דמותו של אברהם אבינו נתפסת בתודעתנו יותר מכל, כמפרסמת את מציאותו של הקב"ה בעולם. ואמנם, מספר פעמים בפרשה מציינת התורה שבכל מקום שהלך אברהם הוא בנה מזבח, ולאחר מכן "ויקרא בשם ה'" (י"ב,ח'; י"ג, ד'). למרות זאת, במבט ראשון לא ברור בדיוק אופיו של אותו פרסום? מה מספר אברהם לאנשי דורו כאשר הוא 'מגלה' להם שיש אדון לבירה?
לוט: האידיאליסט המובס
במדרש מובאות שתי דעות: האם לוט נצל בזכות אברהם, או בזכות עצמו, משום שזוכרים לו חסד נעורים. בין כך ובין כך, ברור שמשהו השתבש בצורה נוראה: כיצד הגיע לוט למצב שבו הוא נזקק להצלה מהפיכת סדום? מה קרה לו?
אברהם וסדום
מה ראה הקדוש ברוך הוא לבחור דווקא באברהם אבינו להיות 'נושא דגלו' בעולם?
ענישה קולקטיבית
בכוונתנו כאן לברר שאלה יסודית הקשורה לעצם המשא ומתן המתנהל בין אברהם לבין הקב"ה. המתבונן בטיעונים של שני הצדדים לאורך השלבים השונים של הדיון, מגלה כי לאורך הדרך ישנה הנחת יסוד מוסכמת, שעליה כלל לא מתנהל דיון; הנחת יסוד זו היא התפיסה שעל העיר כולה להישפט כיחידה כוללת אחת, כך שעל כף המאזניים ישנן רק שתי אפשרויות: או שהעיר כולה תידון לכליה ושמד, או שסך מסויים של צדיקים שימצאו בקרבה יכריעו את דינה לפדות והצלה. האפשרות – המתבקשת לכאורה – שלפיה הרשעים יבואו על עונשם ואילו הצדיקים ינצלו מכליה, כלל אינה עולה על הפרק.
עקידת יצחק ובחירת ירושלים
פגישת אברהם עם מלכי צדק תובן על רקע פגישתו עם מלך סדום, שהרי שתי הפגישות האלה מתוארות בתורה זו לפנים מזו. כבר יצא מלך סדום לקראת אברהם אל עמק שווה הוא עמק המלך, אלא שעדיין לא אמר את דבריו, ובאותה שעה הגיע גם מלכי צדק. וכך עומדים שני המלכים האלה מול אברהם החוזר ממערכות המלחמה: זה בא לברכו בשם א-ל עליון קונה שמים וארץ; וזה בא להציע לו עסקה החלפת נפש ברכוש. היה זה אפוא מעמד מובהק של "בחירה": הוטל על אברהם לבחור בין שני ניגודים: בין ברע לבין מלכי צדק, בין סדום לבין ירושלים.
האם עקידת יצחק היתה עונש או ניסיון?
בניגוד לכל הפירושים המקובלים, הרואים בסיפור העקדה ניסיון, הרשב"ם הסביר שהעקדה היא עונש על חטא, ואף הגדיר את החטא את ההגיון של העונש. יתכן שהרשב"ם פירש כך מתוך התנגדות לאידאליזציה של העקדה, שנעשתה נפוצה בדורות בהם התרחשו הרדיפות נגד היהודים ונגד היהדות. בזמנים אלו, נטו הפייטנים לפרש את העקדה כאילו התבצעה בפועל חלילה, בניגוד חריף לדברי הגמרא בתענית על הפסוק בירמיהו (י"ט, ה): "…אשר לא צִויתי, ולא דברתי, ולא עלתה על לבי… זה יצחק בן אברהם" (תענית ד, א)
וירש זרעך את שער אויביו
"כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך כוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים, וירש זרעך את שער אויביו" (בראשית כב. יז) לאחר העקידה, מברך מלאך ה' את אברהם ברכה זו. למה דווקא לרשת את שער האויבים, ולמה דווקא נמשלו …
אברהם, אברהם!
בכל שליחות המוטלת על האדם, טמונה הסכנה של איבוד עצמיותו של השליח. אולם, לא כן רצון הקדוש ברוך הוא בציווי לאברהם.
מי ראוי לבחירה?
הלוא גם אברהם ידע היטב, שאיננו אלא "עפר ואפר" (בראשית י"ח, כ"ז)! מדוע ה' התעלם מאיוב, אך התייחס לטענות אברהם כאל טענות צודקות, וענה לו עניינית: "אם אמצא בסדֹם חמִשים צדיקִם בתוך העיר ונשאתי לכל מקום בעבורם" (שם, כו")?
ההבדל בין "נער" לבין "הנערים"
יצחק היה בן 37 שנה בעת עקדתו…איזה נער? הוא כבר בוגר, איש, וממש לא נער. למה קורא המלאך ליצחק נער? למה לא אמר לאברהם "אל תשלח ידך אל בנך"?
אל נא יחר לאדוני – סוד ה-30 ליחידים
מהיכן מצא אברהם את המספרים הללו? למה לא 100 למה לא 86? למה לא כל מספר אחר? למה התחיל בחמישים?
"אם ירצה ה' "
באים שלושה אנשים, ערבים, הולכי דרכים, ואומרים לך שאשתך הזקנה תלד, לא תצחק?
איפה בכל הסיפור המוזר הזה, מובהר לשרה ואברהם שמדובר במלאכים ולא באנשים?
שמים וארץ שחוברו להם יחדיו
אחת הנקודות המרכזיות העומדות ביסוד הכפירה והאלילות היא ההנחה שברואי ארץ אינם יכולים להשתלב בחיים העליונים, השמימיים. אם ייתכן מגע כלשהוא בין שני העולמות, הרי זה רק בין הארץ לבין גילוייה הנמוכים ביותר של הכוחות העליונים. זו משמעותה של ההשתחוות לאבק הרגליים.
אברהם מארח בביתו אנשים החשודים בעיניו כערביים המשתחווים לאבק רגליהם, המאמינים שלא ייתכן שילוב בין עליונים ותחתונים, ואברהם מוכיח להם שאין הדבר כך. אדם מסוגל לחיות חיים מעשיים – לשבת פתח האוהל, להכין שולחן ולערכו – ובד בבד לראות מראות נבואה.
דרך ה' ודרך הצדקה והמשפט
שתי כפות המאזניים של עבודת האדם הן דרך ארץ, מידות, מעשים טובים ויחסו של האדם לחבירו – מצד אחד; אמונה, תורה, יראת שמים ויחסו של האדם לבוראו – מצד שני. מהו היחס בין שני אלו? איזה מהם עדיף מחבירו? התיתכן סתירה ביניהם? ואם כן, כיצד ניתן לגשר על פניה ?
ענין של מבט..
כולם רואים את הראיה השטחית, הבסיסית. כל אחד מאיתנו אילו היה נוכח שם, היה רואה כאברהם שלושה מלאכים הנדמים כערביים. אך הראיה הראשונה במעלה, היא דוקא המבט השני, הראיה שטמונה בה הבנה, הסתכלות עמוקה יותר על המציאות, במאמץ לנסות להבין מה מסתתר מאחרי התמונה.
מאחורי הקלעים של ההצלה בסדום
מעיון ראשוני נראה כי טענתו של אברהם לוקה בכשל לוגי מובהק. הוא אמנם מתקומם ביחס לכך שהכוונה היא להמית את הצדיקים בעוון הרשעים, אך מכאן הוא מגיע למסקנה הפוכה בתכלית. הוא מבקש ש-ה' ישא לעוון כל יושבי המקום למען הצדיקים אשר בקרבו.
ה' היה יכול להשיב לו כי הוא מוכן לחוס על הצדיקים בעוד הרשעים ישאו בעונשם, אך להפתעתנו הוא מקבל את העיקרון העומד בבסיס דברי אברהם. ה' מאשר שלו ימצא מספר הצדיקים אותו נקב אברהם, הרי שיחוס לכל המקום בעבורם.
השופט כל הארץ יכשל בתעלול דמגוגי כה פשוט?
ניסיון העקידה
מה היו מחשבותיו של אברהם בלכתו לעקידה?
בשורת שמשון ובשורת יצחק
נשים רבות בתנ"ך היו עקרות וזכו בתפילתן לפרי בטן. אנו נתמקד בשתי נשים, אשר בשורת הבן בושרה להן על ידי מלאך: אשת מנוח ושרה אשת אברהם. הדמיון בין שתי הפרשיות מפליא: בשניהם, מתגלה מלאך להורים המאושרים ומבשר להם על הולדת בן. עם זאת, קיימים כמה הבדלים בין שתי הפרשיות.
עקידת יצחק: הניסיון הכפול
א. אחר הדברים האלה פרשת העקדה פותחת במילים "ויהי אחר הדברים האלה". מכאן ניתן להסיק, שיש לפרשה זו קשר מסוים עם דברים שנאמרו בפרק הקודם.[1] ברם, בפרק הקודם מתוארים שני סיפורים שהתרחשו שניהם "בעת ההוא": גירוש ישמעאל והברית בין אברהם …
כיפת ברזל רוחנית
מניין לומדי תורה בבקתה רעועה בקצה העיר – היה יכול לשנות את התמונה
פסח מצרים ופסח סדום
עוד קודם לפסח הראשון שחגגו ישראל ערב היציאה ממצרים, כבר מוזכר חג הפסח בפירוש רש"י. בפרשת וירא, על הפסוק המתאר כיצד לוט הכניס את המלאכים לביתו ועשה להם מצות, מעיר רש"י: "פסח היה". מעודי תמהתי, וכי מפני שאפה לוט מצות – פסח היה? ומה בכלל מקום לחג הפסח לפני יציאת מצרים? מן הסתם, לוט אפה מצות כי הוא מיהר, ולא היה סיפק בידו להכין לאורחיו לחם; אך מה בין זה ובין פסח?
מביקורת לבנייה
האם אברהם רק ביקר את אנשי סדום ואת הרשעים שיצאו ממנה, או גם ניסה ליצור חברה צודקת יותר? התורה מנגידה את הכנסת האורחים של אברהם עם חוסר הכנסת האורחים של אנשי סדום, ובכך מדגישה את דרכו של אברהם.
סדום – תרבות של אטימות לב
לפני שה' משתף את אברהם בכוונתו להפוך את סדום ועמורה, הוא אומר:"ארדה נא ואראה, הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה, ואם לא אדעה".
ה' לא חותך את משפטם של אנשי סדום אלא פותח להם פתח מילוט. אך לשון הפסוק עמומה. מה מחפש ה'? מיהי הצועקת ומהי הצעקה? אם מדובר על הערים – היה צריך לכתוב "הכצעקתן", ואם מדובר על צעקת הנאנקים – היה צריך לכתוב "הכצעקתם". מדוע אפוא נקטה התורה לשון נקבה?
השמחה שהלכה לאיבוד – ה"בעל שם טוב" על הפרשה
מיום שחרב בית המקדש, ניטלה השמחה מעושי מצוות ולומדי תורה, וניתנה לעושי מעשי נערות, לקטנים ולשוטים. אבל כאשר מצליחים להחזיר את השמחה לתפקוד הנכון שלה – המנוע המרכזי בעבודת ה' מאהבה – יש כוח בשמחה הזו לסחוף איתה את כל השמחות השבויות בתוך השטויות, ולהצדיק את קיומן של שטויות בעולם.
"לעשות צדקה ומשפט"
כידוע, אברהם אבינו נושא שני דגלים מרכזיים: דגל ייחוד ה' בעולם ודגל הצדקה והמשפט. א"כ, מדוע בכלל יש לצפות מסדום לשמור על ערכים אלו כאשר אברהם הוא זה ש'גילה' אותם? האם באותה מידה ידון הקב"ה לכיליון את כל העמים שעבדו עבודה זרה בסביבתו של אברהם?
אמונתו של אברהם
הרמב"ם כותב שהניסיונות אינם באים רק לבחון את האדם אליו הם מופנים, אלא גם ללמד את האחרים עקרונות מרכזיים בעבודת ה'. לגבי העקדה, מונה הרמב"ם שני מסרים העולים ממנה.
על חיקוי ומקור
לוט, למתבונן מן הצד, היה נראה צדיק גדול… אבל הכל היה "חיקוי מושלם" של אברהם…
דרך ה'
התורה מספרת שאברהם חינך את בני ביתו לשמור את דרך ה', אולם אינה מבארת למה כוונתה: מהי בדיוק אותה "דרך ה'" שאותה ציווה אברהם את בניו ואת ביתו אחריו?
"כי עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" – לירא מאהבה
וכי זקוק ה' לנסות את אברהם כדי לדעת שאברהם "ירא אלוקים"? ואף אם כן, והלא כבר ניסה אותו תשע פעמים קודמות? מה פשר התוספת "עתה ידעתי" דוקא בניסיון העקידה?
"ג' לשונות בחרדל"
מדוע, לפי חז"ל, מכין אברהם לשלושת אורחיו שלוש לשונות בחרדל. מה חז"ל באים ללמדנו בזה?
"לעשות צדקה ומשפט" – בזכות עשיית הצדקה
מדוע ראה ה' לגלות לאברהם את מצבה המושחת של סדום והעונש שהוא מבקש להביא עליה? מדוע על ה' להצטדק: "המכסה אני מאברהם…"?
"תתן אמת ליעקב חסד לאברהם"
אפילו במידת החסד, אם הדברים לא באים מתוך ראיה תורנית הם יכולים להתפשט מעל ומעבר לכל פרופורציה, עד כדי כך שזה יכול להיהפך למעשה שלילי.
רמז לזהירות בסעודה מסעודת אברהם
"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו" (יח, ח) "ויאמרו אליו איה…" (יח, ט) נשאלת השאלה, למה התורה לא כתבה באותו פסוק "ויאכלו, ויאמרו אליו איה…" אלא כתבה התורה את זאת בשני …
יחסו של אברהם
אברהם, עמוד החסד והאהבה, מכניס אורחים בתחילת פרשת וירא. אברהם מבקש מאורחיו בקשה לא שגרתית "ורחצו רגליכם". רש"י מסיק מכך, שאברהם חשב שאורחיו הינם ערביים המשתחווים לאבק רגליהם, ועל כן ביקש מהם לבער את העבודה זרה שלהם בטרם יכנסו לביתו. …
מהרי שלוש סאים
אומר המדרש שביקור המלאכים אצל אברהם התרחש בפסח, וזאת למדים מדברי אברהם לשרה: "מהרי שלוש סאים קמח סלת לושי ועשי עוגות" – "אמרת פרס הפסח הוה" (בראשית רבה מ"ח י"ב). וקשה שהרי למדנו ש"אין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה, …
נשיאה בעול
"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה". המפרשים מתעכבים על מה שכתבה התורה בלשון הווה- "הבאים" הרי לכאורה היה לה לכתוב בלשון עבר "שבאו", כמו שנאמר בהמשך הפסוק "את יעקב איש וביתו באו" שהרי פרשה זו נאמרה אחרי פטירתם של כל …
יצחק – בנו של אברהם
"ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו". כנגד ליצני הדור שאמרו מ"אבימלך נתעברה שרה", (ראה רש"י לתחילת פרשת "תולדות", בראשית כ"ה כ"ט), מעידה התורה (בראשית כ"א ד'): "וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלקים". מילוי האותיות …
איך ביצע מיכאל שתי שליחויות?
בפרשתינו יש אזכור רב של מלאכים:אורחי אברהם,סדום,שילוח הגר ואף עקידת יצחק. במסכת בבא- מציעא, פרק ז´, עמ´ פ"ו, דף ב´- מסופר לנו מי היו שלושת המלאכים שבאו לאברהם ומה היה תפקידם: א) מיכאל- לבשר לשרה ב) רפאל- לרפא את אברהם ג) …
כיצד יתכן שאברהם טפל לשרה בנביאות?
כתוב בפ´ "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה" ואומר רש"י בשם המדרש "בקול רוח הקודש שבה , למדנו שאברהם טפל לשרה בנביאות" והדברים נראים תמוהים, וכי אם שרה עיקר ואברהם טפל, למה מזכיר הכתוב את אברהם וגילויי שכינה אליו …
ההבדל בצורת האירוח בין אברהם ללוט
על אברהם מסופר שהגיש לאורחיו לחם ובשר,ואילו על לוט כתוב "ומצות אפה" [יט ג]. רשי מפרש שלוט אפה מצות כי פסח היה. בעל התוספות מסביר את ההבדל בין אברהם ללוט, בגללו הכין אברהם לחם ובשר ולוט אפה מצות. ישנו טבע …
מידת החסד באברהם
אחת המטרות בעקידת יצחק היתה להראות לעולם את רמת אהבתו ודבקותו של אברהם אבינו הקב"ה, ואת האופן שבו הוא מכוון ועושה את כל מה שהקב"ה מצווה עליו. אומר על זה ה"כתב סופר" שלכאורה אין בזה הוכחה גדולה לכך. יתכן שאפשר …
מהות ביקורו של הקב"ה את אברהם
פרשת "וירא" נפתחת כאשר ה' נראה אל אברהם – "וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום". מיד אחר כך, מסופר על המלאכים שהגיעו אל אברהם. לא ברור מה משמעות ה"היראות" הזו של ה' לאברהם. מה הוא …
אברהם ניגש למלחמה – כמו יואב, יהודה ואליהו
לאחר שהולכים המלאכים להשחית את סדום פונה אברהם להקב"ה, כמו שמספרת התורה (בראשית י"ח כ"ג): "ויגש אברהם". על המילה "ויגש" אומר רש"י במקום: "ויגש אברהם – מצינו הגשה למלחמה (שמואל ב' י' י"ג): "ויגש יואב", הגשה לפיוס (בראשית מ"ד י"ח): …