הקשבה אמיתית

אתם עם ישראל, יודעים שאין מקרה בעולם. אנחנו יודעים, שאם חרבו בתים, מחסנים וגלריות, במושבינו, זה לא מזל רע. אלא יד ההשגחה, אלו מלאכי ה’, הקב”ה מדבר אלינו. לנו מובטח, ששוב נוכל לבנות , וה’ לא יהרוס ח”ו.



“תתן אמת ליעקב”

באופן פרדוקסלי, נתפס יעקב בכתבי החסידות כמייצג דווקא את מידת האמת – “תתן אמת ליעקב, חסד לאברהם”. מדוע דווקא יעקב, שבא במרמה לגזול את ברכת עשו, נתפס כמייצג של מידת האמת?



אהבה במקום קנאה

במובן מסוים, ניתן להבין את עשו: כל חייו הוא טורח ומכבד את אביו, מאכילו ומשקהו, כדי להגיע לרגע שבו יקבל את הברכה, וברגע אחד בא יעקב וגונב את עמל חייו, את ברכתו.



בין יצחק וליעקב

פרשת תולדות עוסקת לכל אורכה בתולדותיו של יצחק. למעשה, זו היא הפרשה היחידה בספר בראשית העוסקת בו.
בין היתר, הפרשה מפגישה אותנו גם עם מערכת היחסים המורכבת שהייתה ליצחק עם בניו. במערכת יחסים זו נבקש לגעת בקצרה.



תוחלת החיים – “אין קצבה לשנותיך”

האם גיל אדם ושנותיו זהו דבר קצוב ולא ניתן לשינוי האם ימי שנותינו כבר נחתמו בשעה שנולדנו לתוך עולם זה? ואם סכום חיינו הינו דבר דינמי או מקובע?



ככה מכבדים הורים?

זהירותו של עשיו בכבוד אביו אומרת דרשני. היתכן כי אדם החשוד על גילוי עריות ושפיכות דמים, יכבד את אביו יותר מנשיא ישראל? אין הדעת סובלת כי אדם חומרני, המזלזל בתחיית המתים עד שמוכר את בכורתו עבור נזיד עדשים, יתייצב בראש המכבדים את הוריהם. האם אין סתירה גדולה מזו?



יעקב אביו וקניית הבכורה

פרשתנו מתחילה בלידת יעקב ועשו, ממשיכה בתיאור “איש שדה” מול “איש תם יושב אוהלים”, ולאחר מכן עוברת לסיפור מכירת הבכורה על מנת להמחיש לנו את התנהגות האחים האלו ואת הניגוד הבולט ביניהם.
בסיפור זה יעקב אבינו לא נראה כל כך תם. נראה שהוא משתמש בכמעט-מניפולציות ובעובדה שעשו עייף, על מנת לקנות ממנו את הבכורה. גם בסיפור מכירת הברכות יעקב אינו מוצג באור חיובי במיוחד, אך בשיחה זו נתמקד בסיפור הבכורה.



עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם

פרשת השבוע נפתחת בתולדות יצחק, אך למרבה הפלא העובדה הראשונה אותה מציינת התורה היא שאברהם הוליד את יצחק. איזכור זה תמוה: וכי לא ידענו שאברהם הוליד את יצחק?! ומדוע עובדה זו היא חלק מתולדות יצחק?



לדמותו של יצחק

אברהם ויעקב, גדלו בבתים בהם היה נוכח גורם שלילי. אברהם אבינו גדל בביתו של נחור, שהיה מלא בעבודה זרה, ואף יעקב גדל לצדו של עשו הרשע, ובהמשך יחד עם לבן. לעומתם, גדל יצחק אבינו בבית “מושלם”, התחנך אצל אברהם אבינו במנותק מכל התרבות הכוללת (ואף לא יצא מארץ ישראל)…



מטל השמים ומשמני הארץ

כאשר היו יעקב ועשו קטנים ,השוני ביניהם לא היה ניתן להבחנה, אך כאשר גדלו , גילו את האמת על ההבדל ביניהם.
את ההבדל ניתן ללמוד מעניין מכירת הבכורה מעשו ליעקב במחיר של נזיד עדשים.



תולדות – "זה" ו"אנכי"

בין שמותיו של הקדוש ברוך הוא, שניים מציינים את מלכותו בעולמות שברא: “זה” ו”אנכי”. כשהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם הזה הוא נקרא “זה”, כמו בכתוב “ואמר ביום ההוא הנה א-לוהינו זה”, בהנהגת העולם הבא, שיש בו גילוי פנים אל פנים, נקרא “אנכי”, כמו ב”אנכי ה’ א-לוהיך”…



אהבה במקום קנאה (לפרשת תולדות ולהפטרת שבת ערב ראש חדש)

שלא כמו עשו, יונתן מלמדנו כיצד יש לוותר על הכבוד, וכיצד יש לאהוב ולמסור את הנפש האחד כלפי רעו הטוב ממנו



הלעיטני נא מן האדם האדם הזה

"הלעיטני נא מן האדם האדם הזה" 1)מה זה נא? 2)נזיד עדשים מבושל, צבעו אדום? 3)מה פתאום מבקש עשו בלשון ‘נא’ ממש לא מתאים לו כמו שאמר אח"כ "יקום אבי…" תשובה אחת. ‘נא’ שבכאן פירושו חצי מבושל. כמו בעניין קרבן פסח.





תשובה

מה יכולים אנו ללמוד מדמותו של יצחק אבינו?



ויתרוצצו הבנים בקרבה

מדוע בעצם דאגה רבקה? האין זה טבעי שמרגישים את העובר? מה מהות ההסבר של רש”י על העניין?



"אברהם הוליד את יצחק" – על בחירה חופשית וכחה של ליצנות

בכל מקום שבו נעשה נס על-טבעי גדול וברור, מותיר ה’ גם אפשרות לאדם אפשרות לטעות ולהכחיש את גודל הנס, וזאת מתוך מטרה שתיוותר בידי האדם חופש הבחירה להאמין בה’ מתוך רצונו החופשי ומתוך החלטה פנימית של בחירה חופשית, ולא מכח הנס הגלוי…



ברכותיו של יצחק ליעקב

לדברי המדרש אין הבדל עקרוני בין שתי הברכות של יצחק ליעקב, והברכה השנייה באה רק לאמת ולחזק את הברכה הראשונה.
ברם, ניתן להציע הסבר אחר לכפילות הברכות, המתחשב גם בהבדלים השונים ביניהן.



"ויבז עשו את הבכרה" – בין תמורה לייעוד

מה ראה יעקב לקנות את הבכורה מעשיו? ומה הועילה בעצם קניית הבכורה ליעקב?



"ותלך לדרוש את ד’ " (כה, כב)

אומר רש”י: “ותלך לדרוש” – לבית מדרשו של שם , “לדרוש את ד’ ”  – שיגיד לה מה תהא בסופה. יש לשאול שתי שאלות על דברי רש”י: 1. למה הלכה לבית מדרשו של שם ולא הלכה לאברהם שעדיין היה חי?





חפירת הבארות

התורה מספרת לנו באריכות בפרשתנו את עניין חפירת הבארות על ידי יצחק ועבדיו. בתחילה מספרת התורה שאת כל הבארות שחפר אברהם, סתמו אותם הפלשתים. לאחר מכן בא יצחק וחופר את כל הבארות שחפר אברהם, אלו שכאמור נסתמו בעפר על ידי





ברכה מתוך שמחת הנפש

מדוע בקש יצחק מטעמים לפני ברכתו? בארו הראשונים שבקש לענג את גופו כדי שתיהיה נפשו שמחה ומעונגת, כי כאשר מתחזקים כוחות הגוף , מתעוררים כוחות הנפש, ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש, כמו שאמרו חז”ל: “אין השכינה שורה לא





כוונתה של רבקה

כאשר בוחנים את המעשה בו מצליח יעקב להשיג את הברכה מאביו, ברורות כוונותיהם של רוב הדמויות, חוץ משל רבקה. לא ברור מדוע מנסה רבקה להניע את יעקב לגנוב את הברכה. לאיזו הצלחה יכלה כבר לצפות מהמעשה הזה? האם באמת חשבה





קנאת הגוים מחזירה את העם היהודי לעצמו

כאשר יצחק מצליח יותר מדי בעיני הפלישתים, פונה אליו אבימלך ואומר לו “לך מעמנו, כי עצמת ממנו מאוד”. אומר על זה הרש”ר הירש – הפסוק הזה בעצם רומז על האופן שבו עם ישראל שומר על תפקידו לקראת הגאולה. אותה קנאה





עשו לא היה רשע מבטן

פרשת תולדות מספרת על לידתם וחייהם של יעקב ועשיו. על הפסוק “ויתרוצצו הבנים בקרבה” אומרים חז”ל שכבר בהיותם ברחם אימם נתגלו אצל יעקב ועשיו נטיות מנוגדות – יעקב נמשך לבית-המדרש, ואילו עשיו נמשך לבית עבודה-זרה. כמו-כן אומרים חז”ל, שהשניים רבו





מדוע נקרא עשו אדום?

התורה אומרת שעשו אדום משום שביקש מיעקב לתת לו מעט מ”האדום האדום הזה”. זה נראה מעט מוזר. בגלל צורת הביטוי הזו נקבע בתורה שמה של אומה שלמה? בגלל האפיזודה הזו? חז”ל מפרשים שיעקב הכין את נזיד העדשים ליצחק אביו מפני