ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים (י, יב)

ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים” (י, יב)

חכמינו אמרו: “לשאר עמו – למי שמשים עצמו כשיריים” כלומר, אין הקב”ה מתקרב אלא לאלה שרואים עצמם כמיותרים. והנה, אלעזר ואיתמר היו גם הם שפלי רוח וראו עצמם כ”נותרים”, ולפיכך אמנם נשארו בחיים.

מקור: “מעינה של תורה” בשם בעל ה”אבני נזר”