“ויעשו כן החרטומים בלטהם להוציא את הכנים ולא יכלו, ותהי הכנם באדם ובבהמה.” (שמות ח’. יד)

במה חטאו הבהמות אשר נענשו גם הם במכת הכנים? מדוע לא הסתפק הקב”ה בהכאת המצרים בלבד, וכלל גם את בהמתם?

אם תאמר שהיו עובדים את הבהמות במצרים, ולכן כמו שמפורש במכת בכורות: “ומת כל בכור בארץ מצרים, מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחיים, וכל בכור בהמה” ( שמות יא. ה)
מסביר רש”י, ” וכל בכור בהמה- לפי שהיו עובדים לה, וכשהקב”ה נפרע מן האומות, נפרע מאלוקיהם”. אבל זאת לא ניתן להסביר במכת כינים אשר בה לקו כל הבהמות ולא רק הבכורות…

לכן יש לפרש כי הסיבה שלקו גם בהמות מצרים בכנים הינה כי ישנם שbי מיני כינים. מובא בדברי אור החיים, המביא דברי רבנו תם, שהוכיח מהש”ס “שכינה היא הלבנה, ועוד סוג הקופצת- שייחדו לה שם פרעוש”.
יוצא, שאם הייתה מכת כנים בסוג אחד בלבד של כנים, היה קופץ פרעה ואומר: “אמרת שיהיו כנים, ואלו אינם כנים אלא פרעושים!” לכן, על מנת לסגור את כל האפשרויות, ולהכניע את גאוותו של פרעה, נאלץ הקב”ה לתת את הכנים גם בבהמות. על מנת שלא יהיה פתחון פה לאותו רשע לאמר שלא נתקיימה מכת כנים כמאמר ה’ ביד משה.

(טל יקותיאלי. לע”נ מו”ר אבי גד בן אסתר הכ”מ)