כשיתרו שומע מפי משה על הניסים שאלוהים עשה לו ולעמו ביציאת מצרים, הכתוב מציין: "ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל.."
המילה ויחד מרמזת על חידתיות: ויחד – מלשון חידה- תמיהה.
יתרו היה ללא ספק, אדם בעל בינה יתרה. תכונה המחייבת התבוננות, אשר מצד עצמה מחייבת סקרנות, שכן התבוננות הינה התחקות אחר משהו, תעלומה המשחרת לפתרונה.
סיפורי הניסים שאלוהים עשה למשה ולעם ישראל ביציאת מצרים, עוררו מן הסתם את סקרנותו של יתרו שהיה כהן מדין- איש דת בעצמו. בנוסף, לא מן הנמנע שקיבל חיזוקים מציפורה בתו, שתבונתה הנעלה באה לידי ביטוי כזכור, בטקס המילה המאולתר שביצעה לבנה, בעת הפגישה שלה ושל משה, עם מלאך השם.
אפשר להניח שבתוך בליל הרגשות שחש יתרו, שהיו בעיקר חיוביים ומפרגנים, הסתתרה גם צביטה קטנה של "קינאת סופרים" שאולי הולידה איזה שהוא ספק/פקפוק, שבא לידי ביטוי במילה "הקטנה": ויחד.
(נשלח ע"י הלנה ברבי)

