שני חידושים אישיים על פרשת "תולדות"
"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" (בראשית כה, כח). הפסוק מלמד אותנו בעה"י דבר מענין. רמת האהבה שהיתה ליצחק ורבקה כלפי בנם יעקב היתה פחות או יותר שווה וכך היה גם באהבתם כלפי עשו, שנאמר: "אשתו כגופו" (יבמות סב:), שהרי חייב לומר שבדרגתם הגבוהה קליטת המציאות שלהם היתה מיושרת לאמת האלוקית, כשהתיחסותם לבני אדם היתה עפ"י מהותם הפנימית, ולראיה אנו זוכרים שאברהם גירש את בנו ישמעאל שכמו עשו היה מצד הקליפה כדי שלא יקלקל את בנם יצחק שכמו יעקב היה מצד הקדושה וזאת בעצת שרה ואישורו העליון של אלוקים: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל אַבְרָהָם אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע" (בראשית כא, יב). מהעובדה שבפסוק כתוב: "וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב" ללא ציון של סיבה מסוימת לכך ניתן ללמוד שרבקה אהבה את כל המהות של יעקב שהיה תמים ושלם וכמוה גם יצחק, ולראיה יעקב היה היחיד מבין האבות שהוליד 12 בנים צדיקים מצד הקדושה ללא שום קליפה ללמדך שהוא עצמו גם היה כזה, לעומת עשו לגביו התורה מוסיפה סיבה: "כִּי צַיִד בְּפִיו", וגם מהעובדה שהקב"ה לא כתב בתורה "ואהב יצחק את עשו" אלא השתמש במילה "ויאהב" ניתן להבין שיצחק התאמץ לאהוב את בנו עשו וניסה לקרבו אל ד', עבודתו, דרכו ומידותיו יתברך בכל יכולתו, כשידוע שהצדיק יודע למצוא את אותה נקודת אור קטנה שנמצאת בתוך כל החשכה בה מצוי הרשע ולגרום לה להתגבר, להתפשט ולהניס את כל החושך שבתוכו, והרי ידוע שנשמתו של עשו הגיעה ממקום עליון יותר מזו של יעקב, ולראיה רק ראשו שנערף ע"י חשים בן דן נקבר במערת המכפלה, ולכן היה לו קשה יותר לעשות את התפקידים לשמם נשלחה נשמתו לעולם ולתקן את הנדרש, בדומה לתפוח שככל שנופל ממקום גבוה יותר בעץ כך הסיכוי שיפגם גדול יותר כפי שהיה עם עשו, אך אם היה מתגבר על יצרו ומצליח בשליחותו היה מתעלה ומגיע דרגתו גבוה מזו של אחיו. וכן ניתן לסבור שעיקר האהבה והחיבור של יצחק אל עשו היתה לאותה נקודת אור קדושה שהיתה ספונה עמוק בתוכו בנסיון להביא אותה לידי ביטוי. הוא חיבק וליטף אותו ונתן לו יחס אבהי אוהב כדי לקרב אותו ולעזור לו להיות מי שהוא באמת. הוא נתן לו את כל התנאים כדי לחזור בתשובה ולהוציא מהכח אל הפועל את היכולות הגבוהות שהיו טמונות בו.
________________________________________________
חשבתי לשאול מדוע יצחק ורבקה לא גירשו את עשו כדי שלא יקלקל את אחיו יצחק ובכך ללמוד מהצעד שעשו הורי יצחק עם בנם ישמעאל תוך שהיה מגובה באישור אלוקי, וחשבתי לתרץ כך בעה"י. כשיצחק נולד ישמעאל היה כבר בן 13 וכשהגיע לגיל חינוך עשו היה כבר אדם בוגר עם תפיסת עולם ודעות עצמאיות משלו, ואף יש מצוה לכבד את האח הגדול, והחשש היה שמא יצחק יקבל השראה וילמד ממעשיו המקולקלים של האח הגדול וילך בדרכיו, ולעומת זאת יעקב ועשו נולדו תאומים ויעקב ידע עוד מבטן אמם על טבעו ומהותו של אחיו ושאסור לו ללמוד ממנו וללכת אחריו, כשיצחק ורבקה ידעו את זה, אך בסופו של דבר ד' גלגל שיעקב יעזוב את בית הוריו וילך ללמוד 14 שנים בבית המדרש של שם ועבר ואח"כ לעבוד 14 שנים נוספות באמצעותן זכה להתחתן עם רחל ולאה ולהוליד בעה"י את 12 שבטי-יה.
(נשלח ע"י ברוך עינב)