ניסיון העקדה הוא ניסיון מתמשך
סיפור העקדה היה ניסיון קשה בעבור אברהם. מצד אחד הוא העמיד את אברהם מול הקב"ה, אבל מצד אחר מתברר שהניסיון אינו תם ושהשלכותיו קשות.
אתר שיתופי לדברי תורה לפרשת השבוע, חגים ואירועים
סיפור העקדה היה ניסיון קשה בעבור אברהם. מצד אחד הוא העמיד את אברהם מול הקב"ה, אבל מצד אחר מתברר שהניסיון אינו תם ושהשלכותיו קשות.
קניין שדה המכפלה שבפרשתנו הוא הקניין הראשון במקרא של שדה בארץ ישראל, אך הוא איננו האחרון.
אחד המאפיינים שייחדו את שרה – ולאחר מכן את רבקה – היא העובדה שנר היה דולק באוהלה מערב שבת לערב שבת. נקודה זו מעלה שאלה הלכתית מעניינת: האם ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות שבת בנרות שהיו דלוקים ועומדים מבעוד יום, או שמא יש צורך לבצע פעולת הדלקה חדשה לכבוד שבת?
מהו העניין המיוחד שמוצאים התורה, המקרא כולו, ואף חז"ל בקניית שדה בכסף דווקא?
עולם של יחידים- עולם של דין הוא. חסד עניינו נתינה וקבלה אהבה ורעות. אבל בעולם של יראה של דין – סגורים הפרטים בלבדיותם.
פעמים רבות הפשט פועל בצורה כל כך חזקה עד שאין אפשרות לראות רבדים חבויים של דרש או רמז ובוודאי לא סוד. בפרשייה זו – 'שיחתן של עבדי אבות', על פי פשטה אין בה חידוש והיא כמעט מיותרת, ואולי דווקא בה ניתן לפתוח פתח לקריאות שונה לגמרי.
מה משמעות הבטחת הארץ לאבות – אם בכל מקרה אברהם נדרש לרכוש את אחוזת הקבר בכסף מלא?
יסוד מידת החסד הוא נתינה של דבר מעבר למצופה. אליעזר מבין שתכונה זו חייבת להימצא בכלתו של יצחק. ראשית, כי זו מידה שאברהם ינק מביתו ועל כן היא מעידה על בני משפחתו. בנוסף, ניתן להניח שכלה כזו תדע כיצד להמשיך את אותה מסורת של חסד, צדקה ומשפט אותה התחיל אברהם.
פרשת השבוע נקראת 'חיי שרה', למרות שהיא פותחת בפטירת שרה ועוסקת כולה דווקא במעשיו של אברהם. שם הפרשה מוזר, במיוחד על רקע העובדה שאין פרשה על שם אף אחד מהאבות. במה זכתה שרה שדווקא שמה יעטר ככותרת את אחת מפרשיות התורה?
פרשת השבוע כוללת שני נושאים חשובים: רכישתה של מערכת המכפלה, ונישואי יצחק ורבקה. על פניו ניתן היה לתמצת את מהלך הפרשה לפסוק או שניים כמו 'ותמות שרה ויקברה אברהם במערת המכפלה אשר קנה מעפרון: ויקח יצחק את רבקה ותהי לו לאישה'. התורה לעומת זאת מעדיפה להאריך בתיאור שני אירועים אלו, מה שמחייב אותנו להבין ממה נובעת חשיבותם הגדולה.
בשלהי פרשת חיי-שרה מסופר כיצד יצחק יורש את מקומו של אברהם כנבחרו של הקדוש ברוך הוא: "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ אֱ-לֹהִים אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיֵּשֶׁב יִצְחָק עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (כ"ה, יא)
אף שפסוק זה מתאר נקודת מעבר רבת חשיבות בתולדות האומה, האופי ה'טכני' של האמור בו אינו מעודד את לומדי התורה להקדיש לו עיון מיוחד. עם זאת, קריאה קפדנית של הפסוק, תגלה שהנתונים שמופיעים בו רחוקים מלהיות טריוויאליים.
בפרשתנו מתואר תהליך מציאת האשה ליצחק על ידי עבד אברהם, אשר מסתיים בנישואיו לרבקה. זו הזדמנות לעמוד על קשרי האישות והנישואין של האיש והאשה, ובכך נעסוק.
אף על פי שרוב פרשת חיי שרה עוסקת בשיחותיו של עבד אברהם שנשלח למצוא אשה ליצחק, אנו נתמקד בעיוננו בשתי שיחות של אברהם אבינו, בהן הוא מנהל משא ומתן הנוגע לארץ ישראל.
מה החשש הגדול של בני חת מקניית נחלת קבורה על ידי אברהם?
אברהם אבינו מצווה את עבדו אליעזר לקחת אישה ליצחק בנו, שנאמר "ולקחת אשה לבני ליצחק". אליעזר גם הוא משתמש במילה "אישה", "ויאמר אליו העבד, אולי לא טובה האישה ללכת אחרי אל הארץ". כאשר אליעזר יורד לארם נהריים הוא מתפלל לה' …
אמר לי חבר יקר שהסיפורים שבתורה הם יותר מחצי התורה. אכן, גם פרשת חיי שרה, ובכלל ספר בראשית, מלאים סיפורים. מדוע חשוב לתורה להאריך כל כך בסיפורים? ראשית, כי זה ממש מענין! שנית, כי הסיפורים דווקא מלמדים אותנו משהו שלא יסולא בפז. לעומת המצוות שמלמדות מה לעשות, הסיפורים מלמדים אותנו איך לחיות, מהי צורת החיים המתאימה למי שדבק בה' (במיוחד יש אריכות בנושאים של בין אדם לחברו, כי בזה משמעותי מאוד הגישה שלך, היחס שלך, ההסתכלות על האחר, ולא רק לקיים בו מצוות חסד או צדקה).
אליעזר מספר בפרשה על הדרישה היחידה שהייתה לאברהם בשביל הכלה המיועדת לבנו. לא עושר, לא יופי ואפילו לא מידות טובות. הדבר היחיד שהיה חשוב לאברהם הוא המשפחה. מכאן, כמו מסיפורים אחרים רבים, אנו למדים על ערך המשפחה ביהדות.
כמידי שנה, שוב אנו חוזרים לסיפורים המוכרים של חומש בראשית. חוזרים אל הדמויות המוכרות לנו מסיפורי הגן, בית הספר, ישיבה.. נח, אברהם, אליעזר, רבקה, יוסף, ועוד.. כולם מרותקים לסיפורים, לתחושות, לרגשות.. אך עם יד על הלב, מה הפער בין הבנת הסיפור שלנו, להבנה של ילדינו המספרים את פרשת השבוע, סביב שולחן השבת? האם התקדמנו בהבנת סיפורי התנ"ך?
"אחד המפתחות לעבודת האלוקים הוא הדגש על המעשה שנעשה מבחירה, ולא על הייחוס, שאדם אינו יכול להשפיע עליו. "משפחה טובה" אינה מספיקה, "משפחה רעה" היא לא תירוץ. כל אחד מאתנו נמדד לפי מעשיו, ולא לפי ייחוסו או מעמדו המשפחתי."
(הרב חיים נבון)
דווקא בגלל שעצם הקנייה נעשתה ממניעים נקודתיים שנצרכו לשעה, הכתוב רוצה לשוות נופך נצחי עצמאי למעשה זה.
מביא לנו הרב שמחה כהן שליט"א מדברי חז"ל, כאשר התורה מספרת לנו על דמויות: על אברהם, על יצחק ועל יעקב ועל משה ועל אהרון, ולעומתם על פרעה, על קורח, על בלק ועל בלעם, אלה הם דמויות שהיו. אבל המטרה שאנחנו צריכים לבצע ולהפנים, כשאנחנו לומדים מהם בתורה, זה להבין שיש לנו נתונים, כוחות טבע, מידות ותכונות בדומה לאברהם, בדומה ליצחק, בדומה ליעקב, וגם לצערינו בדומה לפרעה, לבלעם ולקורח ולבלק…
האם גיל אדם ושנותיו זהו דבר קצוב ולא ניתן לשינוי האם ימי שנותינו כבר נחתמו בשעה שנולדנו לתוך עולם זה? ואם סכום חיינו הינו דבר דינמי או מקובע?
כפי שאמרו חז"ל, "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים". התורה מקדישה מקום נרחב לתיאור דו-השיח שבין אברהם לבין עבדו, ומדו-שיח זה אנו עשויים ללמוד מסקנות חשובות.
כיצד ייתכן לומר שצדיקים כאליעזר וכיונתן חטאו וניחשו?! להלן נראה חלק מהתירוצים שניתנו לשאלה זו.
לא מערת המכפלה וקברי אבות הם עיקר הפרשה, אלא תחילה השדה ואחר כך המערה. השדה והנחלה, האחיזה בארץ, הר הטרשים הקרח, שבו יכולים בני אברהם להאחז וגם לנטוע עץ.
שינוי השמות של אברהם ושרה מלמד כי בכל אות בלשון הקודש צפון כוח רוחני ייחודי. כיצד נבחר שם נכון לילדינו?
שתי דמויות של יראי ה' מוצגות במדרש: אברהם ואליעזר. הם יוצאים משתי נקודות שונות, החושך האופף אותם שונה והארת ה' על אליעזר גם היא אינה דומה להארת ה' על אברהם. נראה כי המדרש רואה בהם שני יראי ה' ארכיטיפים שהמצוקה המתוארת בנביא הולמת אותם.
כיצד ניתן ללמוד שקפצה לו הארץ מכך שבא 'היום' אל העין, הרי לא כתוב באיזה יום יצא? ומדוע רש"י 'מדביק' כאן את האמירה "יפה שיחתן של עבדי אבות" ולא בתחילת דיבורו של אליעזר (כבר בפס' לד)?
כידוע לנו העבד יוצא בשליחותו של אברהם למצוא אישה ליצחק. כמובן שהעבד אמור לחפש את האישה לאור המשלח. אילו תכונות הוא מחפש באישה אותה הוא מועיד לבניין בית אברהם, אשר ממנה עתיד להיבנות בית ישראל? איך הוא מבין את ציווייו של אברהם? מה עליו להביא חזרה לבית אברהם? מהן מעלותיה הנדרשות?
מדוע אברהם מצווה את אליעזר על נישואי יצחק ואינו מצווה את יצחק ישירות שלא יהין וישא אשה כנענית? ומדוע אינו שולח את בנו יצחק לקחת אשה מארץ מכורתו, ארם נהריים?!
בין שני הסיפורים, סיפור התורה והסיפור שמספר אליעזר, אנו מוצאים שינויי גירסאות. נתבונן מה מרמזים שני השינויים האלה.
מדוע באמת מאריכה התורה בסיפור קניית שדה המכפלה על ידי אברהם ובסיפור הצטרפותה של רבקה למשפחת אברהם? הלוא ניתן היה לסכם את פרשתנו בפסוק אחד או שניים לכל היותר?
כל זמן ששרה קיימת היה נר דלוק מערב שבת לערב שבת, וברכה מצויה בעיסה וענן קשור על האהל ומשמתה פסקו וכשבאת רבקה חזרו. מהמדרש משמע שכעת בחזרת דברים אלו לאהל נסגר המעגל בבית אברהם, וכעת מתברר שהשידוך הזה אכן הינו מוצלח. אך באנו כאן קצת לברר מה באמת יש בשלושה דברים אלו ומה הם מסמלים?
מה גרם לעפרון לחזור בו מנכונותו לתת את המערה במתנה?
"אהבה אינה רק פרי הסתכלות של האחד בשני, אלא פרי הסתכלות של השניים במציאות שלישית מופלאה מהם"
למה דווקא דרש 400 שקל כסף?
פרשה זו קרויה "חיי שרה", אף-על-פי שמסופר בה על מות שרה אימנו. בדומה לכך נקראת הפרשה האחרונה בספר "בראשית": "ויחי", אף כי היא מספרת בעיקר על מות יעקב. בכך יש רמז לדברי חכמינו ז"ל: "צדיקים במיתתם קרויים חיים". ויהיו חיי …
אברהם שולח את עבדו אליעזר "זקן ביתו המשל בכל אשר לו" לארצו ולמולדתו חרן לקחת אשה לבנו יצחק. מדוע אברהם מצווה את עבדו שלא לקחת אשה מבנות כנען? ומדוע לא הרחיק אברהם את יצחק בנו מבנות בתואל ונחור?
על המונח "גר תושב", המכיל שתי מלים שכל אחת מהן נראית כסותרת את רעותה?.
מפרש"י על הפסוק – מה טעם נקרא קרית ארבע, על שם ארבעה ענקים שהיו שם: אחימן, ששי, תלמי ואביהן, פירוש שני של רש"י על שם ארבעה זוגות שנקברו שם… ה"כלי יקר" מפרש בדרך שונה, קודם, לקרית ארבע היו ארבעה שמות, …
"ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה" (כג, ב) קרא עוד
כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים, הוא מציב לעצמו סימן, מי הנערה הראויה להיות לאישה לבן אדונו: "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק" (כד,יד). גם כאשר מספר העבד …
אברהם אבינו משלם לעפרון ארבע מאות שקל, לא בשקלים פשוטים ורגילים, אלא בשקלים גדולים וקנטרים, וכמו שמבאר רש"י: "עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין". ומנין הגיעו לאברהם אבינו אותם שקלים? אלא אומרים חז"ל, בשעה …
פשרת חיי שרה עוסקת במאורעות שאירעו לאחר פטירת שרה אמנו,לפיכך מתעוררת תמיהה רבה על שמה של הפרשה – "חיי שרה", בדיוק ההפך מהמסופר בה. יש להסתכל ולראות כיצד קיים קשר בין המסופר בפרשה לבין מהותם האמיתית של "חיי שרה". חיים …
למה הגיעו אברהם ועםרון לסכום של 400 שקל כסף למה לא סכום אחר? עפרון אומר לאברהם "400 שקל כסף ביני ובינך…" האות האמצעית של עפרון היא ר =200 ושל אברהם גם ר = 200. יחד 400 שקל כסף – ביני ובינך מה …
חז"ל אמרו שגדולה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים. הם התכוונו אכן לסיבה ששיחתו של אליעזר חוזרת שוב באריכות שכזו בתורה, אבל ניתן גם לומר שמדובר כאן בתפילתו של אליעזר – "אין שיחה אלא תפילה". אליעזר מגיע לכל העניין חצוי …
רש"י מסביר שאליעזר רץ לקראת רבקה כאשר הגיע לשאוב מים "לפי שראה שעלו המים לקראתה". מסביר הרמב"ן שרש"י לומד זאת ממה שכתוב "ותמלא כדה ותעל" ולא כתוב "ותשאב" כמו שכתוב בהמשך "ותשאב לכל גמליו". נשאלת השאלה למה באמת כאשר מילאה רבקה …