“יש דברים נסתרים…”

כמידי שנה, שוב אנו חוזרים לסיפורים המוכרים של חומש בראשית. חוזרים אל הדמויות המוכרות לנו מסיפורי הגן, בית הספר, ישיבה.. נח, אברהם, אליעזר, רבקה, יוסף, ועוד.. כולם מרותקים לסיפורים, לתחושות, לרגשות.. אך עם יד על הלב, מה הפער בין הבנת הסיפור שלנו, להבנה של ילדינו המספרים את פרשת השבוע, סביב שולחן השבת? האם התקדמנו בהבנת סיפורי התנ”ך?

אמא בטסט ראשון

“אחד המפתחות לעבודת האלוקים הוא הדגש על המעשה שנעשה מבחירה, ולא על הייחוס, שאדם אינו יכול להשפיע עליו. “משפחה טובה” אינה מספיקה, “משפחה רעה” היא לא תירוץ. כל אחד מאתנו נמדד לפי מעשיו, ולא לפי ייחוסו או מעמדו המשפחתי.”
(הרב חיים נבון)

וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ- קניית מערת המכפלה

דווקא בגלל שעצם הקנייה נעשתה ממניעים נקודתיים שנצרכו לשעה, הכתוב רוצה לשוות נופך נצחי עצמאי למעשה זה.

חיי שרה – פיתוח אישיות ע”פ המודל הנכון בתורה

מביא לנו הרב שמחה כהן שליט”א מדברי חז”ל, כאשר התורה מספרת לנו על דמויות: על אברהם, על יצחק ועל יעקב ועל משה ועל אהרון, ולעומתם על פרעה, על קורח, על בלק ועל בלעם, אלה הם דמויות שהיו. אבל המטרה שאנחנו צריכים לבצע ולהפנים, כשאנחנו לומדים מהם בתורה, זה להבין שיש לנו נתונים, כוחות טבע, מידות ותכונות בדומה לאברהם, בדומה ליצחק, בדומה ליעקב, וגם לצערינו בדומה לפרעה, לבלעם ולקורח ולבלק…

תוחלת החיים – “אין קצבה לשנותיך”

האם גיל אדם ושנותיו זהו דבר קצוב ולא ניתן לשינוי האם ימי שנותינו כבר נחתמו בשעה שנולדנו לתוך עולם זה? ואם סכום חיינו הינו דבר דינמי או מקובע?

חשיבותה של ארץ ישראל

כפי שאמרו חז”ל, “יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים”. התורה מקדישה מקום נרחב לתיאור דו-השיח שבין אברהם לבין עבדו, ומדו-שיח זה אנו עשויים ללמוד מסקנות חשובות.

נחשו של אליעזר

כיצד ייתכן לומר שצדיקים כאליעזר וכיונתן חטאו וניחשו?! להלן נראה חלק מהתירוצים שניתנו לשאלה זו.

השדה והמערה: יצחק בארץ

לא מערת המכפלה וקברי אבות הם עיקר הפרשה, אלא תחילה השדה ואחר כך המערה. השדה והנחלה, האחיזה בארץ, הר הטרשים הקרח, שבו יכולים בני אברהם להאחז וגם לנטוע עץ.

שם האדם והשפעתו על חייו…

שינוי השמות של אברהם ושרה מלמד כי בכל אות בלשון הקודש צפון כוח רוחני ייחודי. כיצד נבחר שם נכון לילדינו?

יראת ה’ של אברהם ושל אליעזר

שתי דמויות של יראי ה’ מוצגות במדרש: אברהם ואליעזר. הם יוצאים משתי נקודות שונות, החושך האופף אותם שונה והארת ה’ על אליעזר גם היא אינה דומה להארת ה’ על אברהם. נראה כי המדרש רואה בהם שני יראי ה’ ארכיטיפים שהמצוקה המתוארת בנביא הולמת אותם.

“ואבוא היום אל העין”

כיצד ניתן ללמוד שקפצה לו הארץ מכך שבא ‘היום’ אל העין, הרי לא כתוב באיזה יום יצא? ומדוע רש”י ‘מדביק’ כאן את האמירה “יפה שיחתן של עבדי אבות” ולא בתחילת דיבורו של אליעזר (כבר בפס’ לד)?

שלוש נקודות בבניין הבית

כידוע לנו העבד יוצא בשליחותו של אברהם למצוא אישה ליצחק. כמובן שהעבד אמור לחפש את האישה לאור המשלח. אילו תכונות הוא מחפש באישה אותה הוא מועיד לבניין בית אברהם, אשר ממנה עתיד להיבנות בית ישראל? איך הוא מבין את ציווייו של אברהם? מה עליו להביא חזרה לבית אברהם? מהן מעלותיה הנדרשות?

"הוא ישלח מלאכו לפניך" – על חובת האדם להתאמץ

מדוע אברהם מצווה את אליעזר על נישואי יצחק ואינו מצווה את יצחק ישירות שלא יהין וישא אשה כנענית? ומדוע אינו שולח את בנו יצחק לקחת אשה מארץ מכורתו, ארם נהריים?!

מדוע חזר אליעזר על סיפור שליחותו

בין שני הסיפורים, סיפור התורה והסיפור שמספר אליעזר, אנו מוצאים שינויי גירסאות. נתבונן מה מרמזים שני השינויים האלה.

היאחזות בארץ

מדוע באמת מאריכה התורה בסיפור קניית שדה המכפלה על ידי אברהם ובסיפור הצטרפותה של רבקה למשפחת אברהם? הלוא ניתן היה לסכם את פרשתנו בפסוק אחד או שניים לכל היותר?

ענן, נר, וברכה בעיסה

כל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו. מהמדרש משמע שכעת בחזרת דברים אלו לאהל נסגר המעגל בבית אברהם, וכעת מתברר שהשידוך הזה אכן הינו מוצלח. אך באנו כאן קצת לברר מה באמת יש בשלושה דברים אלו ומה הם מסמלים?

"ביני ובינך מה הוא" – אהבה מיתממת

מה גרם לעפרון לחזור בו מנכונותו לתת את המערה במתנה?

ניחוש ומציאת בן זוג

“אהבה אינה רק פרי הסתכלות של האחד בשני, אלא פרי הסתכלות של השניים במציאות שלישית מופלאה מהם”

נקודת מבט

מה המיוחד באישים כמו שרה אמנו, נחום איש גמזו ור’ עקיבא? מהיכן הם שאבו את עוצמתם ברגעים קשים?

"ארבע מאות שקל כסף"

למה דווקא דרש 400 שקל כסף?

חידושים לפרשת חיי שרה

פרשה זו קרויה ”חיי שרה”, אף-על-פי שמסופר בה על מות שרה אימנו. בדומה לכך נקראת הפרשה האחרונה בספר ”בראשית”: ”ויחי”, אף כי היא מספרת בעיקר על מות יעקב. בכך יש רמז לדברי חכמינו ז”ל: ”צדיקים במיתתם קרויים חיים”. ויהיו חיי

"אל ארצי ואל מולדתי" – על השפעת שחיתות המידות

אברהם שולח את עבדו אליעזר “זקן ביתו המשל בכל אשר לו” לארצו ולמולדתו חרן לקחת אשה לבנו יצחק. מדוע אברהם מצווה את עבדו שלא לקחת אשה מבנות כנען? ומדוע לא הרחיק אברהם את יצחק בנו מבנות בתואל ונחור?

"גר ותושב אנכי עמכם"

על המונח “גר תושב”, המכיל שתי מלים שכל אחת מהן נראית כסותרת את רעותה?.

"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה" (כג, ב)

מפרש”י על הפסוק – מה טעם נקרא קרית ארבע, על שם ארבעה ענקים שהיו שם: אחימן, ששי, תלמי ואביהן, פירוש שני של רש”י על שם ארבעה זוגות שנקברו שם… ה”כלי יקר” מפרש בדרך שונה, קודם, לקרית ארבע היו ארבעה שמות,

מדוע פיצלה רבקה את דבריה?

כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים, הוא מציב לעצמו סימן, מי הנערה הראויה להיות לאישה לבן אדונו: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק" (כד,יד). גם כאשר מספר העבד

כיצד הפסיד עפרון 600 שקלים

אברהם אבינו משלם לעפרון ארבע מאות שקל, לא בשקלים פשוטים ורגילים, אלא בשקלים גדולים וקנטרים, וכמו שמבאר רש”י: “עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין”. ומנין הגיעו לאברהם אבינו אותם שקלים? אלא אומרים חז”ל, בשעה

מדוע נקראת הפרשה "חיי שרה"?

פשרת חיי שרה עוסקת במאורעות שאירעו לאחר פטירת שרה אמנו,לפיכך מתעוררת תמיהה רבה על שמה של הפרשה – "חיי שרה", בדיוק ההפך מהמסופר בה. יש להסתכל ולראות כיצד קיים קשר בין המסופר בפרשה לבין מהותם האמיתית של "חיי שרה". חיים

400 שקל כסף – בין אברהם ועפרון

למה הגיעו  אברהם ועםרון לסכום של 400 שקל כסף למה לא סכום אחר? עפרון אומר לאברהם “400 שקל כסף ביני ובינך…” האות האמצעית של עפרון היא ר =200 ושל אברהם גם ר = 200. יחד 400 שקל כסף –  ביני ובינך מה

גדולתו של אליעזר – בתפילתו

חז”ל אמרו שגדולה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים. הם התכוונו אכן לסיבה ששיחתו של אליעזר חוזרת שוב באריכות שכזו בתורה, אבל ניתן גם לומר שמדובר כאן בתפילתו של אליעזר – “אין שיחה אלא תפילה”. אליעזר מגיע לכל העניין חצוי

מתי עולים המים

רש”י מסביר שאליעזר רץ לקראת רבקה כאשר הגיע לשאוב מים “לפי שראה שעלו המים לקראתה”. מסביר הרמב”ן שרש”י לומד זאת ממה שכתוב “ותמלא כדה ותעל” ולא כתוב “ותשאב” כמו שכתוב בהמשך “ותשאב לכל גמליו”.  נשאלת השאלה למה באמת כאשר מילאה רבקה