כבאי או מחנך

הדפסה הדפסה

כל אדם המגדל ילדים שואל את עצמו מידי פעם.. מי אני? ומה הגדרת תפקידי? האם אנחנו "מפעילי ילדים.." 'קומו', 'שכבו', 'אכלו', 'שתו', 'תתפלל', 'תרגע' ועוד.. פקודות רבות ורעות.. שאנחנו מוצפים בהם במהלך סדר יומנו. או שמא אנחנו 'כבאים' העסוקים בחילוץ והצלה "אל תגע בעציץ" "תזהר לא ליפול" "אתה רומס את אחותך" "וזה.. וזה.. וזה.. ממש מסוכן". כולנו יודעים גם לענות ולומר: אנחנו "מחנכים". אך האם אנו יודעים מהו חינוך? מילה שאין לה אך ורע בשפות אחרות. מדוע המילה הזו משמשת גם לחנוכת הבית, איך אפשר לחנך דבר דומם, שאין לו שום תהליך של הפנמה ולמידה?

 הסוד טמון, במילה אחת בפרשת השבוע, ובפירוש רש"י על מילה זו. מילה אחת שאם נבין את משמעותה האמיתית, רוב מוחלט של "הקרבות" החינוכיות יעלמו כלא היו.. אברהם אבינו יוצא להציל את לוט, הוא לוקח איתו את "חינכיו ילידי ביתו" ומסביר רש"י: "והוא לשון התחלת כניסת האדם או כלי לאומנות שהוא עתיד לעמוד בה, וכן חנוך לנער על פי דרכו, חנוכת המזבח, חנוכת הבית" חינוך הוא לא הנעת הילד לפעולה עכשווית, חינוך הוא התחלה! הוא צעד ראשון, של יעד רחוק. כשאני מכריח ילד להתפלל כעת, והילד סובל מהתפילה שנכפתה עליו, הפעלתי אותו להתפלל עכשיו, אך עשיתי פעולה בלתי חינוכית בעליל, ביחסו של הילד לתפילה בעתיד חייו. אך אם אמרתי לו: אל תתפלל עכשיו, תפילה זה דבר חשוב ורציני, ומתאים רק לאנשים גדולים, ובוגרים. רק מי שמבין את משמעות התפילה ומלותיה.. ועינו נפערות בפליאה.. והוא רק מחכה ליום שיהיה ראוי להתפלל.. בעתיד.. זה חינוך!

 הרב מבריסק ישב פעם, בכינוס חשוב של רבני תקופתו. הכינוס התקיים בביתו, ונכדו הקטן טיפס על השולחן, סביבו התכנסו הרבנים החשובים. הרב לקח את נכדו, חייך אליו, והחזירו אל רצפת הסלון. מצא חן בעיני התינוק התעלול, וטיפס שוב ושוב על השולחן, והרב שוב לוקח, מחייך, ומחזיר אותו לתחילת המסלול.. פנה אחד מהיושבים, שלא התאפק, ושאל: "הרב לא חושב שצריך לחנך את הילד" שאל הרב, לחנך למה? לחנך שלא יטפס על שולחנות! ענה השואל. אמר לו הרב, ראית פעם אדם בוגר, שפוי בדעתו, מטפס על שולחנות? לא! אז פעולה חינוכית אין כאן! מה שתעשה עכשיו לא יגרום לו בעתיד לא לעשות זאת, זה יקרה לבד. זה מפריע לך עכשיו? זה לא נח? זה לא מכובד שהתינוק מטפס ומפריע לכינוס? אפשר לפתור את הבעיה בדרכים רבות, אך אל תחשוב שאתה עוסק כעת בחינוך.. אתה דואג לעצמך..

 אם  נשכיל בכל צומת הנראית "חינוכית" להביט הכי רחוק שאפשר, ולחשוב: האם זה רלוונטי לעתיד חייו של החניך? ואם כן, איזו פעולה תגדיל את הערך האמיתי בעתידו.. אז נצליח בעז"ה גם לחנכו.. והחינוך יהיה על "פי דרכו" על "שפת הדרך" הארוכה, שהילד רק בתחילתה…

(הרב אברהם רינת)  

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • ייחודו של אברהם
  • אברהם אֹהבי
  • יום בשלות גורמי הקרישה בדם
  • מדוע ירד אברהם למצרים?
  • לוט - האידיאליסט המובס
  • אברהם אבינו – בין ריה"ל לרמב"ם
  • ברית בין הבתרים וברית המילה
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.