שלושה סוגי נישואין

הדפסה הדפסה

בחיי האבות אנו מוצאים שלושה מודלים שונים של חיי משפחה. המודל הראשון הוא המודל של אברהם ושרה: הם יצאו ביחד לדרכם מחרן לארץ כנען, שניהם היו קשורים בדבר ה' וחז"ל אף הפליגו ואמרו ששרה הייתה גדולה מאברהם בנביאות. המודל השני הוא המודל של יצחק ורבקה: הם התחתנו בשידוכו של עבד-אברהם, ורק אחרי שנפגשו בארץ כנען ואחרי שיצחק הביא את רבקה לאוהל שרה אמו – נאמר עליו "ויאהבה". המודל השלישי הוא המודל של יעקב ורחל: הוא התאהב בה על הבאר, ומאותה שעה – אהבתו הייתה נתונה רק לה. לאה, בלהה וזלפה נכפו עליו.

לכל אחד מהמודלים הללו יתרונות וחסרונות. המחיר של 'נישואי האהבה' של יעקב ורחל הוא הסיכון שהאהבה תהפוך לטרגדיה. רחל הייתה עקרה ולא ילדה ליעקב בעוד נשותיו האחרות – השנואות – ילדו לו בנים רבים, ובסופו של דבר – לאחר שילדה שני בנים – היא מתה על פניו של יעקב. דווקא עוצמת האהבה שביניהם מעצימה את הטרגדיה, ובכייה של רחל מהדהד לדורות עולם בחלל האוויר.

מחירם של 'נישואי הכבוד' של אברהם ושרה הוא בחיכוכים הנוצרים בהכרח כאשר שני אנשים שדרגתם שווה חיים ביחד. אברהם היה צריך לכבוש את רגשות החסד שלו כדי לשמוע בקול שרה, ומששמעה שרה על העקידה בלי שאברהם סיפר לה על כך דבר – פרחה נשמתה ומתה (ע"פ חז"ל).

המחיר הבולט ביותר הוא המחיר של 'נישואי השידוך' של יצחק ורבקה. לאורך כל חיי הנישואין של שניהם, בולט הפער התהומי ביניהם. חז"ל דרשו שהיה גם פער גילאים גדול, אך ברור שהיה ביניהם פער מנטלי. יצחק ורבקה אינם מסוגלים לנהל ביניהם שיחה פשוטה. מצד אחד – יצחק הוא שתקן (אולי בעקבות העקידה), ומעדיף עשייה על פני דיבורים; מצד שני – רבקה מרגישה שהיא אינה מצויה בדרגתו של יצחק וכי אין לה שפה משותפת אתו. כאשר מתרוצצים הבנים בקרבה – היא אינה מגלה ליצחק דבר והולכת "לדרוש את ה'". ייתכן שהלכה לאברהם, ייתכן שהלכה לשם ועבר, אך ודאי שלא גילתה ליצחק דבר.

זוהי התשתית לויכוח שנתגלע בין יצחק לרבקה בהמשך. רבקה ידעה ששני הבנים שבקרבה ייפרדו לשני גויים ולשני לאומים, אך יצחק לא ידע זאת. מעולם לא הפלה ה' בצורה כל כך בוטה בין שני אחים: ישמעאל לא היה בנה של שרה; בני יעקב כולם נבחרו; ויצחק לא יכול היה לדעת שהקב"ה יפלה בין שני הבנים התאומים ויבחר ביעקב על פני עשו. יצחק אהב את עשו כי ציד בפיו – הוא ראה בו הבן הבכור, שינהיג את המשפחה המורחבת. רבקה ידעה שכל בן הוא עם בפני עצמו, ולכן אהבה את יעקב.

הפער שבין שני ההורים השפיע גם על היחס שבין בניהם: עשו חי בשדה, לבוש אדרת שיער ועוסק בציד. יעקב הוא איש אוהלים, אינו לבוש כעשו ועיסוקו ברוחניות. כל דמות בביתם של יצחק ורבקה חיה לבדה. יצחק מתפלל לבדו לנוכח אשתו, רבקה ההרה אינה משתפת את בעלה בדבר ה', יעקב ועשו שונים זה מזה כמעט באופן ניגודי, וכך נוצר מצע הרסני לחילוקי הדעות שהתפרצו בצורה כה בוטה בפרשת ברכותיו של יצחק.

(הרב יואל בן-נון, נשלח ע"י ישיבת הר עציון. מתוך סדרת התקליטורים "שירת התורה", המציעה דברי תורה רבים על כל פרשה. להזמנות: מכללת הרצוג להכשרת מורים, טל' 02-9937333. כל הזוכויות שמורות לישחבה ולרב)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • עטרת זקנים בני בנים, ותפארת בנים אבותם
  • כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם... וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן... לֹא תַעֲשׂוּ - לקיחת אימותינו לבית המלך
  • תוחלת החיים - "אין קצבה לשנותיך"
  • "ויבז עשו את הבכרה" – בין תמורה לייעוד
  • מטל השמים ומשמני הארץ
  • חינוך ילדים בראי הפרשה
  • "תתן אמת ליעקב"
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.