קפיצת הדרך של אברהם
"ואבוא היום אל העין" וכו'.
רש"י מפרש: "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הארץ. אמר רבי אחא: יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא נתנו אלא ברמיזה".
על פשט דברי רש"י אפשר לשאול שתי שאלות:
א. כיצד ניתן ללמוד שקפצה לו הארץ מכך שבא 'היום' אל העין, הרי לא כתוב באיזה יום יצא?
ב. מדוע רש"י 'מדביק' כאן את האמירה "יפה שיחתן של עבדי אבות" ולא בתחילת דיבורו של אליעזר (כבר בפס' לד)?
על פי הבעש"ט ניתן ליישב באופן נפלא ומחודש את רש"י: "הנה מפסוק זה גופא יוצא שם לקפיצת הארץ", ומוסבר שעפ"י הסוד, השם של קפיצת הדרך הוא ראשי התיבות של "א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ". כאן סדר האותיות בא בשינוי "ו'אבא ה'יום א'ל ה'עין" ומכאן שקפצה לו הארץ (ולא הוא קפץ את הדרך). "וזהו פירוש 'מכאן שקפצה' פירוש: מכאן גופא – מדברים אלה שבזה המאמר, והבן".
וכעת אפשר להבין את המשך דברי רש"י, ומה טיבם דווקא כאן: "וזהו פירוש 'יפה שיחתן של עבדי אבות', כי בשיחתן רומזים סודות נפלאים עם ייחודים לקפיצת הארץ, מה שאין ביד בנים אפילו על פי תורתן". (בעל שם טוב בשם עבודת ישראל)
פעמים רבות הפשט ('תורתן של בנים') פועל בצורה כל כך חזקה עד שאין אפשרות לראות רבדים חבויים של דרש או רמז ובוודאי לא סוד. בפרשייה זו – 'שיחתן של עבדי אבות', על פי פשטה אין בה חידוש והיא כמעט מיותרת, ואולי דווקא בה ניתן לפתוח פתח לקריאות שונה לגמרי, גם של המילים בתורה וגם את דברי רש"י, וכך לגלות יותר עולמות ואפשרויות מאשר בסוגיות של גופי תורה והררים התלויים בשערה, בהן העוצמה וההוד שעל פני השטח מסתירים היטב את העולמות הנסתרים.
(דניאל סרי-לוי. נשלח ע"י ישיבת הר עציון, במסגרת "יום יום". כל הזכויות שמורות לישיבה ולרב).