“עיניים פקוחות לרווחה”

העין שלנו יכולה “לראות”, כלומר לראות במבט ראשוני בסיסי כמו כל ייצור חי, אך אנו יכולים גם “להביט” להסתכל במבט שני ולחפש את המהות, את המשמעות האמיתית של מה שאנו רואים.

ויוותר בלעם לבדו: ספור בבואה רוחני

תופעת אתונו של בלעם היא יחידאית במקרא. בעל חיים המנהל דו שיח עם בן אנוש אינו חזיון נפרץ. התופעה עצמה מוכיחה (שוב), נקודתית, את כוחו של הבורא לשנות סדרי בראשית. אמנם, בקריאה מלאה של עלילת בלעם, יתכן שנמצא שהאריכות בסיפור אתונו של בלעם יש לה תפקיד משמעותי הרבה יותר בעלילה.

מידותיו של האדם קשורות בנפשו

מסופר בגמ׳ על זעירי שהיה מפקיד את כספו אצל בעלת אכסניה אחת, לימים היא נפטרה, הלך זעירי לבית הקברות כדי לשאול אותה איפה נמצא כספו, היא אמרה לו את מקום המחבוא, ואגב היא ביקשה טובה אם יוכל לשלוח לה את המסרק שלה עם שכנתה שמחר הולכת להצטרף אליה לעולם העליון… מה יש לה לעשות עם מסרק בעולם הנשמות?

‘דרך כוכב מיעקב’- כוכבו של משיח

“אל תצפה לרגלי משיח עד שיתגלה אות בעולם. ר”ל שיתגלה כוכב חדש”(הגאון מווילנא – תקו”ז פ”ז ע”א)

כבוד תורה ודעת תורה

על דמותו של בלעם. אפשר לעסוק בדרך המיסטית שלו – קסם ומאגיה ללא נבואה, אבל אנו נתמקד באינטרסים שהניעו אותו.

נבואתו של בלעם

פרשת בלק היא הפרשה היחידה בתורה, מאז תחילת ספר שמות, בה הנביא אינו משה. נושא הפרשה – כמו נושא התורה כולה – הוא אמנם עם ישראל, אך היחס אליו הוא במבט מבחוץ, ולא מתוך מחנה ישראל. חז”ל במסכת בבא-בתרא קבעו:

אהבת ישראל

“וירא בלק.. ויאמר מואב אל זקני מדין, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו, כלחוך השור את ירק השדה”

מדוע זכה בלק שתקרא פרשה על שמו?

מספרים על חסידים שבאו לרבם ושאלוהו: “כבוד הרב, מדוע זכה בלק שתקרא פרשה בתורה על שמו?”
השיב להם הרב: “כי בשמו של בלק ישנם ראשי תיבות הכוללות את כל התורה כולה: ” ואהבת לרעך כמוך”.
החסידים התלהבו מאוד מהתשובה, הודו לרב ויצאו.

כשהתחילו ללכת ביררו איש עם רעהו: “תגידו, מישהו הבין בדיוק איך מתפרשים ראשי התיבות?” אך נוכחו לדעת כי אף אחד מהם לא הבין בדיוק את תשובת הרב.

מידותיו של בלעם

אברהם ובלעם – שניהם אישים המפורסמים בסגולותיהם הרוחניות המפליגות. אך בעוד שבלעם רותם את כישוריו לתועלתו האישית ולרעת אחרים, אברהם מקדיש את עצמו לקידום ולעילוי המין האנושי כולו.

בין קסמים למערכות יחסים

בלעם בסופו של דבר מבקש לעשות את רצון עצמו, ומשתמש בכוחות שניתנו לו כדי להצליח. לעומתו, הנביאים מבקשים לעשות רצון קונם, הם עומדים לשרת את הקב”ה ומתחשבים בו בפעולותיהם.

הליכתו של בלעם

בפרשת השבוע אנו עדים לניסיונו של בלעם לפגוע בעם ישראל. בטרם הוא נעתר לשליחי בלק, הוא מנהל דו-שיח עם הקב”ה סביב השאלה האם ללכת או לאו. מחד – הקב”ה בסופו של דבר אומר לו ללכת, אך מאידך – נראה כי אין הקב”ה חפץ במעשהו.

על העיוורון

לדעת הבעש”ט דווקא עינו השתומה של בלעם היא העין בה הוא רואה את מראות האלוקים…

הנני נותן לו את בריתי שלום

פנחס אינו אוחז בחרבו תמיד אלא אכן יושב הוא בבית המדרש. בקימתו יש אמנם התנתקות מהדרך בה הלך ועל פיה חונך, דרך האמת והשלום, אך מאידך יש בקימה זו התעלות. שכן, לא כל אחד מסוגל להתעלות בשעות משבר קשות שפוקדות את העם.

צרות של עשירים

טובה קללה שקילל אחיה השילוני את ישראל, יותר מברכה שברכם בלעם הרשע

מה טבו אהליך יעקב

בדברי בלעם עדים אנו לשינוי פתאומי וקיצוני באווירה: לאחר נזילת המים מן הדלי טיפין טיפין, בשקט ובשלווה, מופיע פתאום נחשול אדיר, פרץ-מים, מים רבים אדירים,והסערה מתגברת.

"לא תלך עמהם" – על החובה לברך באהבה

גם אם אסר ה’ על בלעם לקלל את ישראל, מה אכפת לה’ אם יברך את ישראל?

המלחמה התמידית באידיאולוגיה של פעור

מה גרם לבני ישראל, שבלעם שיבחם זה לא מכבר על כך שלא אימצו מנהגים סוטים מעמים אחרים להיכשל בעבודת האלילים של פעור, שהיא מוזרה במיוחד?

“קום לך איתם” – השנאה כמתכון לכשלון

נראה שיותר משבלק ביקש להבטיח את שלומה המדיני של מואב, ביקש בלעם לקלל את עם ישראל

"אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב" (כד, יג)

מפרש"י "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים", כתוב בפרקי אבות  "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע", ויש לשאול מדוע לא הדגישו את ההבדל היסודי והברור, שתלמידיו

מהי אהבה, וחשיבותו של השלום (לשבע ברכות)

בסוף פרשת בלק מסופר על פינחס שעצר את המגיפה עם בנות מדיין בכך שהרג את זמרי בן סלוא ואת המדיינית. כשכר על פעולה זו מבטיח לו ה’ : לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום: עד היכן מגיעה חשיבותו

למען דעת צדקות ה’

השבוע נקרא בתורה בפרשת השבוע את פרשת בלק, שנצטווינו עליה בדברי הנביאים לזכור אותה תמיד, וכמו שאומרים בפסוק שבהפטרה: “עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות

אמירת ‘מה טובו אהליך’ תפילת שחרית

המנהג כפי שנדפס בסידורים, לומר בבוקר מיד עם הכניסה לבית הכנסת, את הפסוק ‘מה טובו אהליך יעקב’. ומנהג זה, מקורו בקדמונים והובא בסידור רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי. אך המהרש”ל פקפק באמירת פסוק זה, וכך כתב (שו”ת מהרש”ל סי’ ס”ד):

איך בדקו מואב את בלעם?

כתוב בפסוק: “וקסמים בידם”(במדבר כ”ב ז´). ואומר רש”י כאן “דבר אחר: קסם זה נטלו בידם זקני מדין אמרו אם יבא עמנו בפעם הזאת יש בו ממש ואם ידחנו אין בו תועלת לפיכך כשאמר לינו פה הלילה אמרו אין בו תקוה

מדוע פחד מואב מישראל?

לאחר ששמע בלק מלך מואב על התבוסה שנחל האמורי מבני ישראל על אשר לא רצו לתת לבני ישראל לעבור בגבולם, כתוב בתורה “ויגר מואב מפני העם מאוד” שמועה זו גרמה למואב לפחד מאוד מבני ישראל. האם פחדו של מואב היה

חד הפעמיות של בלעם

היאך ניתן בו, בבלעם, כוח עצום כזה – “אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר”, עד כדי הצורך (כביכול) של הקב”ה לנקוט אמצעים נגד הבל פיו של אותו רשע? אמנם, ביארו לנו חז”ל כי הקב”ה ביקש למנוע מאומות העולם טענת “קיפוח”,

לימוד מנהיגות – מבלק

בפסוק כתוב “וירא בלק בן צפר את כל אשר עשה ישראל לאמורי”.כאן מוזכר “וירא בלק” סתם, ורק כעבור שני פסוקים אנו למדים כי “בלק בן צפור מלך למואב בעת ההיא”. כשם שאנו מצווים ללמוד חריצות מן הנמלה, צניעות מן החתול

ממי פחדו בני מואב?

הפסוק אומר “ויגר מואב מפני העם…ויקץ מואב מפני בני ישראל”. ידוע, שכל מקום שנאמר “העם” – הכוונה לפחותים ולפשוטים, וכל מקום שנאמר “בני ישראל” – הכוונה למובחרים שבעם. ואם כן, מדוע נקט ברישא “העם” ובסיפא “בני ישראל”? אלא, באמת מתחילה

הרסן והחכה בפי בלעם

כתוב בפסוק: “אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה” (במדבר כ”ב\כ’). רש”י מבאר בפסוק ט”ז, “וישם דבר בפיו – ומה היא השימה הזאת?… ונתן לו הקב”ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו

האמנם לא אוכל כבדך?

כתוב בפסוק: “למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך” (במדבר כ”ב\ל”ז). שתי תמיהות יש כאן: האחת – על השאלה, שהרי בסופו של דבר אכן בא אליו בלעם; והשניה – על תשובתו של בלעם , אשר לכאורה אינה ממין השאלה:

מיהו המבורך?

לפרשת “בלק”, ספר “במדבר”   בפרשתנו בלעם מברר מול הקב”ה האם מותר לו לקלל את ישראל, והקב”ה עונה: “לא תאר(=לא תקלל) את העם, כי ברוך הוא”. לכאורה לא ברור מה עונה לו הקב”ה? הרי זה כמו אדם השואל את חברו: “האם

מות ישרים, וחיי ישרים

על הפסוק שאמר בלעם “מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו”, כתב רש”י “תמות נפשי מות ישרים – שבהם”. ובמדרש כתוב שהתכוון למשה רבינו. והאור החיים הקדוש מסביר שישנם אנשים שרוצים לחזור בתשובה

כוח הדיבור

בלק  פחד וביקש דרך להביס את ישראל. הוא לא פנה למומחי צבא כי אם אל בלעם. וכי מה כוח יש בו בבלעם להילחם בישראל? אכן, יש בו כוח וכוחו בפיו – “כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר“ (כב,ו).

אברהם ובלעם

במסכת אבות נאמר ששלוש מידות אפיינו את תלמידיו של אברהם אבינו, ומנגד שלשה מידות אפיינו את תלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה מידות תלמידיו של אברהם אבינו, ועין רעה, רוח גבוהה, ונפש רחבה מידות תלמידיו של