המומים והייסורים אינם ממרקים רק מצד מאזן השכר והעונש של העולם הבא, אלא יש בהם זיכוך של האדם גם בחייו. בעל כורחו הוא נעשה פרוש יותר וגשמי פחות, ולכן רואה טוב יותר, ולעיתים ראוי יותר לזכות להשגה רוחנית.

הקדוש ברוך הוא ברא בריאה חדשה ופתח את פי האתון רק בשביל לפרסם את הביזוי של בלעם בכך שאתונו סיפקה את תאוותיו?! האם זו דרכו של הקדוש ברוך הוא לעשות נס כה גדול רק בשביל לבזות אדם?! נדמה שבבסיסם של דברי רבינו עומד מהלך יסודי ומשמעותי הרבה יותר, המהווה אבן יסוד משמעותית ומהותית בסיפורו של בלעם

האמוראים נחלקו כאן מהו אותו דבר שראה פינחס, ששימש לו כהצדקה לביצוע המעשה הנועז שהחליט לנקוט בו.

בלעם ידע מהו רצונו של הקב"ה כשם שהאתון "ידעה" מהו רצונו של בלעם. למרות זאת, כשם שהאתון נסתה ללכת בדרכים עקלקלות, אף בלעם ניסה למצוא 'דרך עוקפת' לקיום רצון ה'

בסוף פרשת בלק כתיב: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב" (במדבר כה, א), ובתחילת פרשת פנחס כתיב: "וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר …


עם מי חטאו בני ישראל בשטים, בנות מואב או בנות מדין?
קרא עוד

פרשת בלק ובלעם היא פרשה אזוטרית, מופלאת, הנראית כנבדלת מאיתנו. נראה שמדובר באירוע יחידאי, שלא יתרחש שוב לעולם. לאורך כל הפרשה ניתן לראות ניסים פלאיים: מלאך ה' עומד בדרך וחרבו שלופה, האתון פותחת את פיה, ועוד.

לכן עולה התמיהה: מה הקשר של מאורע מופלא זה לחיינו? מה פרשה זו באה ללמדנו? ועוד, ננסה להבין – מה עניינה של הקללה, שהופכת לברכה?

סצינת בלעם ואתונו תופסת 14 פסוקים בלבד (כ"ב, כב-לה) בתוך הסיפור הגדול על בלק ובלעם, המשתרע על פני 95 פסוקים (פרקים כב-כד). אף על פי כן משכה אליה את תשומת לבם של פרשנים ולומדים במשך הדורות באופן יוצא דופן. הטעמים לכך ברורים: בסצינה זו מתוארים כמה וכמה דברים המעוררים פליאה, ובמהלכה מתעוררות בלב הקורא כמה קושיות.

בפרשת בלק, היה נס גדול, ונס זה בכלל לא היה נודע לעם ישראל אלמלא היה הכתוב מספר לנו עליו. זהו נס ההצלה של עם ישראל מקללתו של בלעם הרשע.
למה הקב'ה מסתיר מעם ישראל את ההתרחשויות הללו, ואת ההצלה שהציל את ישראל?

הדין האלוקי הוא למעשה האופן המיטבי על פיו כל הנבראים צריכים להתנהל בעולם מתוקן עפ"י הוראות היצרן שכתובות במפורש בתורה הקדושה, ובלעם הרשע, אף שהיה גוי, סטה מהרצון והאמת האלוקיים האלה בצורה כה חדה, עד כדי כך שזה גרם לאלוקים להתערב ודוקא בשם הזה כדי להחזיר את הסדר על כנו ואת העולם לתיקונו.

אם יבואו לאבא של ילד ויבקשו ממנו לקלל או להזיק לבנו האם יסכים לדבר שכזה? מובן שלא! אם כן למה חשב בלעם שה' יתן לו רשות לקלל את עם ישראל אם בלשון רכה אם בלשון קשה? וגם אם יקריב קורבנות או יתן תשלום כזה או אחר האם אז יסכים האב לאפשר היזק לבנו? פשוט הוא שלא. אם כן לא מובנת התנהגותו של בלעם…

מדוע כועס ה' על בלעם, והרי הוא הלך רק לאחר שה' אמר לו ללכת? מה מטרת התייצבותו של המלאך בדרכו של בלעם?
כדי להבין את פשר הפגישה בין בלעם לבין המלאך, עלינו לבחון את הסיפור מראשיתו.

העין שלנו יכולה "לראות", כלומר לראות במבט ראשוני בסיסי כמו כל ייצור חי, אך אנו יכולים גם "להביט" להסתכל במבט שני ולחפש את המהות, את המשמעות האמיתית של מה שאנו רואים.

תופעת אתונו של בלעם היא יחידאית במקרא. בעל חיים המנהל דו שיח עם בן אנוש אינו חזיון נפרץ. התופעה עצמה מוכיחה (שוב), נקודתית, את כוחו של הבורא לשנות סדרי בראשית. אמנם, בקריאה מלאה של עלילת בלעם, יתכן שנמצא שהאריכות בסיפור אתונו של בלעם יש לה תפקיד משמעותי הרבה יותר בעלילה.

מסופר בגמ׳ על זעירי שהיה מפקיד את כספו אצל בעלת אכסניה אחת, לימים היא נפטרה, הלך זעירי לבית הקברות כדי לשאול אותה איפה נמצא כספו, היא אמרה לו את מקום המחבוא, ואגב היא ביקשה טובה אם יוכל לשלוח לה את המסרק שלה עם שכנתה שמחר הולכת להצטרף אליה לעולם העליון… מה יש לה לעשות עם מסרק בעולם הנשמות?

פרשת בלק היא הפרשה היחידה בתורה, מאז תחילת ספר שמות, בה הנביא אינו משה. נושא הפרשה – כמו נושא התורה כולה – הוא אמנם עם ישראל, אך היחס אליו הוא במבט מבחוץ, ולא מתוך מחנה ישראל. חז"ל במסכת בבא-בתרא קבעו: …


נבואתו של בלעם
קרא עוד

"וירא בלק.. ויאמר מואב אל זקני מדין, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו, כלחוך השור את ירק השדה"

מספרים על חסידים שבאו לרבם ושאלוהו: "כבוד הרב, מדוע זכה בלק שתקרא פרשה בתורה על שמו?"
השיב להם הרב: "כי בשמו של בלק ישנם ראשי תיבות הכוללות את כל התורה כולה: " ואהבת לרעך כמוך".
החסידים התלהבו מאוד מהתשובה, הודו לרב ויצאו.

כשהתחילו ללכת ביררו איש עם רעהו: "תגידו, מישהו הבין בדיוק איך מתפרשים ראשי התיבות?" אך נוכחו לדעת כי אף אחד מהם לא הבין בדיוק את תשובת הרב.

אברהם ובלעם – שניהם אישים המפורסמים בסגולותיהם הרוחניות המפליגות. אך בעוד שבלעם רותם את כישוריו לתועלתו האישית ולרעת אחרים, אברהם מקדיש את עצמו לקידום ולעילוי המין האנושי כולו.

בלעם בסופו של דבר מבקש לעשות את רצון עצמו, ומשתמש בכוחות שניתנו לו כדי להצליח. לעומתו, הנביאים מבקשים לעשות רצון קונם, הם עומדים לשרת את הקב"ה ומתחשבים בו בפעולותיהם.

בפרשת השבוע אנו עדים לניסיונו של בלעם לפגוע בעם ישראל. בטרם הוא נעתר לשליחי בלק, הוא מנהל דו-שיח עם הקב"ה סביב השאלה האם ללכת או לאו. מחד – הקב"ה בסופו של דבר אומר לו ללכת, אך מאידך – נראה כי אין הקב"ה חפץ במעשהו.

פנחס אינו אוחז בחרבו תמיד אלא אכן יושב הוא בבית המדרש. בקימתו יש אמנם התנתקות מהדרך בה הלך ועל פיה חונך, דרך האמת והשלום, אך מאידך יש בקימה זו התעלות. שכן, לא כל אחד מסוגל להתעלות בשעות משבר קשות שפוקדות את העם.

בדברי בלעם עדים אנו לשינוי פתאומי וקיצוני באווירה: לאחר נזילת המים מן הדלי טיפין טיפין, בשקט ובשלווה, מופיע פתאום נחשול אדיר, פרץ-מים, מים רבים אדירים,והסערה מתגברת.

מפרש"י "למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים", כתוב בפרקי אבות  "עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע", ויש לשאול מדוע לא הדגישו את ההבדל היסודי והברור, שתלמידיו …


"אם יתן לי בלק מלוא ביתו כסף וזהב" (כד, יג)
קרא עוד

השבוע נקרא בתורה בפרשת השבוע את פרשת בלק, שנצטווינו עליה בדברי הנביאים לזכור אותה תמיד, וכמו שאומרים בפסוק שבהפטרה: "עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות …


למען דעת צדקות ה'
קרא עוד

המנהג כפי שנדפס בסידורים, לומר בבוקר מיד עם הכניסה לבית הכנסת, את הפסוק 'מה טובו אהליך יעקב'. ומנהג זה, מקורו בקדמונים והובא בסידור רב עמרם גאון ובמחזור ויטרי. אך המהרש"ל פקפק באמירת פסוק זה, וכך כתב (שו"ת מהרש"ל סי' ס"ד): …


אמירת 'מה טובו אהליך' תפילת שחרית
קרא עוד

היאך ניתן בו, בבלעם, כוח עצום כזה – "אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר", עד כדי הצורך (כביכול) של הקב"ה לנקוט אמצעים נגד הבל פיו של אותו רשע? אמנם, ביארו לנו חז"ל כי הקב"ה ביקש למנוע מאומות העולם טענת "קיפוח", …


חד הפעמיות של בלעם
קרא עוד

הפסוק אומר "ויגר מואב מפני העם…ויקץ מואב מפני בני ישראל". ידוע, שכל מקום שנאמר "העם" – הכוונה לפחותים ולפשוטים, וכל מקום שנאמר "בני ישראל" – הכוונה למובחרים שבעם. ואם כן, מדוע נקט ברישא "העם" ובסיפא "בני ישראל"? אלא, באמת מתחילה …


ממי פחדו בני מואב?
קרא עוד

כתוב בפסוק: "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה" (במדבר כ"ב\כ'). רש"י מבאר בפסוק ט"ז, "וישם דבר בפיו – ומה היא השימה הזאת?… ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה. אמר לו …


הרסן והחכה בפי בלעם
קרא עוד

כתוב בפסוק: "למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך" (במדבר כ"ב\ל"ז). שתי תמיהות יש כאן: האחת – על השאלה, שהרי בסופו של דבר אכן בא אליו בלעם; והשניה – על תשובתו של בלעם , אשר לכאורה אינה ממין השאלה: …


האמנם לא אוכל כבדך?
קרא עוד

לפרשת "בלק", ספר "במדבר"   בפרשתנו בלעם מברר מול הקב"ה האם מותר לו לקלל את ישראל, והקב"ה עונה: "לא תאר(=לא תקלל) את העם, כי ברוך הוא". לכאורה לא ברור מה עונה לו הקב"ה? הרי זה כמו אדם השואל את חברו: "האם …


מיהו המבורך?
קרא עוד

על הפסוק שאמר בלעם "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו", כתב רש"י "תמות נפשי מות ישרים – שבהם". ובמדרש כתוב שהתכוון למשה רבינו. והאור החיים הקדוש מסביר שישנם אנשים שרוצים לחזור בתשובה …


מות ישרים, וחיי ישרים
קרא עוד

בלק  פחד וביקש דרך להביס את ישראל. הוא לא פנה למומחי צבא כי אם אל בלעם. וכי מה כוח יש בו בבלעם להילחם בישראל? אכן, יש בו כוח וכוחו בפיו – "כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר" (כב,ו). …


כוח הדיבור
קרא עוד

במסכת אבות נאמר ששלוש מידות אפיינו את תלמידיו של אברהם אבינו, ומנגד שלשה מידות אפיינו את תלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, רוח נמוכה, ונפש שפלה מידות תלמידיו של אברהם אבינו, ועין רעה, רוח גבוהה, ונפש רחבה מידות תלמידיו של …


אברהם ובלעם
קרא עוד