ברכות השבטים וברכת העם

ברכות משה השבטים, מברכתו של ראובן ועד ברכתו של אשר, מצויות במסגרת של שיר ברכה לעם ישראל כולו. פתיחת השיר הזה ידועה: “ה’ מסיני בא וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש, מימינו אש דת למו: אף חבב עמים





על מות משה ומותם של בני ישראל

ברגע האחרון לפני מותו, כאשר מושיעם של ישראל ומנהיגם הגדול זוכה להגיע רק עד סיפה של הארץ שאליה שאף להגיע כל ימיו, מעמיד המדרש את משה בפני אותה ברירה אכזרית שליוותה אותו במשך ארבעים שנות מנהיגותו.



"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו" (לג, א)

בדברים רבה , מובא וז"ל "אם אלוקים למה איש ואם איש למה אלוקים וכו’… דבר אחר בשעה שעלה לרקיע ? איש…ובשעה שירד מן הרקיע ? אלוקים…", ועדיין צ"ב מה הקשר מדרגה זו של משה שהיה איש וגם אלקים לענין הברכות?