כי ציד בפיו‎

הדפסה הדפסה
"ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו, ורבקה אוהבת את יעקב". (בראשית כה. כח)
איך ניתן להסביר שיצחק אבינו אוהב את בנו הרשע עשו, ומעדיף אותו על בנו הצדיק יעקב, בגלל שהוא נותן לו לאכול מהציד שלו?…
וכי חסר משהו ליצחק? הלא הקב"ה הרבה את רכושו וממונו במאוד מאוד, עד שאפילו אבימלך רואה את כל העושר וההצלחה של יצחק ומבקש ממנו הסכם שלום. ועוד שכל רכושו הרב של אברהם עבר לבנו יצחק כפי שהראה אליעזר עבד אברהם למשפחת רבקה, כאשר בא לקחת אישה ליצחק… אם כן לא חסר ליצחק מה לאכול, אז למה הוא אוהב את עשו? בטוח לא בגלל שנותן לו לאכול מציידו.
גם מי שמסביר את הדברים כשיטת המדרש, שצד אותו בפיו והתראה לפניו כצדיק, ושאל את אביו איך מעשרים את התבן ואת המלח – לא מסתדר העניין. הלא כבר בבטן אימם ידעו שאחד צדיק, ואחד רשע. וגם כאשר נולדו הילדים לא היה קשה להבחין ביניהם – אחד אדמוני, כפי שמסביר בראשית רבא סימן הוא שיהיה שופך דמים( מובא ברש"י).
"ויקראו שמו עשו" – הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה!" זאת אומרת שנולד איזה תינוק מפלצת, שכולו אדמוני, עם קוקו וזקן, כל גופו מכוסה פרווה כמו של גדי עיזים. הרי בהמשך הפרשה מסופר שכשרוצה יצחק לוודא שאכן עשו הוא המגיש לו אוכל הוא ממשש את ידיו של יעקב המכוסות בעור גדי העזים…
אז איך ניתן להגיד שיצחק אבינו, הצדיק עם רוח הקודש לא מבחין בן צדיק לרשע?
אלא, יש לפרש כי ידע גם ידע יצחק כי עשו הוא הרשע והקליפה, אלא שחשב שאם יש מישהו שצריך לעזור לו או לברך אותו הוא החלש, הרשע, שצריך יותר סיוע. זו היתה המחלוקת בינו ובין רבקה אמנו.
ועוד, ידע יצחק ברוח הקודש כי עשו "ציד בפיו" – ניצוד בפיו, ועתיד לפול בגלל פיו, ולא ידע איך יהיה הדבר.
אמר יצחק, אעשה לו תשובת המשקל, מה הוא עתיד ליפול בפיו, "כי ציד בפיו", אני אתקן אותו על ידי שאוכל מציידו, ואהפוך את הקללה לברכה. אבל, רבות מחשבות בלב איש, ועצת ה' היא תקום. בהמשך הפרשה מסופר איך עשו ניצוד בפיו, וכל נפילתו מתחילה ונגמרת בפיו- הוא היה רעב, ובשביל להשביע את פיו, מכר את בכורתו שוב בפיו. כל הסיפור של המכירה של הבכורה לא היה ידוע ליצחק.
רק כאשר מגיע עשו מהשדה, לקבל ברכה מיצחק, ומגלה שיעקב לקח בחוכמה את ברכתו, הוא מגלה את סודו ואומר: "ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים, את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי, ויאמר הלא אצלת לי ברכה?" ( כו. לו)
רק אז נסגר המעגל, ויצחק מבין שהכל נעשה בעצת תמים דעות ה', והכל קרה בדיוק, והברכות היגיעו למי שהיה אמור לקבלן- ולא כמו שסבר יצחק כל ימיו.
יש לדייק כי כבר כאשר הבין שיעקב לקח את הברכות בחוכמה הוא הודה על הברכות, ולא קילל או כעס על יעקב, אבל כאשר התוודא עשו על הציד אשר ניצוד בפיו, והודה שמכר את בכורתו- הבין יצחק שמאת ה' היתה זאת!
(טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)
דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם... וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן... לֹא תַעֲשׂוּ - לקיחת אימותינו לבית המלך
  • "האלף לך שלמה"
  • שתי מחשבות על פרשת "תולדות"
  • כוונתה של רבקה
  • עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם
  • "תתן אמת ליעקב"
  • בין עשיו לדוד
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.