קטגוריה: וישב

נראה שיש שייכות בין חנוכה לבין חנוכת המשכן דווקא, וממילא, לפי דרך המדרש, גם ליצחק אבינו. מדוע חנוכת בית חשמונאי שייכת למשכן, יותר מאשר למקדש ולאברהם אבינו?

מה עושים כאשר המצב הרוחני כולו מושתת על פחדים והפחדות?

השיחה ניתנה בסעודה שלישית שבת קודש פרשת וישב ה'תשע"ז, ונערכה על ידי אביעד ברסטל. הסיכום והעריכה לא עברו את ביקורת הרב. השיחה ניתנה בזמנו לבני הישיבה, ומטבע הדברים והנסיבות הופנתה בעיקר לגברים. * פתיחה ה'שפת אמת' בפרשתנו כותב, שניסיונו של …

יהודה ותמר, יוסף ואשת פוטיפר לדורנו קרא עוד

בדברים הבאים ננסה לעמוד על דמותו ותפקידו של יוסף כפי שרואה אותם רבינו, אור החיים הקדוש, ועל הסיבה בגינה יוסף זכה לדברים אלו דווקא. כפי שנראה, הדברים נעוצים במידת היסוד שנקשרה בקשר אמיץ עם יוסף, וגם לכינוי 'יוסף הצדיק' לו זכה יוסף בן יעקב.

כפי שבסיפור המכירה יוסף מוצג כבעל המעמד הגבוה בבית אביו, כך בסיפור אשת פוטיפר הוא מוצג כבעל המעמד הגבוה בבית אדוניו. כפי שאחי יוסף מסירים ממנו את כותנתו לפני שהם משליכים אותו לבור, כך אשת פוטיפר מסירה ממנו את בגדו לפני שהוא מושלך לבור. כפי שיוסף זוכה להיות מופקד על בית פוטיפר לאחר שהושלך לבור, כך יוסף זוכה להיות מופקד על בית פרעה לאחר שיצא מבור הכלא.
הדמיון הרב שבין שני ה'בורות' של יוסף, מרמז שלא מדובר בהתרחשות אקראית אלא ביד ההשגחה. אך מה ראה ה' לגרום להשלכת יוסף שוב ושוב אל הבור? ואם ה' חפץ בהשפלתו, מדוע הוא מסייע לו פעם אחר פעם לשוב למעמד של הנהגה?

האם לא רצוי שהמשפחה שמקימה את בית ישראל תהיה משפחה שלווה ו'מושלמת', שכל מה שהיא מתעסקת בו זה בניית עם ישראל?

מלך ישראל, כפי שאומרת הגמרא בתחילת הפרק השני של סנהדרין, גם הוא עומד למשפט ונידון כמו כולם. מעשיו של יהודה מלמדים אותנו שגם המלך צריך לתת דין וחשבון על מעשיו ולקחת אחריות על טעויות שיעשה. לעומת מלכי אומות העולם, מלך ישראל מחויב לחוק ולסדר כמו שאר העם. אסור למלך להרגיש מורם מהעם, אלא חובה עליו לתת דין וחשבון על החלטותיו.

לדברי הרמב"ם, ההשגחה על הרחוקים ביותר מקרבת א-להים קרובה להשגחת ה' על בעלי החיים, להם אין השגחה פרטית אלא רק השגחה על המין.
המשמעות שאדם נתון למקרים היא, לכאורה, שלא רק במקרה שאדם נרצח במזיד או בשוגג על ידי אדם אחר, הדבר אין נובע בהכרח מכך שהקדוש ברוך הוא החליט שקיצו של אדם זה הגיע. גם כאשר מישהו נפגע באסון טבע או במחלה, אין זה בהכרח מחמת החלטת הקדוש ברוך הוא לפגוע באדם מסוים אלא ניתן ליחס זאת למקריות, מכיוון שרוב בני האדם נתונים למקרים.
האם האחים נהגו כפי שנהגו רק בשביל לוודא שיוסף אינו נתון למקרים אלא אכן מיועד לגדולות?

מדע לא גילו ליעקב מה שקרה ליוסף? ומדוע לא ניסו להחזירו?

לפי פירושו של זה הרשב"ם, צריך לקרוא מחדש את ספר בראשית כולו, כשהסיפורים כלולים בתוך ספרי התולדה. בהתאם לכך, עלינו להיפרד מהקריאה המוטעית של רשימות התולדה כקטעי קישור בין הסיפורים.

"ויראו אותו מרחוק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אותו להמיתו. ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות הלזה בא. ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות ואמרנו חיה רעה אכלתהו, ונראה מה יהיו חלומותיו" (בראשית לז. יח-כ) איך אפשר לחשוב על השבטים …

נראה מה יהיו חלומותיו! קרא עוד

נדמה כי מטרת השימוש במילה 'בור' לתיאור בית הסוהר, מטרתה להנגיד בין הבורות הללו. נעמוד על הנגדה זו.

מה יש לקנא על חלום יוסף? אפשר לכעוס אבל מה הקשר לקנאה? יוסף חולם חלום בו אלומתו קמה וגם ניצבה והאלומות מסתובבות סביבה ומקיפות אותה ומשתחוות. שנאמר "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה והנה קמה אלומתי וגם ניצבה והנה תסובנה …

ההבדל בין שנאה לקנאה קרא עוד

מסעו של יוסף מבית אביו ומעמק חברון לשכם ולדותן לראות את שלום אחיו מפגיש את הקורא עם שלושה מקומות חשובים באזור ההר, וכן עם משהו מחיי הרועים, שיירות הסוחרים וחיית השדה. הגיאוגרפיה ותמונות החיים שבעקבותיה הם לחם חוקם של שוחרי ה'ריאליה' המקראית, ובצדק עטו הללו על הסיפור בשמחה.
אך המסע היה גם ראשיתו של תהליך היסטורי חשוב – גלות מצרים, והוא אף רצוף בבעיות מוסר כבדות משקל, ובשל כך הוא מעסיק מאד את חכמי המדרש הנוהגים לבחון אירועים בעיקר משתי נקודות מבט אלו – היסטורית ומוסרית.
במאמר זה נעסוק מעט ביחס שבין שתי בחינות אלו – ה'ריאליסטית' והמדרשית – ובשאלה, האם קיימים ביניהן קשרים ונקודות מפגש או שמא הן דרכים מקבילות ללא כל נקודת מפגש.

חשבתי לומר בעה"י שכאשר יוסף הצדיק סיפר לאחיו את חלומו ממנו משתמע שימלוך עליהם, הם חשבו בתת מודע שלהם שמלך אמיתי הוא כזה שקודם כל מסוגל למשול ביצרו וללכת בדרך המל"ך (מח, לב, כבד), היינו להשליט את המח (נשמה, חכמה, …

המבחן לרוצה להיות מלך קרא עוד

"ירושלים בירת ישראל" הכריזו השבוע, כותרות החדשות. בוקר טוב עולם.. שלום אנחנו כאן, אמנם חדשים.. לא, לא מאתמול, רק שבעים שנה, ואף אל פי כן חשוב לנו לקבל הכרה על המציאות שלנו בעשרות השנים האחרונות. קולות עלו מימין ומשמאל.. מדוע זה רלוונטי ההכרזה הזו? את המציאות בשטח היא לא תשנה, ירושלים בלתי ניתנת לערעור, עם או בלי שגרירות. ולא עומדות על הפרק לא חלוקה ולא התנתקות.. אז בשביל מה? למי זה יעזור, ולמה זה נצרך?

בקש להראות כי במהלך העלילה, שאמורה להיות תלויה בלעדית במעשי אנוש, מסמן המקרא כי ה' עוקב אחר המתרחש במטרה להבטיח את סיומה במימוש הבטחתו.

מנין שאפשר להודות על נס יחסי?

תמר יודעת שאם הניסיון ייכשל, היא תישרף, והיא לוקחת את הסיכון הזה (בדומה לחנניה, מישאל ועזריה שנכנסו לכבשן האש). לעומתה, אשת פוטיפר מנסה לשכנע את יוסף, וכאשר הוא מסרב והדברים עומדים להתפרסם (הרי יוסף ברח בלי מעילו העליון אל השוק!), היא מאשימה את יוסף במקום לקחת את האחריות עליה.
שני הבדלים אלו קריטיים ביותר, וחשוב לזכור אותם כאשר בוחרים לבצע מעשה לא לגיטימי עם כוונה לגיטימית – זו בעצם קנאות.

חז"ל מתייחסים לניסיון שעמד בפני יוסף כאל ניסיון גדול וקשה. גם בפסוקים תופס סיפור אשת פוטיפר נתח נכבד ומשמעותי, שאינו מאפשר להחשיבו כשולי. ה"שפת אמת" רואה בסיפור זה מפתח חשוב ומשמעותי, הן לאדם הפרטי המבקש לעבוד את ה' ולהסיר מכשול מדרכו, והן לכל עם ישראל בגלות מצרים – כלשונו: "וזה היה הכנה לכל הגלות".

כשאנו באים לבחון את האירועים השונים שעברו על יוסף ממכירתו ועד לפגישתו המחודשת עם אביו, עומדת לנגד שאלה חשובה: האם יש משמעות לאירועים אלו בפני עצמם, או שמא כל אותם אירועים רק מכוונים לתכלית אחת מתוכננת מראש?

"ויחלום יוסף חלום…ויחלום עוד חלום…והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי…" נושא פשר החלומות מרתק ומוכיח את המימד הרוחני שבבריאה.

מדוע התורה מאריכה לספר את המסירות של יוסף לכיבוד אב?

מדוע בטח יוסף בשר המשקים ולא בקב"ה? ואם אכן הייתה לו סיבה – מדוע נענש?

פרשתנו היא פרשת מפתח בתיאור קורות משפחת יעקב – בה מתואר האסון הגדול שפקד את המשפחה, השלכת יוסף לבור ע"י אחיו. זוהי פרשה מלאת תהפוכות. התהפוכות הרבות של פרשה זו מתבטאות בתורה באמצעות הזכרת שם ה' ואי-הזכרתו.

כולם מדברים על שינוי, אך מעטים מנסים לבצעו, ומתי מעט מצליחים. מדוע?

הכבוד חשוב כדי שתהיה יכולת הנהגה, על מנת שהמלך המנהיג יוכל להשפיע, אבל צריך להיזהר אתו. הכבוד איננו התכלית, הוא רק כלי שבעזרתו יהיה ניתן להוביל את העם לחוף מבטחים.

אחת הדוגמאות החריפות ביותר לעמידה בפני היצר מצויה בפרשתנו. בגלל עמידתו של יוסף בפיתויה של אשת פוטיפר – הוא מכונה לדורות בשם 'יוסף הצדיק'. חז"ל ביקשו לבחון את התהליכים שעברו על יוסף ברגעי הנסיון.

פרשת וישב מלמדת אותנו את הכלל של מידה כנגד מידה במספר דוגמאות.

מדוע ממאן יעקב להתנחם? למה יעקב התאבל יותר מהזמן הרצוי לאבל?

החשדנות פוגעת בשלושה – בחושד, בנחשד ובחברה כולה.

מה עושה סיפור יהודה ותמר באמצע מאורעות יוסף?

התמודדות יעקב עם עשו ולבן הייתה כאין וכאפס לעומת התמודדותו עם הבעיות במשפחתו.

במבט ראשוני חלומם של שר המשקים ושר האופים משקף מציאות ורודה ויפה. מה האינטרס של יוסף לפרש את חלומו של שר האופים לרעה?

במה קנאו אחי יוסף עד כי גדלה שנאתם אליו "ולא יכלו לדברו לשלום"? מדוע שנאו אחי יוסף את יוסף? וכי במה אשם יוסף שאביהם אוהב אותו יותר?

התמודדויות יעקב עם עשו ולבן היו כאין וכאפס לעומת התמודדותו עם הבעיות במשפחתו, אך לנגד עיניו עמדה כל העת המטרה שאליה הוא צריך לשאוף, יסודה של האומה היהודית.

כותב בעל הטורים- "נער" בגימטריא "שוטה". זה מה שאמר הכתוב (משלי י, יח) "ומוציא דבה הוא כסיל". שואל בעל ה"קרית ארבע" איך יכול להיות שהתורה תעיד על יוסף שהוא שוטה ואפילו פרעה מעיד עליו (מא, מט) "אין נבון וחכם כמוך"? …

"והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה" (לז, ב) קרא עוד

בסוגיית חנוכה בגמרא, מופיעות שתי מימרות של ר' תנחום: אחת בהלכה, ואחת באגדה. בהלכה – "נר של חנוכה שהניחה למעלה מכ' אמה פסולה כסוכה וכמבוי", ומיד לאחריו באגדה, לגבי הבור שאליו נזרק יוסף – "מאי דכתיב 'והבור ריק אין בו …

הקשר בין הדלקת נר חנוכה לבורו של יוסף קרא עוד

אחי יוסף זועמים על חלום האלומות של יוסף, ופונים אליו בתמיהה "המלוך תמלוך עלינו, אם משול תמשול בנו". מה פשר כפילות זו? האבן עזרא מפרש, שהמושגים מלך ומושל שונים זה מזה; מלך מבטא שלטון ברצון ובהסכמת העם, ומושל מבטא שלטון …

מלוכה וענווה קרא עוד

בפרשת וישב קראנו על היין: ‏"ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני: ובגפן שלשה שריגם והיא ‏כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים" וכו´‏ את נר חנוכה אנו מדליקים זכר לנס שארע במצות הדלקת הנרות בבית …

ההבדל שבין יין לשמן קרא עוד

נאמר: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו – זה יוסף, ולא פנה אל רהבים – על ידי שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני, נתווסף לו שתי שנים" (מדרש רבה). מאמר זה תמוה משתי בחינות: האחת – מדוע הוא פותח בשבחו של …

מידת הבטחון, ויוסף קרא עוד

בסוף פרשת "וישלח" מנויים אלופי עשו. אנו מוצאים כי משפחות עשו, למרות שבאו מאמהות שונות, חיו באחדות ובהרמוניה. ולא בכדי, נאמר ליעקב (בתחילת הפרשה הקודמת) כי "הנה הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו", כאשר "עמו" יעיד כי ארבע מאות ראשי …

תולדות עשו ותולדות יעקב קרא עוד

אלה תולדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה (בראשית ל"ז\ב'). הרי היו לו ליעקב עוד אחד עשר בנים, ואם ביקש הכתוב למנות תולדותיו – מדוע הגדיר רק את "יוסף" כ"אלה תולדות יעקב"? ומה עוד, שבידוע הוא כי "אלה" בא "לפסול …

תולדות יעקב – יוסף קרא עוד

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית ל"ז\א'): "ביקש יעקב לישב בשלווה – קפץ עליו רוגזו של יוסף" (רש"י בשם המדרש). בהקשר לכתוב "ועשה לו כתונת פסים", תולים חז"ל את ירידת בני ישראל למצרים באפלייתו של יוסף לטובה על …

אפלית יוסף וגלות מצרים קרא עוד

על מכירת יוסף קשה מדוע האחים שקרו את אביהם וניסו, באמצעות טבילת כתונת הפסים בדם שעיר העזים, לשכנעו שיוסף נטרף, ומדוע לא גילה הקב"ה ליעקב את האמת? על שתי השאלות ניתן לענות ב"חדא מחתא" ולהסביר כי האחים ידעו שגורל ההורים …

בחירתו החופשית של יוסף קרא עוד

על הפסוק "וישב יעקב בארץ מגורי אביו…" יש לשאול: והרי כבר מאמצע הפרשה הקודמת סופר על חזרתו של יעקב אבינו לארץ? לכן דרשו חכמים את הפסוק כתיאור מצבו הרוחני של יעקב, וכמובא ברש"י "ביקש יעקב לישב בשלווה, קפץ עליו רוגזו …

"רוגזו של יוסף" קרא עוד

במכירת יוסף נאמר: "ויצלהו מידם… לא נכנו נפש". ראובן לא רצה שהוא ותשעת אחיו, יהרגו את יוסף. וב"אלה אזכרה", הפיוט על עשרת הרוגי מלכות, ביום הכיפורים נאמר על הקיסר של רומי: "אמר להם: ומי שגנב איש מאחיו של בני ישראל …

עשרת הרוגי מלכות ומכירת יוסף קרא עוד