כי תשא – ריחוק וקירוב
"ויהי כאשר קרב אל המחנה, וירא את העגל ומחולות, ויחר אף משה, וישלך מידו את הלוחות, וישבר אותם תחת ההר". שבירת הלוחות בעקבות חטא העגל ממחישה בצורה החזקה ביותר את שבירת הקשר והחיבור בין ישראל לאביהם שבשמים. החטא הוליד משבר נורא במערכת הקשרים בינינו לבין הבורא. לכן מובן, מדוע משה שבר את הלוחות, ולא הסתפק בכך שהוא ישמור את הלוחות בידיו ולא יתנם לעם ישראל [האור החיים שואל מדוע משה לא פעל בדרך זו] ? שבירת הלוחות משקפת משבר חריף בנקודת הדבקות של עם ישראל עם אלקיו.
כל חטא גורם לריחוק הדדי. כאשר הלוחות נשברים, כל חלק שבור מתרחק משאר החלקים. החטא יוצר פירוד, כדברי הפסוק "לתאווה יבקש נפרד" (משלי יח). אחד החטאים הנוראים הוא חטא המחלוקת. המושג 'מחלוקת' פירושו הפיכת דבר שלם ואחדותי לחלקים חלקים, המפורדים והמנותקים זה מזה.
משה רבנו משלם מחיר כבד על חטאו של העם בעגל. משה רבנו, מיוזמתו, חש שאין הוא מסוגל להישאר בתוך מחנה ישראל, ועל כן, הוא לוקח את אוהלו, ויוצא מחוץ למחנה, הרחק מהמחנה, ומקים שם את אוהלו המבודד [עניין זה מזכיר, להבדיל, את עונשו של המצורע, היוצא מחוץ למחנה].
מה הניע את משה לפעול בצורה דרסטית שכזו?
לפי רש"י, הרגישות הרבה של משה למצבה של השכינה, בעקבות החטא הנורא, הובילה אותו לבחור בצעד שכזה. "ומשה יקח.. אמר: מנודה לרב, מנודה לתלמיד". משה כעבד נאמן בורא, מרגיש את כאבה של השכינה וריחוקה מבניה שחטאו, ועל כן אין הוא מסוגל להמשיך את חייו השגרתיים באותה מתכונת, וגם הוא יוצא לגלות ומתרחק מהעם.
הריחוק של משה מהעם אינו מוחלט וגמור, ואין זה כ'שבירת כלים' שאינם ניתנים לאיחוי מחדש. אמנם משה נוטה את אוהלו מחוץ למחנה במקום מרוחק ומבודד, אך עדיין יש אפשרות ליצור קשר עימו: "קרא לו אהל מועד, והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה".
כל מי שירצה להיפגש עם משה, לשאול והתייעץ איתו בענייני עבודת ה', יוכל לעשות זאת, אלא שהוא ייאלץ לגלות ולצאת מחוץ למחנה, על מנת להגיע לאוהלו של משה.
פעמים רבות, החטא נובע מ'קלות הדעת' מחיפוש אחר הדרך הקלה והנוחה, מבלי להתייגע ולהתאמץ. לכן התיקון הוא: "בזיעת אפך תאכל לחם", "בעצב תלדי בנים" – העמל וטרדות היומיום יקהו במעט את המשיכה אחר התאוות השליליות.
עד היום, הקשר של עם ישראל עם ה' דרך שליחו הנאמן, משה רבנו היה זמין וקל – משה היה בתוך המחנה, וכל מי שרצה ללמוד ממנו היה יכול לעשות זאת בקלות ובקלילות.
לאחר החטא, הקשר עם משה רבנו נעשה לקשה יותר ופחות זמין; רק מי שבאמת חפץ להידבק במשה ובתורתו ייראה זאת במוכנות שלו להתאמץ וללכת עד מקום אוהלו המרוחק של משה.
(נשלח ע"י אהרון שטראוס)