קוצר רוח ועבודה קשה

הדפסה הדפסה

פרשת וארא היא חלק מסדרה של חמש פרשות (שמות-יתרו) המתארות את ראשית דרכו של עם ישראל, יציאת מצרים וקבלת התורה. מה שמייחד את פרשתנו מארבע הפרשות האחרות הוא דווקא מה שאין בה.

בכל אחת מארבע הפרשות האחרות יש אירוע מרכזי בעל חשיבות היסטורית: בפרשת שמות – השעבוד ופריצתו של משה אל במת ההיסטוריה; בפרשת בא – יציאת מצרים; בפרשת בשלח – קריעת ים סוף; ובפרשת יתרו – מתן תורה. רק בפרשת וארא אין מאורע בולט, אלא רצף מאורעות שיובילו בהמשך ליציאת מצרים. דווקא בשל כך, נראה שיש לפרשתנו חשיבות עצומה בהקשר לשני התהליכים המקבילים המתוארים בתחילת ספר שמות – התגבשותם של בני ישראל לעם והתפתחותו של משה כמנהיג.

בתחילת הפרשה מבטיח הקב"ה למשה שיגאל את עם ישראל מיסוריו. ההבטחה ארוכה ומפורטת וכוללת חמש לשונות של גאולה. משה מעביר את הדברים לעם ישראל אך הם נופלים על אוזניים אטומות ולבבות ערלים:
ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה (ו', ט)
פירושים רבים נאמרו ביחס לשני הביטויים "קוצר רוח" ו"עבודה קשה" והקשר ביניהם. רשב"ם במקום מסביר: ולא שמעו אל משה עתה אע"פ שהאמינו מתחילה כדכתיב 'ויאמן העם' (ה', לא), שהיו סבורים לנוח מעבודה קשה והנה עתה הכביד עליהם יותר.

הסיבה לאי האמון מצד בני ישראל היתה אם כן אכזבה. בפרשת שמות בא משה לעם ישראל וסיפר להם את בשורת הגאולה. בני ישראל שמעו את המלים "פקד יפקד" שהיו מסורות להם כסימן לגאולה, האמינו למשה ולכן שמחו וקיוו לטוב (ד', לא):
ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו"
בעם ישראל פיעמה רוח של גאולה, הם האמינו שתוך יום-יומיים ייגאלו ויפסיקו לעבוד, והם כבר התחילו "לארוז את המזוודות". מה רבה היתה אכזבתם כשגילו שעברו יומיים, עבר חודש, והגאולה טרם באה. השעבוד נמשך ואף נהיה קשה יותר.

עם ישראל ניחן בחוסר סובלנות וחוסר תודעה היסטורית. הוא לא הבין שגאולה היא תהליך איטי וממושך, וציפה שזו תבוא בבת אחת. משלא באה, התאכזב ובא בטענות. זוהי כוונת הביטוי "קוצר רוח".
באשר ל"עבודה קשה" – אדם שמבשרים לו שהוא עומד להיגאל, גם אם יש לו תודעה היסטורית והוא מבין שגאולה לא באה ביום אחד, הוא יצפה לפחות לשיפור מיידי בתנאי חייו. אם השעבוד נמשך ואף מחריף, מה תעזור לו בשורת הגאולה? כיצד תסייע בשורת הגאולה לאותו תינוק שנשחט כדי שפרעה ירחץ בדמו?

עם ישראל ראה שהגזירות רק מחריפות ולכן מתלונן:
ויאמרו אלהם ירא ה' עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו(ה', כא)
הספורנו על הפסוק "ולא שמעו אל משה" כותב: לא נתקיים בהם 'ונתתי אתה לכם' (ו', ח) אבל נתנה לבניהם

אולם לעם ישראל, לא מספיק שבניהם יגאלו; הם רוצים שהגאולה תעזור גם להם.

במידה מסוימת, בבואה דקוצר רוח ועבודה קשה נתגלו גם אצל משה רבנו, אדון הנביאים. הגמרא בסנהדרין (קיא.) אומרת:
'ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה' (שמות ה', כג) אמר לו הקב"ה חבל על דאבדין ולא משתכחין [רש"י במקום "הפסד גדול יש על גדולים שאבדו ואיני יכול למצוא חסדים אחרים כמותם, שאין אתה כאברהם ויצחק ויעקב שלא הרהרו אחרי מידותי"], הרי כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב בא-ל שדי ולא הרהרו על מידותי ולא אמרו לי 'מה שמך':
אמרתי לאברהם 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה' (בראשית י"ג, יז), ביקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה בארבע מאות שקל כסף ולא הרהר על מידותי. אמרתי ליצחק 'גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך' (כ"ו, ג), בקשו עבדיו מים לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה… ולא הרהר אחר מידותי. אמרתי ליעקב 'הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך' (כ"ח, יג), ביקש מקום לנטוע אהלו ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר מידותי ולא אמרו לי מה שמך.
ואתה אמרתי לי 'מה שמך' (שמות ג', יג) בתחילה, ועכשיו אתה אומר לי 'והצל לא הצלת את עמך' (ה', כג)…

ומוסיף המדרש (ג', יג):
ראה הקב"ה מה עתיד פרעה לעשות ולהכביד העבודה על העם מעת שילך בשליחותו, וכדי שלא יטעה בדבר הודיעו הקב"ה – כך וכך עתיד פרעה לעשות בזמן שתלך בשליחותי כדי שלא יטיח דברים כלפי מעלה, ואעפ"כ הטיח דברים כלפי מעלה ועליו נאמר 'כי העשק יהולל חכם' (קהלת ז', ז)

ע"פ המדרש, בנוסף לסוג של הרהור אחר מידותיו של הקב"ה מתגלה כאן בזעיר אנפין קוצר רוח מצידו של משה. הקב"ה הודיע לו מראש שפרעה יסרב לשלחם "ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך" (ג', יט) ואעפ"כ חשב משה שהגאולה תבוא כהרף עין ולכן כביכול בא בטענות משראה שזה לא קרה.

אם כן, במידה מסוימת גם אצל משה מתגלה פער בתודעה ההיסטורית, והוא לא הבין עד תום את משמעות התהליך. חז"ל כותבים במדרש (ג', א) שמשה היה "טירון בנבואה". נראה, שהביטוי, שכמובן אינו בא בהוראתו כבימינו, יכול לשמש אותנו גם בנושא המנהיגות, שכן מצינו פעמיים בהם משה לא מעריך כהלכה את תגובת עם ישראל.

בפעם הראשונה טען "והן לא יאמינו לי" (ד', א) אך במציאות קרה להיפך "ויאמן העם" (ד', לא). בפעם השניה רץ לספר את הבשורה מיד (בפרשתנו) בחושבו שכולם יאמינו, אולם תגובת העם הייתה "ולא שמעו אל משה" (ו', ט).

נראה, שגם הניסיון המנהיגותי מתפתח אצל משה עם הזמן, וממילא בתחילת דרכו משה עדיין לומד את רוח העם. גם הבעיה של "עבודה קשה" שמופיעה אצל עם ישראל, קיימת להבדיל וברמה שונה לגמרי אצל משה. הגמרא בסנהדרין שהבאנו לעיל, מספרת:
אמר ר' אלעזר בר' יוסי פעם אחת נכנסתי לאלכסנדריא של מצרים, מצאתי זקן אחד ואמר לי בא ואראך מה עשו אבותי לאבותיך: מהם טבעו בים, מהם הרגו בחרב, מהם מעכו בבניין, ועל דבר זה נענש משה רבנו שנאמר 'ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה' (שמות ה', כג)

משה ראה שהמצב רק הורע, שיהודים ממשיכים להיהרג, ובא בטרוניא כלפי הקב"ה. הוא חשב שלא ייתכן שהקב"ה מדבר על גאולה ויהודים ימשיכו למות, זהו כביכול חוסר צדק מצד הקב"ה – "צדיק ורע לו". מה תעזור בשורת הגאולה לאותו תינוק שהושם בקיר בנין? בניסוחו של המדרש, ניתן אם כן לנקוט בביטוי מושאל, שמשה הוא גם כביכול "טירון באמונה".

חשיבותה של פרשת וארא מתבטאת אם כן בכך שהיא מהווה תשובה לבעיית קוצר הרוח. מי שקורא את כל הפרשה רואה איך התהליך מתבצע ואיך הקב"ה חושב על הכל. ניתן לשאוב מפרשתנו מודעות היסטורית, ואנו יכולים ללמוד מפרשה זו רבות ביחס לגאולה שלנו.

עם זאת, אין בפרשתנו תשובה לבעיה השניה. שאלת "צדיק ורע לו" נשארה, נשאלה פעמים רבות בהיסטוריה וטרם נענתה. גם משה רבנו המשיך לשאול זאת גם לאחר שהתפתח כמנהיג וכבר לא היה טירון – "הודעני נא את דרכך" (שמות ל"ג, יג)- השינוי שחל במשה התבטא בכך שבתחילת דרכו שאלה זו גרמה לו לבוא כביכול בטרוניא כלפי הקב"ה ובפרשת כי תשא הוא רק מבקש מהקב"ה מענה על השאלה. מכל מקום, השאלה עצמה תישאר כנראה חסרת מענה עד ביאת גואל צדק.

(הרב אהרן ליכטנשטיין. מתוך שיחה שסוכמה על ידי מתן גלידאי. השיחה לא עברה את ביקורת הרב. נשלח ע"י בית המדרש הוירטואלי שליד ישיבת הר עציון http://www.etzion.org.il/vbm)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • איך קוראים לקב"ה?
  • למען תספר באזני בנך
  • ברוך שומר הבטחתו לישראל
  • הירא את דבר ה'
  • "וידבר ד' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים " (ו, יג)
  • הבחירה בשבט לוי
  • הקדשה שניה לגאולה שניה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.