"רווחת הגלות"

הדפסה הדפסה

בכל פעם שאנו נחשפים לחדשות השבוע בערוצי המידע השונים, אנו נתקלים בלא מעט סבל אנושי. חולי, עניות, וצרות רבות ושונות. ללא ספק המבט הנשקף על העולם מבין הדווחים השונים אינו אופטימי במיוחד. כיצד אפשר לשמור על שפיות, ואופטמיות בעולם שכזה?  מה תוכנם ומטרתם של התמודדיות החיים של כולנו?

 פרשת שמות פותחת את אחת התקופות הקשות ביותר בהיסטוריה היהודית, תקופה שאין לנו מספרים מדוייקים על הקף הטרדיה. אין אנו יודעים כמה ילדים הושלכו ליאור, כמה הוטמנו בטיט, כמה מתו מקושי העבודה, אך אם רק במכת חושך מתו יותר משני מליון גברים, אנו יכולים לתאר מה קרה במשך כל שנות השיעבוד.

אך לא רק דברים קשים חוו היהודים בשנות השעבוד, היו גם היו חוויות טובות, התינוקות ינקו דבש וחלב מאבני השדה, נולדו ששה ילדים בכרס אחת,  ללא מיילדת או עזרה אחרת. עשרת המכות המפורסמות, התגלות אלוקית רציפה, ועוד..

 ההפתעה הגדולה בתהליך, שהקושי, לא רק שאינו סותר את הרווחה בהווה ובעתיד, אלא הוא הבסיס והסיבה לרווחה שאחריה. "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" ומביא רש"י את דברי המדרש "בכל מה שהם נותנין לב לענות – כן לב הקב"ה להרבות ולהפריץ" "רוח הקודש אומרת, אתם אומרים פן ירבה ואני אומר כן ירבה" ה"כן ירבה" שלנו, תלוי באמירת "פן ירבה" של אויבינו, כשהם נותנים לב לענות, ה' מתעורר ברחמיו להרבות. וכפי שדוד המלך כותב בתהלים "שמחנו כימות עינתנו, שנות ראינו רעה" אנו פונים לה' "ומזמרים" לו: אנחנו יודעים שהסבל הוא לא מיותר, אנחנו יודעים שהשמחה בעולם הזה, ובבא, תלויה בעוני ובשנות הקושי.

 אך לא לכולנו זה קל, ככל שהאדם גדול יותר, ורואה בפרספקטיבה רחבה יותר, כך קל לו לראות את התועלת שצומחת מהקושי, את הלידה המתפתחת במושב היולדת, הנקרא "משבר" (רש"י). משום כך  כשמשה שואל את ה', מה אומר לבני ישראל? מי שלח אותי אליהם? אומר לו ה' "אהיה אשר אהיה-כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם" מדוע בפעם הראשונה אמר לו פעמים "אהיה" ובפעם השניה רק פעם אחת?  מבאר רש"י: אהיה עמם בצרה זאת כאשראהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות, אמר לפניו רבש"ע מה אני מזכיר להם צרה אחרת דיים בצרה זו אמר לו יפה אמרת כה תאמר להם אהיה שלחני אליכם" הם.. בני ישראל מתוך קושי השעבוד יהיה להם קשה לשמוע על צרות נוספות, להם אל תספר על צרות העתיד – אך אתה משה יכול לשמוע, ולא להבהל, לדעת שהכל לטובתינו, לדעת ששעבוד מלכויות רק צרה בתחליתה, אך גאולה גדולה בסופה, ובעתיד יבואו כל האובדים, והנדחים והשתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" ויודו לא רק על הגאולה, אלא גם על הגלות.

(הרב אברהם רינת)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • אותות ומופתים
  • "קומי אורי כי בא אורך"
  • לא להתמהמה!
  • מנהיג אמיתי
  • בחירתו של משה
  • "הבה נתחכמה לו" – מתחכום יתר לכישלון
  • מדוע ברח משה דווקא אל יתרו?
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.