קיום אמיתי ומלא של "ואהבת לרעך כמוך" הוא בגדר עבודה קשה מאוד. על כן אומר הקב"ה, "אני, ה'" – הריני מוכן לסייע בידך.

הטהרה מסמלת את החיים התקינים, החיים הסדירים והנורמטיביים. המוות לעומת זאת, חידלון החיים – הוא אבי אבות הטומאה. התורה מדגישה את הטהרה בפרשייה זו, כיוון שההתייחסות הנכונה אל הקודש ואל ריבונו של עולם, הנלמדת בפרשה – היא התייחסות הנובעת מתוך טהרה. מתוך חיים אמתיים, מלאים ורוחניים.

הצלחת עבודתו של כהן גדול תלויה ישירות ביכולת שלו לפעול לפי ההוראות המדויקות. לכן יש ציווי שאהרון הכהן, ידקדק במעשיו ביום הכיפורים, וישמרו עליו שיעשה הכל כמו שצריך בדיוק, כדי שלא יהיה שום סטיה, שום קלקול ושום נפילה, כדי שהמשימה תצליח.

כולנו זקוקים לטיפול שורש. אבל איך נעשה זאת כאשר אין לנו בעצם אפשרות לזהות ממש את השורש הסמוי מאתנו, ש"כל הנגעים אדם רואה, חוץ מנגעי עצמו" (מסכת נגעים) וכאשר המשימה היא כל כך גדולה?

בספק האדם טהור, כיוון שלצד ההחמרה בדיני צרעת והדאגה לעם ישראל, אסור לנו לשכוח את האדם שמאחורי הנגע.

אסור לעבודת ה' שתהיה "מצוות אנשים מלומדה"; אסור להתייחס אליה כאל דבר שגרתי ויומיומי. הן העבודה במקדש והן עבודת ה' האישית של כל יהודי, צריכות לכלול את שני המרכיבים: את הכהונה ואת הנבואה.

ההתלהבות והלהט של אדם מישראל לתורה וליהדות, אותה אש של קדושה הבוערת בלבבות, אינה צריכה להיות בולטת לכל עין, כי היא חבויה בלבו פנימה.

הפגישה והמפגש עם ה' דרש ממשה, וכעת דורש מאתנו את התיקון, את החזרה בתשובה. רק אלו הם אשר יאפשרו את אותה קדושה, את אותו כבוד ה', אשר מלא את המשכן.

ישנם עקרונות נעלים רבים הבאים לידי ביטוי בשמיטה וביובל: מלכות ה', גמילות חסדים (כפי שראינו), שחרור העבדים וחזרת השדות מזכירים את יציאת מצרים, השיתופיות הגדולה של כלל האומה בשדות השמיטה מזכירה את המן במדבר. כל זה טוב ויפה, אך מה אמורים לעשות במשך שנה שלימה ? ואם מדובר ביובל, אז שנתיים שלמות ? שבהן לא עובדים בשדות?

החלק הראשון של ספר ויקרא עסק בדיני הכוהנים ובדיני המשכן; מפרשת מצורע ואילך, עוסקת התורה בעניינים כלליים.
מדוע בחרה התורה לכלול את פרשת דיני מוטאת כהנים דוקא כעת ולא לא בחלקו הראשון?

מהו תפקידה של הפרשיה הראשונה של אחרי-מות ומהו מקומה במעבר שבין חלקו הראשון של החומש, העוסק בשבט הכהונה ? לחלקו השני, העוסק בממלכת הכהנים?

הזיקה שבין הפטרת פרשת שמיני לפרשה ברורה למדי; ברם, בקריאה נוספת מתגלית לעין אף ההנגדות וההבחנות שבין שתי העלילות.

העקרונות המנחים בעבודת הכהן הם השגרה, ההתמדה, הנאמנות למערכת והמחויבות לתפקודה התקין. לעומתו, תפקיד הנביא הוא להביא מסרים חדשים מהקב"ה לעמו. מסריו בוערים כלהבה, ותפקידו להוביל לשינוי. לאור הבדלים אלו, מובן מדוע התעמתו נושאי שני התפקידים לעתים קרובות כל כך.

בפתח פרשת בחוקתי מבטיחה התורה לעם ישראל שפע חומרי שלום ובטחון במידה ועם ישראל שומר ומקיים מצוות והולך בחוקות ה'.  חלק הברכות כולל את עשרת הפסוקים הראשונים שבפרשה,  הפותחים ב"אם בחוקתי תלכו"  – באות א', ומסיימים ב"ואולך אתכם קוממיות". על …


"אם בחוקתי תלכו" – העיסוק בתורה
קרא עוד

פרשת אמור פותחת באיסור טומאת כוהנים למת: "ויאמר ה' אל משה, אמר אל הכהנים בני אהרון, ואמרת אלהם, לנפש לא יטמא בעמיו". את כפל האמירות שבפסוק זה דרשו חז"ל [יבמות, קי"ד, ע"א] ורש"י בעקבותם כבא "להזהיר גדולים על קטנים". החובה …


"אמור אל הכהנים בני אהרן" – הזהרת הגדולים על הקטנים
קרא עוד

כמו להכנה לנבואה, גם להכנה למצווה יש חשיבות עצומה. ערכה של המצווה פחות אם נכנסים אליה ללא הכנה נפשית מוקדמת. התכוננות למצווה מביאה את האדם להזדהות עמה וליצוק לתוכה ערך רב יותר.

כתב רש"י "להפרכם את בריתי – כופר בעיקר, הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השניה וכן עד השביעית, ואלו הן, לא למד, לא עשה, מואס באחרים העושים, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר" ואמרו חז"ל  "לעתיד לבא …


"ואם לא תשמעו לי… להפרכם את בריתי" (כו, יד –טו)
קרא עוד

יש להבין מדוע האריכה התורה ואמרה שצריך לספור קודם שש שנים ואח"כ לעשות שמיטה, ואח"כ לצמצם ולספור שמיטות ולאחר שבע שמיטות שוב לצמצם ולספור יובלות? ונראה שהתורה באה ללמד אותנו יסוד גדול, איך אדם צריך להביט על ימי חייו כאן …


"שש שנים תזרע שדך… וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה" (כה, ג, ח)
קרא עוד

יש לשאול מדוע הפסוק מתחיל בלשון נוכח, "תשבו", ומסיים לבסוף בלשון נסתר, "ישבו"? ועוד יש להקשות, מה מוסיף הפסוק באומרו "כל האזרח בישראל ישבו בסכת", והרי למי ניתנה מצוות סוכה אם לא לישראל בלבד? ומתרצים על פי הזוה"ק , שאומר …


"בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת" (כג, מב)
קרא עוד

אומרת הגמרא בסוטה  וז"ל "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד" וברש"י שם "ואין כבוד שמים בכך". וצריך להבין במה שונים מלכי בית דוד שמותר להם לשבת בעזרה, משאר המלכים שאסור להם לשבת בעזרה? ותירצו, דוד המלך מאד נכסף …


"ומקדשי תיראו" (יט, ל)
קרא עוד

תמה התפארת ישראל מה שייך ענין המולך לאמצע פרשת עריות, היה ראוי לסיים קודם את פרשת עריות ואחר כך לכתוב את איסור המולך? ונראה לתרץ ע"פ הגמרא בסנהדרין  וז"ל "זרעו – אין לי אלא זרע כשר זרע פסול מנין ת"ל …


"איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו… ערות אביך… ואל אשת עמיתך… ומזרעך לא תתן להעביר למולך… ואת זכר לא תשכב משכבי אשה… ובכל בהמה לא תתן…" (יח, ו' – כג)
קרא עוד

אומר רש"י – "לפי שהנגעים באים על גסות הרוח… מה תקנתו ויתרפא, ישפיל עצמו מגאוותו כתולעת ואזוב", מקשה השפת אמת, אם מדת השפלות היא הכפרה ותקנת החטא, מדוע ציוותה התורה על כך בדרך רמז ולא כתבה בפירוש ישפיל עצמו? ומבאר …


"ולקח למטהר… ועץ ארז ושני תולעת ואזוב" (יד, ד)
קרא עוד

לכאורה לא מובן מדוע אחר הלידה באה הטומאה, והרי הטומאה מגיעה כתוצאה ממיתה והעדר, ואילו לידה היא ריבוי חיים? מבאר הרה"ק מקאצק – כחות הטומאה נאחזים באדם בעיקר לאחר הסתלקות שכינה וקדושה, זה גם ענין טומאת המת שנובעת מהסתלקות הנשמה, …


"וילדה זכר וטמאה שבעת ימים" (יב, ב)
קרא עוד

הטעם שאין זרעים מקבלים טומאה במחובר, שכל זמן שמחוברים לשורש אין מקבלים טומאה ורק כשמגיעים לאדם ויצאו מהשורש מקבלים טומאה, ולכן סדר זרעים נמצא בתחילה, להרגיל את האדם להיות דבוק בשורש ואז יגיע לתכלית שהוא סדר טהרות. כתוב (יא, מו) …


"על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא" (יא, לז)
קרא עוד

אומר רש"י אין צו אלא לשון זירוז (עפ"י הגמרא בסנהדרין ) ומסביר רש"י שנאמר פה, בענין קרבן עולה, לשון מיוחדת של זירוז כי יש בקרבן זה חסרון כיס, שהרי בקרבן עולה כל הבשר עולה כליל לד' ואף חלק ממנו איננו …


"צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא…" (ו, ב)
קרא עוד

מדוע בפסוק כתובה האות א' של המילה "ויקרא" באל"ף זעירא (קטנה)? תשובה אחת  אומר בעל הטורים: בתחילה רצה משה לכתוב בתורה את המילה "ויקר" כאילו לא נתגלה אליו ד' אלא בדרך מקרה ובלא מתכוון, ואז אמר לו ד' שיכתוב ויקרא …


"ויקרא אל משה…" (א, א)
קרא עוד

הקורא את ספרי התורה בעיון יופתע לגלות רשומון. אירוע חנוכת המשכן מתואר בשלושה מקומות שונים, בשלושה חומשים שונים, כאשר כל פעם הוא מתואר מזווית אחרת שונה לחלוטין מקודמתה, עד כדי כך שקשה לזהות שמדובר באותו אירוע.

  "אשה כי תזריע… וביום השמיני ימול" (ויקרא, יב, ב) יש להבין בפרשתינו מספר דברים:    א.    שאלות כלליות: מה מקומה של מצות מילה בפרשה שעיקר עניינה דיני טומאה וטהרה, ובפרט דיני טומאת יולדת? ומה מטרת הפתיחה ה"ביולוגית" אשה כי תזריע? …


"אשה כי תזריע- וביום השמיני ימול"
קרא עוד

מספרים על 2 חסידים שחיפשו רב בעל רוה"ק. שמעו על ר' מאיר מפרמשלאן זיע"א.הגיעו לפרמשלאן והתארחו בשבת כל אחד בביתו של עשיר אחר.הראשון היה קמצן מאוד ואכל כשלעצמו בשפע, אולם לא פרס לחסיד פרוסות מהחלה ומרוב בושתו החסיד לא פרס …


הכנסת אורחים – את החזיר כי מפריס פרסה הוא…
קרא עוד

  אש ומים מסמלים שתי הנהגות מרכזיות של הקב"ה: האש מסמלת את מידת הדין-הגבורה, ואילו המים מסמלים את מידת החסד-האהבה. אסמכתא לכך מוצאים בפרשת שמיני. העונש-הדין האלוה-י על חטאם הנורא של נדב ואביהוא היה "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" …


שמיני – התרחקות מאש
קרא עוד

וביום השמיני ימול בשר ערלתו (שמני  יב-ג) בוא וראה כמה ישראל מחבבים את המצוות, שהם מוציאים הוצאות כדי לשמור את המצוות ולשמוח בהם. אמר הקדוש ברוך הוא: אתם משמרים את המצוות ותשמחו בהן, אני מוסיף לכם שמחה שנאמר (ישעיה כ"ט, …


וביום השמיני ימול בשר ערלתו (שמני יב-ג)
קרא עוד

ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם (שמיני יא-ו) לפני שגילו את קרני הרנטגן חשבו המדענים שהארנבת לא מעלה גרה משום שניתחו אותה וגילו שלארנבת יש רק קיבה אחת וממילא אין אפשרות שתעלה חתיכה מהקיבה …


ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה טמאה היא לכם (שמיני יא-ו)
קרא עוד

כי מפריס פרסה הוא… והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם (יא,ז) פעם אחת, הגיע הצדיק רבי מאיר מפרימישלן, לביתו של יהודי עשיר, ובקש ממנו צדקה למען עניין חשוב, גביר זה מפורסם היה בידו הקפוצה שאין הוא נותן מעות לצדקה. …


כי מפריס פרסה הוא… והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם (יא,ז)
קרא עוד

"ולהבדיל בין הקדש לחול, ובין הטמא ובין הטהור, ולהורות את בני ישראל" (י, יא) מספרים לנו חז"ל בגמרא מסכת פסחים (דף ג) : מעשה בשני תלמידים שהיו יושבים לפני הלל הזקן. שאל אותם אחד מהם מפני מה בוצרים ענבים בטהרה, …


"ולהבדיל בין הקדש לחול, ובין הטמא ובין הטהור, ולהורות את בני ישראל" (י, יא)
קרא עוד

"וידם אהרון" מעיר כאן רבנו יעקב בן אשר,"בעל הטורים": בכל מקרא כולו מצינו רק שתי פעמים את המילה "וידם": א.בפרשה זו נאמר: "וידם אהרון" (כשראה את שני בניו נשרפים באש ה' ). ב.ספר יהושע נאמר: "וידם השמש" (י,י"ג) (בסיפור מלחמת …


"וידם אהרון"
קרא עוד

"קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימים לעולה" (ויקרא ט' ג')   בתורת כוהנים על פסוק זה נכתב: "מה ראו ישראל להביא יותר מאהרן? אלא אמר להם יש בידכם בתחילה ויש בידכם בסוף; יש בידכם בתחילה שנאמר וישחטו …


"קחו שעיר עיזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימים לעולה" (ויקרא ט' ג')
קרא עוד

"ותצא אש מלפני ה' ותאכל אתם וימותו" (י, ב)  "שרפת נשמה וגוף קיים" (בגמרא) מיתת נשיקה של צדיקים נקראת "אכילה" (כפי הנאמר בספרים על הפסוק: "אכלו רעים"). ברם, כל אכילה שאינה כתיקונה, אלא שהיא על ידי הדחק, נקראת "שריפה" (כמו …


"ותצא אש מלפני ה' ותאכל אתם וימותו" (י, ב)
קרא עוד

"ואת החזיר… והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם" (יא, ז) מובא בספרים מדרש חז"ל, שלעתיד לבוא יחזור החזיר להיות מותר. ולא שהתורה תשתנה חלילה – "זאת התורה לא תהא מוחלפת" – אלא שטבעו של החזיר ישתנה והוא יתחיל להעלות …


"ואת החזיר… והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם" (יא, ז)
קרא עוד

ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים" (י, יב) חכמינו אמרו: "לשאר עמו – למי שמשים עצמו כשיריים" כלומר, אין הקב"ה מתקרב אלא לאלה שרואים עצמם כמיותרים. והנה, אלעזר ואיתמר היו גם הם שפלי רוח וראו עצמם כ"נותרים", ולפיכך אמנם נשארו …


ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים (י, יב)
קרא עוד

הזריזות השלמה כוללת שני רכיבים – מיידיות והתמדה. הזריז, מחמת אהבתו הרבה למצוה, מחכה לרגע הראשוני בו יוכל לקיימה, ואז מבצעה בזריזות. אך מרכיב המידיות אינו מספיק, ויש לשלב עימו את מרכיב ההתמדה [='לדורות']. טיפוס המתחיל בזריזות ובהתלהבות פרויקט מסוים, …


מיידיות והשלמה
קרא עוד

"אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם." מה פשר המילה 'קרבן'? לקרב ולהתקרב. את מי ולאן מקרבים? בשלב הראשון, הבעלים מקרבים את הבהמה שהקדישו כקרבן לבית המקדש, כדרישת הפסוק "אם עולה קרבנו מן …


ויקרא – קירוב והקרבה
קרא עוד

קריאת פסוקי פרשת השמיטה, מעוררת שתי תמיהות אותן מעיר הגאון רבי עזריה פיג'ו זצ"ל, בעל "בינה לעיתים", ראשית, על שום מה ראתה התורה צורך לומר: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה.. ובשנה השביעית שבת שבתון …


ההשתדלות כמפתח לקבלה
קרא עוד

פרשת השבוע עוסקת בספירת העומר, המצוה בה אנו עוסקים בימים אלו. הרמב"ן מסביר מהו הדגש שהספירה היא "לכם", וכי לא היה די לומר וספרתם ממחרת השבת? ומשיב שתהא ספירה לכל אחד ואחד, שימנה בפיו ויזכיר חשבונו. דהיינו שזה אינו מצוות …


מדוע ספירת העומר היא "לכם"?
קרא עוד

כמה וכמה מקומות בתורה נאמר "אני ה"' או "אני ה' אלוקיכם". ביטוי זה מופיע בדרך-כלל לאחר ציווי כלשהו, ומשמעותו להבהיר כי הקב"ה נאמן לשלם שכר ונאמן להיפרע מהעוברים על רצונו. כמו-כן מצאנו שהביטוי הזה נאמר גם בלי קשר לציווי כלשהו, …


הקדמה לאיסורים – כגזרות
קרא עוד

בפרשת קדושים העוסקת רבות במצוות שבין אדם לחברו, יש שני פסוקים שלמרות שסמוכים אחד לשני, נראים כסותרים האחד את השני. על "בצדק תשפוט את עמיתך", מביא רש"י על כך את דרשת חז"ל שכוונת הכתוב:"והוי דן את חבירך לכף זכות". ומיד נאמר "הוכח …


לדון לכף זכות, או להוכיח?
קרא עוד

מתי מתחילת שנת הערלה? מסביר הרמב"ם (הלכות נטע רבעי ומעשר שני פרק ט' הלכה ח'): "באחד בתשרי ראש השנה לערלה". וממשיך הרמב"ם שם: "ומאימתי מונין לערלה ורבעי?  משעת נטיעה.  ואינו מונה מראש השנה לראש השנה, אלא שלושים יום בשנה חשובין …


רמז לתחילת שנת הערלה
קרא עוד

פרשת מצורע עוסקת בנגעי הצרעת ובדרכי ההיטהרות מהם. אולם מעבר למשמעות הפשוטה של הדברים, ידוע שהכינוי 'מצורע' הוא מכינוייו של המלך המשיח. הגמרא מכנה את המשיח – "מצורע של בית רבי", שנאמר: "אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם, ואנחנו חשבנוהו …


מדוע נקרא המשיח "מצורע"?
קרא עוד

בפרשת השבוע דנה התורה בנגעי הצרעת שהיו מופיעים בבתים, בבגדים ובגוף, בגלל עוון לשון-הרע. הרמב"ם כותב, שהנגעים הללו היו על-טבעיים לחלוטין – "אות ופלא היה בישראל כדי להזהירן מלשון-הרע". המכה הייתה באה בהדרגה: בתחילה היו "משתנות קירות ביתו… אם עמד …


הכל טוב
קרא עוד

"זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק". ה'נתק' – סוג של צרעת הוא גם כן. שלא כצרעת העור, מקומו הוא בראש, באיזור השעיר של הגוף. "ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן… נתק הוא, צרעת הראש או הזקן …


תיקון הנתק
קרא עוד

עונשו של המצורע קשה מאוד "והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה, וטמא טמא יקרא… בדד ישב מחוץ למחנה מושבו". עונש זה אינו מספיק! הלכות טהרה מפורשים נקבעו למצורע, עד שסדר זה הוגדר בתורה …


תורת המצורע
קרא עוד

ליולדת אסור לבוא לבית המקדש "עד מלאת ימי טהרה", ורק בסיומם היא מגיעה אל המקדש עם קרבנותיה. ואכן, "עד מלאת ימי טהרה" באתב"ש שווה 861. "בית המקדש" שווה 861. כאשר נמלאים ימי טהרה, מגיעה היולדת למקדש. (בשם רפי מגיד לע"נ …


מלאת ימי טהרה – מתי מגיעים למקדש
קרא עוד

אומרת התורה על היולדת (ויקרא י"ב ד'): "ואל המקדש לא תבא, עד מלאת ימי טהרה". וכאשר נגמרים ימי טהרה, עליה להביא קרבן, כמו שממשיכה התורה ואומרת (שם פסוק ו'): "ובמלאת ימי טהרה, לבן או לבת, תביא כבש בן שנתו לעלה, …


עד מלאת ימי טהרה
קרא עוד

אומר רבי שמעון, בתחילת פרשת "צו", ורש"י מביאו,"אין צו אלא לשון זירוז, ויותר צריך זירוז במקום שיש בו חסרון כיס". ואכן, ממש תרגיל בחשבון: "מקום" שווה 186. נחסר "כיס", השווה 90,ונקבל 96. "צו" שווה 96. (בשם רפי מגיד)