לא תחסום שור בדישו

הדפסה הדפסה

"לא תחסום שור בדישו" (דברים, כה,ד)
כפי שמובא בבא מציעא פח עמוד ב, וכן מובא ברש"י: "לא רק שור אלא לכל בהמה חיה ועוף העושים במלאכה שהיא דבר מאכל … ומה דיש מיוחד דבר שלא נגמרה מלאכתו (למעשר וחלה) וגידולו מן הארץ, אף כיוצא בו- יצא החולב, והמגבן, והמחבץ, שאין גידולו מן הארץ . יצא הלש והמכתף, שנגמרה מלאכתו לחלה, יצא הבודל בתמרים ובגרוגרות שנגמרה מלאכתן למעשר".

בעל השדה מפסיד הרבה כסף על היתר זה- לאכול במהלך העבודה! למה לא ריחמה עליו התורה?

נשאלת השאלה: אם איסור התורה של "לא תחסום" נובע מ"התחשבות" ו"רחמנות" התורה על בעלי החיים והעובדים העוסקים במלאכה, ומתגרים לאכול במהלכה, למה לא מתירה התורה לכל העובדים אלא רק לאלו שעוסקים בעבודה אשר גידולה מן הארץ ושלא נגמרה מלאכתה? מה יהיה על כל שאר העובדים?
כפי שמסיקה הגמרא בבבא מציעא: "דיש- מה דיש מיוחד דבר שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה ופועל אוכל בו, אף כל שלא נגמר מלאכתו למעשר ולחלה פועל אוכל בו."
הרי לאכול לחם טרי, שיצא מהתנור עכשיו, הרבה יותר טעים מאשר לקסוס חיטים לא מבושלות בשדה… למה לא התירה התורה לפועלים לאכול גם דברים אשר נגמרה מלאכתן? אלה משמע מדברינו אלה כי לא רחמנות או התחשבות התורה הובילה אותה לצוות אותנו את מצוות "לא תחסום שור בדישו" אלא סיבה אחרת!

יתכן לפרש כי לפני גמר המלאכה ולפני הפרשות תרומות ומעשרות כל התבואה היא של הקב"ה, ואיננה נחשבת על שמו של בעל השדה. אומנם, השדה שלו והתבואה בכללותה שלו היא, אך כמה ירוויח בפועל ממנה?כמה יצליח לאסוף משדה זו? זאת לא ידע עד אשר יסיים את מלאכתו!
יוצא שהכלל שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין רלוונטי גם להסבירנו זה:
עד שלא נמנה ונגמר חישוב התבואה, יש באפשרותו של העובד לאכול ממנה, כי באמת התבואה לא תחסר באכילתו, שהרי אין בעיה לקב"ה לברכה ולהרבותה כמה שירצה, ובדיוק כפי מה שמגיע לבעל השדה. ולכן מרשה הקב"ה לעשות חסד עם בריותיו, ומצווה את האדם "בלא תחסום", אבל, לאחר שנמנתה התבואה ונגמרה מלאכתה, ולאחר שקצב הקב"ה את השפע לבעל השדה -שוב לא ניתן לעשות "חסד" עם הבריות על חשבון בעל השדה!

מכאן נלמד מוסר לעניין עשיית חסד: אל תהיה רובין הוד ותיקח ממי שיש לו ותיתן למי שאין לו, ותחשוב שאתה עושה חסד…. חסד עושים עם מה ששלך, מה שאינו שלך תשאיר לחברך.
דבר נוסף ניתן ללמוד מכאן והוא שכל ה"חסדים" שאדם עושה- לא הוא באמת עושה אותם, אלא הקב"ה מסובבם על ידו, להיות שליח בעולם, ולהשפיע טוב ופרנסה לכלל. אל יתקמצן האדם על מה שנחסר ממנו הוא רק שליח! מה שמגיע לו לא יחסר מאומה, שהרי התורה אמרה "לא תחסום שור בדישו"!
יוצא מכאן שההבנה שלנו כרגע לאור האמור לעיל הינה הפוכה ממה שחשבנו בהתחלה: התורה לא רק מתחשבת בפועל ובבהמה העוסקים במלאכה אלא יותר מכל מתחשבת היא הבעל השדה!

(נשלח ע"י טל יקותיאלי. לע"נ מו"ר אבי גד בן אסתר הכ"מ)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • דיברה תורה כנגד יצר הרע
  • שילוח הקן
  • עזרה לזולת מבט לפרשת כי תצא
  • המלחמה בעמלק
  • אי אתה יודע מתן שכרן של מצוות
  • מצוות מעשיות בימינו
  • "על קן ציפור יגיעו רחמיך"
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.