תרח – אבי אברהם ואבי נחור

א. מבוא – רשימות תולדות בספר בראשית

בשיעור הנוכחי נעסוק בשתי רשימות סמוכות של תולדות, החותמות את פרשת נח: "תּוֹלְדֹת שֵׁם" (י"א, י ואילך) ו"תּוֹלְדֹת תֶּרַח" (י"א, כז ואילך).

יש להקדים ולומר שרשימות של תולדות משולות למסע. בלי לזלזל ביופייה של הדרך, שיש בה לעתים נופים מעניינים ומחזות ראויים לציון, הנקודות החשובות ביותר הן נקודות המוצא והסיום. ברשימות התולדות, נקודת המוצא היא אבי השושלת ונקודת הסיום היא האדם שאליו השושלת חותרת. הדרך היחידה להגיע מאבי השושלת אל הצאצא הנכסף היא לצלוח רשימה של אנשים, חשובים יותר וחשובים פחות.[1]

בהתאם לכך, התורה אינה טורחת לספר תמיד על דורות 'הביניים', ולרוב אינה כוללת אלא שם של צאצא אחד מכל דור. אולם, בהגיע הדור האחרון מספרת לנו התורה על הדמות ועל כשלושה מצאצאיה. כך למשל, שושלת קין (ד', יז-כד) מסתיימת בלמך, 'אבי הביגמיסטים', משורר קנאי ורוצח, שהיה אביהם של יבל, יובל ותובל-קין (ואחותו נעמה); ספר תולדות אדם מסתיים בנח, שנשא את תקוות האנושות, והיה אביהם של שם, חם ויפת (ה'); שושלת שֵׁם מסתיימת בתרח, שהעתיק את משפחתו לחרן והיה אביהם של אברם, נחור והרן (י"א, י-כו).

נח ותרח זוכים לתפקיד כפול: הן כחותמים של רשימה אחת של תולדות והן כ'אבות' של רשימה שנייה.[2]

נח נזכר גם בתפקיד האב האחרון ב"ספר תולדֹת אדם" וגם בתפקיד האב הראשון ב"תולדות נח":
"וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת" (ה', לב)
"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ: וַיּוֹלֶד נֹחַ שְׁלֹשָׁה בָנִים אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת"  (ו', ט-י)

בדומה, תרח הוא גם האב האחרון ב"תולדֹת שֵׁם" וגם האב הראשון ב"תולדות תרח":
"וַיְחִי תֶרַח שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן" (י"א, כו)
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן…" (י"א, כז)

קל להבין מדוע התורה מציבה את נח בעמדה של חשיבות כפולה: כמי שחותם את תולדותיו של אדם הראשון המסתיימות במבול וגם כמי שמתחיל באמצעות תולדותיו עולם חדש אחרי המבול. קשה יותר להבין מאיזו סיבה נוהגת כך התורה לגבי תרח. מאיזו בחינה ראוי תרח להיחשב כמי שחותם את העולם שמתחיל בתולדותיו של שם? איזה עולם חדש מתחיל בתרח? האם לא נכון היה יותר לחתום את הרשימה הראשונה של בני שם ולפתוח את הרשימה החדשה דווקא בבנו החשוב של תרח – אברהם אבינו?[3]

שאלה זו מקבלת משנה חריפות, לנוכח דברי מדרש במדבר רבה (ב', כא): "כָּל מִי שֶׁהַמָּקוֹם מִתְעַסֵּק בּוֹ לְהַעֲמִיד מִמֶּנּוּ אֻמָּה אוֹ שַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין הָיָה הַמָּקוֹם מִתְעַסֵּק בּוֹ כָּעִנְיָן הַזֶּה לִכְתֹּב בּוֹ תּוֹלְדוֹת, שֶׁכֵּן אַתְּ מוֹצֵא שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה תּוֹלְדוֹת בַּכְּתוּבִים, הָרִאשׁוֹן 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ' (בראשית ב', ד), 'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם' (שם ה', א), 'אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ' (שם ו', ט), 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי נֹחַ' (שם י', א), 'אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם' (שם י"א, י), 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח' (שם י"א, כז), 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל… יִצְחָק… עֵשָׂו… יַעֲקֹב' (שם כ"ה, יב; כ"ה, יט; ל"ו, א; ל"ז, ב). אֵלּוּ עֶשֶׂר תּוֹלָדוֹת נִתְעַסֵּק בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְראוֹת עוֹלָם וּלְהַעֲמִיד אֻמּוֹת. וּשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם כָּתַב הַמָּקוֹם תּוֹלְדוֹתָם, אֶחָד לְשַׁלְשֶׁלֶת הַמַּלְכוּת, וְאֶחָד לְשַׁלְשֶׁלֶת הַכְּהֻנָּה, 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ' (רות ד', יח), לְהַעֲמִיד שַׁלְשֶׁלֶת הַמַּלְכוּת הֵימֶנּוּ, 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת אַהֲרֹן וּמשֶׁה' (במדבר ג', א), בִּשְׁבִיל שַׁלְשֶׁלֶת הַכְּהֻנָּה"

נדמה כאילו לכל דמות גברית חשובה בספר בראשית יש רשימת תולדות: לאדם, לנח, לבני נח, לשם, לתרח, לישמעאל, ליצחק, לעשו וליעקב. דווקא לאברהם – אב המון גויים – אין תולדות משלו?!

הציפייה העזה לכך שאברהם, ולא תרח, יהיה מי שאליו תחתור רשימת התולדות, מתבטאת בדבריהם של רבים מן הפרשנים. די שנזכיר בהקשר הזה את דברי חז"ל המפורסמים: "עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מֵאָדָם וְעַד נֹחַ… עֲשָׂרָה דוֹרוֹת מִנֹּחַ וְעַד אַבְרָהָם" (משנה אבות ה', ב)

ספירה של הדורות תגלה שאמנם נח הוא הדור העשירי לאדם, אבל דווקא תרח, ולא אברהם, הוא הדור העשירי לנח.[4]

ב. תרח – אבי אברהם ואבי נחור

אפשרות אחת להסביר את החשיבות שאותה מייחסת התורה לתרח, נוגעת, פשוטו כמשמעו, לענייני התולדות. במובן מסוים, האב הביולוגי (גם אם לא הרוחני) של עם ישראל הוא תרח, שכן באמצעות צאצאיו הוא מכונן הן את החלק הגברי והן את החלק הנשי הדרושים להקמת העם.

אברהם הוא בנו הראשון של תרח. אם כן, תרח הוא אבי הענף הזכרי שממנו עתיד לקום עם ישראל.

למרות שהדברים אינם נאמרים כאן במפורש, מסתבר שגם שרה היא צאצאית של תרח, שהרי אברהם טוען באזני אבימלך: "וְגַם אׇמְנָה אֲחֹתִי בַת אָבִי הִוא אַךְ לֹא בַת אִמִּי וַתְּהִי לִי לְאִשָּׁה" (כ', יב)

אם נקבל את דבריו של אברהם כפשוטם, הרי ששרה היא אחותו למחצה של אברהם ובתו של תרח.[5]

אמנם, רבים מחכמי ישראל הניחו שדבריו של אברהם לא צריכים להיות מובנים כפשוטם, ושרה לא הייתה באמת אחותו למחצה.[6] בכל זאת, הם לא הכחישו את דבריו של אברהם לגמרי.[7] דעה רווחת אצל חז"ל ורבים מן הפרשנים היא שיש לזהות את שרה עם יסכה בת הרן, אחייניתו (ולא אחותו למחצה!) של אברהם,[8] ונכדתו של תרח.

אם כן, מסתבר שתרח ראוי להיחשב הן אביו של אברהם אבינו והן אביה (או סבה) של שרה אמנו.

חשיבותו של תרח לעם ישראל ממשיכה גם דרך בנו השני, נחור, שהוא אבי הענף של אמותינו. רבקה אמנו היא נכדתו של נחור בן תרח, ורחל ולאה הן נינות שלו.[9]

גם להרן, בנו השלישי של תרח, יש חשיבות בבניין עם ישראל. אם נקבל את הדעה שהזכרנו לעיל, המזהה את שרה עם יסכה (וראה הערה 8), הרי שעם ישראל הוא מצאצאי הרן בן תרח. אבל להרן יש גם תרומה אחרת להקמת ישראל, שאיננה מתגלה בספר בראשית, אלא בסופה של מגילת רות: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן: וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב: וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה: וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד: וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד', י"ח-כ"ב)

מגילת רות, שמספרת לנו על תרומתה החשובה של רות המואבייה להקמת משפחת המלוכה בישראל, נחתמת בלשון הנדירה כל כך מחוץ לספר בראשית, "(ו)אלה תולדות". גם כאן, מדובר ברשימה בת עשרה דורות, מפרץ ועד דוד. מאחר שמואב הוא צאצא של לוט בן הרן, ניתן לומר שהרן בן תרח הוא אבי משפחת המלוכה של בית דוד.[10]

ואם כן, מתגלה שתרח הוא, במובן מסוים, אבינו, דרך כל אחד משלושת בניו (ואולי גם דרך בתו).

ג. תרח – אבי המסע לכנען

עיון מעמיק יותר בפסוקים החותמים את פרשתנו, עשוי לספק תובנות מפתיעות עוד יותר באשר למרכזיותו של תרח. בניגוד לאמונה הרווחת, מתברר שאברהם אינו פורץ לבמת המקרא לפתע פתאום חמוש בהוראה השמימית "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ" (י"ב, א). למסעו המפורסם של אברהם לארץ כנען קדם מסע אחר, מפורסם פחות, שאותו הוביל תרח: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (י"א, לא)

המקרא אינו מספר לנו מדוע יצא תרח למסע לארץ כנען,[11] האם עקב התגלות א-לוהית לו או לאברהם,[12] אינטואיציה רוחנית,[13] רדיפות פוליטיות ודתיות,[14] או נסיבות משפחתיות וכלכליות כלשהן.[15] בכל מקרה, הדמיון הרב בלשון הכתובים מבהיר שמסעו של אברהם ממשיך למעשה את המסע של אביו.[16]

המסע של אברהם לכנען (י"ב, ה)המסע של תרח לכנען (י"א, לא)
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיווַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן בְּנוֹ וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ
וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן
וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַןוַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן
וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַןוַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם

הזיקה שבין שני המסעות מודגשת על ידי התבנית הלשונית הזהה שבה מעוצבים שני המסעות. הזיקה הזו מודגשת עוד יותר באמצעות הלשון המסורבלת לכאורה שבה מתואר סוף מסע אברהם, "וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן". הכפילות התמוהה בלשון התורה מקבלת את מלוא משמעותה רק כשהיא מושווית למסע של תרח: "וַיֵּצְאוּ… לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן". במילים אחרות: מסעו של אברהם מוצג, מבחינה מסוימת, כהמשך ישיר ומוצלח למסעו הכושל של תרח.[17]

מדוע כשל מסעו של תרח? לא המוות הכריע אותו, שכן אברהם נפרד ממנו כשישים שנים לפני מותו.[18] אני סבור שההסבר לכישלון רמוז, שוב, בהשוואת המסעות. כשתרח יוצא מאור כשדים, הוא אינו לוקח אלא את בני משפחתו. אולם, כשאברהם יוצא מחרן הוא לוקח, לצד משפחתו, גם את "כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ [=עבדים] אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן". במילים אחרות, משפחת תרח, שיצאה מאור כשדים בידיים ריקות, זוכה לעושר גדול בחרן, ו'סיר הבשר' הזה מכשיל את המסע לכנען. זו סיבה שהכשילה יותר ממסע אחד לארצנו במהלך ההיסטוריה. בנקודה זו ה' מתערב ומבטיח לאברהם עתיד גדול ונפלא, אם יאות לזנוח את משפחתו של תרח בחרן ובה בעת להמשיך את מסעו של תרח לכנען.[19]

אף שהדברים אינם נאמרים במפורש, מקומו המרכזי של תרח ברשימת התולדות, לצד היותו היוזם של המסע לכנען, מעודדים אותנו לשער שמלכתחילה נועד לתרח תפקיד מרכזי הרבה יותר בתוכנית הא-לוהית. האם יתכן שהתורה מבקשת לרמוז שכישלונו של תרח ב"ניסיון העושר", הוא שדחק אותו לשולי הסיפור ופתח את הדרך לניסיונותיו של אברהם?

כהשערה משלימה, ניתן לתהות האם הצלחתו של אברהם בכל הניסיונות שבאו עליו הייתה מובטחת מראש, או שהיה בהם גם סיכון אמיתי לכישלון. מה היה קורה לוּ אברהם היה נכשל בניסיונותיו, חלילה – האם עדיין היה זוכה להגשים את המהלך הא-לוהי, או שגם הוא היה נאלץ לפנות את מקומו על במת ההיסטוריה המקראית?

(ד"ר יושי פרג'ון. נשלח ע"י ישיבת הר עציון. לעילוי נשמת סבו היקר, אברהם בן אהרן מאיר פויכטוונגר, שהשבוע יחול היארצייט שלו. כל הזכויות שמורות לישיבה ולד"ר פרג'ון)


[1] למעשה, תולדות שם מופיעים פעמיים בספר בראשית, פעם כחלק מתולדות בני נח (י', כא-לא), ופעם בפני עצמם (י"א, י-כו). הרשימה הראשונה היא בעלת מבנה רוחבי ומטרתה לספר כיצד "נִפְרְדוּ הַגּוֹיִם בָּאָרֶץ אַחַר הַמַּבּוּל" (י', לב), ועל כן מספרת על תולדותיו של יותר מצאצא אחד. לעומת זאת, הרשימה השנייה היא בעלת אופי אנכי, ומטרתה להגיע בנתיב הגברי היחיד המוביל משֵם לתרח. הבדל מעניין בין הרשימות מתגלה בדור השישי, כאשר הרשימה הראשונה ממשיכה עִם יקטן, בעוד הרשימה השנייה ממשיכה עם אחיו, פלג.

[2] בשונה מנח ומתרח, למך – הדור האחרון לשושלת קין – אינו זוכה לפתוח רשימת תולדות חדשה, כנראה מכיוון שהשושלת הזו נמחית במבול.

[3] במדרש רות רבה (לרנר) פרשה ז (עמ' 182): "ולעולם האב גדול מן הבן. ואם תאמר: תרח, אין לו חלק לעולם הבא, היה גדול מאברהם?! [אין,] שאילולי תרח לא היה אברהם. ובישר הב"ה לאברהם שיש לו חלק לעולם הבא, שנאמר: 'ואתה תבוא אל אבותיך בשלום' " (רות רבה ז', [עמ' 182])

[4] תרגום השבעים הופך את רשימת תולדות שֵם לעשרה דורות באמצעות הוספת קינן בין ארפכשד לבין שלח. וראו צפור [מ' צפור, תרגום השבעים לספר בראשית, ירושלים תשס"ו] עמ' 178. אולם מסתבר שיש לראות בזה תוספת מאוחרת, וראו למשל קאסוטו [מ"ד קאסוטו, "מנח ועד אברהם", פירוש על ספר בראשית, ירושלים תשכ"ה (תש"ד-תש"ט)] עמ' 171. באשר לספק מיהו הדור העשירי ברשימה הזו, ראו את דבריו היפים של מורי ורעי, פרופ' יונתן גרוסמן, בראשית [י' גרוסמן, בראשית: סיפורן של התחלות, ראשון לציון תשע"ז], המציג את התיחום הכפול של רשימת התולדות הזו: "בהנחה שמודל 'עשרת הדורות' מכוון כאן… מתברר שלפנינו רשימה דו-משמעית… הרשימה נפתחת עם שֵם, ומבחינה זו עשרת הדורות שברשימה אכן מייחסים את אברהם – הגיבור החשוב של המשך ספר בראשית… לצד זאת, הרשימה נחתמת בתרח, ולאור כך מתברר שעשרת הדורות הם מנח ועד תרח. …הרשימה באמת מונה תשעה דורות… וכדי להגיע למודל עשרת הדורות יש להכריע האם מוסיפים את הדור שלפני שם (נח) או שממשיכים עוד דור אחד לאחר תרח (אברהם)" (עמ' 294-295)

[5] ראו למשל ר"י אבן כספי, טירת כסף [ר"י אבן כספי, טירת כסף (משנה כסף א', מהדורת י' הלוי לאסט), פרסבורג תרס"ה], עמ' 95–97; שד"ל כ', יב; רד"צ הופמן [ספר בראשית (עריכה ותרגום: א' וסרטייל), כרך א', בני ברק תשכ"ט] עמ' קצ"ז–קצ"ט; עמנואלי [י"מ עמנואלי, ספר בראשית: הסברים והארות, תל-אביב תשל"ז] עמ' 198; קיל [י' קיל, ספר בראשית (דעת מקרא), כרך א', ירושלים תשנ"ז] עמ' ש' הערה 22, ש"ג. הקושי העיקרי לפירוש זה הוא שביציאת תרח מאור כשדים נאמר: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת… שָׂרַי כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ" (י"א, לא), ואם אמנם שרה היא בתו של תרח, ניתן היה לצפות שיאמר: 'ויקח תרח את… שרי בתו'. לדעת עמנואלי [שם] עמ' 165: "שרי נקראת כלת תרח ולא בתו, ככה נקראת ציפורה, בתו של יתרו אשת משה (שמות י"ח, ב). אשה נשואה עוברת מרשות הוריה לרשות בעלה." וראו עוד רד"צ הופמן הנזכר; קיל [שם] עמ' ש"ה.

[6] רבים סבורים שתיאורו של אברהם את שרה כ'אחותו', בא במשמעות של 'קרובת משפחה'. ראו למשל בבלי סנהדרין נ"ח ע"ב; רש"י כ', יב; רשב"ם שם; רד"ק שם; ר"י בכור-שור שם; מדרש הגדול לבראשית י"ב, יג (עמ' רכ"ד), כ', יב (עמ' של"א).

[7] לעומת זאת, יש שפקפקו באמיתות הצהרתו של אברהם וסברו שהוא מנסה לחמוק מהאשמה בשקר באמצעות שקר. ראו למשל ראב"ע הקצר י"א, לא-לב, כ', יב, כ"ז, יט; ראב"ע הארוך י"א, כח-כט; רלב"ג, ביאור הפרשה, בראשית כ', י-יג; קאסוטו [לעיל הערה 4] עמ' 189. אחרים סברו שאת התואר 'אחות' יש להבין במשמעות של 'אהובה', או כמתאר את מעמדה המשפטי של שרה, ואז אין להסיק מכאן בהכרח קרבה משפחתית. וראו גרוסמן, אברהם [י' גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב תשע"ה], עמ' 250–251. לקיבוץ דעות שונות מן הספרות היהודית העתיקה, ראה זקוביץ ושנאן תשמ"ג [י' זקוביץ וא' שנאן, אברם ושרי במצרים: בראשית י"ב 10–20 במקרא, בתרגומים העתיקים ובספרות היהודית הקדומה לסוגיה, ירושלים תשמ"ג], עמ' 38–49.

[8] כיוון זה נשען על ההנחה ש"הָרָן אֲבִי מִלְכָּה וַאֲבִי יִסְכָּה" (י"א, כט) הוא הרן אבי לוט. יש לציין שהנחה זו אינה מוסכמת על כל הפרשנים, ויש מהם ששיערו שמדובר בשני אנשים שונים ששמם הרן. ראו למשל: אברבנאל י"א, כט-לא; קאסוטו [לעיל הערה 4] עמ' 189.

אימוץ הזיהוי של שרה עם יסכה מוביל גם להנחה שהרן היה גדול מאברהם, שלולי כן תקשה העובדה ששרי, בת אחיו הקטן של אברהם, הייתה צעירה ממנו בעשר שנים בלבד. וראו למשל רד"צ הופמן [לעיל הערה 5] עמ' קצ"ז-קצ"ח; גרוסמן, אברהם [לעיל, הערה 7], עמ' 469 הערה 5.

[9] לפי המדרש יש למנות גם את בלהה וזלפה כבנותיו של לבן הארמי, ומכאן שגם שתי האימהות הללו באו ממשפחת נחור, וראו למשל פרקי דרבי אליעזר (היגר) [מ' היגער (מהדיר), "פרקי ר' אליעזר" (חלק שלישי), חורב י' [יט-כ] (תש"ח), עמ' 185294] ל"ה (עמ' 206).

[10] ראו במדבר רבה ב', כא (צוטט לעיל); גרוסמן, רות [י' גרוסמן, מגילת רות – גשרים וגבולות, אלון שבות תשע"ו], עמ' 345–348; ציגלר [י' ציגלר, רות – מניכור למלוכה (תרגום: ב' בן-ברוך), ירושלים 2018] עמ' 474–475.

[11] ר"י אבן כספי לבראשית [ר"י אבן כספי, מצרף לכסף על בראשית (מהדורת א' ראק), מקור מקוון: AlHaTorah.org], י"א, לא, כותב: "אין הכרח שיכתוב נותן התורה בכל מקום סבות הדבר כי אם עשה כן בכל היה ספר ארוך, וְיקוצו בו היחידים אף כי ההמון. ובכלל מה לנו צורך בזה, רק שנדע כי איך שהיה הנה אברם אבינו הקדוש הראש יצא מארץ מולדתו מאור כשדים…"

ראו עוד גרוסמן, אברהם [י' גרוסמן, אברהם: סיפורו של מסע, תל אביב תשע"ה], עמ' 27–28.

[12] רבים סבורים שאברהם קיבל את הציווי ללכת לכנען עוד בהיותם באור כשדים. כך למשל כותב רס"ג: "ואמר ויקח תרח את אברם בנו {ולא הזכיר} את הסיבה, והזכיר את הסיבה בבא אחרי כן. ואדם אחד קשה ההשגה, ראינוהו שואל ואומר: 'אם תרח ואברם ויתר בני ביתו.. ויצאו מבבל כדי ללכת לארץ כנען מאליהם… שלא בצווי א-להים, עד שהגיע לחרן, איך אמר לאברם בחרן לצאת לארץ כנען, והם הלא יצאו כבר מאליהם!' והוא ראה אמנם מה שאמר ה' לאברם: 'מארצך וממולדתך וגו"… ושכח שחרן אינה ארצו ולא מולדתו ולא בית אביו והוא שוגה בכל זה. ואנו אומרים, שבראשונה אמר ה' אל אברהם "לך לך" וגו', בעודו בכותי רבא. ומשום כך יצאו הוא ותרח אביו וכל אשר עמהם"  (רס"ג י"א, לא)

הקושי המרכזי בפירוש זה (מלבד הצורך לשנות את סדר הכתובים), הוא בכך שאברהם מגשים את הציווי: "לֶךְ לְךָ … וּמִבֵּית אָבִיךָ" (י"ב, א) באמצעות הליכתו אחר אביו: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ" (י"א, לא). גרוסמן, אברהם [הערה קודמת], עמ' 30–35, מניח שהיציאה מאור כשדים אמנם באה עקב צו ה' לאברהם, אולם מציע הסבר ספרותי-תיאולוגי לבחירה של הכתובים לטשטש זאת.

[13] משנת רבי אליעזר [משנת רבי אליעזר או מדרש שלשים ושתים מדות (מהדורת ה' ענעלאו), ניו יורק תרצ"ד]: "נתן הקדוש ברוך הוא גדולה לתרח וקיבלו בתשובה… ואילולי שקיבל הקב"ה תשובתו, לא היה אומר לאברהם: 'ואתה תבוא אל אבותיך בשלום', לשׂוּם מחצבתו עמו. ולא עוד, אלא שהסכימה דעתו שלתרח לבחור את ארץ ישראל עד שלא נצטוה, שנאמר: 'ויקח תרח את אברם בנו […] ללכת ארצה כנען' " (משנת רבי אליעזר פרשה ח', עמ' 147)

ראו עוד ברויאר [מ' ברויאר, פרקי בראשית, כרך א', אלון שבות תשנ"ט] עמ' 224–225;  קיל [לעיל הערה 5] עמ' ש"ה.

[14] כך למשל כותב הרמב"ן: "ותרח אביו ואברהם היה בלבם מן היום ההוא שנצל שילכו אל ארץ כנען, להתרחק מארץ כשדים מפחד המלך, כי חרן קרוב להם, ועם אחד ושפה אחת לכלם, כי לשון ארמית לשניהם. ורצו ללכת אל עם אשר לא ישמע לשונו (ע"פ דב' כח,מט) המלך ההוא ועמו" (רמב"ן י"א, כח)

[15] כך למשל מציע אברבנאל י"א, כז-לא: "והנה הגיד הכתוב איך נתגלגלו הדברים שיצאו מאור כשדים והוא עם היות שכל בני שם היו מולידים בהיותם בן ל' שנה או קרוב לזה הנה תרח לא הוליד עד ע' שנה והיה זה רע בעיניו. עוד ראה שאבותיו הרבו התולדות כמו שנאמר בכל אחד מהם ויולד בנים ובנות אבל תרח עצרהו ה' מלדת ולא הוליד כי אם שלשה בנים… ונתחדש על כל זה שהרן בבחרותו אחרי שהוליד את לוט מת על פני תרח אביו… ועוד… הנה היתה שרי עקרה… וגם זו רעה רבה היא בעיני תרח שמשלשה בנים שהיו לו האחד איננו שמת בחייו… והבן השני אברם אין לו ולד ובזה היתה משפחתו קרובה להכרת ואין רעה גדולה ממנה… וחשב תרח שמקום מושבו אור כשדים היה גורם לו כל אלו הרעות על כן התעורר לצאת משם ולעשות שנוי מקום וללכת אל ארץ כנען שאוירה טוב" (אברבנאל י"א, כז-לא)

וראו עוד עמנואלי [לעיל הערה 5] עמ' 162 שמבקש לקשור בין סיפורנו לבין המצב הגיאו-פוליטי במחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס.

[16] כך למשל כותב הרמב"ן: "ומה שאמר 'ויצאו ללכת ארצה כנען', לא להתישב בה, כי עדין לא ידע כי על הארץ ההיא נצטוה; אלא שאחז הצדיק דרכו דרך ארץ כנען, כי כן היה בדעתו ובדעת אביו גם מתחלה בצאתם מאור כשדים" (רמב"ן י"ב, א)
וראה עוד אברבנאל י"ב, ה.
באשר לתבנית הלשונית של פסוקי יציאה למסע, שמשותפת לספרות המקראית ולספרות האוגריתית, ראו י' אבישור, בתוך מ' ויינפלד ואחרים (עורכים), בראשית (עולם התנ"ך), תל-אביב 1982, עמ' 91.

[17] ברויאר [לעיל הערה 13] עמ' 223–230 רואה כאן שתי בחינות בעליית אברהם לארץ, אחת נועדה להשלים את מסעו הכושל של תרח, והשנייה נועדה להציג את יציאת אברהם מבית אביו בצו ה'.

[18] לפי הנוסח השומרני של התורה נאמר כאן: "ויהיו ימי תרח חמש שנים וארבעים ומאת שנה וימת תרח בחרן", ולפי זה המוות הוא שעצר את תרח במסעו (וראו זקוביץ ושנאן 2005 [י' זקוביץ וא' שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל-אביב 2005] עמ' 131, שמאמץ נוסח זה). אולם מסתבר שהצדק עם קאסוטו [לעיל הערה 4] עמ' 177 הרואה בזה ניסיון של "המהדורה השומרונית, כדרכה, לתת לכתוב צורה יותר קלה ופשוטה". עמדתו של קאסוטו נתמכת גם מן התיאור: "וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם" (י"א, לא). השימוש בפועל "וישבו" מלמד שתרח ומשפחתו הספיקו להשתקע בחרן לפני שמת.

[19] העובדה שאברהם לוקח עמו את לוט אל המסע לכנען, יכולה לעורר ספק בשאלה האם אמנם היה בכך כדי למלא את צו ה' להתנתק מבית אביו (ראו צ' שמעון, האדם הבוחר: הסיפור המקראי כדרמה של בחירה, ירושלים תשע"ה, עמ' 76–77; גרוסמן, אברהם [לעיל הערה 7, עמ' 44). ספק זה מקבל חיזוק נוסף כשאנו למדים שכמו תרח, גם לוט בוחר לנטוש את מסעו של אברהם בעקבות צו ה', מתוך מניעים של צבירת רכוש (ראו ח' כהן, "פרדת אברהם מלוט (בראשית יג)",  מגדים נ"ב [תשע"א], עמ' 9–22; שמעון [לעיל], עמ' 77–86, 150–154; גרוסמן, אברהם [לעיל], עמ' 60, 64–71).

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • מדוע נח שלח דוקא את העורב והיונה ולא את עוג?
  • איש גֹּדֵר גָּדֵר ועמד בפרץ
  • שימו לב אל הנשמה
  • מה הקשר בין חמס לעריות?
  • אחדות ואינדיבידואליזם
  • איש ואישתו או זכר ונקבה?
  • נוח, בניו, ופריה ורביה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.