ויקהל – דיוק בפרטים

הדפסה הדפסה

בפרשת ויקהל, בצלאל אהליאב ושאר חכמי לב אוספים את תרומות המשכן שנודבו ע"י עם ישראל. בשלב מסוים, מגיעים גבאי ההקדש אל משה, וקובלים בפניו על כך ש"מרבים העם להביא מדי העבודה למלאכה אשר ציוה ה' לעשות אותה". הבעיה עליה מצביעים הגבאים היא ריבוי התרומות למשכן.
משה רבנו מסכים לגישתם, ומפרסם הנחייה חד-משמעית ונחרצת: "איש ואישה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש". ואכן, העם מבצע את הנחייתו, ומפסיק את זרם התרומות למשכן – "ויכלא העם מהביא".

התנהלות זו מעוררת פליאה: מדוע לחסום רצון קדוש וטהור של נדבה לבית ה'? האם גבאי ההקדש לא היו יכולים "לשדרג" את פאר המשכן, באותם תרומות 'מיותרות' שהעם חפץ כ"כ לתת, ובמקום מנורה שמשקל הזהב שלה ככר אחד [כיום, משקל ככר זהב נע בין 42 ל-52 ק"ג], יבנו הגבאים בתרומות ה'עודפות' מנורה בעלת משקל זהב רבה יותר; למשל: שני ככרי זהב?
ה'באר מים חיים' מפרש כך:
"תבנית המשכן וכל כליו, הכול בכתב מיד ה' השכיל, כתבנית המקדש של מעלה, המכוון נגד מקדש של מטה, ועל כן ודאי עליו אין להוסיף, וממנו אין לגרוע, רק כמו שנצטווה בתבניתו".
בית של בן-אנוש, המידות של הבית ושל הרהיטים שבו אינם עניין מהותי וחשוב. אין הבדל מהותי אם השולחן בסלון הבית יהיה באורך של 2 מטר או באורך של 2.5 מטר. השולחן הוא אותו שולחן, אלא שהבדל כמותי וטפל ביניהם [העיקר – העובדה שיש שולחן בסלון, הגודל שלו – עניין שולי].
לעומת זאת, מידות המשכן וכליו הם עניין מהותי וחשוב, היות שבניין זה מכוון ומקביל לעולמות העליונים, וכשם שהמשכן בעולמות העליונים מדיוק להפליא כך גם המשכן בעולם שלנו צריך להיות מדויק, לא פחות ולא יותר.
מראה העיניים שלנו עלול להטעות ולטשטש את האמת. עפ"י תמונת העולם הטבעית של בני-אדם, המעשים וההתנהגויות שלהם משפיעות רק בעולם המוחשי-גשמי, אותו אנו חשים ומרגישים. למשל: נתינת צדקה לעני –  השפיעה על מצב רוחו של העני ועל הטבת מצבו הכלכלי.
באופן פשוט, איננו חשים, כיצד מצות הצדקה משפיע על מעגלים הרבה יותר רחבים ועמוקים ? מעגלים שרבותינו מכנים אותם בשם "העולמות העליונים", כדי להדגיש שעולמות אלו רחוקים מהתפיסה הרגילה והשגרתית של בני-אדם.

הדיוק של התורה במידות המשכן וכליו מלמדות ומחנכות אותנו, לא לזלזל בפרטים הקטנים [מה ההבדל אם המנורה עשויה מכיכר זהב אחד או מכיכר זהב וחצי?], מתוך תפיסה שכל פרט קשור למכלול הרחב, וממילא הפרט מקבל ושואב את ערכו מהמערך הכללי. למשל: חייל צה"ל – אמנם הוא פרט אחד בלבד, אך היות שהוא קשור למסגרת הצבאית בכללותה, פגיעה בחייל צה"ל נחשבת כפגיעה בצבא כולו, שהרי כל חייל מייצג את המסגרת הצבאית.

(נשלח ע"י אהרון שטראוס)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • "ולהורות נתן בלבו" (לה, לד)
  • דעת ובלבול הדעת
  • חכמת לב
  • 39 אבות מלאכות בשבת – מנין?
  • מעורבות ישראל במשכן
  • "ככל אשר צוה ה' את משה"
  • פרשת ויקהל - מעומק משמעות שייכות השבת והמקדש
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.