מה היו מחשבותיו של אברהם בלכתו לעקידה?

נשים רבות בתנ”ך היו עקרות וזכו בתפילתן לפרי בטן. אנו נתמקד בשתי נשים, אשר בשורת הבן בושרה להן על ידי מלאך: אשת מנוח ושרה אשת אברהם. הדמיון בין שתי הפרשיות מפליא: בשניהם, מתגלה מלאך להורים המאושרים ומבשר להם על הולדת בן. עם זאת, קיימים כמה הבדלים בין שתי הפרשיות.

א. אחר הדברים האלה פרשת העקדה פותחת במילים “ויהי אחר הדברים האלה”. מכאן ניתן להסיק, שיש לפרשה זו קשר מסוים עם דברים שנאמרו בפרק הקודם.[1] ברם, בפרק הקודם מתוארים שני סיפורים שהתרחשו שניהם “בעת ההוא”: גירוש ישמעאל והברית בין אברהם…

מניין לומדי תורה בבקתה רעועה בקצה העיר – היה יכול לשנות את התמונה

עוד קודם לפסח הראשון שחגגו ישראל ערב היציאה ממצרים, כבר מוזכר חג הפסח בפירוש רש”י. בפרשת וירא, על הפסוק המתאר כיצד לוט הכניס את המלאכים לביתו ועשה להם מצות, מעיר רש”י: “פסח היה”. מעודי תמהתי, וכי מפני שאפה לוט מצות – פסח היה? ומה בכלל מקום לחג הפסח לפני יציאת מצרים? מן הסתם, לוט אפה מצות כי הוא מיהר, ולא היה סיפק בידו להכין לאורחיו לחם; אך מה בין זה ובין פסח?

האם אברהם רק ביקר את אנשי סדום ואת הרשעים שיצאו ממנה, או גם ניסה ליצור חברה צודקת יותר? התורה מנגידה את הכנסת האורחים של אברהם עם חוסר הכנסת האורחים של אנשי סדום, ובכך מדגישה את דרכו של אברהם.

לפני שה’ משתף את אברהם בכוונתו להפוך את סדום ועמורה, הוא אומר:”ארדה נא ואראה, הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ואם לא אדעה”.
ה’ לא חותך את משפטם של אנשי סדום אלא פותח להם פתח מילוט. אך לשון הפסוק עמומה. מה מחפש ה’? מיהי הצועקת ומהי הצעקה? אם מדובר על הערים – היה צריך לכתוב “הכצעקתן”, ואם מדובר על צעקת הנאנקים – היה צריך לכתוב “הכצעקתם”. מדוע אפוא נקטה התורה לשון נקבה?

מיום שחרב בית המקדש, ניטלה השמחה מעושי מצוות ולומדי תורה, וניתנה לעושי מעשי נערות, לקטנים ולשוטים. אבל כאשר מצליחים להחזיר את השמחה לתפקוד הנכון שלה – המנוע המרכזי בעבודת ה’ מאהבה – יש כוח בשמחה הזו לסחוף איתה את כל השמחות השבויות בתוך השטויות, ולהצדיק את קיומן של שטויות בעולם.

כידוע, אברהם אבינו נושא שני דגלים מרכזיים: דגל ייחוד ה’ בעולם ודגל הצדקה והמשפט. א”כ, מדוע בכלל יש לצפות מסדום לשמור על ערכים אלו כאשר אברהם הוא זה ש’גילה’ אותם? האם באותה מידה ידון הקב”ה לכיליון את כל העמים שעבדו עבודה זרה בסביבתו של אברהם?

הרמב”ם כותב שהניסיונות אינם באים רק לבחון את האדם אליו הם מופנים, אלא גם ללמד את האחרים עקרונות מרכזיים בעבודת ה’. לגבי העקדה, מונה הרמב”ם שני מסרים העולים ממנה.

לוט, למתבונן מן הצד, היה נראה צדיק גדול… אבל הכל היה “חיקוי מושלם” של אברהם…

התורה מספרת שאברהם חינך את בני ביתו לשמור את דרך ה’, אולם אינה מבארת למה כוונתה: מהי בדיוק אותה “דרך ה'” שאותה ציווה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו?

וכי זקוק ה’ לנסות את אברהם כדי לדעת שאברהם “ירא אלוקים”? ואף אם כן, והלא כבר ניסה אותו תשע פעמים קודמות? מה פשר התוספת “עתה ידעתי” דוקא בניסיון העקידה?

מדוע, לפי חז”ל, מכין אברהם לשלושת אורחיו שלוש לשונות בחרדל. מה חז”ל באים ללמדנו בזה?

מדוע ראה ה’ לגלות לאברהם את מצבה המושחת של סדום והעונש שהוא מבקש להביא עליה? מדוע על ה’ להצטדק: “המכסה אני מאברהם…”?

אפילו במידת החסד, אם הדברים לא באים מתוך ראיה תורנית הם יכולים להתפשט מעל ומעבר לכל פרופורציה, עד כדי כך שזה יכול להיהפך למעשה שלילי.

"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו"    (יח, ח) "ויאמרו אליו איה…"   (יח, ט) נשאלת השאלה, למה התורה לא כתבה באותו פסוק "ויאכלו, ויאמרו אליו איה…" אלא כתבה התורה את זאת בשני…

אומר המדרש שביקור המלאכים אצל אברהם התרחש בפסח, וזאת למדים מדברי אברהם לשרה: “מהרי שלוש סאים קמח סלת לושי ועשי עוגות” – “אמרת פרס הפסח הוה” (בראשית רבה מ”ח י”ב). וקשה שהרי למדנו ש”אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה,…

“ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה”. המפרשים מתעכבים על מה שכתבה התורה בלשון הווה- “הבאים” הרי לכאורה היה לה לכתוב בלשון עבר “שבאו”, כמו שנאמר בהמשך הפסוק “את יעקב איש וביתו באו” שהרי פרשה זו נאמרה אחרי פטירתם של כל…

“ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו”. כנגד ליצני הדור שאמרו מ”אבימלך נתעברה שרה”, (ראה רש”י לתחילת פרשת “תולדות”, בראשית כ”ה כ”ט), מעידה התורה (בראשית כ”א ד’): “וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלקים”. מילוי האותיות…

על אברהם מסופר שהגיש לאורחיו לחם ובשר,ואילו על לוט כתוב “ומצות אפה” [יט ג]. רשי מפרש שלוט אפה מצות כי פסח היה. בעל התוספות מסביר את ההבדל בין אברהם ללוט, בגללו הכין אברהם לחם ובשר ולוט אפה מצות. ישנו טבע…

אחת המטרות בעקידת יצחק היתה להראות לעולם את רמת אהבתו ודבקותו של אברהם אבינו הקב”ה, ואת האופן שבו הוא מכוון ועושה את כל מה שהקב”ה מצווה עליו. אומר על זה ה”כתב סופר” שלכאורה אין בזה הוכחה גדולה לכך. יתכן שאפשר…

פרשת “וירא” נפתחת כאשר ה’ נראה אל אברהם – “וירא אליו ה’ באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום”. מיד אחר כך, מסופר על המלאכים שהגיעו אל אברהם. לא ברור מה משמעות ה”היראות” הזו של ה’ לאברהם. מה הוא…

 לאחר שהולכים המלאכים להשחית את סדום פונה אברהם להקב”ה, כמו שמספרת התורה (בראשית י”ח כ”ג): “ויגש אברהם”. על המילה “ויגש” אומר רש”י במקום: “ויגש אברהם – מצינו הגשה למלחמה (שמואל ב’ י’ י”ג): “ויגש יואב”, הגשה לפיוס (בראשית מ”ד י”ח):…