על התודה

הדפסה הדפסה

זכיתי השבוע להשתתף בברית שהסנדק בה היה הרב שלום ארוש שליט"א. אחד מהנושאים הנפלאים שבהם הרב מחזק בשיחותיו וספריו הרבים הוא נושא ה"תודה". באמת התודה הוא נושא עמוק מאוד. דרך הדיבור ואמירת תודה (שאולי הוא מאולץ בתחילה) מקבל האדם משקפיים חדשות על המציאות. במקום המשקפיים של 'מגיע לי', ו'למה לא הולך לי כמו שחשבתי', מתרגלים לראות עד כמה במשך כל היום האדם מוקף במתנות. המתנה הכי גדולה היא עצם החיים (כדברי הרב ארוש בכריכת ספרו החדש 'נפלאות התודה').

ברוך ה' שיש בדור כל כך טעון ו'משוגע' כמו שלנו, שבו הכל סוער ומשתנה בקצב מסחרר, רבנים גדולים שיש להם תמימות של אמונה, שמדריכים איך לחזור לדיבור תמים וכנה עם ה', ולשוב לראיית הטוב, ואף לחיות את זה בתוך חיי היום יום ע"י עקרון התודה.

קניתי את הספר 'נפלאות התודה'. בערב הבת שלי התלוננה שאין לה ספרים מענינים לקרוא כי כבר קראה את כל הספרים המענינים שיש בבית… נתתי לה את הספר וביקשתי שהיא תחפש לי שם סיפור יפה. אחרי שקראתי לילדים את הסיפור שהיא מצאה, התפתחה שיחה ערה עם הילדים, בין היתר על מה הם רוצים להודות. מדהים כמה שגם ילדים יכולים להתחבר לזה.
והנה הסיפור בקצרה:
אשתו של חברי מהעבודה (של מספר הסיפור) עברה שלושה אירועים מוחיים. לאחר האחרון היא התאשפזה והרופאים הודיעו למשפחה שיתכוננו לאישפוז ארוך. הצעתי לחבר להרבות באמירת תודה על המצב, לפרטי פרטים. הצעתי לו להרבות בכך, ולומר תודה בכל זמן פנוי, ושגם אשתו תעשה כן אם היא יכולה. וכך עשו. באותו היום נכנסה אשה לא מוכרת אל חדר האישפוז בבית החולים וברכה את האשה החולה ואמרה: תהיי בריאה, מחר כבר תלכי הביתה. ואכן כך היה. הבדיקות היו מפליאות וכבר למחרת שוחררנו הביתה. כמה טוב הוא הקב"ה.

בפרשתנו, פרשת בשלח, מרבים בנ"י להתלונן, פעם על המצרים, פעם על המים ופעם על האוכל. אכן נסיון קשה כשנמצאים במדבר שממה. גם אנחנו עומדים בנסיונות קשים. באיזו עין נשתמש, בעין הרגילה הרואה שחסר לנו הרבה דברים, או בעין האמיתית, עין האמונה, שרואה שכל חיינו מוקפים מתנות רבות, ושגם מה שנראה רע הוא בעצם לטובתנו, ללמדנו אמונהבמצבים קשים לקרב אותנו דרך זה לה' יתברך.

בעקבות הדברים הללו התחדש לי ביאור בפסוק בתהילים. אומר דוד המלך "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו". לא נאמר בפסוק 'מכל צרותיו' אלא "מכל עוונותיו". אולי פירושו, שהעוונות גורמים לאדם להיות 'נמוך' ובעל ראייה והשקפה של קטנוניות. כשאדם חוטא, עיניו לא רואות טוב וליבו נאטם מלהרגיש כמה ה' קרוב אליו (כדברי הרב הראי"ה: הִנְנִי רוֹאֶה אֵיךְ הָעֲווֹנוֹת הֵם עוֹמְדִים כִּמְחִצָּה נֶגֶד הָאוֹר… וְהֵם מַחֲשִׁיכִים וּמַאֲפִילִים אֶת הַנְּשָׁמָה. אורת התשובה ז, ה) כמה מתנות הוא מקבל ללא הרף מהקב"ה. הוה אומר, החטא שמרחיק את האדם מה' גורם לו להתלונן ולהתאונן, להיות עיוור מחסדי של מקום. גם מזה הקב"ה גואל ופודה אותנו. ע"י שירגיל האדם את שפתיו לומר תודה לקב"ה, על הטוב ועל הרע, על המשמח ועל המדכא, יתרומם האדם אל מעבר למקומו הנוכחי ויחוש את קרבת ה' אליו. ממילא ה' ישמע תפילותיו ויענה לבקשותיו מעל ומעבר למצופה.

(אריאל פנדל)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • קשיים ויסורים
  • "ותצאן כל הנשים אחריה"
  • גימטריה ליציאת מצרים
  • "כי קרוב הוא" - על עיצוב ולכידות עם
  • הצו הא-להי והצו המוסרי
  • "וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ"
  • "שבו איש תחתיו"
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.