפרה. כפי שמופיע במשניות במסכת יומא, כחלק מתהליך הכפרה על עמ"י, ישנו צורך שיהיו שני
- [פרשת "בא"-תפילין](https://www.vorts.co.il/?p=694) - "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך כי ביד חזקה הוציאך ה' ממצרים" וגו'(יג',ט') לכאורה מה המיוחד בתפילין שהם קשורים ליציאת מצרים? והנה למדו במכילתא מהפס' הזה "מכאן אמרו כשהוא נותן נותן של יד תחילה וכשהוא חולץ חולץ של ראש תחילה"-וניראה שזהו רמז לקשר ליציאת מצרים-שכן מדוע קודם יד
- [מדוע פרעה מפחד מהקולות?](https://www.vorts.co.il/?p=693) - "העתירו אל ה' ורב מהיות קולות אלקים וברד ואשלחה אתכם" מדוע היו קולות במכת הברד ומדוע פרעה כה נרעש מהם ומפרט את רצונו בהפסקתם?
- [מה לקחו בני ישראל ממצרים](https://www.vorts.co.il/?p=698) - האם הקב"ה צריך לבקש מהעם שישאלו כלי כסף וכלי זהב ממצרים? האם אין דרכים אחרות לקב"ה, להשיג "בכוחותיו" את הכסף, ובכך לא יעבור על הבטחתו לאברהם?
- [שילוב סוגי המצוות בקיום היהדות](https://www.vorts.co.il/?p=702) - על הקשר שבין צדק לבין מצוות שאינן ניתנות להבנה - הרב עמיטל זצ"ל
- ["ועשית כפרת זהב טהור"](https://www.vorts.co.il/?p=703) - תנא ריב"ח הדא מתנית' "ועשית כפורת זהב טהור"יבא זהב של כפורת ויכפר על זהב של עגל'(יר' שקלים א,א) וראה ב'תורה תמימה' שמביא שזה בא ללמד על כל כלי הזהב(כרובים שלחן מנורה ומזבח)והקשה שעל הזהב אומרים שלא משתמשים בו בשל העגל אז איך כאן אומרים שמשתמשים בגלל העגל?ותרץ (ע"פ הגמ' בר"ה)שדווקא אדם לא יכנס בזהב כי
- [פתחיה הוא מרדכי](https://www.vorts.co.il/?p=705) - מובא במדרש פליאה: "פתחיה הוא מרדכי, וסימנך:' והיה ראשיתך מצער ואחריתך יסגה מאוד'" וכך מסבירים את הסימן...
- [דבר תורה לפורים](https://www.vorts.co.il/?p=709) - מדוע לא מברכים על משלוח מנות ומתנות לאביונים?
- [ארבע כוסות של יין בליל הסדר](https://www.vorts.co.il/?p=713) - ארבע כוסות משום מה?
- [פרפראות מילים לפורים](https://www.vorts.co.il/?p=712) - 1. "והיה אם בן הכות הרשע" (דברים כה' ב') סופי המילים של והיה אם בן - המן מכאן למדים שצריך להכות כששומעים את המן = הרשע 2. פורים הוא סיכום כל המועדות. בראשי תיבות המועדות לומדים על פורים : פורים : פ סח, ו סוכות, ר אש השנה, י ום כיפור, מ תן תורה. (מתוך
- ["מצא אישה מצא טוב" או "מוצא אני מר ממות את האישה"](https://www.vorts.co.il/?p=716) - מה ההסבר לסתירה בין הפסוקים?
- [ו-ה' ברך את אברהם](https://www.vorts.co.il/?p=719) - בברכת המזון אנו אומרים וה' ברך את אברהם את יצחק ואת יעקב בכל מכל כל...
- [עבודת הלווים](https://www.vorts.co.il/?p=726) - תפקידיהם של הלויים במשכן שנתפרשו בפרשיות אלו, לכאורה זמניים הם, תפקידי שעה. אולם, למעשה תפקידים אלה ניתנו להם לדורי דורות.
- [מחצית השקל](https://www.vorts.co.il/?p=722) - למה דווקא מחצית ולא שקל שלם?
- [במקום שבעלי תשובה עומדים](https://www.vorts.co.il/?p=724) - "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד", נשאלת השאלה היכן הם עומדים?
- [פרשת בהעלותך: "המקנא אתה לי" ? על העדר מונופולין וגבול לרוח / כתב: עוה"ד מיליס יואב](https://www.vorts.co.il/?p=729) - מוקדש לע"נ הורי זהרה ושמעון מיליס ז"ל/ בהעלותך - תשע"א לעיון בכל דברי התורה באתר עוה"ד מיליס יואב לחץ כאן ענין המתאווים לבשר המובא בפרשת בהעלותך מביאה את משה ? באופן יוצא דופן ? להתריס כלפי ה': "למה הרעת לעבדך..לשום את משא כל העם הזה עלי" [י"א, י"א]. ותמה בעל העקידת יצחק כיצד אותו משה
- [בקהלם אל תחד כבודי](https://www.vorts.co.il/?p=742) - "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי" - "ולא הזכיר 'בן יעקב'. מדוע היה צריך שם יעקב להיזכר כאן, ומה הקושי בכך שאינו נזכר?
- [פרשת בהעלותך: מחויבות](https://www.vorts.co.il/?p=737) - רש"י בתחילת הפרשה כותב כי כשראה אהרן את קרבנם של הנשיאים חלשה דעתו, והקב"ה ניחמו בכך שהוא מדליק ומיטיב את הנרות. כיצד זו תשובה?
- ["קום לך איתם" - השנאה כמתכון לכשלון](https://www.vorts.co.il/?p=751) - נראה שיותר משבלק ביקש להבטיח את שלומה המדיני של מואב, ביקש בלעם לקלל את עם ישראל
- [כלים שבורים](https://www.vorts.co.il/?p=745) - תפישתנו האנושית לגבי "אחדות", שלמות, אינה בדיוק כמו זו של הקב"ה...
- ["ודברתם אל הסלע לעיניהם" - החטא כתלוי נסיבותיו](https://www.vorts.co.il/?p=747) - רבו הפרושים והקושיות בשאלה מה היה חטאם של משה אהרון בפרשת מי המריבה, חטא שהתורה אינה מפרשת...
- [קנאה וכהונה לה'](https://www.vorts.co.il/?p=758) - פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן - על פניו נראה, כי מידתו של אהרן היתה אחרת מזו של פנחס, שהרי נאמר עליו במשנה באבות כי הוא "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". קשה לדמיין אדם שנאמרו עליו דברים כאלו הורג בחמת-זעם את זמרי...
- [המלחמה התמידית באידיאולוגיה של פעור](https://www.vorts.co.il/?p=754) - מה גרם לבני ישראל, שבלעם שיבחם זה לא מכבר על כך שלא אימצו מנהגים סוטים מעמים אחרים להיכשל בעבודת האלילים של פעור, שהיא מוזרה במיוחד?
- ["עד מות הכהן הגדול" - האם ניתן לעשות רע בטעות?](https://www.vorts.co.il/?p=771) - מה גורם לחטוא בשוגג? למה הרוצח בשגגה יושב בעיר מקלט עד מות הכהן הגדול? ומדוע רוצח ללא שום כוונת זדון מכונה "רוצח"?
- ["ויקצף משה על פקודי החיל" - בין פקודה לביצוע](https://www.vorts.co.il/?p=763) - במלחמת מדין האמורה בפרשתינו - פרשת מטות - מלמדנו משה פרק בקשר ההכרחי בין פקודת המלחמה, תכליתה, ביצועה ואופן הצגתה לעם
- [עבודת השם על ידי נדרים](https://www.vorts.co.il/?p=765) - העובדה שהתורה מאפשרת לנדור נדרים וליצור על ידי כך איסורים שיש להם תוקף מחייב, אינה אומרת שהדבר חיובי ומומלץ.
- [תכלית ותהליך](https://www.vorts.co.il/?p=772) - מדוע מפרטת התורה את כל מסעות בני-ישראל? איזו חשיבות יש לדבר זה? כלום לא עדיף היה לכתוב את נקודת המוצא ואת נקודת הסיום בלבד?
- ["אלה הדברים אשר דבר משה" - המסר ואופן העברתו](https://www.vorts.co.il/?p=774) - על תוכחתו של משה לישראל ומה ניתן ללמוד ממנה
- [בינו שנות דר ודר](https://www.vorts.co.il/?p=775) - משה ביאר את התורה לישראל בשבעים לשון. הוא רצה לומר לעם ישראל, שלתורה יש מה להגיד לכל תרבות ותרבות...
- [אל תוסף דבר אלי בדבר הזה](https://www.vorts.co.il/?p=776) - שאלה נשאלת מקריאת פסוק זה והיא על איזה דבר מדבר הקב"ה?
- [על היהודים והיהדות](https://www.vorts.co.il/?p=798) - ברית הקללות והברכות נועדה להטביע בתודעתנו את ההבנה כי יהא אשר יהיה, לעולם לא נוכל לשכוח את יחסינו המיוחדים עם הקב"ה ולהתעלם מהם
- ["איננו שומע בקולנו" – סמכות בחינוך ולחינוך](https://www.vorts.co.il/?p=788) - חכמי התלמוד סברו שדין בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ואם כך לשם מה הובאה בתורה? משום 'דרוש וקבל שכר'. ועדיין יש לתהות: וכי לא די בכל שאר הדינים בתורה על מנת לתת לאדם שכר בגין לימוד התורה?
- [היום הרת עולם](https://www.vorts.co.il/?p=806) - "היום הרת עולם, היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים, אם כבנים, אם כעבדים. אם כבנים-רחמנו כרחם אב על בנים, ואם כעבדים-עינינו לך תלויות, עד שתחננו ותוציא כאור משפטנו, איום קדוש" . "היום הרת עולם". אנו עומדים למשפט ומבקשים על נפשנו, אם כבנים אם כעבדים. בנוסף לבקשה עצמה, יש בתחינה זו כדי ללמדנו על שתי בחינות
- ["האזינו השמים..ותשמע הארץ" – על שמיעה והאזנה](https://www.vorts.co.il/?p=805) - על שירת האזינו ? שירה גדולה ואדירה ? אומר הספרי: "גדולה שירה זו שיש בה עכשיו, יש בה לשעבר, יש בה לימות המשיח, ויש בה לעתיד לבוא, ויש בה לעולם הזה ולעולם הבא". ואכן, דברי השירה זכו לפרושים רבים, בהקשרים שונים. רבנו בחיי בעקבות הרמב"ן הדגיש כי השירה זאת מהווה נחמה גדולה והבטחה מבוארת,
- [תשובה, אחדות ישראל וערבות הדדית](https://www.vorts.co.il/?p=804) - פרשת "נצבים" (כחלק מקריאת הפרשות המחוברות "נצבים-וילך") נקראת לפני ר"ה והיא השביעית והאחרונה "משבע דנחמתא". על אף היותה פרשה די קצרה (=40 פסוקים) עשירה היא במגוון רעיונות ונושאים, כגון: כינוס כל ישראל לפני הקב"ה "ביום מותו (של משה) [כדי] להכניסם בברית" [רש"י לפסוק א']. יש לציין שהייתה זו הברית השנייה והנוספת עם הקב"ה כעדותה של
- ["והנגלת לנו ולבנינו" – על ערבות הדדית](https://www.vorts.co.il/?p=802) - פרשת ניצבים - אף שהיא מהקצרות שבפרשיות התורה - כוללת מסרים נשגבים רבים עד כי אילו נטלנו רשות לעצמנו לדרג את פרשיות התורה לפי חשיבותן יתכן והייתה עומדת בראש הדרוג משום "הדברים הגדולים, הנעלים והעמוקים ביותר המצויים בה" [י.לייבוביץ]. ולפיכך נמקד עיוננו בפסוק אחד: "הנסתרת לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל
- ["ועשית הישר והטוב" – היחס בין עשיית טוב לעשיית הישר](https://www.vorts.co.il/?p=777) - מה בא ציווי זה להוסיף? וכי קיום כל המצוות אינו קיום "הישר והטוב"?
- ["את ה' האמרת היום" – ההאמרה שבפעולה](https://www.vorts.co.il/?p=796) - האם האמרת ה' את עם ישראל מותנית בהאמרת ה' ע"י ישראל?
- ["ויענך וירעיבך ויאכילך את המן" – על המן כמבחן](https://www.vorts.co.il/?p=784) - איזה ניסיון היה במן? ובאיזה רעבון הפסוק מדבר?
- ["ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" – משמיעה לראייה](https://www.vorts.co.il/?p=785) - על הדרישה לבחור בין ברכה וטוב לקללה ורע
- [על משמעותו העיקרית של חודש אלול](https://www.vorts.co.il/?p=789) - רעיונות על פרשת השבוע ועל חודש אלול בו אנו נמצאים
- [השבת אבידה – משמעות וחשיבות](https://www.vorts.co.il/?p=790) - כמה מילים על מצוות השבת אבידה, וגם סיפור
- [על היחס לסביבה](https://www.vorts.co.il/?p=791) - המדרש (ו',ב) מסביר שהקב"ה לא גילה לנו מהו שכרה של כל מצוה ומצוה, אולם שכרן של שתי מצוות כן נכתב בתורה: החמורה שבחמורות- כיבוד אב ואם, והקלה שבקלות- שילוח הקן. כמה מילים על שילוח הקן, ועל אלול.
- [חופש וחירות](https://www.vorts.co.il/?p=809) - יש מושג של חופש ויש מושג של חרות,השאלה היא מה ההבדל ביניהם...אז התשובה לכך היא ש: חופש ? הוא לעשות מה שאני רוצה. חירות ?לעשות מה שאני צריך. ולכן אומרים לנו חז"ל:"אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" שאדם שלומד תורה הוא יודע שהוא לא עושה מה שהוא רוצה אלא עושה מה שהוא צריך!
- ["אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים" – בחירה בעצה נכונה](https://www.vorts.co.il/?p=810) - נמקד עיוננו בפסוק הפותח את תהילים: "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב" [תהילים, א,א]. דוד המלך ע"ה משבח את האדם אשר לא הלך בעצת רשעים. מדוע אינו משבח את האדם אשר הולך בדרך צדיקים? ואם ביקש משורר תהילים דוקא להתמקד ברשע, מדוע לא אמר ארור האיש
- ["ושמחת בחגך" – השמחה בצדקת האמונה](https://www.vorts.co.il/?p=812) - בסוכות אנו קוראים שתי הפטרות העוסקות במלחמת גוג ומגוג. בא' סוכות קוראים פרק י"ד בספר זכריה, ובשבת חוה"מ סוכות קוראים ביחזקאל פרק ל"ח. מהו הקשר שבין מלחמת גוג ומגוג לחג הסוכות? מדוע דוקא בחג הסוכות בו אנו מצווים יותר מבכל חג אחר לשמוח - "ושמחת בחגך" - מוזכרת מלחמת גוג ומגוג? מה למלחמה כה קשה
- ["הלא אם תיטיב שאת" – החובה לעשות טוב?](https://www.vorts.co.il/?p=813) - על משמעות התנאי בפסוק שנאמר לקין "הלא אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו"
- ["ונעשה לנו שם" – היחס בין היחיד לכלל](https://www.vorts.co.il/?p=815) - מה היה חטאו של דור הפלגה וכיצד העונש ? בלילת שפתם של דור הפלגה ופיזורם ? קשור לחטאו של דור זה?
- [כתנות עור ועלה תאנה](https://www.vorts.co.il/?p=816) - על ההבדל בין חגורות עלה תאנה וכתנות עור, ועל רגש הבושה והיראה
- [הבלגה בעת הצורך](https://www.vorts.co.il/?p=830) - התמודדויות יעקב עם עשו ולבן היו כאין וכאפס לעומת התמודדותו עם הבעיות במשפחתו, אך לנגד עיניו עמדה כל העת המטרה שאליה הוא צריך לשאוף, יסודה של האומה היהודית.
- ["לא אוסיף"](https://www.vorts.co.il/?p=817) - האמנם ה' גילה שיצר לב האדם הוא רע רק כעת? הרי יצר לב האדם היה רע עוד לפני המבול, ומדוע העניש ה' את הארץ במבול מלכתחילה? ומדוע הותר לאדם לאכול בשר רק אחרי המבול?
- ["למען ייטב לי בעבורך" – בזכות עמידת האשה](https://www.vorts.co.il/?p=818) - לכאורה התנהלותו של אברהם ברדתו למצרים תמוהה. כיצד ומדוע אברהם מבקש מרעיתו שרה לאמר שהיא אחותו על מנת "שייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך"? כיצד אברהם מוכן לסכן את אשתו בשביל להציל את עצמו?
- [מוסר המלחמה של אברהם אבינו](https://www.vorts.co.il/?p=819) - "אל תירא אברהם אנוכי מגן לך שכרך הרבה מאד". ממה בדיוק מפחד אברהם?
- ["תתן אמת ליעקב חסד לאברהם"](https://www.vorts.co.il/?p=820) - אפילו במידת החסד, אם הדברים לא באים מתוך ראיה תורנית הם יכולים להתפשט מעל ומעבר לכל פרופורציה, עד כדי כך שזה יכול להיהפך למעשה שלילי.
- ["לעשות צדקה ומשפט" – בזכות עשיית הצדקה](https://www.vorts.co.il/?p=821) - מדוע ראה ה' לגלות לאברהם את מצבה המושחת של סדום והעונש שהוא מבקש להביא עליה? מדוע על ה' להצטדק: "המכסה אני מאברהם..."?
- ["גר ותושב אנכי עמכם"](https://www.vorts.co.il/?p=822) - על המונח "גר תושב", המכיל שתי מלים שכל אחת מהן נראית כסותרת את רעותה?.
- ["אל ארצי ואל מולדתי" – על השפעת שחיתות המידות](https://www.vorts.co.il/?p=823) - אברהם שולח את עבדו אליעזר "זקן ביתו המשל בכל אשר לו" לארצו ולמולדתו חרן לקחת אשה לבנו יצחק. מדוע אברהם מצווה את עבדו שלא לקחת אשה מבנות כנען? ומדוע לא הרחיק אברהם את יצחק בנו מבנות בתואל ונחור?
- ["ויבז עשו את הבכרה" – בין תמורה לייעוד](https://www.vorts.co.il/?p=824) - מה ראה יעקב לקנות את הבכורה מעשיו? ומה הועילה בעצם קניית הבכורה ליעקב?
- [ברכותיו של יצחק ליעקב](https://www.vorts.co.il/?p=825) - לדברי המדרש אין הבדל עקרוני בין שתי הברכות של יצחק ליעקב, והברכה השנייה באה רק לאמת ולחזק את הברכה הראשונה. ברם, ניתן להציע הסבר אחר לכפילות הברכות, המתחשב גם בהבדלים השונים ביניהן.
- [המלכות בעם ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=826) - "ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-לוהים עלים וירדים בו". מדוע לא עלה יעקב בסולם?
- ["לא ייעשה כן במקומנו" – על דיבור רב משמעות](https://www.vorts.co.il/?p=827) - מדוע לא אמר לבן ליעקב שיקח את לאה שהיא ראויה יותר לו? ויעקב היודע שאנשי המקום - ובתוכם לבן - רמאים, מדוע הוא תמה: למה רימיתני?
- [יעקב וישראל](https://www.vorts.co.il/?p=828) - שמו של יעקב משתנה לישראל פעמיים, גם ע"י המלאך וגם ע"י הקב"ה. מה ההבדל בין השינויים ומדוע נצרכו שניהם?
- ["באנו אל אחיך אל עשיו" – על קרבה מסוכנת](https://www.vorts.co.il/?p=829) - ממה בדיוק חשש יעקב לקראת מפגשו עם עשו? והכיצד חשש שעה שבידו הבטחה מפורשת הקב"ה "שוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך"?
- ["ולא יכלו דברו לשלם" – מהידברות לשלום](https://www.vorts.co.il/?p=832) - במה קנאו אחי יוסף עד כי גדלה שנאתם אליו "ולא יכלו לדברו לשלום"? מדוע שנאו אחי יוסף את יוסף? וכי במה אשם יוסף שאביהם אוהב אותו יותר?
- ["יעשה פרעה ויפקד פקידים" – מפתרון לשלטון](https://www.vorts.co.il/?p=834) - כיצד ידע פרעה שפתרון יוסף הוא הנכון? מדוע כל הפתרונות שהוצעו לפרעה לא נתפסו סבירים בעיניו?
- [שמרנות וחידוש בחנוכה](https://www.vorts.co.il/?p=836) - נס חנוכה נתפס בתודעתנו, במידה רבה, כנס של החזרת עטרה ליושנה, אולם עיון במונח 'חנוכה' עצמו מגלה, כי תוכנו הפוך בתכלית: לא בשיבה למקור עסקינן, כי אם ביצירת מסגרת מחודשת ובכניסה אליה.
- ["וישב ישראל..ויאחזו בה" – בין היאחזות לתרבות](https://www.vorts.co.il/?p=843) - בלבה של פרשת ויגש עומדת ירידת יעקב וכל ביתו מצרימה. בני ישראל היורדים מצרימה, לא מבקשים להשתקע במצרים, אלא להישאר גרים [=זרים] במצרים. האם הצליחו?
- [הוי דן את כל האדם לכף זכות](https://www.vorts.co.il/?p=845) - בעיית אי ההכרעה לכף זכות קיימת בשני מישורים. האחד הוא בהיבט הצר ? הפגיעה הפרטית והאישית באדם. השני הוא בהיבט רחב יותר ? במישור החברתי. חברה הבנויה באופן כזה שאיש אינו יכול לסמוך על חברו וכל אחד רואה את חברו תמיד בחזקת חשוד היא חברה מקולקלת. אינה דומה חברה שדלתותיה נעולות תמיד לחברה שלעולם אינה נועלת דלת.
- [גשם ולימוד תורה](https://www.vorts.co.il/?p=848) - כתוב בפס':"ויחדלו הקולות-ומטר לא ניתך". נראה לרבי ציון הכהן זצ"ל מתוניס לפרש הפס' כך: "ויחדלו הקולות"-כשקולות התורה בבית המדרש מפסיקים-ואין לימוד תורה: אזי "ומטר לא ניתך" אז אין גשם. (נשלח ע"י בועז)
- ["איש אשר כברכתו ברך אותם"](https://www.vorts.co.il/?p=851) - יעקב אבינו לא הלך בדרך הקלה, אלא דאג לחנך את בניו תוך תשומת לב לשוני ביניהם ולדברים המייחדים כל אחד ואחד מהם. שלמותו של עם ישראל אינה רק סך כל הפנים שמבטאים השבטים השונים. כאשר כל אחד עוסק במה שמתאים לו נוצרת הפריה הדדית, וכל אחד מקבל מרעהו ומתפתח גם בתחומים שהם פחות טבעיים לו.
- ["לו ישטמנו יוסף" – מחילה במעשה](https://www.vorts.co.il/?p=853) - לקראת סוף פרשת ויחי יעקב מספר לנו הכתוב על החשש של אחי יוסף שיוסף יבוא איתם חשבון על חטא מכירתו. מה ראו האחים לחשש כבד זה דוקא בחזרתם מקבורתם אביהם במצרים? מדוע לא בקשו האחים מאביהם עוד בחייו שיצווה ליוסף למחול להם על מכירתו?
- ["ואיך ישמעני פרעה" – מקצרות רוח לעבודה קשה](https://www.vorts.co.il/?p=860) - האם קצר הרוח והעבודה הקשה הם שני טעמים, או טעם אחד לשאלה מדוע לא שמעו אל משה. ואם טעם אחד הוא: מה גרם למה? קוצר הרוח לעבודה קשה, או העבודה הקשה לקוצר הרוח?
- ["הבה נתחכמה לו" – מתחכום יתר לכישלון](https://www.vorts.co.il/?p=855) - מהיכן מוכר לנו פרעה כדמוקרט המבקש את הסכמת עמו לשעבוד ישראל? מדוע בכלל הוזקק פרעה להסכמת עמו כדי להעביד את עם ישראל? ולמי ביקש פרעה להתחכם?
- ["ויסתר משה פניו, כי ירא מהביט אל הא-להים"](https://www.vorts.co.il/?p=857) - במרכזו של ספר שמות עומדים שני 'שחקנים', שהתהליכים שהם עוברים מתוארים באריכות: עם ישראל, שיוצא ממצרים והופך לעם; ומשה רבנו, שהופך למנהיג. ניתן למצוא מספר קווי דמיון בין מה שאירע לעם ישראל ומה שאירע למשה רבנו.
- ["שבו איש תחתיו"](https://www.vorts.co.il/?p=870) - חובתו של אדם מישראל היא למצוא לו "מקום" משלו, בו יכה את שורשיו, בו יבנה את בניינו-שלו, בניין בעל יסודות איתנים. רק אז יוכל גם להתפשט ולהתרחב. אם כל ימיו יהא נע ונד, יגלה לבסוף כי יצור תלוש הוא, שמרוב שוטטות בכל המקומות אין לו ולו? מקום אחד.
- [קוצר רוח ועבודה קשה](https://www.vorts.co.il/?p=862) - פרשת וארא היא חלק מסדרה של חמש פרשות (שמות-יתרו) המתארות את ראשית דרכו של עם ישראל, יציאת מצרים וקבלת התורה. מה שמייחד את פרשתנו מארבע הפרשות האחרות הוא דווקא מה שאין בה.
- ["על שתי המזוזת ועל המשקוף" – ויתור וערבות הדדיים](https://www.vorts.co.il/?p=864) - כשיש חברה חזקה המבוססת על ערבות הדדית ושמירה על כבוד האדם בתוכה, יש "מזוזות" חזקות, עליהם ניתן להשעין את המשקוף.
- [שלושה סימנים באומה זו](https://www.vorts.co.il/?p=867) - משפחת יעקב שירדה למצרים הייתה משפחה קטנה אך איכותית מאוד. לאחר מאתיים ועשר שנים, ששים הריבוא שיצאו ממצרים היו אומה גדולה, בעלת רכוש ונכסים רבים.צירופה של כנסת ישראל בגלות מצרים מתבטא בשלושה תחומים עיקריים.
- [מקומה של פרשת יתרו](https://www.vorts.co.il/?p=874) - מדוע התורה מספרת על בואו של יתרו דווקא כאן? הרי ההמשך הטבעי של יציאת מצרים הוא מעמד הר סיני ופרשת בואו של יתרו נראית שולית וקוטעת את הרצף. תמיהה זו גדולה במיוחד לפי הדעה במכילתא שיתרו בא רק לאחר מעמד הר סיני...
- ["כי קרוב הוא" - על עיצוב ולכידות עם](https://www.vorts.co.il/?p=872) - האמנם חשש ממלחמה עם הפלישתים היא המניע את ה' לבחור בדרך המדברית הארוכה והקשה? עד כמה יש קשר בין נימוק הקרבה הגיאוגרפית לארץ פלישתים לבין החשש ממלחמה?
- ["שמע בקולי איעצך" – תבונת מקבל העצה](https://www.vorts.co.il/?p=876) - וכי היה צורך למשה ביתרו כדי להבין שהוא לא יוכל לבדו לשפוט את כל העם? וכי משה לא יכול היה להגיע למסקנה בצורך זה בכוחות עצמו?
- [מקומה של פרשת משפטים](https://www.vorts.co.il/?p=878) - פרשת יתרו מסיימת בהלכות הקשורות למזבח.לכאורה המשכה הטבעי הוא פרשת תרומה, העוסקת בבניית המזבח והמקדש. וכמו כן, מה ראה הקב"ה לצוות דווקא על המשפטים באמצע מעמד הר סיני, לפני סיום כריתת הברית עם בני ישראל?
- ["לא אצא חופשי" – על החרות](https://www.vorts.co.il/?p=880) - מכל ג"ן המצוות החשובות בהן משופעת פרשת משפטים בחרה התורה לפתוח בענין העבד העברי, שלפי חז"ל מדובר באדם שנמכר ע"י בי"ד בגניבתו. וכי לא ראוי היה שהתורה תפתח את פרשת משפטים באנשים חיוביים יותר, כגון גומלי החסדים המקיימים את מצות "אם כסף תלוה את עמי", או בשומר חינם העושה חסד עם חברו?
- ["לא יסורו ממנו" – האדם, ערכיו וזכויותיו](https://www.vorts.co.il/?p=885) - אף שה' מצווה "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", המשכן לא שימש את ה', אלא רק היה אמצעי מוחשי שבאמצעותו תיכנס הכרת ה' בתוך כל אדם ואדם מישראל. אם כל אדם מישראל בונה את מקדש בלבו לעבודת ה', אזי מובטח שה' ישכון לא רק בלב אותו אדם אלא גם בכלל ישראל כעם.
- [כתר תורה](https://www.vorts.co.il/?p=882) - ועשו ארון עצי שטים - בניגוד לציווים על שאר הכלים ("ועשית שלחן", "ועשית מנרת זהב" וכו'), מדוע ציווי עשיית הארון נאמר בלשון רבים?
- ["ודתיהם שנות מכל עם" – אמנת השכנוע בשנאת האחר](https://www.vorts.co.il/?p=890) - הרבדים הסמויים של מגילת אסתר מזמינים דיון בסוגיות הרלבנטיות היום כמו בדורו של מרדכי.
- [האסתטיקה ביהדות](https://www.vorts.co.il/?p=887) - מהפסוק המתאר את התפארת וההדר שבבגדי הכהונה אפשר להסיק שליהדות יש יחס חיובי ליופי ולאסתטיקה, לפחות בכל הנוגע למקדש. אלא שלעניין היופי וההדר נראה שיש שני פנים.
- ["ופני לא יראו" – תקוה בעתיד נסתר](https://www.vorts.co.il/?p=912) - לאחר חטא העגל, מובאת בפרשתינו התדיינות חריגה שאין כמותה בתורה ובנביאים בין משה לה' ובמסגרתה מבקש משה מה': "הודיעני נא את דרכיך"...
- ["ועשית ציץ... פתוחי חותם קודש לה'" ‏(כח,לו)](https://www.vorts.co.il/?p=894) - שלושה מפתחות לא נמסרו והם בידו של הקב"ה בלבד. ואלו הם, מפתח של חיה (יולדת), שנלמד מהפסוק "ויפתח ה' את רחמה", מפתח של גשמים, שכתוב "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", ומפתח של תחיית המתים, שכתוב "בפתחי אני את קברותיכם". וזהו מה שנרמז בפס', "פתוחי חתם קודש לה'", ראשי תיבות חת"ם הם: חיה, יולדת, מטר, ושלושת המפתחות האלו הם קודש לה' ורק הוא יכול לפותחם...
- ["ואתה תצווה את בני ישראל..." - איפה משה](https://www.vorts.co.il/?p=896) - בתחילת הפרשה יש את הפסוק: "ואתה תצווה את בני ישראל..." מדוע לא נזכר כאן שמו של משה כמו בכל שאר הפרשות? ויותר מכך, שמו של משה לא מופיע כלל בכל הפרשה כולה!? ברוב הפעמים יום ז' באדר - יום פטירת משה רבינו חל בשבוע בו קוראים את פרשת תצווה, ולכן החסיר ה' בכוונה את שמו של משה מפרשה זו על מנת לרמוז על מיתתו...
- [זוג בחתונה בונים בית מקדש](https://www.vorts.co.il/?p=899) - טעם שבירת הכוס- בונים בית המקדש וויתור אחד לשני מה הטעם שבדיוק אחרי ששוברים את הכוס מתחילים לשיר וכו' לכאורה היה צריך לעשות חמש דקות דומיה לזכר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"ומה הטעם אלא הפשט הוא ששוברים את הכוס בשביל הזכר לחורבן בית המקדש וכאן הזוג בונה בית מקדש והטעם הוא שבבית המקדש הדבר העיקרי
- [לך כנוס... וצומו עלי](https://www.vorts.co.il/?p=905) - לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים". משפט זה אמרה אסתר המלכה למרדכי ונשאלת השאלה לגבי הביטוי "צומו עליי" חכמים מלמדים אותנו שמי שאמר בעצם משפט זה הינו השם יתברך ,בכבודו ובעצמו למדרכי.מה סיבת הצום להפעיל את מידת הרחמים על מידת הדין בגלל השתתפות היהודים במשתה המלך.
- [אסתר - אז והיום](https://www.vorts.co.il/?p=907) - כפי שכבר הזכירו רבים, המגילה המגוללת את סיפור הפורים קרויה דווקא על שם אסתר המלכה. נראה שהסיבה לכך אינה רק שאסתר היא מחברת המגילה, אלא בעיקר משום שאסתר היא השחקנית הראשית בה. סיפור המגילה הוא, במידה רבה, סיפורה של אסתר - נערה ביישנית ופסיבית, הגדלה לאחר מות הוריה בבית דודה, והופכת לדמות אקטיבית ויוזמת, המצילה
- [מכת צפרדע](https://www.vorts.co.il/?p=927) - למה פרעה לא ביקש ממשה שהצפרדעים יפסיקו מיד?
- [שבירת הלוחות והסיבה לכעס](https://www.vorts.co.il/?p=910) - בפרשה מסופר על שבירת הלוחות, משה יורד מהר סיני עם הלוחות בידיו וכאשר הוא רואה את עגל הזהב הוא זורק אותם ומשברם. והרי משה ידע על מעשה העגל עוד לפני שירד מהר סיני ולמה כל-כך הזדעזע כשראה את העגל? אלא שבתחילה היה משה סבור כי יצליח לתקן את בני ישראל, שיכירו מיד בחטאם ויחזרו בתשובה, כך שיוכל עוד לתת להם את הלוחות. אך כשראה את המחולות סביב העגל, שהם עוד שמחים בחטאם, נתייאש מכך ולא ראה כל תקווה לתקנם ולכן נזדעזע ושיבר את לוחות הברית...
- [אהבת חינם וארבע כוסות](https://www.vorts.co.il/?p=914) - http://david-k.jimdo.com מדוע תיקנו 4 כוסות כנגד 4 לשונות גאולה,יכלו לקחת 4 מצות? ועוד, למה בנוסח "מה נשתנה" אין שאלה על 4 כוסות? ועוד, מדוע שר האופים קיבל עונש מוות כשכל עוונו היה שבטעות נכנסה לו אבן לאוכל, וזה היה עוד במטבח, ואילו שר המשקים שהגיש לפרעה את הכוס עם הזבוב עונשו היה רק בכלא? ועונה
- [משכן וכלים](https://www.vorts.co.il/?p=923) - מדוע ציווה משה לבנות קודם כלים ואחר כך משכן? ראשית, וכי קודם קונים רהיטים ואחר כך מחפשים בית לגור בו? שנית, גם אם סבר משה שעדיף לבנות קודם את הכלים, מדוע שינה מציווי ה', שאמר לו לבנות קודם את המשכן?
- [ענווה](https://www.vorts.co.il/?p=929) - ענווה 1) למה כל המידות של הארון הם עם חצאים פרק כה' פסוק י "ועשו ארון עצי שיטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבה ואמה וחצי קומתו" וכן פסוק יז " ועשית כפורת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה" אלא ללמדך שכל גדולתו של צדיק הוא כשהוא שבור לחצי ושיש בו ענווה (טללי
- [לחיות את התורה](https://www.vorts.co.il/?p=931) - לחיות את התורה כתוב בפסוק (פרק כה פסוק כא) "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" ועיין שם ברש"י דהקשה דהרי כבר כתוב ונתת אל הארון את העדות ויש לומר שבא ללמדנו שצריך קודם לתת את הלוחות לפני ששמים את הכפורת ממעל וכן מצינו כשהקימו את המשכן נאמר ויתן את העדות אל הארון ואחר
- [חינוך   זה כמו הכרובים](https://www.vorts.co.il/?p=933) - חינוך ר' משה פיינשטיין אמר פעם בכינוס של חינוך שפעמיים כתוב בתורה המילה "כרובים" פעם אחת בפרשת בראשית שהשם אמר שישים בגן עדן כרובים וחרב מתהפכת ובפרשה שלנו הכרובים של המשכן ושם רש"י מפרש שכרובים היינו מלאכי חבלה ופה רש"י מפרש דהיינו תינוקות ולכאורה קשה מה ההבדל ביניהם ומה הפשט כאן? אלא אומר ר' משה
- ["וכל אשר נדבה רוחו" – על מעשה וכוונה](https://www.vorts.co.il/?p=925) - מה החשיבות של "ההרגשה/מחשבה/כוונה" בעת ביצוע המצווה? כיצד אדם הניגש לבצע מצווה יודע כיצד עליו "להרגיש"?
- ["אשר נשיא יחטא" – מנשיאות למכשלה](https://www.vorts.co.il/?p=951) - במה נבדל נשיא שחטא מאזרח שחטא, ומדוע קבעה התורה דין מיוחד לו? מדוע שינה הכתוב בלשון הפותחת את פרשת הנשיא וחרג מן הלשון שהוא פותח בה בשאר חייבי חטאת?
- [ווארט נפלא על חד גדיא](https://www.vorts.co.il/?p=937) - לכאורה קשה שהרי הגדי צודק במה שעשה והחתול לא צודק ואם כן הכלב צודק שהעניש את החתול במה שעשה והמקל לא צודק והאש צודק המים לא צודק השור צודק השוחט לא צודק המלאך המוות צודק ואם כן נשאלת השאלה שהקב"ה לא צודק????? אלא הפשט הוא שגדי צודק והחתול אכן לא צודק אבל הכלב לא צודק
- [סוס ורכבו רמה בים](https://www.vorts.co.il/?p=942) - ותקח מירים הנביאה אחות אהרון את התוף. ותען להם מירים שירו לה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים ולכורה קשה ותען להם מירים משמע שהיא באה לענות להם על קושיה של הנשים ואם כן מה היה קשה לנשים שאל זה באה לענות עוד קשה אז למה להם שזה לשון זכר וצריך לאמר שהיה כאן
- ["אם על תודה יקריבנו" – התודה מקרבת השלום](https://www.vorts.co.il/?p=958) - מהו הקשר בין הכרת התודה להשכנת השלום הנרמזת במלה שלמים?
- [למה לא מברכין על סיפור יציאת מצרים](https://www.vorts.co.il/?p=935) - החת"ס שואל למה לפני כל ברכה עשה מברכים ברכה ולפני מצוות עשה של סיפור יציאת מצרים שזה מצוות עשה של "והגדת לבנך" אין מברכין ? ומיישב א' : דכל המצוות כעין נטילת לולב שופר וכדו' הם מצוות דיש עשייה לאחר הברכה משא"כ סיפור היציאה דהם רק דיבורבעלמא (ועוד שאין שיעור של זמן, אפשר לספר דקה
- [הכנה לקיום המצוות](https://www.vorts.co.il/?p=953) - כמו להכנה לנבואה, גם להכנה למצווה יש חשיבות עצומה. ערכה של המצווה פחות אם נכנסים אליה ללא הכנה נפשית מוקדמת. התכוננות למצווה מביאה את האדם להזדהות עמה וליצוק לתוכה ערך רב יותר.
- [האם צריך לאכול מצות?](https://www.vorts.co.il/?p=961) - ישנו פסוק האומר "שבעת ימים מצות תאכלו" כלומר שהציווי הנובע מהפסוק הוא לאכול מצות כל שבעת ימי חג הפסח. ולעומת זאת ישנו עוד פסוק האומר "ששת ימים תאכלו מצות" כלומר צריך לאכול מצות רק שישה ימים?!
- [אחדות ישראל](https://www.vorts.co.il/?p=963) - הכתב בדפי הגמרא מכיל סוגים שונים של אותיות, כתב אשורי וכתב רש"י וגדלים שונים של אותיות, קטנים, בינוניים וגדולים, שלמרות כל השוני וההבדלים ביניהם מתמזגים וחיים יחד בשלום ובהרמוניה ויוצרים תלכיד אחד בעל חכמה שמיימית ועומקים עצומים, שמעניקים לכל מי שעוסק בהם חיים מלהיבים של אמת ותכלית, ולא רק את חיי הנצח של העולם הבא,
- [רמז לאדם בבריאת העולם](https://www.vorts.co.il/?p=965) - היום השישי בבריאה הוא היחיד אליו נוספה האות הא ("יום הששי") ויתכן ויש כאן רמז מאת השם יתברך שאומר: קחו לכם את חמשת חומשי התורה - התורה שבכתב (ה), את שישה סדרי משנה - התורה שבע"פ (ששי) יחד עם כל מה שבראתי בששת ימי הבריאה, עם הפנים לשבת קודש (7) וכל זאת במטרה להגיע אל
- [מקדיש וקדושה לנישואין וחיי משפחה](https://www.vorts.co.il/?p=967) - קדיש וקדושה בתפילה בציבור דורשים לפחות מניין, כך שאי אפשר להתחיל תפילה בציבור אם אין עשרה אנשים, אף אם חסר רק אדם אחד להשלמת המניין וליצירת התנאים ההכרחיים לצורך המעמד. מה שמיוחד במספר 10 בין יתר הדברים זאת העובדה, שזהו המספר הקטן ביותר המורכב משתי ספרות, ומכאן אפשר ללמוד שאם האדם רוצה לקדש את עצמו
- [אחשוורוש מפורק לגורמים](https://www.vorts.co.il/?p=969) - המילה "אחשוורוש" (החש בראשו) נשמעת כמו נחשוורוש (נחש בראש) ואם נחסיר מהאות "נ" את האות "א", שתי האותיות שעומדות בראש, נקבל את האות "מ" (לא בגימטריה) וכשנשלב אותה נקבל "מחשוורוש" (מוח-שב-בראש), כשם שאת כל ההחלטות החשובות לא קיבל אחשוורוש לבד אלא התייעץ עם יועציו ואשתו ולא מתוך ענווה אלא מתוך חוסר ביטחון ואי ידיעה, מאחר
- [חיצוניות ופנימיות](https://www.vorts.co.il/?p=971) - כשיש ברקע דרשה של רב כריזמטי או הופעה של סטנד-אפיסט כשרוני בהם הדובר מתאפיין בהתלהבות יתרה ושמחה גדולה עם עליות וירידות חוזרות ונשנות בקול, אך עם זאת לא ניתן להקשיב לתוכן דבריו, כי המאזין נמצא רחוק, קורא ספר או מרוכז במשהו אחר, זה עלול להפריע ואף להציק לאנשים רבים, שאם היו מקשיבים ומתעמקים היו מצליחים
- [לא לאבד את המזרח](https://www.vorts.co.il/?p=973) - אם אתה מאבד את הצפון, תיזהר לא לאבד את המזרח... מזרח, מורכב מאותיות מ-זרח. מ = 40 בגימטריה, אותם 40 יום בהם משה רבינו היה על הר סיני ללא אוכל ושתייה ולמד את כל התורה ישירות מהקב"ה כדי להביאה לעם ישראל, ואחרי שהוא חזר עם התורה שזרחה על כולם, גם הוא זרח בזכות החיבור לצד
- [הקשר בין ברזל ורכבי חלל לנשמה הנצחית](https://www.vorts.co.il/?p=975) - אם האדם הצליח בחכמתו ותושייתו לגרום לפלסטיק, גומי וברזל להגיע לעומקים מרשימים בתוך הים מחד ומאידך להתרומם לגבהים מדהימים בשמים ואף להגיע למקומות רחוקים ומרתקים במרחבי היקום, למרות המגבלות שחוקי הטבע וכח המשיכה מציבים בפניהם כמו בפני כל שאר החומרים הגשמיים, קל וחומר שהנשמה הנצחית הספונה בתוכנו, ששאיפותיה הרוחניות הרבה יותר רמות ונעלות, שואפת, צריכה
- [על המילה "בחור"](https://www.vorts.co.il/?p=977) - המילה "בחור" מתארת אדם צעיר ולא נשוי והיא כלולה במילה "מובחר" בתוספת האות "מ" שערכה בגימטריה 40, אותם 40 ימים בהם משה רבינו ע"ה שהה על הר סיני וקיבל את התורה הקדושה, ללמדנו שכשאדם מתחתן הוא מתקרב יותר אל השם יתברך מאחר ונפתחות לו עוד הרבה אפשרויות להאיר את אור השם בעולם בצורה שלמה יותר
- [ביעור חמץ פנימי](https://www.vorts.co.il/?p=989) - אחת מהמצוות החשובות ביותר בפסח ובכלל היא מצוות ביעור החמץ, כשצריך להקפיד לבצע אותה כהלכה עם נר, כדי שאפשר יהיה להגיע לכל הפינות החשוכות מבלי לפספס אף גרגיר. כמו בכל המצוות, גם כאן יש הסבר עמוק יותר, שמסתתר בפנימיות המצווה והוא שגם ובעיקר אנחנו נדרשים לבער את החמץ מקרבנו, כשאם התורה הקדושה מצווה עלינו לטהר
- [אהבת חינם](https://www.vorts.co.il/?p=979) - ראשי התיבות של "אהבת חינם" הם "אח", ללמדנו שאנחנו צריכים לאהוב כל אדם בכלל וכל יהודי בפרט כמו שאוהבים אח, מכל הלב, לא פחות ולא יותר, מבלי לחשוב שאם הוא לא חלק מהמשפחה שלנו אז אין לנו שום קשר ומחויבות אליו. בנוסף, הערך של המילה "אח" בגימטריה הוא 9, מספר המסמל את האמת. ואם נוסיף
- [לימוד מתיקון מנורה](https://www.vorts.co.il/?p=981) - זכיתי לראות דבר מאוד מעניין - יהודי יקר שמברר את אמונתו ניסה לתקן מנורת לילה מקולקלת והגיע למסקנה שזה כנראה יהיה בלתי אפשרי, אך למרות זאת עשה מאמץ מיוחד והביא נייר דבק כדי לסגור את המכסה שלה במקום להבריג את הברגים המשוחררים. למדתי מזה בעה"י: 1. אם האדם מוכן להשקיע במוצר דומם, שהסיכוי לתקנו מזערי,
- [מחשבות על תחושת החירות](https://www.vorts.co.il/?p=983) - כמה דברים היו צריכים לקרות כדי שאפשר יהיה לראות את גלעד שליט שוב איתנו בין כשהוא מתפלל בכותל המערבי, בין כשהוא מדליק נר חנוכה ובין כשהוא חי את חייו כפי שהוא רוצה ומבין כאדם חופשי, וכנראה שדווקא הוא יהיה זה שירגיש בחג הפסח הקרוב מה גדולה היא הזכות להיות בן חורין ואת משמעות העניין ברמה
- ["קרב אל המזבח" – מבושה ליראה](https://www.vorts.co.il/?p=985) - מדוע ברגע האמת נדרש אהרון לציווי "קרב אל המזבח" ממשה? וכי לא ידע אהרון שיועד לכהונה כי זה תפקידו?
- [שלא אחד בלבד עמד עלינו, לכלותנו](https://www.vorts.co.il/?p=987) - חידוש תורה לכבוד חג הפסח לעילוי כל נשמות ישראל שאין מי שיגיד עליהן קדיש: "...שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו...": הפירוש כאן לפי הפשט הוא שהקב"ה הציל אותנו מפני כל האויבים שבזה אחר זה איימו להשמיד הן את הגוף והן את הנפש של עם ישראל, החל בתקופת התנ"ך ועד היום. אולי ניתן לפרש זאת בצורה
- ["כנגע נראה לי בבית" - על ראייה סובייקטיבית של בעל הענין](https://www.vorts.co.il/?p=999) - אפילו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע ודאי - לא יגזור ויאמר נגע נראה לי בבית, אלא 'כנגע נראה לי בבית'.
- [הידיעה דורשת קרבה](https://www.vorts.co.il/?p=992) - אם חבר שלך יגיד לך "אתה רואה את הצמח הזה שנמצא בעירך 20 מטרים מפה? הוא נקרא "יערת הדבש" ויש לו ריח מדהים", בהנחה שאתה לא מכיר את הצמח הריחני, זה ידרוש ממך להתקרב אליו ולהריח אותו כדי להתרשם מהריח וליהנות ממנו, בין אם אתה מאמין שאכן יש לו ריח מדהים ובין אם אתה מטיל
- [אלו חגי ישראל (אח"י)](https://www.vorts.co.il/?p=994) - הנשמה הנצחית זקוקה למזון הרוחני יותר מאשר הגוף האנושי זקוק למזון הגשמי וכמו שעם ישראל לא יכול היה לקבל את התורה האלוקית לפני שיצא ממצרים כך גם אין כל היגיון לשים את הצרכים הגשמיים של הגוף לפני הרצונות הנשגבים של הנשמה.
- [דבר תורה זבד הבת](https://www.vorts.co.il/?p=996) - נהוג לקרוא לשמחת הולדת הבת : זבד הבת. פירוש המילה זבד במילון עברי-עברי הינו : מתנה, כלומר בעת הולדת בת העניק לנו הקב"ה מ ת נ ה. אנו מודים לקב"ה מכל הלב על ניסיו ונפלאותיו בכל עת. בשבוע הבא בע"ה נסוב כולנו סביב שולחן ליל הסדר. כידוע לנו ע"פ סיפור יציאת מצרים, בני ישראל נולדו
- ["אמור אל הכהנים בני אהרן" – הזהרת הגדולים על הקטנים](https://www.vorts.co.il/?p=1008) - פרשת אמור פותחת באיסור טומאת כוהנים למת: "ויאמר ה' אל משה, אמר אל הכהנים בני אהרון, ואמרת אלהם, לנפש לא יטמא בעמיו". את כפל האמירות שבפסוק זה דרשו חז"ל [יבמות, קי"ד, ע"א] ורש"י בעקבותם כבא "להזהיר גדולים על קטנים". החובה המוטלת על הגדולים כלפי הקטנים היא שלא להחטיאם בידיים, כגון: לא לתת להם לאכול דבר
- [קריאת מסכת אבות בספירת העומר](https://www.vorts.co.il/?p=1004) - נהגו עם ישראל קראו את מסכת אבות בשבתות של ימי ספירת העומר, מדוע קבעו חכמנו לקרוא דווקא במסכת זו? לשאלה זו תשובות רבות אך אנחנו נעסוק בשתיים מהן: הרי ידוע שכל ימי הספירה הם הכנה ליום הגדול של מתן תורה ולכן על עם ישראל להתקדש ולהיות ראויים ליום זה יום מתן תורה. ישנם שני סוגי
- ["קדשים תהיו" – הקדושה שבגבולות העצמיים](https://www.vorts.co.il/?p=1006) - מה משמעות הדרישה להיות קדוש? האם לא די פשוט לקיים את כל המצוות בכדי להיות קדוש?
- [בין הפרטים והכללים](https://www.vorts.co.il/?p=1034) - התורה רצתה להדגיש, שאדם צריך לדעת ולקיים את שני הדברים: הן את הכלל והן את הפרטים.
- [מהי אהבה](https://www.vorts.co.il/?p=1028) - בסוף פרשת בלק מסופר על פינחס שעצר את המגיפה עם בנות מדיין בכך שהרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית. כשכר על פעולה זו מבטיח לו ה' : לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום:עד היכן מגיעה חשיבותו של השלום בעיני ה'בזכות השלום ה' מוכן למנוע גזירות פורענות. כמאמר הפסוק :חבור עצבים אפרים הנח
- ["יפה נוף משוש כל הארץ"](https://www.vorts.co.il/?p=1036) - שיר מזמור לבני קרח. גדול ה' ומהלל מאד בעיר א-להינו הר קדשו. יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב. א-להים בארמנותיה נודע למשגב (תהילים מ"ח, א-ד) בפסוקים אלו, המוכרים לנו משיר של יום שני, מתייחס נעים זמירות ישראל לירושלים כאל יחידה עצמאית, הן מהפן האסתטי-טבעי - "יפה נוף משוש כל
- ["אל תקח מאתו נשך ותרבית" – בין שמיטה לאיסור ריבית](https://www.vorts.co.il/?p=1032) - הימנעות היהודי מלעבד אדמתו במשך שנת השמיטה מעידה על בטחונו הגמור של היהודי בה' שיזון אותו בשנה זו כהבטחת התורה שתבואת השנה השישית תשלש את עצמה ותספיק עד לקציר התבואה של השנה שלאחר שנת השמיטה.
- ["איש על עבודתו ואל משאו" – האחריות לשימור העיקר](https://www.vorts.co.il/?p=1040) - כל אחד מבני קהת הלווים שהיו אחראים על נשיאת כלי הקודש בכתפם היה מתמנה ע"י הכהנים איזה כלי לשאת, ועל הכהנים היה להעמיד כל קהתי לצד הכלי שעליו לשאת. מדוע? האם מדובר בציווי שתכליתו סדר ארגוני בנשיאת כלי הקודש? או שמא יש תכלית נוספת?
- ["ונתתי גשמיכם בעתם" – הברכה שבעיתוי](https://www.vorts.co.il/?p=1043) - מה בין ההבטחה בפרשתנו "ונתתי גשמיכם בעתם" לבין ההבטחה "ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש"?
- ["אם בחוקתי תלכו" – העיסוק בתורה](https://www.vorts.co.il/?p=1045) - בפתח פרשת בחוקתי מבטיחה התורה לעם ישראל שפע חומרי שלום ובטחון במידה ועם ישראל שומר ומקיים מצוות והולך בחוקות ה'. חלק הברכות כולל את עשרת הפסוקים הראשונים שבפרשה, הפותחים ב"אם בחוקתי תלכו" - באות א', ומסיימים ב"ואולך אתכם קוממיות". על כך אמרו המפרשים שהתחלת פסוקי הברכה ב-א' וסיומם ב-ת' בא לרמוז לנו שעל עם ישראל
- [נמשלה התורה לאש ולמים](https://www.vorts.co.il/?p=1047) - כיוון שניתנה התורה מן השמיים, אף היא מכילה את אותם המוטיבים­­? של האש ושל המים? המשתלבים ומשתזרים בשמיים. בפרשת יתרו למדים אנחנו שהתורה ניתנה באש, ובספר שופטים אנו שומעים שהיא ניתנה אף במים.
- ["כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" – בין אמצעי לתכלית](https://www.vorts.co.il/?p=1049) - מדוע לבני קהת לא נתן עגלות? מדוע את הארון נצטוו בני קהת לשאת בכתפם?
- [שליטה בעולם החומר](https://www.vorts.co.il/?p=1051) - על יין, על נזירות ועל שליטה עצמית.
- [מהו סוד טבילת כלים ג' פעמים?](https://www.vorts.co.il/?p=1053) - לאחר שאנו רוכשים כלים חדשים, ולפני שאנו משתמשים בהם, מצווה אותנו ההלכה לטבול את אותם כלים במים שלוש פעמים. מהו השורש הרוחני להלכה זו? כל דבר חייב לכלול שלושה יסודות על מנת שיתקיים. בחומש בראשית (פרק לו) מסופר על מלכי אדום שמתו, סיבת מיתתם שלא נשאו אישה, כמובן שאין התורה מדברת כלל על נושאים גשמיים
- ["בהעלתך את הנרות" – עליונות הרוח על החומר](https://www.vorts.co.il/?p=1055) - מדוע התייחד דיבור לנושא הדלקת המנורה? מה גדול וחשוב כל כך נושא תאורת המקדש?
- [הטבת הנרות](https://www.vorts.co.il/?p=1057) - למסר שעולה מהטבת הנרות יש שני מאפיינים: נכונות להפשיל שרוולים ולהתאזר חיל לקראת המשימה, והיכולת הנפשית להשקיע היום, בכדי לקצור פירות רק מחר - ו"יש מחר שהוא לאחר זמן".
- [אדם ועולם הטבע](https://www.vorts.co.il/?p=1059) - מה בדיוק משקלה הסגולי של הציצית הגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות? מה מסמלת מצווה זו שגורם לה להיות שקולה כנגד כל המצוות כולן?
- ["וכן היינו בעיניהם" – על חשיבות ההערכה העצמית](https://www.vorts.co.il/?p=1061) - כשהאדם מעריך את עצמו פחות ממה שהוא באמת, הוא נתפס למחשבה מוטעית שגם הזולת מסתכל עליו כך.
- [תמידים כסדרם](https://www.vorts.co.il/?p=1065) - ישנן דתות ותפיסות דתיות שהתמידים תופסים בהם תפקיד מינורי ומשני בלבד. אמונות אלו שמות את הדגש על המועדים המיוחדים - רגעי השיא, שעות השיא וכד' - בניגוד ליום-יום האפור והשגרתי. היהדות אינה שייכת לקבוצת דתות זו - עולם היהדות בכלל ועולם ההלכה בפרט מושתתים ובנויים על מושג התמיד.
- ["ויחר למשה מאוד" – בין מחלוקת למחלוקת](https://www.vorts.co.il/?p=1067) - במחלוקת מהותית ["לשם שמים" כלשון חז"ל] כל צד בויכוח אינו פוסל את הצד האחר. תנאי לברור אמיתי של המחלוקת היא הנכונות לשמוע ולרדת לסוף דעתו של הצד האחר ולנסות לשכנעו שהוא טועה.
- [חטא משה ואהרן - ההחמצה](https://www.vorts.co.il/?p=1069) - המדרש אומר שהחטא היה בהכאת הסלע במקום דיבור אליו. והבנה זו הביאה אותו לשאול מדוע נענש גם אהרן? הלוא משה הוא שהכה?
- ["כי אין לחם ואין מים" – על חשיבות האמונה במחר](https://www.vorts.co.il/?p=1071) - על שתי הטרוניות שעולות בפרשה ועל דברים שעמדו מאחוריהן
- ["לא תלך עמהם" – על החובה לברך באהבה](https://www.vorts.co.il/?p=1073) - גם אם אסר ה' על בלעם לקלל את ישראל, מה אכפת לה' אם יברך את ישראל?
- [מה טבו אהליך יעקב](https://www.vorts.co.il/?p=1075) - בדברי בלעם עדים אנו לשינוי פתאומי וקיצוני באווירה: לאחר נזילת המים מן הדלי טיפין טיפין, בשקט ובשלווה, מופיע פתאום נחשול אדיר, פרץ-מים, מים רבים אדירים,והסערה מתגברת.
- [הנני נותן לו את בריתי שלום](https://www.vorts.co.il/?p=1077) - מה עניינו של השלום דווקא אצל מעשה הקנאות של פינחס,מעשה שיש בו לכאורה ניגוד לדרך השלום?
- ["בקנאו את קנאתי בתוכם" – היש קנאה טהורה לדבר?](https://www.vorts.co.il/?p=1079) - מדוע לא נצטוינו בתורה לקנא קנאת קודש מסוג זה, כמו של פנחס? מדוע חז"ל אף קבעו ההיפך, שהבא אדם להימלך אין מורין לו?
- [פנחס צאצא של כוהנים ומקבל כהונה](https://www.vorts.co.il/?p=1081) - מה פשר נתינת הכהונה למי שהוא כבר כהן?
- [הצלחת הנישואין](https://www.vorts.co.il/?p=1083) - מהו סוד אותה הצלחה המיוחלת בנישואין ובמה עלינו לפעול בכדי להשיגה?
- [מטות - כוח הדיבור / רוח כנגד החומר](https://www.vorts.co.il/?p=1085) - מדוע התורה החמירה כל כך בעוון נדרים?
- [העוצמה שב'דרך' אל המטרה](https://www.vorts.co.il/?p=1087) - חשוב לאדם לתכנן את עתידו, אך לא להסתכל על ההווה כמקדם העתיד גרידא, אלא לראות את חשיבותו המיוחדת של ההווה בפני עצמו
- ["עטרות ודיבון.." - על "שניים מקרא ואחד תרגום"](https://www.vorts.co.il/?p=1089) - את בקשתם ממשה, אלעזר הכהן ונשיאי העדה לקבל נחלתם בעבר הירדן המזרחי פותחים בני גד וראובן בפסוק: "עטרות ודיבון, ויעזר ונמרה, וחשבון ואלעלה, ושבם ונבו ובען; הארץ אשר הכה ה' לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה". מדוע פתחו באזכור שמות הערים האלו?
- ["יסף עליכם ככם" – הברכה והכח שבלכידות חברתית](https://www.vorts.co.il/?p=1091) - מה ראה משה להוסיף ברכה משלו על ברכת ה' שכבר נתנה בעבר לאבות?
- ["ואהבת את ה' אלוקיך"](https://www.vorts.co.il/?p=1093) - כיצד ניתן לצוות על האדם לאהוב?
- [עומקו של "שמע ישראל"](https://www.vorts.co.il/?p=1097) - ראשית כל " שמע ישראל" בא קודם לפרשה והיה אם שמוע היות וקודם כל בן אדם צריך לקבל עליו עול מלכות שמיים ורק אז עול מצוות, על כן הוקדם הפסוק שמע ישראל ל"והיה אם שמוע". יתרה מכך כאשר נחמתי אבלים בעירי שמעתי מפי אחד הרבנים שאינני זוכר את שמו משמעות עמוקה יותר שכן בני ישראל
- ["ורם לבבך"](https://www.vorts.co.il/?p=1099) - על האזהרה שלא לשכוח את טוב ה' ולא להגיע לזחיחות דעת.
- [דוד המלך נולד בחג השבועות (גימטריה)](https://www.vorts.co.il/?p=1101) - כתוב במגילת רות "וישי הוליד את דוד" וישי הוליד את דוד = 796 . בחג השבעות = 796. מה שמיוחד כאן שזהו הפסוק האחרון של מגילת-רות אשר קוראים אותה בחג השבועות, ודוד המלך נולד ונפטר בחג-השבועות . (נשלח ע"י דורון לב)
- [מספר הכנפות לציצית (גימטריה)](https://www.vorts.co.il/?p=1103) - בגד שחייב בציצית - צריך שיהיה עם 4 כנפות. בגימטרייה כנף = 150 . כנף x4 = בדיוק 600 . הגימטרייה של ציצית = 600 . (נשלח ע"י דורון לב)
- [על שלושה דברים העולם עומד (גימטריה)](https://www.vorts.co.il/?p=1105) - על השלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים תורה = 611 . הע?ב?ד?ה תפילה = 611 . גמילות חסדים = 611 שלושת הדברים עליהם העולם עומד - הם כמו 3 רגלים של שולחן ,שכל אחד שווה לשני ואם אחד מהם חסר ,העולם לא יכול לעמוד ח"ו . (העבודה היא עבודת
- ["כי השוחד יעור עיני חכמים" - המהות שבטעם](https://www.vorts.co.il/?p=1107) - מדוע גילתה התורה את הטעם לאיסור לקיחת שוחד - "כי השוחד יעוור עיני חכמים" - ולא חששה שמא יכשל האדם בכך?
- ["שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' א'להיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק"](https://www.vorts.co.il/?p=1109) - האם ההלכה אינה חוששת שעשיה מיראה תביא לפעולת נגד?
- [דיברה תורה כנגד יצר הרע](https://www.vorts.co.il/?p=1111) - פרשת "אשת יפת תואר" קשה מאוד מבחינה מוסרית: כיצד ניתן לקחת לשבי את אותה אישה רק בשל היותה יפת תואר? כיצד משתלבת מצווה זו עם חוקי המוסר?
- ["ולא תשים דמים בביתך" - על חובת זהירות מורחבת](https://www.vorts.co.il/?p=1113) - מדוע התורה מביאה דוקא את עשיית המעקה כדוגמא לחובה הכללית של הסרת מכשולים?
- ["ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" - כיצד נינצל מצרות](https://www.vorts.co.il/?p=1115) - מהו המתכון להינצל מהקללות והצרות הקשות אותן מפרט משה רע"ה בדברי התוכחה פרשתינו?
- [מצוות ביכורים](https://www.vorts.co.il/?p=1117) - "והיה כי תבוא אל הארץ" - כניסתם של בני ישראל לארץ טומנת בחובה סכנה חמורה, ולמעשה סכנה משולשת
- [ברית ערבות מואב](https://www.vorts.co.il/?p=1120) - מה מטרת הברית שנכרתה עם ישראל בערבות מואב? האם לא די בברית סיני?
- ["שומע תפילה"](https://www.vorts.co.il/?p=1122) - אם אנו באמת רוצים שקולנו ישמע, עלינו לעמול קשות על הכנת כסותנו, לבל ידמה ללבוש שק. מדובר בעבודה קשה וארוכה של חשבון נפש ותיקון, אך אין להתחמק ממנה. יש לעשותה, יהא המחיר אשר יהא.
- ["כי נשני אלוקים" – מסליחת העבר להפריית העתיד](https://www.vorts.co.il/?p=1124) - כאשר הסליחה משכחת את הצער שגרם הזולת, יורד עמה גם הרצון לנקום בזולת על הצער שגרם לנו. על היכולת לסלוח באופן כזה יש להודות לאל.
- [תשובה](https://www.vorts.co.il/?p=1126) - התשובה עיקרה אינו בריחה מן החטא (עם כל חשיבותה) אלא תשובה אל ה'.
- [על התרומה](https://www.vorts.co.il/?p=1128) - שהמעמיק בפרשתינו מגלה שהתרומה מלאכה היא בפני עצמה....לא כל הרוצה יבוא ויתרום...
- [מיהו בעל מידות](https://www.vorts.co.il/?p=1130) - לא סתם, הפטיר, קוראים לאדם המעביר על מידותיו "בעל מידות" מכיוון שהוא "בעלים" על מידותיו ויש בכוחו לנווט את מידותיו לפן החיובי...
- [על עשרת ימי תשובה](https://www.vorts.co.il/?p=1132) - רבים מגדולי האחרונים התחבטו כיצד להגדיר מבחינה הלכתית את ימים אלו, אמנם מבחינת הלוח העברי ימים אלו נחשבים כחלק מחודש תשרי כחלק מהשנה החדשה, אבל מבחינה דינית נותרה השאלה כיצד להתייחס אליהם,מצד אחד כבר נכתבנו בראש השנה,מאידך עדיין לא נחתמנו ומן הסתם אם נצרכת חתימה כנראה שאפשר לשנות לפני כן ועדיין אין זה גמור .
- ["אשר תשים לפניהם"](https://www.vorts.co.il/?p=1134) - בפרשתינו פרשת משפטים התורה מביאה את המצוות,החוקים,הכללים אשר ישמשו את עם ישראל בבתי הדין בעת עשיית המשפט. אלא שאם נעמיק בהגדרת המילה "משפט" נמצא שהגדרתה היא - יישום החוק באופן צודק. מהות המשפט הינה ליישם את החוק...
- [כוחה של מלחמה](https://www.vorts.co.il/?p=1136) - כאשר אדם נמצא במלחמה שלנגד עיניו ניגר דמם של מתים רבים,רצח וביזה הם מנת חלקו אזי אין בטוח כלל וכלל שתורתו תעמוד לו בשעה זו
- ["כי לא דבר רק הוא מכם"](https://www.vorts.co.il/?p=1138) - בתם פרשת האזינו מתרה משה בכל אחד מעם ישראל לצוות את הבנים לשמור, ולעשות את כל דברי התורה. ולא רק בגלל השכר המובטח בשל קיום המצוות, אלא: "כי לא דבר רק הוא מכם". אבל לכאורה, המילה "מכם" בפסוק היא מיותרת...
- [שובה ישראל עד ה' א-להיך](https://www.vorts.co.il/?p=1140) - שובה ישראל עד ה' א-להיך כי כשלת בעונך - לכאורה קשה, הרי "עוון" הוא חטא במזיד, ואם כן מדוע נאמר "כשלת" - ביטוי ממנו משמע שמדובר בסך הכול במעידה?
- [מספר חידושים לפרשת האזינו](https://www.vorts.co.il/?p=1142) - 1. כתוב בפרשה שמשה אמר: "האזינו השמיים.. ותשמע הארץ". וישעיהו, הנביא, אמר: "שמעו שמיים והאזיני ארץ". ר' עקיבא שואל ומתרץ: מדוע אמר ישעיהו "שמעו שמיים והאזיני ארץ" בשינוי הסדר משירת "האזינו" של משה רבנו? ומתרץ. כשאמר משה את התורה ? בשמיים היה, ומדבר עם השמיים כאדם שמדבר עם חברו שקרוב אליו. וראה את הארץ שהיא

## עמודים

- [](https://www.vorts.co.il/) - אתר שיתופי לדברי תורה לפרשת השבוע, לחגים ולאירועים
- [הוספת דבר תורה](https://www.vorts.co.il/?page_id=122) - שילחו את דבר התורה שלכם אל admin@vorts.co.il. אנא שילחו דברי תורה קצרים שמתאימים לאתר (לא שיעורים שלמים או מאמרים) האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. נט להמנע מטקסטים בעלי הקשר פוליטי או שיש בהם בכדי להלבין פנים של יחיד או רבים. כמו כן, לרוב איננו נוהגים לפרסם גימטריות. נא לא לפרסם דברי תורה או רעיונות שפורסמו
- [צור קשר](https://www.vorts.co.il/?page_id=306) - ביקורת, רעיונות והצעות לשיפור ניתן לשלוח במייל אל admin@vorts.co.il . נשמח לשמוע את דעתכם על האתר.

## קטגוריות

- [כללי](https://www.vorts.co.il/?cat=1)
- [בראשית](https://www.vorts.co.il/?cat=2)
- [שמות](https://www.vorts.co.il/?cat=3)
- [ויקרא](https://www.vorts.co.il/?cat=4)
- [במדבר](https://www.vorts.co.il/?cat=5)
- [דברים](https://www.vorts.co.il/?cat=6)
- [מועדים](https://www.vorts.co.il/?cat=7)
- [בראשית](https://www.vorts.co.il/?cat=8)
- [נח](https://www.vorts.co.il/?cat=9)
- [לך לך](https://www.vorts.co.il/?cat=10)
- [וירא](https://www.vorts.co.il/?cat=11)
- [חיי שרה](https://www.vorts.co.il/?cat=12)
- [תולדות](https://www.vorts.co.il/?cat=13)
- [ויצא](https://www.vorts.co.il/?cat=14)
- [וישלח](https://www.vorts.co.il/?cat=15)
- [וישב](https://www.vorts.co.il/?cat=16)
- [מקץ](https://www.vorts.co.il/?cat=17)
- [ויגש](https://www.vorts.co.il/?cat=18)
- [ויחי](https://www.vorts.co.il/?cat=19)
- [שמות](https://www.vorts.co.il/?cat=20)
- [וארא](https://www.vorts.co.il/?cat=21)
- [בא](https://www.vorts.co.il/?cat=22)
- [בשלח](https://www.vorts.co.il/?cat=23)
- [יתרו](https://www.vorts.co.il/?cat=24)
- [משפטים](https://www.vorts.co.il/?cat=25)
- [תרומה](https://www.vorts.co.il/?cat=26)
- [תצוה](https://www.vorts.co.il/?cat=27)
- [כי תשא](https://www.vorts.co.il/?cat=28)
- [ויקהל](https://www.vorts.co.il/?cat=29)
- [פקודי](https://www.vorts.co.il/?cat=30)
- [ויקרא](https://www.vorts.co.il/?cat=31)
- [צו](https://www.vorts.co.il/?cat=32)
- [שמיני](https://www.vorts.co.il/?cat=33)
- [תזריע](https://www.vorts.co.il/?cat=34)
- [מצורע](https://www.vorts.co.il/?cat=35)
- [אחרי מות](https://www.vorts.co.il/?cat=36)
- [קדשים](https://www.vorts.co.il/?cat=37)
- [אמר](https://www.vorts.co.il/?cat=38)
- [בהר](https://www.vorts.co.il/?cat=39)
- [בחקתי](https://www.vorts.co.il/?cat=40)
- [במדבר](https://www.vorts.co.il/?cat=41)
- [נשא](https://www.vorts.co.il/?cat=42)
- [בהעלתך](https://www.vorts.co.il/?cat=43)
- [שלח לך](https://www.vorts.co.il/?cat=44)
- [קרח](https://www.vorts.co.il/?cat=45)
- [חקת](https://www.vorts.co.il/?cat=46)
- [בלק](https://www.vorts.co.il/?cat=47)
- [פינחס](https://www.vorts.co.il/?cat=48)
- [מטות](https://www.vorts.co.il/?cat=49)
- [מסעי](https://www.vorts.co.il/?cat=50)
- [דברים](https://www.vorts.co.il/?cat=51)
- [ואתחנן](https://www.vorts.co.il/?cat=52)
- [עקב](https://www.vorts.co.il/?cat=53)
- [ראה](https://www.vorts.co.il/?cat=54)
- [שפטים](https://www.vorts.co.il/?cat=55)
- [כי תצא](https://www.vorts.co.il/?cat=56)
- [כי תבוא](https://www.vorts.co.il/?cat=57)
- [נצבים](https://www.vorts.co.il/?cat=58)
- [וילך](https://www.vorts.co.il/?cat=59)
- [האזינו](https://www.vorts.co.il/?cat=60)
- [וזאת הברכה](https://www.vorts.co.il/?cat=61)
- [ראש השנה](https://www.vorts.co.il/?cat=62)
- [צומות](https://www.vorts.co.il/?cat=63)
- [יום כיפור](https://www.vorts.co.il/?cat=64)
- [סוכות](https://www.vorts.co.il/?cat=65)
- [שמחת תורה](https://www.vorts.co.il/?cat=66)
- [חנוכה](https://www.vorts.co.il/?cat=67)
- [טו בשבט](https://www.vorts.co.il/?cat=68)
- [פורים](https://www.vorts.co.il/?cat=69)
- [פסח](https://www.vorts.co.il/?cat=70)
- [ספירת העומר](https://www.vorts.co.il/?cat=71)
- [יום העצמאות](https://www.vorts.co.il/?cat=72)
- [יום ירושלים](https://www.vorts.co.il/?cat=73)
- [לג בעומר](https://www.vorts.co.il/?cat=74)
- [שבועות](https://www.vorts.co.il/?cat=75)
- [טו באב](https://www.vorts.co.il/?cat=76)
- [אירועים מיוחדים](https://www.vorts.co.il/?cat=77)
- [לידה](https://www.vorts.co.il/?cat=78)
- [ברית / זבד הבת](https://www.vorts.co.il/?cat=79)
- [בר מצוה](https://www.vorts.co.il/?cat=80)
- [אירוסין ונישואין](https://www.vorts.co.il/?cat=82)
- [פדיון הבן](https://www.vorts.co.il/?cat=84)
- [שבת](https://www.vorts.co.il/?cat=98)
- [עיון תפילה](https://www.vorts.co.il/?cat=99)

## תגיות

- [שאלה](https://www.vorts.co.il/?tag=שאלה)
- [אמירה](https://www.vorts.co.il/?tag=אמירה)
- [חכמה](https://www.vorts.co.il/?tag=חכמה)
- [ביטול](https://www.vorts.co.il/?tag=ביטול)
- [שור](https://www.vorts.co.il/?tag=שור)
- [הצגה](https://www.vorts.co.il/?tag=הצגה)
- [עוגן](https://www.vorts.co.il/?tag=עוגן)
- [רב החובל](https://www.vorts.co.il/?tag=רב-החובל)
- [רבי שלמה מרדמוסק](https://www.vorts.co.il/?tag=רבי-שלמה-מרדמוסק)
- [בא](https://www.vorts.co.il/?tag=בא)
- [תרומה](https://www.vorts.co.il/?tag=תרומה)