"עת לרחוק מחבק.."

הדפסה הדפסה

בליל רגשות מלווה את הימים הללו.. רגשות שמחה, גאווה, והתרגשות, בצל תחושת זכרונות קשים וכואבים. הכנה למתן תורה, וזכרונם של תלמידי רבי עקיבא, חגיגות 70 שנות עצמאות, וציון יום השואה. שמחה ועצב, זיקוקין, ונרות זכרון החללים, ששילמו במחיר חייהם, את עצמאותינו.

 כולנו רוצים להמשיך קדימה, לפתח, להתעצם, ולגדול.. אף אחד מאיתו לא היה רוצה לחזור לגולה. סוף סוף אחרי 2000 שנות גלות אנו מרגישים, שחיינו כאן, בזכות ולא בחסד. הריבונות בידינו, ולא ניתן לאף אחד להתקרב ולחבל בגבולותינו. אך כיצד אנו מבטיחים עצמאות לטווח רחוק, מה אנו צריכים לעשות, כדי שלא יקומו עלינו כל הסובבים אותנו, ויגרשונו כפי שעשינו להם לפני כ 70 שנה? איזה ביטוח יש לנו שבית מאיר לא תחזור להיות בית מחסיר? מדוע הם לא, ואנחנו כן? האם רק מכח ההבטחה לאבותינו, או שמא יש לכך תנאים נוספים…?

 בפרשיות אחרי מות – קדושים, התורה מאריכה באיסורי עריות. יחסי אישות בתוך המשפחה, וקיום יחסים שאין בהם תוספת קיום לעולם.. אלא רק סיפוק המשיכה.. ומציינת התורה: "ולא תקיא הארץ אתכם, בטמאכם אותה, כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם" (ויקרא יח, כח) "ולא תלכו בחוקות הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקוץ בהם. ואומר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש.." (ויקרא כ' כג כד). מדוע דוקא איסורים אלו מהווים תנאי להמשך ישיבתינו בארץ ישראל?

 האור החיים בפירושו לפסוקים אלו נוגע בנקודה המייחדת איסורים אלו, ואת הנסיון הקשה הטמון בהם. נושא שצף ועולה בשנים האחרונות ביתר שאת..

"ידוע הוא כי כל המצוות.. הם מצוות שיכול האדם לעמוד בהם, ויטה עצמו אל הרצון לעשותם. זולת מצוות פרישות העריות, הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן, ואונסתו עליהם לעשותם..!!"

ומאריך האור החיים לבאר שכדי לפרוש מאיסורים אלו אדם צריך לשלוט בשני דברים גם יחד, בראות העין, ובדמיון. אך גם האדם שראה וידע ושמע.. וגם לעם שראה "את מעשה ארץ מצרים וישב בה" (יח, ג,) "אף על פי כן אני מצוה אתכם, שתתעצמו לנצח החשק, לבל תעשו כמעשיהם"

אבל איך??  אני שבוי, אין לי אלטרנטיבה.. כך אלוקים ברא אותי.. ממשיך האור החיים בפירוש מפתיע:

"ולצד שיאמר האדם כי אין מעצור ברוחו בדבר זה, לכן הקדים ה' בתחילת דברו.. "אני ה' אלוקיכם" כי הן אמת במין אנושי, זולת ישראל, ישנו בטענה זו. כי לא ימצא בכוחו למנוע עוצם חשקו ממנו.מה שאין כן בני ישראל, לצד היותי ה' אלקיכם.. ינוצח כח הטבעי הגשמי, כי הצורה תשלוט בחומר כשיסכים איש ישראל להתדבק בה', ישלוט בטבעו"

ומוסיף לבאר מדוע התורה כתבה פעמיים ששמירת צווים אלו הם תנאי לירושת הארץ "לבל יתבטלו בין מהם, בין מזולתם.. הא למדת שאם לא יהיו נשמרים.. תקיא הארץ גם השומרים, על שלא מיחו בשלא שמרו"

 נכון, הנסיון גדול, התשוקה לחטאים אלו גדולה, משום כך התייחדו איסורים אלו, ומהווים תנאי לקיומנו כאן. האירועים השונים שחלפו עלינו במאה השנים האחרונות, מוכיחות כאלף עדים, שהכל אפשרי. אפשר בשבעים שנה להגיע לעצמאות, צבא, ולהשגים טכנולגים יוצאי דופן, אך אפשר גם לאבד מליונים במספר שנים בודדות.. בפרשה זו אנו מצווים גם ב "ואהבת לרעך כמוך" "ולא תשנא את אחיך בלבבך"כהקדמה, למצוות "הוכיח תוכיח את אמיתך" כי האוהב, מוכיח! והשונא מתעלם, ומאפשר לאדם הבודד, לקדוח חור בחדרו בספינה.. מותר להביע אמפתיה לקושי, אך מוכרחים "לרחוק מלחבק" את הבוחרים ללכת אחר נטייתם. ולעודדם שאם יהיו "חבוקים ודבוקים בו.." יגלו לא רק את ההרחקות שבתורה.. אלא גם את העוצמות שבה…

(נשלח להוספה לאתר על ידי הרב אברהם רינת)

[148712@gmail.com] לתגובות

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • "אני ה'" ו"אני ה' א-לוהיכם"
  • בשר תאווה במדבר ובארץ
  • לדון לכף זכות, או להוכיח?
  • קדושים תהיו
  • בזאת יבא אל הקדש
  • ואהבת לרעך כמוך - תשתית
  • הכהנים והעם
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.