קטגוריה: מקץ

כיצד ניתן להסביר את המדרש על יוסף באופן שיתאים להבנה על השילוב בין
בטחון לבין השתדלות?

התורה של רבי נחמן על "ויהי מקץ" מנהלת מלחמה סבוכה נגד הדמיונות.

מה גרם לאחים לחשוב שעונש זה הוא תמורת מכירתו של יוסף? האם הם יודעים דעת עליון? הרי היו גם צרות אחרות שתרגשו על בני יעקב לאחר מכירת יוסף, כגון שנות הרעב – ומדוע דווקא כאן רואים אחי יוסף את יד ה' המענישה אותם על מכירת יוסף?

מדוע יהודה מוכן לקבל את ההאשמה בגנבה? האומנם הוא מאמין שבנימין גנב את הגביע? גם אם נניח שכן, מדוע יהודה ניאות לקבל על עצמו ועל אחיו עונש חמור יותר מזה שתבע 'אשר על ביתו' של יוסף?

במקביל לעליה של יוסף מבירא עמיקתא לאיגרא רמא, מתארת פרשת מקץ את ירידת אחי יוסף ירידה אחר ירידה. בפרשה, אחי יוסף הולכים ומסתבכים כתוצאה ממעשי יוסף והתנכרותו כלפיהם, עד שבסיום הפרשה הם ניצבים בפני מבוי סתום וקשה עד מאוד מבחינתם, לאחר שגביע יוסף מתגלה באמתחת בנימין. בנקודה זו, מבינים האחים שבנימין שוב לא יוכל לשוב איתם לאביהם בארץ כנען, והם לא מעלים על דעתם כיצד אביהם והם יוכלו לשרוד בשורה קשה זו.
אחת השאלות המעיקות, הכבדות והלא פשוטות בפרשת מקץ מנוסחת בחריפות על ידי האברבנאל: "למה התנכר יוסף לאחיו ודבר אתם קשות והלא היה זה לו עוון פלילי בהיותו נוקם ונוטר כנחש? והם אם חשבו עליו רעה, א-להים חשבה לטובה ומה לו להינקם אחרי עשרים שנה?… ואביו הזקן שבע רוגז ומלא דאגות איך לא חמל עליו והרבה צער על צערו?" (בראשית מ"א, נ"ד ד"ה השאלה ה-ד').

אולם, אף שהקריאה הראשונית עלולה ליצור רושם שיוסף אכן נוקם באחיו על מעשיהם ומשיב להם כגמולם, קריאה מדוקדקת ומדויקת יותר מגלה שהדבר לא סביר ולא רק מחמת ההנחה הראשונית שהתנהגות זו איננה הולמת את דמותו של יוסף הצדיק כפי שמצטיירת בעינינו.

בקריאה ראשונה נראה כי הפסוק מתאר את זמן הערב, אך סוף הפסוק מוכיח כי מדובר על אובייקט של חושך ומוות. מהו אותו אובייקט? המדרש מציע שזהו היצר הרע, שכל זמן שיש יצר הרע בעולם – יש חושך בעולם.

"ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא, איש כפתרון חלומו חלמנו" (בראשית מא. יא) ואילו אנו בהושענות אומרים – 'אני והוא הושיענא' שר המשקים זכה לשוב על כנו ואילו עמיתו שר האופים נתלה.לכן אנו מבקשים מאת ה' שאם אנחנו בבחינת 'אני' …

אני והוא הושיענא קרא עוד

"ויסר פרעה את טבעתו ויתן אותה על יד יוסף". מה חסר בפסוק זה שהיה צריך להכניס באמצע הפסוק את שתי המילים "מעל ידו"? למה הוסיפה התורה שתי מילים אלו? הפסוק הרי מובן גם ללא תוספת זו.

משהו עמוק בנפשו של יוסף עצר בעדו מלהתוודע אל אחיו בשעה זו, ופירושו של המחסום הנפשי הזה התבהר רק בעקבות נאומו של יהודה, המופיע בפרשה הבאה

"ותתום השנה ההיא, ויבואו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדוני כי אם תם הכסף, ומקנה הבהמה אל אדוני, לא נשאר לפני אדוני בלתי אם גוויתנו ואדמתנו, למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו, קנה אותנו ואת אדמתנו בלחם …

ונחיה ולא נמות קרא עוד

מה הקשר בין זה שזכר יוסף את החלומות אשר חלם, ובין האשמותיו את אחיו שהם מרגלים?האם ניתן לתאר את יוסף כנקמן? למה חשוב ליוסף שיתגשמו החלומות? האם עודף גדולה הוא? ואם כבר, אז התגשם רוב החלום, הנה רוב אחיו השתחוו לו, למה לפעול ולגרום שגם אחיו הקטן ישתחווה לו, וגם אביו ואמו יבואו וישתחוו לו (אולי מתייחס החלום לבלהה)

מה מפחיד או מדיר שינה בחלום פרעה עד כדי כך שמתפעמת רוחו של פרעה? בסך הכל שיבולים שאוכלות שיבולים אחרות… ופרות שאוכלות פרות אחרות… מה כל כך מפעים או מדיר שינה? וגם מה העניין דווקא המספר שבע?

למה לא אמר שר המשקים ונחלמה חלום שנינו? למה אמר "אני והוא"?

אמנם, "אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". אברהם חטא ויעקב חטא. לעומתם, ודאי שבני יעקב עסקו אף במעשים טובים. התורה, בהדגישה באופן חד-משמעי קו של זכויות אצל האבות והיפוכו אצל השבטים, באה ללמדנו את דרך בחירתם.

יוסף הצדיק היה מוכן לסבול קשות רק כדי לא לחטוא ולא לצער את הקב"ה בשום צורה שהיא וגם לא להתרחק ממנו יתברך ולו במעט בכל מחיר, אפילו אם צריך לשבת עבור זה לא פחות מ-12 שנים בצינוק כאדם חף מפשע, שהרי כל עבירה יוצרת קליפה נוספת בין הנברא לבורא ב"ה שמרחיקה ביניהם

הצעתו של ראובן מעלה תמיהה, שהיטיב לבטא אותה רש"י: "לא קבל דבריו של ראובן. אמר: בכור שוטה הוא זה, הוא אומר להמית בניו, וכי בניו הם ולא בני?!" 

כל מקרה רע או טוב הוא נקבע בדעת האנשים על פי הסתכלות קצרת רואי של בשר ודם, לראות את התמונה בשלימותה לא שייך, רק ממקום גבוה

כיצד לא מצאו חכמי פרעה ופותרי החלומות פיתרון פשוט מעין זה שהציע יוסף. לכאורה, פתרונו של יוסף הוא הפיתרון המתבקש מהחלומות – פרות שמנות ורזות ושיבולים שמנות ודקות – עד שכמעט אין פער כלל בין המשל לבין הנמשל, והמשל הוא הוא הנמשל. כיצד לא ניחשו פותרי החלומות מה פשר פרות רזות ושיבולים שדופות?

פרשת מקץ מסתיימת באירוע הדרמטי שבו נמצא גביע הכסף של יוסף באמתחתו של בנימין. לאחר שהתאושש מההלם, הציע יהודה שהאחים כולם יהפכו להיות עבדים ליוסף, כעונש על גניבת הגביע. תגובתו של יוסף להצעה זו הייתה חד משמעית: "ויאמר: חלילה לי מעשות זאת; האיש אשר נמצא הגביע בידו, הוא יהיה לי עבד, ואתם עלו לשלום אל אביכם". מניסוח תגובתו של יוסף ניתן להסיק כי הפיכת בנימין לעבד היא צעד המתבקש על פי שורת הדין והצדק, וממנו אין לסטות; אלא, שדבר זה מעלה תמיהה: הרי בנימין והאחים בודאי היו מוכנים להחזיר את גביע הכסף ליוסף, ואף לשלם קנס נוסף אם יש בכך צורך. מהי אפוא ההצדקה המשפטית למכור את בנימין לעבד?

במקום לנצל את המעמד ולקדם את עצמו, במקום למנף את המהפך המדהים ולהשתחרר מהכלא המצרי, בחר יוסף להסיר מעליו את הילת הזוהר הפתאומית.

מהו ההבדל העקרוני בין פתרונו של יוסף לבין פתרונותיהם של החרטומים? מדוע דווקא פתרון יוסף מצא חן בעיני שליט פרעה?

על יהודי להשקות מים מעצמו- את כל התורה שלמד – החומש, המשנה והתלמוד ולהעבירה לאחרים. ע"י כך זוכה שה"אור" שב"יאור" שהוא מעביר לאחרים ישפיע גם על עצמו משום שכשעושים טובה ליהודי מרגישים גם בלב תחושת סיפוק.

עומדים אנו בפרשת מקץ שנקראת כמעט בדרך קבע בחג החנוכה.
נראה על פניו שאין כל איזכור לחג החנוכה על כל משמעויותיו בפרשה, אך בתוך הפסוקים, בין המילים מסתתר קשר עמוק לחנוכה.

אם יוסף נענש על כך שבטח בשר המשקים, אז מדוע המדרש מביא עליו את הפסוק, "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו"?

מדוע פרעה חולם שני חלומות ? חלום הפרות וחלום השבלים? מדוע חרטומי מצרים האמונים על פתרון חלומות לא הצליחו לפתור את החלומות? וכי פתרון של שנות שבע ורעב הוא פתרון כל כך לא סביר לפרות שענינן בשר ולשבלים שענין תבואה, עד כי נזקקו לפתרונות משונים אחרים?

ישנו הבדל בין "להשכיחם תורתך" לבין "להעבירם מחוקי רצונך". איזה משני המהלכים פוגע יותר בכנסת ישראל, ומאיים יותר על עתידה?

כאשר הסליחה משכחת את הצער שגרם הזולת, יורד עמה גם הרצון לנקום בזולת על הצער שגרם לנו. על היכולת לסלוח באופן כזה יש להודות לאל.

כיצד ידע פרעה שפתרון יוסף הוא הנכון?
מדוע כל הפתרונות שהוצעו לפרעה לא נתפסו סבירים בעיניו?

מספר המדרש: (קהלת ה, ב) "כי בא החלום ברב ענין" אמר פרעה: מי מתקיים על מי, אני על אלהי או אלהי עלי? אמר לו (יוסף): אתה על אלהיך, אמר ר' יוחנן: הרשעים מתקיימים על אלהיהם (כמו שכתוב, מא, א): "ופרעה …

חלום פרעה ושאלתו ליוסף קרא עוד

השאלה העיקרית שעולה לי תמיד בראש כשאני קורא את פרשות מקץ/ויגש היא: כיצד ייתכן שיוסף לא יצר קשר עם אביו 20 שנה? איך לא שלח מכתב/פקס/SMS או אפילו לא שלח שליח ? אז נכון – אפשר לענות תשובה מתחכמת שלא היה …

מדוע יוסף לא יצר קשר עם אביו במשך כל השנים קרא עוד

פרעה חולם שני חלומות שונים, שיש בינםמכנה משותף: א. פרות רעות בולעות פרות טובות. ב. שיבולים דקות בולעות שיבולים בריאות. יוסף בפתרונו קובע נחרצות "חלום פרעה אחד הוא" – הפרות והשבלים הטובות מסמלים את שנות השובע במצרים, והפרות והשבלים הרעות …

ראיית הנולד קרא עוד

נאמר בפרשה "את אשר הא-לקים עושה הגיד לפרעה" (בראשית מ"א\כ"ה). כאן נאמר – "הגיד לפרעה", ומדוע כאשר מדובר על הפרות הרעות ושנות הרעב – נאמר "אשר הא-לקים עושה הראה את פרעה"? אלא, ידוע על פי הגמרא במסכת שבת, כי "מעולם …

מה שהגיד לפרעה ומה שהראה לו קרא עוד

כתוב על פרעה – "ויהי בבוקר ותפעם רוחו". על פי הרמב"ן, פעימת רוחו, התפעמותו והתרגשותו של פרעה – היתה דווקא בבוקר. וכל כך למה? הנה, בידוע הוא כי יוסף נשתחרר מבית האסורים בראש השנה. עוד ידוע מן הגמרא, כי בראש …

מדוע נפעם פרעה בבוקר קרא עוד

נאמר על פרעה שהוא חולם "והנה עומד על היאור". יש מנהיגים אשר כל ימיהם – חלום אחד גדול; מנותקים הם מן המציאות, אינם חשים בכאב העם ואינם שותפים בשמחתו; משל חיים הם בתוך בועה משלהם. וכל כך למה? משום שחושבים …

חלומו של פרעה וניתוקו קרא עוד

נאמר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו – זה יוסף, ולא פנה אל רהבים – על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, נתווסף לו שתי שנים" (מדרש רבה). מאמר זה תמוה משתי בחינות: האחת – מדוע הוא פותח בשבחו של …

מידת הבטחון, ויוסף קרא עוד