אומנות התוכחה

הדפסה הדפסה
לפני שאנו מוכיחים את זולתנו, ראוי לנו שנבדוק אם אמנם ראויים אנו לכך והאם אנו מכירים את כללי התוכחה.
התורה מתארת כיצד הוכיח משה את בני ישראל בטרם מותו על מעשיהם ועל חטאיהם בעת נדודיהם במדבר. יותר משמלמדת התורה את עצם התוכחה, מלמדת היא כיצד מוכיחים, ומי הוא הראוי להוכיח. וכך נאמר (דברים א', א'-ד'):
 "אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן:  בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל  וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב. אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב, דֶּרֶךְ הַר-שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי-עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, דִּבֶּר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם. אַחֲרֵי הַכֹּתוֹ אֵת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן וְאֵת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרֹת, בְּאֶדְרֶעִי."
כמה שאלות צצות מול עיניו של המתבונן בפסוקים אלו: א. מדוע ממתין משה עד מותו, כדי להוכיח את בני ישראל? ב. מדוע מוכיח אותם משה בלשון מעורפלת, כגון: "בֵּין פָּארָן" – הוכיחן על חטא המרגלים, "וּבֵין תֹּפֶל  וְלָבָן"- הוכיחן על שתפלו על המן שהוא לבן ואמרו: 'וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל', "וַחֲצֵרֹת" – הוכיחן על קורח ועדתו, "וְדִי זָהָב" – הוכיחן על חטא העגל. ג. מדוע מדגישה התורה כי התוכחה נאמרה לאחר הכותו את סיחון מלך חשבון ואת עוג מלך הבשן, וכי לא יכול היה להוכיחן לפני שניצח אותם?
עיון מדוקדק בפסוקים אלו מאיר באור יקרות את דמותו של המוכיח ואת צורתה של התוכחה המתקבלת על הלב.
 התוכחה כאמצעי
מטרתה של התוכחה אינה בעצם אמירתה, אלא בקבלתה על ידי מי שמוכיחים אותו. אם לא יקבלה, עדיף לה שלא תאמר.
מהצפנת תוכחתו של משה, לומדים אנו כי תוכחה הנאמרת בלשון נסתרת ראוי לה שתאמר. זאת כדי שלא לבייש את מי שמוכיחים אותו וכדי להותיר לו מקום לחזור בו ממעשיו. תוכחה גלויה עלולה להקשות את עורפו של האדם, ואין היא משיגה את מטרתה. לפעמים יש בתוכחה לא נכונה זו כדי להפוך את השוגג למזיד, מתוך רצון להכעיס את המוכיח.
מסיבה זו בחר משה להוכיחם רק לפני מותו. וזה לשון חז"ל: "ממי למד? מיעקב – שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה… אמר לו (יעקב לראובן): מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו, כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשיו אחי… "
מדברי המדרש ניתן להבין כי דברי יעקב לבנו ראובן נאמרים כתשובה לשאלה: "מפני מה לא הוכחתיך?" המדרש מגלה כי כאשר הוכיח יעקב את ראובן, שאלו בנו מדוע לא הוכיחו עד עתה, ותשובת יעקב היתה: "כדי שלא תניחני, ותלך ותדבק בעשיו אחי". חששו של יעקב נבע מן הידיעה כי לפעמים, במקום להתמודד מול התוכחה, מעדיף המוכח לפרוק עול לחלוטין, וזאת כדי "להעניש" את מוכיחו. אם הדברים נאמרים על ראובן, על אחת כמה וכמה שהם נאמרים עלינו.
 הסיכון שבתוכחה
בהמשך מונה המדרש סיבות נוספות לכך, שאין ראוי להוכיח אלא לפני המיתה: "כדי שלא יהיה מוכיחו וחוזר ומוכיחו, ושלא יהיה חברו רואהו ומתבייש ממנו, ושלא יהיה בלבו עליו, ושלא יהיו המוכיחים מתווכחים".
תוכחה החוזרת על עצמה מאבדת מערכה ואף מערכו של המוכיח. אם אין היא מתקבלת בפעם הראשונה, אות הוא כי לדעתו של מי שמוכיחים אותו המוכיח אינו ראוי להוכיח או שהתוכחה אינה ראויה בעיניו. ב"מחסנית" התוכחה יש כדור אחד בלבד. משהשתמשנו בו, שוב אין אנו יכולים להשתמש בו.
נוסף לזאת, חז"ל מגלים לנו כי טבעו של האדם שהוא מנסה לגונן על מעשיו. על כן, כאשר מוכיחים אותו, הוא ינסה להצדיק את מעשיו. כאשר מוכיח האדם את חברו לפני מותו, לא יוכל האדם להתווכח ולהצדיק את מעשיו גם אם לא ירצה יקבלם.
כמו כן, טבעה של התוכחה שהיא מרחיקה את מי שמוכיחים אותו מן המוכיח עקב בושתו, ונמצא שהפסדה של התוכחה גדול משכרה, שהרי במקום לקרב את האדם היא מרחיקתו ממנו.
"נאמנים פצעי אוהב"
הסיבה שמשה מוכיח את ישראל רק "אחרי הכותו את סיחון מלך חשבון", ולא לפני כן, מלמדת מיהו הראוי להוכיח תוכחה המתקבלת על הלב. "אמר משה: אם אני מוכיחם קודם שיכנסו לקצה הארץ, יאמרו, מה לזה עלינו? מה היטיב לנו? אינו בא אלא לקנתר ולמצוא עילה שאין בו כוח להכניסנו לארץ. לפיכך המתין עד שהפיל סיחון ועוג לפניהם, והורישם את ארצם, ואחר כך הוכיחם". משה רבינו הוכיח בדיוק ברגע הנכון, לאחר שהראה שה' מובילם לנצחונות גדולים.
זאת ועוד, כאשר התוכחה נאמרת מפיו של אוהב, מקהה היא את התנגדותו של הזולת לקבלה. התנגדות זו, שורשה בתחושה כי המוכיח אינו חפץ בטובתו של מי שמוכיחים, אלא הוא חפץ בהשפלתו. אדם הסבור כי סיבת התוכחה אינה אמיתית, אלא מתוך קנאה או צרות עין היא באה, יסרב לקבלה. לעומת זאת, כאשר נאמרת התוכחה מפיו של אוהב, נאלץ השני לקבלה.
לכן לפני שאנו מוכיחים את זולתנו, ראוי לנו לבדוק אם ראויים אנו לכך ואם מכירים אנו את כללי התוכחה.
(נערך ומובא ע"י באבאייב דניאל מדברי הרב אהרון לוי שליט"א ומוקדש לגאולת עם ישראל בשלימות וביטחון ב"ה)
דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • דרך ההוכחה של משה
  • "לא חסרת דבר"
  • "חזון האבלות"
  • התזמון הנכון של התוכחה
  • חשיבות השיוויון בין בעלי הדין
  • אל תוסף דבר אלי בדבר הזה
  • שמוע בין אחיכם
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.