טבילות וקידושים בעבודת יום הכיפורים

הדפסה הדפסה

בפרשת אחרי מות (ט"ז, ד; כד) נאמר שכאשר הכהן הגדול לובש את בגדי הלבן המיוחדים ליום הכיפורים, או כאשר הוא פושט אותם ולובש את בגדיו הרגילים – עליו לרחוץ במים במקום קדוש. חז"ל למדו שהכוונה היא לטבילה אחת ושני קידושים (=רחיצות בכיור) של ידיו ורגליו. במהלך סדר העבודה של יום הכיפורים מחליף הכהן את בגדיו חמש פעמים, ונמצא שהוא מבצע חמש טבילות ועשרה קידושי ידיים ורגליים.

יש לציין שפעולות אלו נעשות בכל ימות השנה, ולא רק ביום הכיפורים: כל מי שנכנס לעזרה לעבוד חייב לטבול ולקדש ידיו ורגליו לפני כן. הדבר מעורר את השאלה, האם ישנו הבדל מהותי בין הטבילות והקידושים של יום הכיפורים לאלו של שאר ימות השנה, או שההבדל הוא כמותי בלבד – מספר הטבילות והקידושים גדול יותר.

הגרי"ד (קונטרס עבודת יום הכיפורים, עמ' כה) טוען שהטבילה הראשונה של הכהן הגדול ביום הכיפורים זהה לטבילה שהוא מבצע בכל יום עם כניסתו למקדש, אולם שאר טבילותיו באותו היום שונות מטבילה זו באופן מהותי: הטבילה הראשונה אינה באה אלא להכשיר את הכהן לכניסה למקדש או לעבודה, ואילו הטבילות האחרות אינן מכשיר אלא חובה עצמאית, כחלק מסדר עבודת היום.

בסיס לטענה זו מצא הגרי"ד בדברי תוס' (יומא ל ע"א ד"ה ומה), שכתב שרק הטבילות של יום הכיפורים צריכות להתבצע במקום קדוש, אבל הטבילות של שאר ימות השנה (וכך גם הטבילה הראשונה של יום הכיפורים) יכולות להתבצע בכל מקום, שכן הכהן עדיין לא לבוש בבגדי הקודש. לדברי הגרי"ד, כוונת תוס' לומר שקודם שהכהן לבש את בגדי הקודש – אין הוא יכול לקיים את עבודת היום, ועל כורחנו שטבילתו היא רק מכשיר לעבודה, שניתן לביצוע בכל מקום. שאר הטבילות, לעומת זאת, באות לאחר שהכהן הגדול לבש את בגדיו, כך שיש לראות בהן חלק מהותי מסדר עבודת היום, וממילא יש לעשותן במקום קדוש דווקא.

דברי הגרי"ד אמורים בנוגע לטבילות, אולם דברים דומים ניתן לומר גם על קידושי הידיים והרגליים. במשנה ביומא מג ע"ב נאמר שבכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור, ואילו ביום הכיפורים הוא מקדש ידיו ורגליו בקיתון של זהב. בירושלמי שם (פ"ד ה"ה) מובאת דעה שרק הקידושים המיוחדים ליום הכיפורים יכולים להיעשות בכלי שרת נפרד מן הכיור, אבל הקידוש הראשון ביום הכיפורים, וכן קידושי הידיים והרגליים של שאר ימות השנה, חייבים להיעשות בכיור. לפי דרכו של הגרי"ד ניתן לומר שקידוש הידיים והרגליים השגרתי נועד להכשיר את הכהן לעבודתו, ולשם כך נחוץ דווקא כיור, ואילו הקידושים המיוחדים ליום הכיפורים הם חובה נפרדת, המהווה חלק מעבודת היום, שאינה דורשת דווקא כיור.

(ר' מתן גלידאי. נשלח במסגרת "יום יום" של ישיבת הר עציון http://vbm.etzion.org.il/)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • זמן תחילת התשובה
  • "הפותח שער לדופקי בתשובה"
  • על התשובה–לעשרת ימי תשובה
  • יום הכיפורים - איל אחד או שני אילים?
  • עיצומו של יום מכפר
  • במקום שבעלי תשובה עומדים
  • ביום הכיפורים ישנן שתי כפרות לציבור וליחיד
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (230KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.