שתי מחשבות על פרשת "תולדות"

הדפסה הדפסה

"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו" (בראשית כה, כח). מ"ציד" מתקבלת בהיפוך אותיות האות "צדי" שמסמלת את הצדיק, ואפילו מפסוק זה ניתן ללמוד שעשו לא היה צדיק בפנימיותו אלא רק מהפה אל החוץ. עשו היה "צדי(ק)" רק בפיו אך לא בתוכו ובלבו. הוא אמנם התחזה לצדיק וניסה אף לעשות רושם של חסיד שמדקדק במצוות ועושה דברים לפנים משורת הדין, כפי שניכר משאלותיו לאביו כיצד מעשרים את המלח והתבן, אך הוא לא היה אחד כזה באמת, אלא שנשאלת השאלה כיצד זה ש"וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו"? והרי יצחק היה נביא ור"ת שמו מלמדים שהיה ישר, צדיק, חסיד וקדוש וידע היטב אודות המהות של שני בניו, אלא שחשבתי לתרץ בעה"י שיתכן ויצחק התבסס על העקרון הידוע שכתוב בספר החינוך: "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" וקיוה שגם אם הצידקות שיוצאת מפיו היא רק חיצונית באותה עת, עם הזמן היא תחלחל פנימה ותשפיע גם על לבו וכל מהותו עד שיהיה צדיק אמיתי.

________________________________________________

"וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו" (בראשית כז, כב). יעקב אמנם היה מוכן ללבוש את חליפת עשו* ולומר לאביו שלא הוא אלא עשו ניצב בפניו כדי לקבל את הברכות שהגיעו לו עפ"י דין, שהרי התבקש לעשות זאת ע"י רבקה אמו שהיתה נביאה גדולה וידע שזהו ללא ספק רצון ד' ושמותר לשנות מפני השלום, שהרי מצד האמת האלוקית הוא הבכור האמיתי** מעבר לכך שקנה את הבכורה מעשו שזלזל ובז לה ואמר בפירוש שאין לו בה כל עניין וחפץ אך עדיין לא הפריז אלא עשה את ההשתדלות הראויה כששינה רק בצד החיצוני בזמן שבצד הפנימי לא שינה דבר ונשאר אמיתי. הוא לא ניסה לחקות את קולו של אחיו אלא דיבר בקולו הטבעי. מילא בחיצוניות אך כשזה מגיע לפנימיות ולמהות הוא יכול היה לעשות שקר בלבו. ואנו רואים שהטבע הזה היה ליעקב מאז ומעולם שהרי עשו נלחם ביעקב, כפי שמסביר הרב הגאון זמיר כהן, עוד כשהיו עוברים בבטנה של רבקה אמם ונדחף אל הפתח כדי לצאת ראשון ולזכות בבכורה שלא בצדק, וכבר שם לא הגזים יעקב בהשתדלותו כשכל מחאתו התבטאה באחיזת עקב עשו, ומשום כך העביר הקב"ה את האות "י" של עשו, שאילולא מעשיו הרעים היה שמו "עשוי" מאחר ונולד מלא בשיער כמו אדם בוגר, ליעקב ששמו היה אמור להיות "עקב" מלשון מעקב, ללמדנו שיעקוב אחר עשו עד שבבוא היום יקבל את המגיע לו כפי שאכן קרה. עכ"ד. ומקבלים אנו מכאן הוכחה נוספת לכך שכאשר האדם עושה השתדלות מוגזמת הדבר יכול להעיד על כך שהוא סומך רק על עצמו וחושב שהכל תלוי, מתחיל ונגמר רק בו, אלא שמי שאמנם עושה השתדלות אך לא מגזים בה אלא עושה אותה בצורה נכונה מגלה דעתו בכך שהוא זוכר ויודע שיש לו שותף בכיר שהוא עילת על העילות וסיבת כל הסיבות ועל פיו ישק דבר, שהוא הקובע הבלעדי והמכריע העליון בכל זמן, מקום ומצב ובכך מביא לידי ביטוי את אמונתו ובטחונו ב-ד' יתברך.

* איתה הרג את נמרוד והיתה שייכת לו קודם לכן.

** הרי הזרע של יעקב נקלט ראשון לפני זה של עשו וכמו שמכניסים שני כדורים לבקבוק הכדור הראשון שנכנס יהיה האחרון לצאת.
(נשלח ע"י ברוך עינב)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • אהבה במקום קנאה
  • קנאת הגוים מחזירה את העם היהודי לעצמו
  • מטל השמים ומשמני הארץ
  • "אברהם הוליד את יצחק" – על בחירה חופשית וכחה של ליצנות
  • "ותלך לדרוש את ד' " (כה, כב)
  • "והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך"
  • "ויבז עשו את הבכרה" – בין תמורה לייעוד
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.