אתר שיתופי לדברי תורה לפרשת השבוע, חגים ואירועים
פרשת ניצבים – אף שהיא מהקצרות שבפרשיות התורה – כוללת מסרים נשגבים רבים עד כי אילו נטלנו רשות לעצמנו לדרג את פרשיות התורה לפי חשיבותן יתכן והייתה עומדת בראש הדרוג משום "הדברים הגדולים, הנעלים והעמוקים ביותר המצויים בה" [י.לייבוביץ]. ולפיכך …
ברית הקללות והברכות נועדה להטביע בתודעתנו את ההבנה כי יהא אשר יהיה, לעולם לא נוכל לשכוח את יחסינו המיוחדים עם הקב"ה ולהתעלם מהם
האם האמרת ה' את עם ישראל מותנית בהאמרת ה' ע"י ישראל?
המדרש (ו',ב) מסביר שהקב"ה לא גילה לנו מהו שכרה של כל מצוה ומצוה, אולם שכרן של שתי מצוות כן נכתב בתורה: החמורה שבחמורות- כיבוד אב ואם, והקלה שבקלות- שילוח הקן. כמה מילים על שילוח הקן, ועל אלול.
כמה מילים על מצוות השבת אבידה, וגם סיפור
רעיונות על פרשת השבוע ועל חודש אלול בו אנו נמצאים
חכמי התלמוד סברו שדין בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות ואם כך לשם מה הובאה בתורה? משום 'דרוש וקבל שכר'. ועדיין יש לתהות: וכי לא די בכל שאר הדינים בתורה על מנת לתת לאדם שכר בגין לימוד התורה?
על הדרישה לבחור בין ברכה וטוב לקללה ורע
איזה ניסיון היה במן? ובאיזה רעבון הפסוק מדבר?
מה בא ציווי זה להוסיף? וכי קיום כל המצוות אינו קיום "הישר והטוב"?
שאלה נשאלת מקריאת פסוק זה והיא על איזה דבר מדבר הקב"ה?
משה ביאר את התורה לישראל בשבעים לשון. הוא רצה לומר לעם ישראל, שלתורה יש מה להגיד לכל תרבות ותרבות…
על תוכחתו של משה לישראל ומה ניתן ללמוד ממנה
בדברים רבה , מובא וז"ל "אם אלוקים למה איש ואם איש למה אלוקים וכו'… דבר אחר בשעה שעלה לרקיע ? איש…ובשעה שירד מן הרקיע ? אלוקים…", ועדיין צ"ב מה הקשר מדרגה זו של משה שהיה איש וגם אלקים לענין הברכות? …
"וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלקים את בני ישראל לפני מותו" (לג, א) קרא עוד
בגמרא אמרו חז"ל וז"ל: "מנין לברכת התורה לפניה מן התורה שנאמר כי שם ד' אקרא הבו גדל לאלהינו", ובהמשך הגמרא למדו מזה ששלשה שאכלו כאחד חייבין לזמן, הרי שלמדו ממקרא זה חיוב ברכה הן על התורה והן על המזון, וזה …
הגמרא אומרת "ת"ר כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר "הנה ימים באים נאם ד' אלהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ד'" וכתיב "ונעו מים עד ים ומצפון …
בתפילה אנו אומרים "השיבנו אבינו לתורתך… והחזירנו בתשובה שלמה", רק בסוף אנו מבקשים שהתשובה תהיה שלמה, אבל בתחילה אנו מבקשים שישיבנו לתורה, כי יש מצב שהאדם לא נמצא בכלל עם התורה, הוא בצד אחד והתורה בצד אחר, ולכן אנו מתפללים …
הרמב"ן על התורה כותב: כי התוכחה שבפרשת בחוקתי היא כנגד בית ראשון, והתוכחה שבפרשת כי תבוא היא כנגד בית שני, וצריך ביאור, שהרי חז"ל אומרים בית שני חרב בגלל שנאת חינם ואילו כאן בפרשתנו התורה כותבת שהחורבן בא "תחת אשר …
"תחת אשר לא עבדת את ד' אלקיך בשמחה ובטוב לבב" (כח, מז) קרא עוד
הנה אצל ממזר כתוב שלא יבוא לו עד עשרה דורות, שמשמעותם לעולם, ואילו בעמוני ומואבי כתוב לא יבוא "גם דור עשירי", והוסיף "עד עולם", ולמה לא כתב כן בממזר? או בעמוני ומואבי למה לא כתב עד עשרה דורות בלבד כמו …
מתרגם אונקלוס: "שלים תהא בדחלתא דד' אלהך", היינו שלם תהיה ביראת ד', ומכלל זה שלא יירא מכל דבר אחר שכן אם הוא ירא מגורם נוסף, כבר אין יראתו את ד' שלימה. רש"י פירש: "התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור …
פסוק זה נאמר לגבי עיר הנידחת, אולם מצינו כעין פסוק זה בענין איש או אשה אשר פנו לעבודת אלילים, ושם נאמר "נעשתה התועבה הזאת בישראל", ואילו כאן נאמר, נעשתה התועבה הזאת "בקרבך", ולא כתוב "בישראל", ויש להבין מדוע שינתה התורה …
"ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך" (יג, טו) קרא עוד
כתב רש"י ז"ל "ושמתם את דברי – אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצוות, הניחו תפילין, עשו מזוזות, כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר "הציבי לך ציונים", דברי רש"י אלו לכאורה תמוהים מאד, שהרי תפילין ומזוזות אינם מצוות …
התורה מכנה בדרך כלל את מצרים "בית עבדים" כמו בפסוק "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא ד' אתכם מזה ולא יאכל חמץ", אבל כאן מכנה משה את מצרים "כור …
בשכר מה זכה יהושע בן נון להנהיג את ישראל? אומר הגרי"ש אלישיב שליט"א, שיהושע זכה לקבל את הנשיאות מפני דאגתו לרבים, שהרי חז"ל אומרים: "כאשר משה רבינו ביקש שירשו בניו כבודו אמר לו ד' "בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה, …
על הפסוק "כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן". מעתיק רש"י את התיבות "כי תבוא בכרם רעך", ומפרש: "בפועל הכתוב מדבר". וכן בפסוק שלאחרי זה "כי תבוא בקמת רעך וקטפת מלילות בידך וחרמש לא תניף …
משה מבקש להיכנס אל הארץ (דברים ג' כ"ג): "ואתחנן אל ה'". על משה נגזר שלא להיכנס לארץ. ממש כמו שעל שאר בני ישראל נגזרה גזרה זו, והם לא זוכים להיכנס לארץ בגלל חטא המרגלים. אולם מי שלא חטא בחטא זה …
על הנאמר (דברים ד' כ"ה-כ"ו): "כי תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ, והשחתם, ועשיתם פסל תמונת כל, ועשיתם הרע בעיני ה' אל-היך להכעיסו. העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ, כי אבד תאבדון מהר, מעל הארץ", אומר רש"י על פי …
מפורסם הפתגם ?עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל ועתידו לוטה בערפל?. בפרשת האזינו התורה מעלה תמיהה על התנהגותו המוסרית הירודה של עם ישראל ועל התרחקותו מהקב?ה ?הלה? תגמלו זאת עם נבל ולא חכםהלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך?. …
ישנה מצוה המוטלת על כל אחד ואחד לכתוב לעצמו ספר תורה. וכך נאמר בפרשת וילך: "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם" [דברים ל"א, י"ט]. להלכה נפסק, שבקניית ספרי קודש יוצאים ידי חובת מצות כתיבת …
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע". שאלות: א. מהו הטוב ומהו הרע? ב. מהו החיים ומהו המוות? ג.מדוע נכתב "את החיים ואת הטוב" – היה לו לומר "את החיים והטוב"!? וכן להפך "את המוות …
בפרשת כי תבוא, מביא הבכורים לבית המקדש מספר "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי ה'…" ומיד לאחר מכן נאמר "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלה-יך ולביתך…" )דברים כו,ייא). הראשוניות מעוררת שמחה עצומה; פירות הבכורים …
לעזור לאחר אינו עניין של זכות בלבד התלוי ברצונו, אלא חובה המוטלת על כל יהודי. הרואה שור של יהודי אחר שאינו מכירו, התורה מחייבת אותו לא להישאר אדיש להפסד רכושו של הזולת, ולהתאמץ להשיב לו את אבידתו [כמובן, בתנאי שיש …
והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יקוק אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם: (דברים י"ז יט). אחת ממצות המלך היא, שיכתוב המלך ספר תורה לעצמו, וספר זה יוצא ונכנס עמו …
בפרשת שופטים, מלך ישראל מצטווה לכתוב לו ספר תורה, בו יקרא ויהגה כל ימיו. הקריאה המתמדת בספר התורה תגרום לו לירא ממלך מלכי המלכים ולשמור את כל מצוותיו במדויק: "למען ילמד ליראה את ה'… לשמור את כל דברי התורה הזאת …
"ואתחנן אל ה'…אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"(דברים ג', כג-כה) כולם מכירים את המדרש הידוע שאומר שמשה התפלל להכנס לארץ כמניין "ואתחנן" (515) וקשה, מאיפה דברי נביאות זו, מי אמר שמשה התפלל מספר …
פרשת "נצבים" היא פרשת התשובה כמו שאומר הרמב"ן על (דברים ל' י"א): "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום", אבל "המצוה הזאת" על התשובה הנזכרת, כי "והשבת אל לבבך",(בפסוק א') "ושבת עד ה' אלהיך" (בפסוק ב') מצוה שיצוה אותנו לעשות …
אחרי שמשה מסיים את שירת "האזינו" הוא אומר לעם ישראל (דברים ל"ב מ"ו): "שימו לבבכם לכל הדברים, אשר אנכי מעיד בכם היום, אשר תצום את בניכם, לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת". ועל כך אומר רש"י: "שימו לבבכם ? …
"וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל" (ל"א, א') בשם הצדיקים הקדמונים נאמר: מדוע לא נאמר להיכן הלך משה? ברם, הכוונה שבדבר היא, שנכנס משה רבינו לתוך תוכו של כל אדם מישראל, בכל אדם מישראל, בכל הזמנים, יש …
"אתם ניצבים היום…" (כ"ט , ס') המדרש: "אתם ניצבים" – זה שאמר הכתוב: הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמוד. אומר ה"כתב סופר": מפרש רש"י, כי מכיוון ששמעו ישראל בפרשה הקודמת, "מאה קללות חסר שתיים" נבהלו מאוד, עד שהתחיל משה רבינו …
אומר המידרש על הפסוק "ברוך אתה בעיר" – "בעיר- בשכר המיצוות שאתה עושה בעיר". יש בני אדם שמקיימים תורה ומיצוות בביתם פנימה, אולם כאשר הם באים בין הבריות מתביישים הם בדתם שמא יאמרו עליהם שהם "חשוכים" או "שייכים לעבר" ולא …
"ארמי אובד אבי וירד מצריימה" (כ"ו, ה') אומר ה"אלשיך": מפני שנהג לבן הארמי מנהג רמאי ונתן ליעקב אבינו את לאה לפני רחל, נתגלגלו הדברים שיוסף הצדיק לא היה הבכור – לפיכך כאשר עשה לו אביו כתונת-פסים עורר הדבר את קינאתם …
"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו" (דברים כ"א, י) אומר על כך "התורת משה": הכתוב מדבר כאן על המאבק התמידי הנטוש בין האדם ובין אויבו הניצחי – היצר הרע. הרי אמרו חכמינו: "יצרו של אדם מתגבר …
"וכן תעשה לכל אבדת אחיך … לא תוכל להתעלם":התורה לא אומרת לנו איך לשמור על האבדה עד מציאת בעליה. הדבר פשוט כשמדובר על מציאת דברים דוממים, שלא מתקלקלים ולא זקוקים לטיפול כגון:מציאת עיפרון,כדור וכו´. אך שמדובר על מציאת דברים הזקוקים …
בפרשת שופטים מצווים ישראל להקים מערכת משפטית. במדרש מצאנו נקודת מבט על עשיית משפט ביחס לתחומים נוספים בתורה: "זה שאמר הכתוב 'עושה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח'. 'כזבח' אין כתיב כאן, אלא 'מזבח'. כיצד? הקרבנות לא היו קריבין נוהגות אלא בפני הבית, …
בפרשת שופטים אנו מוצאים את הציווי "תמים תיהיה עם ה´ אלוקיך". צריך להתמקד בנקודה מסוימת העולה מציווי זה. משמעות המילה "תמים" מבטאת אדם שלם,אדם שתוכו כברו, כלומר אדם אמיתי שחיצוניות שלו דומה למה שיש בו בפנים. אין הכוונה במשמעות זו להוציא …
"והניח לכם מכל אויבכם מסביב וישבתם בטח" (י"ב, י`) – אם יניח לנו מכל האויבים, אזי ברור שנשב לבטח. אם כן, מדוע נקטה התורה בכפל לשון כאן? מסביר בעל "גלילי זהב", רבי דוד מושקוביץ: "וישבתם בטח"- הוא תנאי הכרחי לקיום …
"ראה אנכי נתן לפניכם" – אמרו חז"ל: (קידושין מ, א): "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצווה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות, עבר עברה אחת אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה". מכאן שברכה וקללה …
משה מתאר בפרשת ראה (פרק י"ב) את קיומו העתידי של בית המקדש, במקום אשר יבחר ה`, ומתאר את הניגוד שבין התקופה העתידה לבוא לבין המציאות בהווה: בעתיד, לאחר שייבחר המקום, אזי "שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם, עולתיכם וזבחיכם…" …
בפתיחת פרשת ראה אומר הכתוב "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". שואלים חז"ל: מדוע פונה משה לעם ישראל בלשון יחיד "ראה"? הרי קריאה זו נעשית לכל עם ישראל כמו שכתוב מיד לאחר מכן "לפניכם" בלשון רבים. משיב על כך …
המחסור הוא ניסיון לאדם, והשפע הוא נסיון לאדם. השאלה היא מי מהם גדול? בעניין זה אמר ר´ נשה לייב מסאסוב :כמה קל לאיש עני לבטוח בה´, כי במי חוץ מקב"ה הוא יכול לבטוח וכמה קשה לאיש עשיר לבטוח בה´ שהרי …
אחד הנושאים בהם עוסקת פרשתנו, הוא סכנת תופעת "כוחי ועוצם ידי" שעלולה להתפתח אחרי כניסת בני-ישראל מהמדבר לארץ, והתבססותם והתעצמותם החומרית. וכך כתוב: "פן תאכל ושבעת, ובתים טבים תבנה וישבת: ובקרך וצאנך ירבין, וכסף וזהב ירבה לך, וכל אשר לך ירבה: ורם …
בני ישראל יצאו ממצרים הישר אל שממת המידבר, בדרכם לארץ המובטחת. בני ישראל היו במדבר בתחושת ארעיות מכבידה, כשאינם מתרגלים לשום מקום ואינם מכים שורש במקום מסוים אלא נמצאים כל הזמן במסעות, ונדודים ממקום למקום. ואז בתוך הארעיות הבסיסית הזו, …
ספר דברים הינו הספר האחרון בחמשה חומשי תורה. ספר זה הוא בעצם נאומו האחרון של משה, צוואתו הרוחנית הגדולה של מנהיג גדול שנפרד מן העם בערבות מואב. והנה אחת מבקשותיו הראשונות שביקש משה מן העם ממש בתחילת דבריו היא :"שמוע …
"איכה ישבה בדד העיר רבתי עם" (איכה א'\א') – שלשה נתנבאו בלשון "איכה", ואנו קורין נבואתם באותו פרק שחל בו תשעה באב: משה, ישעיה וירמיה. וירמיה, שראה אותם בניוולם, נבואתו קשה מכולם: "איכה ישבה בדד העיר", נוטריקון – "איבה", לרמז שהקשה …
אומר הכתוב "ה' א-לקיך עמך לא חסרת דבר" (דברים ב'\ז') – הרי לך סיבה ומסובב, מסובב וסיבה כאחת: אם אתה שמח בחלקך ו"לא חסרת דבר", זוכה אתה להשראת השכינה, "ה' א-לקיך עמך". וגם בחילוף סיבה ומסובב: אם "ה' א-לקיך עמך", חש …
אומר הכתוב "כקטן כגדול תשמעון" (דברים א'\י"ז) מצינו בגמרא (שבועות ל"א\א'): מנין לשנים שבאו לדין, אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלית בת מאה מנה (בגד יקר), שאומרין לו: לבוש כמותו או הלבישהו כמותך- ת"ל: מדבר שקר תרחק". ורמז לדבר גם …
נאמר "ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' א-לקיכם: ההולך לפניכם בדרך…" (דברים א'\ל"ב,ל"ג). מהו "בדבר הזה" הגורם למצב של "אינכם מאמינים בה' א-לקיכם"? זה "ההולך לפניכם בדרך": בני ישראל, אשר עדיין שרדו בהם אמונות הבל, לא השכילו להבין כי מלך מלכי …
אומר הכתוב "דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" (דברים א'\ג'): משמע מכאן, כי כל דברי התוכחה והמוסר אשר נאמרו להלן – נאמרו בציווי מאת ה'. ואם כך הוא, הרי גם דברי התוכחה הנאמרים להלן בפרשת …
כתוב "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל" (דברים א'\א'): "כל ישראל" – שכלל משה את עצמו עם כלל ישראל, וכשם שהוכיח אותם – הוכיח גם את עצמו. ולא עוד, אלא שתוכחת עצמו קדמה לתוכחתן, כפי שמובא בילקוט שמעוני …
בסוף פרשת בהעלותך מסופר על מרים הנביאה שדיברה על משה ונענשה בצרעת. אומרים על זה בספרי שהסמיכות של הפסוקים "השמר בנגע הצרעת" ו"זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים" באים להסביר לנו שלא נענשה מרים אלא על לשון הרע ועלינו …