עיון בפרשתנו ובפרט בסדר הקרבת קרבן פסח והנלווה עליו, יחשוף בפנינו דרך המבוססת על שלושה צעדים שיש בכוחה לסייע לאדם להתנתק ולהיגמל מחטא או הנהגה שלילית, וכשם שנעזרו עם ישראל ביציאתם ממצרים בדרך הזו כך אדם בן דורנו יכול לאמץ את שלושת הצעדים שהתורה מתווה. וכמובן שעיקרון הדברים תקף לכל סוג של חטא או התמכרות שיש לאדם.

אלה הם שני יסודות הזהות היהודית-ישראלית, והם קשורים זה בזה – ברית המילה כברית המשפחה, ויציאת עַם המשפחות ממצרים לחירות עולם. אכן, כך מבינים רוב היהודים בכל הדורות, אפילו בתקופות של ריחוק וחילון, כבדורות אלה. יעיד על כך אחוז הנימולים והמקיימים סדר פסח בחברה הישראלית בימינו, שהוא כפול ויותר לעומת האחוז של שומרי שבת כהלכה.

עם שלם של עבדים, באמת משנה להם באיזה חודש הם יוצאים? יש כאן גאולת הנפש וגאולת הגוף, של עבדות איומה במשך מאות שנים, האם מזג האויר בזמן השחרור הוא רלוונטי? לא היה עדיף לצאת כמה חודשים קודם לחודש האביב הנעים, בעיצומו של החורף, לחירות?

אנו מוצאים את עצמנו במעגל אירועים שחוזר על עצמו. ה' מכה את מצרים, אז פרעה נרתם לבקש כל דרך אפשרית לסיים את אסון הטבע שנפל על מצרים. לעתים הוא אף מבטיח שישלח את ישראל מארצו. הסבל נפסק, ופרעה שב לעמוד בסירובו. ברם, במסכת אירועים זו נוטלים חלק פרעה, משה ו-ה'. בני ישראל, לעומת זאת, נאלמו דום ונעלמו מן התמונה. האם ניתן לשער את התחושות בקרב העם הצופה במתרחש?
איך ליוו את התפתחות התהליך "השגרתי" בדמות התראה, מכה, הבטחות שווא, הסרת המכה וסירוב. האם במשך הזמן לא התגנב לליבם חשש שהמאמץ לא יישא פרי? מהו פשר ההתנהלות הזו ביחס למכות?

מקביל לציווי "זכור" ו"שמור" על השבת, מצווה התורה "זכור" ו"שמור" גם על הלוח: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", ו"ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה". שתי המצוות הללו – השבת וקביעת הלוח – מיוחדות לזכירת יציאת מצרים.

כשחיפשו חז"ל את הסיבה מדוע זכו בני ישראל לצאת ממצרים, אמרו: "בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים, שלא שינו את שמותם, ולא שינו את לשונם, ולא גילו מסתרים שלהם ולא נפרצו בעריות". האומנם? וכי מה הקשר בין שינוי השם או הלבוש לבין הזכות לצאת ממצרים?

עוד קודם לפסח הראשון שחגגו ישראל ערב היציאה ממצרים, כבר מוזכר חג הפסח בפירוש רש"י. בפרשת וירא, על הפסוק המתאר כיצד לוט הכניס את המלאכים לביתו ועשה להם מצות, מעיר רש"י: "פסח היה". מעודי תמהתי, וכי מפני שאפה לוט מצות – פסח היה? ומה בכלל מקום לחג הפסח לפני יציאת מצרים? מן הסתם, לוט אפה מצות כי הוא מיהר, ולא היה סיפק בידו להכין לאורחיו לחם; אך מה בין זה ובין פסח?

על אף שהתורה מתחילה למעשה במילים "בראשית ברא א-להים", רבי יצחק מסב את תשומת לבנו לעובדה שהחלק המשמעותי של המצוות מתחיל דווקא בפרשתנו, בציווי "החודש הזה לכם".
אמנם גם בחומש בראשית פגשנו מספר מצוות (פרייה ורבייה, שבע מצוות בני נוח, ברית מילה וכו'), אך זו המצווה הראשונה שעם ישראל זוכה לשמוע.
מדוע דווקא מצווה זו היא הראשונה במצוות שניתנו לעם ישראל כאומה שלמה?

דרך זה שהקב"ה אומר למשה רבינו ע"ה "בא אל פרעה" ולא משתמש בצורת הביטוי "לך אל פרעה" ניתן לקבל ב"ה חיזוק לאחד מכללי היסוד של היהדות, שהרי כל מקום שמשה רבינו היה ועתיד להיות בו כמו כל שאר הברואים בעבר,…

בפתיחת הפרשיה הדנה בעשיית הפסח במצרים וביציאה ממצרים, מתארת התורה את דברי ה' אל משה ואהרן, ובסיום – מוזכר תיאור המקום: "בארץ מצרים". במבט ראשון, נראה שציון זה מיותר. וכי היכן היו משה ואהרן אם לא במצרים?!

פשוט לנו מדוע נענש בכור פרעה – כבן המלך, הוא היה מן הסתם חלק ממנגנון הרשע ששעבד באכזריות את עם ישראל. אולם מה טעם נענשו בכורות השפחות והשבי ובכורות הבהמה – אם מצרים חטאו, בני השפחות והבהמות מה חטאו?

כשם שהאדם זקוק למראה כדי שיוכל להסתכל בפניו שלו, כך הוא זקוק לאחרים כדי ללמוד דרכם את הטעון תיקון אצלו.

בא ונראה איך החודש נהפך ממספר, לשם.

איך יתכן שאותו כח רוחני כאילו התפצל לשניים והשפיע על בני אדם שונים בצורות כל כך שונות?

מדוע כל כך אכפת לאברהם שזרעו יצא ממצרים ברכוש גדול? יתר על כן, מדוע הקב"ה מצווה את משה לומר לבני ישראל לשאול את הכלים הללו, כאשר ברור שבני ישראל לא מתכוונים להשיב אותם?

אין כללים קבועים כשאנו באים לשקול מתי יכול אדם לעזוב את פיתוחו ובנייתו העצמית כדי להשפיע על אחרים ולבנותם. יש מקרים שבהם הצורך גדול, ואז העדיפות היא שהאדם יצא וישפיע על הכלל אף על פי שעדיין לא התעצב במלואו.

משפחת יעקב שירדה למצרים הייתה משפחה קטנה אך איכותית מאוד. לאחר מאתיים ועשר שנים, ששים הריבוא שיצאו ממצרים היו אומה גדולה, בעלת רכוש ונכסים רבים.צירופה של כנסת ישראל בגלות מצרים מתבטא בשלושה תחומים עיקריים.

כשיש חברה חזקה המבוססת על ערבות הדדית ושמירה על כבוד האדם בתוכה, יש "מזוזות" חזקות, עליהם ניתן להשעין את המשקוף.

האם הקב"ה צריך לבקש מהעם שישאלו כלי כסף וכלי זהב ממצרים? האם אין דרכים אחרות לקב"ה, להשיג "בכוחותיו" את הכסף, ובכך לא יעבור על הבטחתו לאברהם?

דורשים חז"ל : משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצווה. מבאר הרב משה צבי נריה זצ"ל דרשה זו, שיש שני פנים למאמר זה: האחד, אפשר לו לאדם שיעמוד סמוך לגאולה ואף על פי כן יש להזהירו על עבודה…

" 'והיה לכם למשמרת' – מפני מה הקדים לקיחתו של פסח לשחיטתו ד' ימים? היה ר' מתיא בן חרש אומר 'ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים' הגיע שבועתו שנשבע הקב"ה לאברהם שיגאל את בניו ולא היה בידם מצוות שיעסקו בהם…

שלוש פעמים בפרשת בא מוזכר הצורך להתייחס לבנים בזמן עשיית מצוות הקשורות ביציאת מצרים. במדרש הידוע, המובא גם בהגדה של פסח, מיוחסות פניות אלו לבנים בעלי אופי שונה. ברם, על דרך הפשט מדובר באותו בן, אך בסיטואציות שונות. בפעם הראשונה, ביחס…

הקב"ה אומר למשה (שמות י' א-ב'): "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו, ואת לב עבדיו, למען שתי אתתי אלה בקרבו. ולמען תספר באזני בנך, ובן בנך את אשר התעללתי במצרים, ואת אתתי, אשר שמתי בם, וידעתם כי אני…