לקראת ז' באדר
הלילה ומחר, מציינים את ז' באדר, שזהו יום הולדתו וגם יום הסתלקותו של משה רבינו. כתוב ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה". כמו כן, ידוע מאמר חז"ל שבחודש אדר "מזלם של ישראל גובר", ולכן מי שיש לו דין עם נוכרי כדאי מאד שידחה אותו לחודש אדר וכו'. אז אם תבואו ותשאלו אדם ברחוב מה כל כך מיוחד בחודש אדר ומהיכן נובע המזל המיוחד של עם ישראל דווקא בחודש זה, מסתמא שהוא יגיד לכם "מה השאלה, ברור שזה בגלל הנס של פורים". אז זהו שלא… שמחת פורים, והנצחון על המן הרשע, זוהי כבר התוצאה. אבל השורש והיסוד לכל העניין, שבגללו ישנו המזל המיוחד של ישראל בחודש זה, והוא שאיפשר לכל הנס המתואר במגילת אסתר להתרחש דווקא בחודש הזה, טמון לא בפורים אלא ביום ז' באדר שבו אנו נמצאים עתה.
* * *
מסופר במסכת מגילה, שכאשר רצה המן לבחור את החודש המתאים לביצוע הגזירה של להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, הוא הפיל פור בין כל חודשי השנה. "כיוון שנפל פור בחודש אדר, שמח שמחה גדולה. אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת, ובשבעה באדר נולד". ומפרש רש"י: "כדאי הלידה שתכפר על המיתה". ידוע שביום ההולדת מזלו של האדם גובר. לכן בכל פעם שאיזשהו מכר, ידיד או קרוב משפחה חוגג את יום הולדתו, כולנו רוצים להתברך על ידו בכל מילי דמיטב כי ביום הזה הקב"ה מעניק לו כוחות ייחודיים ונעלים יותר מאשר ביום רגיל בשנה. זה בנוגע לכל איש ישראל באשר הוא. אולם כאשר מדובר על משה רבינו, בהיותו הרעיא מהימנא הראשון של עם ישראל, הרבי (ראשי תיבות ראש בני ישראל) הראשון, בידוע ש"משה הוא ישראל וישראל הם משה" ו"נשיא הדור הוא ככל הדור", ישנם שני עניינים מהותיים נוספים המיוחדים דווקא ליום ההולדת שלו ושאינם קיימים בימי הולדת של אנשים אחרים: האחד, מאחר שבכל יהודי קיים ניצוץ מנשמת משה (שהוא "נשמה כללית" כאמור לעיל), לכן מהטעם הזה גובר לא רק מזלו של משה רבינו אלא מזלם של כל ישראל. והעניין השני, שהיות ומדובר על משה רבינו, אשר על כן המזל של יום הולדתו משפיע לא רק על יום ז' באדר בלבד אלא מאיר ומשפיע על כל החודש כולו(!), שהופך לבעל מזל מיוחד עבור כל עם ישראל בזכות לידת משה.
* * *
במעגל השנה היהודי, סדר החודשים כפי שמופיע בתורה מתחיל בחודש ניסן ומסתיים באדר. ומאחר ש"נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן", שני החודשים הללו קשורים ישירות למושיען וגואלן הראשון של ישראל. בחודש ניסן זכינו ליציאת מצרים בזכות משה, ובחודש אדר נולד משה. כל עניינה ומטרתה של יציאת מצרים, בט"ו בניסן, הייתה קבלת התורה במעמד הר סיני כעבור חמישים יום כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה". ומבואר בחסידות, שהגמר והשלימות של קבלת התורה הייתה בפורים. בספר תורה אור, מבאר אדמו"ר הזקן בעל התניא, שמהפסוק "קיימו וקיבלו היהודים" שמופיע לקראת סוף המגילה, ומהדרך שבה מפרש רש"י את הפסוק – "קיימו וקיבלו את אשר החלו לעשות", ניתן ללמוד כי את מה שהחלו היהודים בעת מתן תורה, כ-900 שנה לפני כן בסיני, השלימו היהודים בימי אחשורוש. כיוון שבמעמד הר סיני הקב"ה "כפה עליהם הר כגיגית", שהפירוש הפנימי של זה הוא שמצד הגילויים העצומים והאינסופיים שהיו שם, למעשה לא הייתה לבנ"י שום אפשרות בחירה אמיתית לסרב לקבל את התורה כאשר ראו כאלה גילויים עצומים של אלוקות. לעומת זאת בעת גזירת המן, כאשר המציאות אז הייתה הפוכה לחלוטין בשיא חשכת הגלות, ובמצב שבו להמשיך לקיים מצוות היה משום "התגרות בגורל" ושעפ"י טבע נראה היה שדווקא ע"י המרת הדת (רחמנא-ליצלן!) אפשר יהיה להינצל מהגזירה – ובכל זאת משך שנה שלימה כל היהודים ללא יוצא מהכלל שמרו בקנאות על יהדותם, תוך נכונות מלאה למסור את חייהם על כך ולאיש מהם לא עלתה מחשבת כפירה ח"ו – לכן אז זה היה הגמר והשלימות האמיתית של קבלת התורה שהחלה במעמד הר סיני. והרי כל התורה, שעם ישראל החל לקבלה למעשה בניסן (ביציאת מצרים כהכנה למעמד הר סיני כאמור לעיל), וסיים לקבלה באדר, נקראת על שמו של בעל יום ההולדת – "תורת משה". וכשם ששני החודשים הללו קשורים למשה עצמו, כמו שנתבאר לעיל, כך גם קשורה סגירת המעגל שמתחיל בניסן ונגמר באדר לתורתו של משה.
* * *
עיקר העניין של מתן התורה לעם ישראל, הינו לקיים את תכלית הכוונה שלשמה נברא העולם של "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה תחתונים". ז"א חיבור בין רוחניות וגשמיות. מעלה ומטה. עליונים ותחתונים. וכיצד עושים זאת? כאשר יהודי מקיים ציוויים שניתנו במתן תורה, המלובשים בעניינים גשמיים וארציים, הרי הוא מחדיר קדושה ואלוקות בתוך המציאות הגשמית של העולם ובכך ממלא אחר תכלית זו. אותו רעיון עומד גם בבסיס הציווי על הקמת המשכן לה', שעליו התחלנו לקרוא השבת ונמשיך בע"ה לקרוא גם בכל הפרשות הקרובות: להקים בית גשמי מחפצים גשמיים (תחתונים) שבו תשכון הקדושה האלוקית (עליונים), ובכך לבטל את הגזירה שהייתה עד מתן תורה ולפיה אין לערבב בין גשמיות ורוחניות. ומתי הוקם המשכן? גם כן בחודש אדר… אם כן אנו רואים, שכל מה שקשור למילוי תכלית הכוונה שלשמה נבראנו קורה בחודש אדר: גם (הגמר והשלימות של) מתן תורה, וגם הקמת המשכן. כמו כן, גם בשמו של החודש ישנו רמז לתכלית זו: אדר=א' דר, כאשר האל"ף רומז לאלופו של עולם (הקב"ה) שהוא דר ושוכן בתוך העולם הזה בדיוק כמו שאדם גר ושוכן בתוך דירתו (שזוהי תכלית הכוונה של קיום התורה והמצוות בעולם הזה). וכמובן, שגם עצם מציאותו של משה רבינו (שנולד באדר) מלמדת על התכלית הזאת: כפי שהתורה אומרת על משה "איש האלוקים", וכפירוש חז"ל ש"מחציו ומעלה אלוקים ומחציו ומטה איש", כלומר שמצד אחד יש בו את שיא השלימות ברוחניות (שלכן כתוב ש"צדיקים דומים לבוראם"), ויחד עם זה כל עניינו, בתור אדם בשר ודם המלובש בגוף גשמי כאן בעולם הזה, לבצע את התכלית ולהוריד את כל האלוקות והרוחניות כאן למטה לארץ הגשמית. ולכן, כפי שמסביר הרבי בשיחות, משה נולד לא סתם באדר אלא בז' אדר דייקא. כי בתוך חודש אדר (שעניינו כאמור המשכת השכינה פה למטה שזה עניין הקמת המשכן וכו' וכו'), היום השביעי בחודש מסמל את שלימות שבעת ימי ההיקף המהווים נדבך מרכזי ביותר במסגרת גדרי הטבע שאותם קבע הקב"ה בעולמו. לכן העובדה שמשה נולד דווקא בז' בחודש, מסמלת את המשכת האלוקות בתוך גדרי הטבע – שזה אותו העניין של דירה בתחתונים.
* * *
אלא שלאחר כל זאת, השלימות האמיתית של כל העניינים הנ"ל תהיה אך ורק בגאולה האמיתית והשלימה והתגלותו של משיח צדקנו לעיני בשר (כידוע ש"משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"), שאז כמו שאומר הנביא וכפי שחותם הרמב"ם את היד החזקה "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" – שהחיבור בין אלוקות (דעה את ה') לגשמיות (ומלאה הארץ) יהיה בשיא השלימות (כמים לים מכסים). וכשם שזכינו לגאולת מצרים ולמתן תורה ע"י משה רבינו, ולגאולת פורים ושלימות העניין של "קיימו וקיבלו היהודים" ע"י מרדכי היהודי (שהיה המשה שבדורו), כן תהיה לנו בקרוב ממש ע"י הרבי שהוא המשה רבינו של דורנו, ונזכה לחגוג את חג הפורים השנה בבית המקדש השלישי ביחד עם האבות הקדושים ובעל יום ההולדת בראשם, אמן כן יהי רצון!
(נכתב ונשלח ע"י גלעד קליינר).