זמן וידוי מעשר בפירוש רש"י על התורה

הדפסה הדפסה

בפרשת כי תבוא כו, יב על "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית" פירש רש"י: "כשתגמור להפריש מעשרות של שנה שלישית, קבע זמן הביעור והווידוי בערב פסח של שנה הרביעית שנאמר 'מקץ שלוש שנים תוציא' וגו' (ראה יד, כח).  נאמר כאן 'מקץ' ונאמר להלן 'מקץ שבע שנים' (וילך לא, י) לענין הקהל.  מה להלן?  רגל.  אף כאן רגל.  אי מה להלן חג הסוכות, אף כאן חג הסוכות?  תלמוד לומר 'כי תכלה לעשר', מעשרות של שנה השלישית, רגל שהמעשרות כלין בו וזהו פסח שהרבה אילנות יש שנלקטין אחר הסוכות.  נמצאו מעשרות של שלישית כלין בפסח של רביעית וכל מי ששיהה מעשרותיו הצריכו הכתוב לבערו מן הבית".

הכתוב בגירסת רש"י לפנינו בד"ה "כי תכלה" וגו' כאילו "קבע זמן הביעור והווידוי בערב הפסח" סותר לכאורה לדברי המשנה במעשר שני, ה:י דתנן "במנחה ביום טוב האחרון היו מתוודין" ותנן שם (ה:ו) "ערב יום טוב הראשון של פסח של רביעית ושל שביעית היה ביעור". ועי' בספר החינוך (מצוה תר"ז) שהבין שהווידוי חייב להיות במקדש דכ' כאן בפסוק הבא (יג) "ואמרת לפני ה'…ביערתי" וגו' ולשפתי חכמים אם אינו חייב להתוודות במקדש, מה הפשט "לפני ה'"?  הרי מלא כל הארץ כבודו ושומע אותנו בכל מקום ועל משנה י' הנ"ל על "ביום טוב האחרון היו מתוודין" פירש רע"ב "ולא היו מתוודין ביום טוב ראשון מיד אחר הביעור כדי שיהיה לו מה יאכל ברגל, הילכך ערב יום טוב ראשון היה מבער ומשייר עד יום אחרון".
ואם תאמר שרש"י מתכוון שלכתחילה מצוה להתוודות בערב פסח, לא משמע כן מרע"ב שכתב "ולא היו מתוודין ביום טוב ראשון" וכו' ולא היה משתמט להודיענו שכך עשו בדיעבד ובפרשת ראה טז, ז לאחר תיאור אכילת הפסח "אל המקום אשר יבחר ה' " וגו' (שם בפסוק שלפניו) כ' "ופנית בבוקר" ופירש"י "לבוקרו של שני, מלמד שטעון לינה ליל של מוצאי יום טוב" וכן פירש בחגיגה, יז, עמ' א ובסוכה, מז, עמ' א אבל תוס' בסוכה, שם, מביאים דעה שחייבים לשהות בירושלים כל החג ומה שכתוב "ופנית בבוקר" הוא מוצאי יום טוב האחרון ופירש"י הכי קרוב לפשט כי בפסוק ו' שם כ' "שם תזבח את הפסח בערב, מועד צאתך ממצרים" ומיד אחר כך "ופנית בבוקר", הא לרש"י ביעור המעשרות בערב פסח ומותר לבעל המעשרות לעזוב את ירושלים ולשוב להתוודות ביום טוב האחרון ולית לן בה.

ויתכן שנפלה טעות בגירסת רש"י וצריך להיות "וקבע זמן הביעור בערב פסח" בלי שום וידוי ואם תטען שלפי הפשט דכ' "כי תכלה לעשר…" ומיד בפסוק הבא "ואמרת לפני ה' " וגו' דמשמע ששני המעשים צריכים לבוא באותה העת, הרי כ' ביניהם "ונתת ללווי, לגר" וגו' ומשמע שהפריש מעשר עני אבל לאו דווקא שנתנו לעניים כבר וכדברי רע"ב "כדי שיהיה מה יאכל ברגל". ועוד קשה להניח שרש"י יסתור משנה שאין עליה מערערים.

(נשלח ע"י הרב יעקב אהרונסון)

דברי תורה נוספים בקטגוריות של דבר תורה זה
  • אבני דרך
  • האם ייתכן חורבן שלישי? קריאת הברכות והקללות לפי שיטת רמב"ן בפירושו לתורה
  • קצרצר לפרשת כי תבוא
  • "ולא נתן ה' לכם לב לדעת..- ותן בלבנו בינה.." – התפילה לרצון
  • מצוות ביכורים
  • הכרת טובה
  • "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין"
  • https://www.vorts.co.il/wp-content/uploads/MagenDavidS1-e1367510016159.jpg לחצו כאן כדי להוריד את המודעה של וורטס! (212.5KB)
    רוצים לעזור? הורידו את הקובץ, הדפיסו ותלו על לוח מודעות ציבורי ליד בית הכנסת או בית הספר במקום מגוריכם, ועזרו לנו להפיץ את דבר קיומו של האתר לאנשים נוספים.